Three Steps Layup

כניסה לסל ב-3 צעדים…או תחילת צעד וחצי בצעד 0 האם ללמד זאת?

על פי החוקה החדשה של FIBA שנכנסה ב-2017 ניתן לבצע הלכה למעשה 3 צעדים אחרי כדרור / מסירה
Three Steps Layup במטרה להתאים את החוקה לנעשה ב-NBA

יצאו סרטונים רבים בנושא וריכזתי כמה מהם בפלייליסט זה:

ניתן למצוא מידע נוסף בנושא בדף של השופט הבינלאומי דודי רומאנו מלך הסלים (ותודה לדודי על הייעוץ המקצועי)

השאלה הנשאלת האם מומלץ בשלב זה להתחיל ללמד את האפשרות הזו שכן חלק לא מבוטל מהשופטים עלולים לשרוק להפרה
כי הם עדיין לא רגילים לראות מצבים אלה בפרט בליגות הבניה

אז… למה כן ללמד?

  1. אני מעריך שבליגות הבכירות בהם יש 3 שופטים בכירים אין מניעה להכניס זאת לחלק מהאיונים שלכם
  2. כמו שלפני 30 שנה לימדנו את כניסת השצ'רביאק ושרקו לנו הפרה, לקח לשופטים זמן לעכל זאת!
    כך גם כאן, לדעתי יש ללמד מה שנכון וגם אם יהיה לכך מחיר בשלב הראשון (כמו כניסה וקליעה ביד החלשה )
    יש לכך תרומה משמעותית לשחקן עצמו בהמשך!
  3. אפשרות זו נותנת יתרון אדיר לשחקן ההתקפה שלמעשה יכול להפסיק את הכדרור רחוק יותר ולעבור לריצה מהירה של 3 צעדים
  4. כי לשם הכדורסל הולך וכדאי לנצל עד כמה שניתן את החוק לטובתנו!

בשלב זה לא הייתי מכניס מצבים של יורו-לייאפ וכו'…
עד שהשופטים יפנימו ולא יטעו על חשבון האליפות שלכם אבל בהחלט הייתי מכניס זאת לתוכנית האימונים!

זהו וודאו מתוך אימון אישי שעשיתי, צריך לומר שלוקח זמן עד שהטכניקה נטמעת כיוון שהיא לא בקצב הרגיל של השחקנים

אשמח לענות על כל שאלה בקבוצת אימון כדורסל
לחבב את הדף שלי האקדמיה לכדורסל ברשת

בברכה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

בלאגן

what-a-mess[1]השבוע שאל אותי מאמן שאלה בנושא קבלת החלטות בקליעה
איך אפשר ללמד קבלת החלטות בקליעה (או בכלל)
תשובה ספציפית אתיחס במאמר בקרוב כי הנושא באמת מורכב
כל נושא בחירת הזריקות לכל שחקן בכל שלב בדנמיקה של המשחק במעמד השחקן בקבוצה ועוד ועוד ועוד…

כאמור כמו בכל נושא גם קבלת החלטות נכונות בקליעה יש 5 שלבי לימוד:

  1. שלב הלימוד
  2. שלב התרגול
  3. שלב האימון
  4. שלב האימון המתקדם
  5. וכמובן המשחק עצמו

יש להבין כי לא ניתן להגיע למצב של אחוזי קליעה גבוהים במשחק אם החלק של הקליעות הינו סטטאטי ולא מדמה משחק
ישנם בלי סוף תרגילי קליעה ואתם מוזמנים לחפש כאן באתר ובערוצי יוטיוב אחרים ואני בטוח שתמצאו תרגילים בלי סוף…

אני משתדל להכניס לאימון שלי אחרי תרגילי קליעה בסיסיים כמו תחרות טורים (תחנות קליעה) גם תרגילים שנראים מהצד בלאגן שלם…
למה? כי זה מה שקורה במשחק… אין זריקות סטריליות למעט קליעות עונשין וגם הן לא בדיוק סטריליות

בסרטון זה ניתן למצוא 3 תרגילי אימון מתקדם בהם אנו עובדים על קליעה במצבי משחק ולמעשה בשלב של אימון מתקדם

  • תרגיל הבסיס נותן לכל קבוצה כדור (עדיף להשתמש בכדורים שונים) לרוב אני עובד עם 3 שחקנים בכל קבוצה וכדור לכל קבוצה
    בתרגיל הבסיסי (שלא מופיע) ניתן לזרוק רק מאחורי קו ה-3, אסור לגעת בכדור היריב ומותר להפריע במסירות ובקליעה לסל
  • בתרגיל הראשון שמופיע בווידאו ניתן לזרוק מכל עמדה במגרש סל והספירה היא ספירה מלאה על פי המיקום (2 / 3 נק') כמובן ניתן להפריע בקליעה אך אסור לזרוק מתוך הצבע
  • בתרגיל השני ישנם אותם חוקים, אך אסור לזרוק מאותה עמדה מאותו מרחק אותו שחקן כל שחקן יכול לזרוק רק מעמדה רחוקה ב-2 עמדות מהזריקה הקודמת שלו
  • בתרגיל השלישי שני הכדורים חופשיים לקליעה לשתי הקבוצות
  • ניתן לאפשר גם סל של נקודה כתוצאה מריבאונד התקפה תחת הסל במידה והכדור לא נגע ברצפה

כפי שניתן לראות יש המון בלאגן בתרגיל, המסתכל מהצד יכול לראות שהשחקנים זזים נעים מקבלים החלטות שומרים מגיבים מחפשים שחקן פנוי אך לא בדיוק ברור מה קורה כאן.

"בלאגן עם החוקים" מאפשר לתרגל מצבים קאוטים שמתקיימים במשחק והרבה יותר מציאתיים מאשר תרגילי הקליעה הסטנדרטים

תרגיל זה גם מאמן את השחקנים אחרי שהסברנו להם אלו סוגים של זריקות כדאי לקחת ואילו כדורים עדיף למסור…
למשל:

  • קליעה על שחקן עדיף לא לקחת…
  • מי זורק את קליעת הנצחון
  • את מי לחפש על מנת למסור לקליעה בטוחה
  • מה הקליעה העדיפה עלי כשחקן, הטווח, הזווית, כדור התלבש, מוכן עם הרגליים
  • וויתור על קליעה לטובת שחקן פנוי או טוב ממני
  • ועוד ועוד ועוד…

אל תפחדו מבלאגן באימון שלכם, הגדירו חוקים ועימדו עליהם אבל שימו לב… כדאי גם להעלים עיין מכאלה שמתחמנים לפעמים
כי לרוב ה"שובבים" האלה ידעו לנצל את המצב במשחק הכי טוב לטובתכם ולא מומלץ להגביל את היצירתיות שלהם
הגדירו לעצמכם קווים אדומים… למשל אסור להרביץ, מי שנוגע בכדור היריב הקבוצה השניה מקבלת נקודה נוספת הכל בהתאם להתפתחות המשחק והמטרות שלכם

אז… י-א-ל-ל-ה בלאגן….

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

משחק חוץ

במאמר זה אני רוצה להתייחס לשתי תופעות בעיתיות בכדורסל שמלמדים בארץ

תופעה ראשונה: "יש לכדרר את הכדור בגבוה המותניים"…
כל מי שעשה קורס מדריכים בארץ שומע את המשפט הזה והוא מועבר מאב לבן, מאם לבת ממאמן לשחקניו מ… ל… שוב ושוב ושוב בלי שום קשר למציאות
עכשיו יש לי בקשה לפני שאמשיך… אם שמעתם את המשפט הזה, אם אתם אומרים אותו אנא… בקשה אחת, לכו לבדוק האם הוא עומד במבחן המציאות?

אישית, אני מלמד להקפיץ את הכדור עד גובה החזה, כמה שפחות זמן באוויר כמה שיותר זמן ביד וכדרור חזק…

תופעה שניה: שחקנים כבר לא משחקים "בחוץ" במגרשי חוץ… על הדשא… על הבלטות…
במקום זאת נותנים לשחקנים כל מני כדורי תגובה למיניהם… על מנת לתרגל מה שהיה ניתן ללא עלות לעשות בחוץ

ניסיתם פעם להתאמן בחוץ? "משחק חוץ" על דרך כורכר, על רגבי אדמה על בלטות על שבילי אבן…

אז הינה לפניכם אימון שמטרתו הייתה בעיקר לתרגל מסירה אחרי כדרור… מסירה חדה ומהירה אחרי כדרור
כי התופעה השלישית שמבחינתי היא בלתי מתקבלת על הדעת הינה טכניקת המסירה שמלמדים בארץ טכניקה איטית, ארוכה ולא יעילה ולא שימושית
ועל כך התיחסתי במאמרים אחרים בנושא

הפעם החלטתי לא להוריד את ההערות תוך כדי אימון, זה אינו אימון סטרילי, אנשים עוברים באמצע, צריך להתיחס למליון גורמים שמפריעים להתעלם מהם, להתיחס אליהם להגיב אליהם… ולעבוד

אלון משחק אצלי השנה בליגה א', ללא ספק שחקן שיכול לשחק בארצית ובלאומית
אלון מסיים כל משחק עם 20 נק' למשחק
לאלון יש יכולת התקפית והגנתית מצויינת אבל מה… אף אחד לא לימד את אלון להיות רכז

ועל כך אנחנו עובדים בהצלחה רבה עלי לציין במשחקים האחרונים.

אשמח לתגובותיכם בדף הפייסבוק שלנו

בברכה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

קרח מכאן ומכאן

קרחבשנים האחרונות אנו צופים בספורטאים מקצוענים רבים המשתמשים בסוף פעילות באמבטיות קרח לשיפור ההתאוששות שלהם.

נשאלת השאלה האם טכניקה זו אכן טובה לשיפור ההתאוששות?
ואם כן האם היא מתאימה לשחקני כדורסל?

כפי שכבר ציינתי במספר מאמרים קודמים, יש לי בעיה אנשים שעושים דברים רק בגלל… שאנשים עושים דברים…

קרח מכאן ומכאן אמבטיות קרח – כשראיתי זאת לראשונה לפני מספר שנים אמרתי לעצמי שזה לא נראה לי הגיוני ומעבר לכך זה נראה ממש ממש לא נעים… אבל לא היה לי שום ביסוס לקביעה שלי חוץ מהתחושה שלי שמשהו לא נכון עבור הגוף קורה כאן.

בשנים האחרונות לאור ריבוי המקרים, יותר ויותר מחקרים צצו בנושא וחלק לא מבוטל שולל את הרעיון של התאוששות מהירה יותר בטבילה במי קרח.

הרעיון המקורי של טבילה במי קרח מצביע על הקלה משמעותית במצבי אימן קיצוני ומצב תחרותי עצים לאורך זמן כפי שמופיע בתחרויות בינלאומיות שבו נאלץ הספורטאי תוך זמן קצר להתאושש מהפעילות הקודמת לטובת הפעילות הבאה עוד באותו היום.

מחקרים אחרונים מראים כי טבילה בקרח אינה משפרת התאוששות לטווח ארוך ואף יכולה לפגוע בתהליך ההחלמה אחרי פעילות מאומצת שכן כלי הדם מנועים מלהביא חומרי בניה לאזור הפגוע עקב האטה במחזור הדם כתוצאה מישיבה באמבט קרח: ריכוז מחקרים בנושא

גם אם נגיע למסקנה שאם זה לא יועיל זה לא יזיק יש להבין כי למעט מקרים קיצוניים שחקני כדורסל בארץ ובאירופה משחקים לרוב משחק עד שני משחקים בשבוע, ומתאמנים בין לבין.
במשחקי הכדור, לרוב, ישנה חשיבות דווקא לבנייה הפיזית של השרירים וגם אם טכניקה זו יכולה לעזור לספורטאים בתחרות מרוכזת של מספר ימים שיום יום יש להגיע למקסימום עצימות וההכנה לתחרות נעשית חודשים לפני עם ירידה בעומסים קצת לפני התחרות (תחרויות אתלטיקה למשל) הרי בענפי הכדור (למעט טורנירים מרוכזים) ישנה חשיבות רבה לבניית השרירים במהלך העונה והטבילה במי קרח מורידה את היכולת של הגוף לבנות או לפחות לשמר את מסת השריר.

יתכן שב-NBA שיטה זו יעילה לאור העובדה שכל יומיים יש להם משחק באינטנסיביות גבוהה ורמת הפגיעה הינה על סף טראומה, אך מכאן ועד לקחת זאת לליגות האירופאיות ולמטה מזה…

לדעתי, זו עוד דוגמה (לא טובה) שמאמני ושחקני כדורסל לוקחים מענפים אחרים טכניקות מסוימות ואינם עוצרים ובודקים האם טכניקות אלה רלוונטיות לענף הכדורסל.

בהינתן כל זאת יש להבחין בין מצב של התאוששות מפעילות לבין שימוש בקרח במצב של טראומה על מנת למנועה החלמה ארוכה יותר.
נקע, שבר, פריקה וכו'… מחייבים שימוש מהיר ומסיבי בקרח על מנת להפחית את הנפיחות כתוצאה מיציאת נוזלי תא ושטפי דם פנימיים.

בהזדמנות זו ברצוני להתייחס לספרי קרח הנפוץ מאוד במחוזותינו בכל פגיעה טראומטית, אנו רואים זאת בהזדמנויות שונות שהתרפיסט של הקבוצה שולף את ספרי הקרח ומשפריץ אותו באזור הפגוע…
גם כאן יש להבין את המכניקה של הריפוי הטבעי של הגוף, בזמן פגיעה כאמור נפרצים כלי דם ותאים ונוצרים שטפי דם, אחת הדרכים להפחתת שטפי הדם הינה קרור המקום, אולם ספריי הקרח מקרר זמן קצר ביותר ותוך מספר שניות אפקט הקור החיצוני נעלם הגוף שמזהה מקום קר פועל כבדרך הטבע לחמם את המקום ולשם כך מתחיל להזרים לשם כמויות דם גדולות יותר על מנת לחמם את המקום, כיוון שאפקט הקור נעלם אחרי מספר שניות נוצר פרדוקס שבמקום להוריד את שטפי הדם אנו באמצעות הספרי קרח מגדילים את שטפי הדם.
יש לדעת כי לספרי הקרח יש מקום בפגיעות על אברים צרים, כמו אצבעות הידיים והרגליים, אך כל ניסיון להפחתת הפגיעה באברים גדולים יותר, יגרור את התופעה ההפוכה.

שנהיה כולנו בריאים
אשמח לענות על שאלות בדף הפייסבוק שלנו

יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

הילוך איטי

החלטתם ללמד יסוד מסויים, ראיתם משהו מעניין בטלוויזיה או ביוטיוב והחלטתם לנסות לבצע אותו בעצמכם. הכלי החשוב ביותר עבורכם הינו ההילוך האיטי!
אם ראיתם אותו ביוטיוב יש לכם אפשרות לרוב לראות אותו במהירויות שונות
ביחרו הילוך איטי – סמנו 0.25
הילוך איטי
וצפו בו שוב ושוב ושוב…
 
  • נסו למצוא מהיכן נובע הכוח של התרגיל
  • מהו הטיימינג הנכון לעשותו על מנת שהביצוע שלו יהיה אופטימאלי
  • נסו למצוא כיצד השחקן שבו אתם צופים יוצר לעצמו את היתרון על פני השחקן המגן
את העיקרון הזה כדאי גם לבצע הפוך
לצלם את השחקן שלכם או את עצמכם מבצעים יסוד מסויים או אותו יסוד שקודם למדתם מהילוך איטי של שחקן בכיר
ולהעביר הכל להילוך איטי, כיום יש אפליקציות שעושות זאת אוטומטית בסמארטפונים
כך תוכלו לראות מה באמת אתם / השחקנים שלכם עושים
בדרך, תתפלאו לדעת שמה שאתם חושבים שאתם עושים ומה שאתם באמת אתם עושים הינו שונה בתכלית ואתם מאבדים את כל המומנטום שלכם בביצוע התרגיל רק בגלל שמנח הרגליים למשל לא ממוקם נכון…
בטכניקה זו אני משתמש שנים רבות הן להבנה מה השחקנים באמת עושים ומהצד השני מראה לשחקנים שלי היכן נובעת הטעות שבהילוך רגיל לא מצליחים להפעיל
עם השנים פתחתי לעצמי "תוכנה במוח" שלי שתוך כדי ביצוע של יסוד אני יכול לזהות מהיכן נובעת הבעיה ומדוע השחקן, למרות שעל פניו עושה בדיוק את הדברים… לא מצליח לייצר יתרון משמעותי
זו אחלה "תוכנה" אך לצערי טרם מצאתי את הדרך לשכפל אותה לאחרים…  :lol:
בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

תוכנית חומש כדורסל ארצישראלי

תוכנית חומשראשי פרקים 
תוכנית חומש כדורסל ארצישראלי

רקע:

הכדורסל הישראלי הולך ונעלם, שחקנים ושחקניות מוכשרים הולכים לאיבוד
בכדורסל הישראלי קיימות מספר בעיות עומק!

  1. מחסור משמעותי בתקציבים ומתקנים וחלוקת תקציבים בצורה לא נכונה
  2. חוסר התאמת הנושאים הנלמדים בגילאי הנוער והנערים להכשרתם לליגות הבוגרים אינטנסיביות, חוסן פיזי ונפשי, חדות ויעילות תנועה
  3. "חור" של 6 שנים מגיל 18 עד גיל 24 בהכשרת שחקנים כששחקנים רבים הולכים לאיבוד בדרך אם מתוך תסכול או בגלל הצבא או חוסר במסגרות המעודדות צעירים
  4. העדר "תפישת על" בכדורסל הארצי ושימת דגש על נושאים חסרי חשיבות בגילאים הצעירים
  5. הכשרה לא מספקת של מאמנים ברמות השונות

 תוכנית זו מוגשת בראשי פרקים כשכל סעיף ותת סעיף צריך לקבל הרחבה ופרוט מתאים

 נושאים לעבודה על פי סדר החשיבות בכל הגילאים:

  1. יכולות אתלטיות רלוונטיות למשחק
  2. קליעה
  3. תנועה לא כדור
  4. מסירה
  5. כדרור
  6. טאקטיקה התקפית אישית וקבוצתית
  7. טאקטיקה הגנתית אישית וקבוצתית

כיום מלמדים שליטה אינסופית בכדור, סדרת מסירות שאינה רלוונטית לכדורסל המודרני, מעט קליעה ו"סיומות" ואם יש זמן, תנועה ללא כדור והרבה "בונקר" בהגנה כי הרי אין מי שיאיים לסל מבחוץ

וכמובן המון P&R עושה רושם לפעמים שאין שום דבר מלבד ה-P&R
וכולם עושים P&R אבל לא נראה שמישהו מלמד P&R
קריאת מצבים, מה ההגנה נותנת, מה היא לוקחת וכו'…

נבחרות בתי הספר

יחזרו לליגות מחוזיות על מנת להוריד לחץ של שחקנים שהטובים שבהם משחקים לעיתים ב-3 מסגרות שונות
שלא לדבר על "נידובם" לתחרויות הדיפת כדור ברזל או ריצת ה-400 מט' באליפויות אתלטיקה

רק מאמנים מוסמכים יוכלו לאמן נבחרות בתי ספר

שרות צבאי ספורטיבי
12 שחקנים מוכשרים בכל מחזור יכנסו ליחידה מיוחדת בכל מחזור ויהוו את בסיס הכדורסל לשנים הבאות.
קבוצה זו תתאמן במסגרת צבאית ותיקח לשורותיה את השחקנים הכי מוכשרים בארץ להוות את בסיס הכדורסל לשנים הבאות

מבנה הליגות

ליגות קט סל יחזרו לשחק 5/5:

  1. המגרש גדול עליהם מאוד
  2. פחות שחקנים נמצאים על המגרש ומשחקים
  3. אין צורך בתנועה לבידוד וכך נוצרים רק מצבים של 1/1 ואף אחד לא נוגע בכדור
  4. ביטול הליגות והפיכת המשחקים לטורנירים רבעוניים

 

  • הרישום לליגות לאומית, ארצית, מחוזית (בגילאים השונים) יהיה על פי בחירת האגודה תוך התחייבות על השקעה בתשתיות ורמת מאמן ואימונים על פי קריטריונים.
  • לא יהיו עליות או ירידות מהליגה אלא על פי רישום הקבוצות כפי שמקובל בליגת המכללות בארה"ב בכך נוריד את המרוץ האין סופי להישגיות ורוב הקבוצות יהיו עסוקות בגידול שחקנים ולא בגידול תארים
  • כל קבוצה לא תמנה יותר מ-18 שחקנים כאשר ניתן לרשום בטופס 15 שחקנים
  • ליגות הנערים והנוער יפוצלו ל-4 ליגות ותתאפשר לשחקנים עד גיל 19 האפשרות לשחק ללא הגבלת כמות כך שחקנים לא ילכו לאיבוד בשלב הקריטי של הכשרתם ואם ישנם שחקנים רבים יוכלו לפתוח קבוצה נוספת בליגה המתאימה ליגות לכיתות ט', כיתות י' כיתות יא' ויב'+גיל 19 וליגה נוספת עד גיל 25
  • יבוטל חוק קו 3 הנקודות החדש בכל הליגות הצעירות ויותאם למרחק של ליגת המכללות

כרטיס כפול:
שחקנים עד גיל 21 יהיו רשאים להרשם בליגות העל והלאומית ובמקביל באחת מהליגות ב' עד ארצית
כרגע שחקנים צעירים בעלי כרטיס כפול לא משחקים בליגת העל ולא משחקים בליגה הלאומית!
והעומס עליהם אינו ראלי!
יש לאפשר להם להוביל קבוצה בליגה א' ולהתאמן (ולהרשם) עם קבוצות מהליגה הבכירות

ליגה עד גיל 25

  • חשוב שהליגה תכלול גילאי 25 על מנת לאפשר גם לשחקנים שבחרו לעבור מסלול צבאי משמעותי לחזור לשחק ולא לקפח אותם על חשבון הג'ובניקים
  • כל אגודה תהיה רשאית להפעיל קבוצה בגילאי 18 עד 25
  • כל קבוצה בליגות הבכירות (על ולאומית) תהיה מחויבת להפעיל גם קבוצה בליגה זו
  • ליגה זו תהיה ליגת משנה ושחקנים בה יוכלו כמובן לשחק בליגות הבוגרים באגודותיהם ובכך לאפשר להם גם להשתפשף ברמה המתאימה להם וגם להתחיל לקבל ניסיון בליגות המקצועניות
  • שחקנים בליגה זו לא יקבלו משכורות (החזר הוצאות עד 600 ₪) אלא אם כן הם משחקים גם בליגות הבכירות
  • הליגה תורכב משני מחוזות, צפון ודרום בשלב הראשון בליגה של 8 קבוצות בשלב השני יתקיים פלייאוף עליון ותחתון ואלוף האלופים

ליגה לאומית
1. ליגה לאומית רק שחקנים ישראלים ללא זרים בכלל
2. תקרת שכר מדורגת עד 2 שחקנים בכירים, עד 3 שחקנים מובילים עד 3 שחקנים משלימים, ומינימום שכר לשחקני סגל
3. קבוצה שתשלב במשחקים שחקני נבחרת עתודה תקבל תקציב נוסף
4. קבוצה שתשלב במשחקים שלה שחקנים עד גיל 22 תקבל תקציב נוסף
5. קבוצה שתביא קהל תקבל תקציב נוסף לפי מפתח כמותי וספורטיבי 

זרים בליגות העל
יש להפריד בין הזרים שמשחקים בארץ לבין אלה המשחקים בליגה האירופאית בקבוצותיהם בחו"ל כשבארץ יהיו רק 3 זרים בכל קבוצה ולבטל את נושא חובת הגילאים הצעירים בקבוצות המקצועניות.
מי שטוב יקבל חוזה מי שלא… שיעבור לליגות המשנה

ההרשמה לליגה הראשונה והשניה על פי הוכחת תקציב
אין משמעות לעליה וירידה בליגות אלה מי שיוכיח כי יש לו תקציב להעמיד קבוצה מקצוענית יוכל לפתוח קבוצה בליגת ה-PRO
כנ"ל לגבי הליגה הלאומית קביעת תקציב מינימום ומקסימום לליגה הלאומית

הכשרת מאמנים

  1. מאמן בליגות יהיה רק אחרי צבא / שרות לאומי
  2. תעודת מדריך תאפשר להיות עוזר מאמן בלבד בקבוצות הליגות או מדריך בבי"ס לכדורסל – 200 שעות
  3. תעודת מאמן תאפשר להיות מאמן בליגות המחוזיות בכל הגילאים (כולל בוגרים ב') בלבד – 200 שעות
  4. תעודת מאמן ראשי תאפשר להיות מאמן בכל הליגות מתחת ללאומית – 100 שעות + 3 שנות ניסיון באימון והשתלמות שנתית
  5. תעודת מאמן בכיר תאפשר להיות מאמן בכל הליגות הלאומיות – 100 שעות + 5 שנות ניסיון באימון ו-2 השתלמויות שנתיות
  6. תעודת מאמן PRO על פי הגדרות של ליגות העל

בכל ליגות בתי הספר וליגות למקומות עבודה בכדורסל חלה חובה להעסיק מאמני כדורסל מוסמכים בלבד

ההסמכה תינתן ע"י מוסדות אקדמיים בלבד אשר יפתחו בכל עיר גדולה בארץ (לפחות 4 ערים חיפה, ת"א ירושלים ובאר שבע)

 נבחרות

  • מסגרת האקדמיה תפעל רק עבור אוכלוסיה שאין רמת כדורסל מספקת באזור מגורי השחקן
    או שבביתו אין אפשרות לתת לו את התנאים הדרושים על מנת שיתקדם
  • שאר שחקני הנבחרת יחויבו בהשקעה כספית הן של האגודה, הן של ההורים והן של הנבחרת (המדינה) לקבלת רמת אימונים כפי שהם משקיעים כעת ברישום לאקדמיה (לא מוציאים ילד מהבית אלא אם כן הוא רוצה)
  • השחקנים יישארו במסגרות האגודה
  • אחת לחודש יתקיימו מפגשי קבוצה בימי חול (לאפשר לשחקנים שומרי מסורת להשתלב)

שיתוף שחקנים בשתי מסגרות
שחקן לא יהיה פעיל בשתי מסגרות תחרותיות לאומיות אלא אם כן היא פועלת תחת אותו מאמן וקבוצה

בניית מסגרת שרות לאומית / צבאית מחייבת לספורטאים מצטיינים
בניית מסגרת צבאית / שרות לאומית בגילאי 18-21 שבהן כל רעיונות האקדמיה (של היום) יוצאים לפועל
מסגרת פנימייה ספורטיבית עבור ספורטאים מקצוענים בדיוק כחייל ביחידה מובחרת עובד
העברת תקציבים גם מהצבא לצורך כך
קבוצה זו תשחק בליגה עד 25 ובליגה הלאומית

בכבוד רב, יועד אגמון מאמן כדורסל
יועץ אסטרטגי שיווקי 
האקדמיה לכדורסל ברשת

עבודת ידיים ורגליים עם גבוהים

למה גבוהים לא יעילים במשחק הכדורסל ואיך ניתן לשנות זאת עם עבודה על טכניקות פשוטות?
במאמר זה אתייחס לעבודת הידיים והרגליים בעבודה עם גבוהים
וכהרגלי אנתץ כמה אקסיומות שאינן רלוונטיות למשחק הכדורסל

אחת הבעיות בעבודה עם גבוהים הינה עבודת הידיים שלהם
"אל תוריד את הכדור למטה" – זהו משפט שחוזר על עצמו שוב ושוב, לא משנה עם איזה שחקן ובאיזו רמה הוא תמיד נאלצתי לחזור ולומר לו:
לא להוריד את הכדור למטה… (כן כן גם לה!)

מיקום הידיים בריבאונד:
כיוון שמוטות הידיים של הגבוהים ארוכות נדרש להם זמן רב יחסית להרים אותם כדי לקחת ריבאונד בפרט אם סוגרים לריבאונד בצורה המסורתית כשהידיים למטה
ואז רואים לא אחת גבוה שבקמום לקטוף את הכדור… הוא מתכופף שלא יפגע בו
כי עד שהוא מרים את הידיים לוקח זמן רב
שני פתרונות חשובים:
1. בסגירה לריבאונד אני מלמד שיד אחת נועלת יד שניה בגובה
2. העברת הידים מלמטה למעלה היא דרך המרכז צמוד לגוף ולא כפי שקורה לרוב מלפנים.

השארת הכדור גבוה
כיוון שלרוב שחקנים גבוהים אינם זריזים ומהירים ברגע שהם מורידים את הכדור לאזור החזה הם מעבירים את הכדור ל"שטח המחיה" של הגארדים, ומאבדים בכך כל יתרון יחסי שיש להם.

מעבר לכך כיוון שהשחקנים הגבוהים השומרים עליהם גם יחסית איטיים הורדת הכדור למטה מאפשרת לשחקני ההגנה עליהם להיות מסוגלים להגיב ולשמור עליהם ביתר קלות. לנושא זה התייחסתי במאמרים קודמים שלי של עבודה עם גבוהים.

נושא זה יש לתרגל כי האינסטינקט הבסיסי של שחקנים, כל שחקן, זה לנסות לרדת נמוך על מנת ליצור קפיצה גבוהה במקום קפיצה מהירה.

הניתור השני- "ניתור תאומים" – קצר ומהיר ולא שיא הגובה
אם נצליח להביא למצב ששחקן גבוה מקבל את הכדור אם מריבאונד או ממסירה פנימה, משאיר את הכדור למעלה וקופץ לשיא הגובה של הניתור השני "ניתור תאומים" ומורח את הכדור על הטבעת (לא דאנק) הוא יצליח לייצר הרבה יותר סלים קלים מאשר אם ינסה לקחת את הכדור נמוך ולנסות לקפוץ לשיא הגובה.אחרי שהוא ירד נמוך.

נחיתה מריבאונד לקראת ניתור גבוה
נקודה נוספת שכדאי לעבוד עליה שברגע ששחקן לקח ריבאונד התקפה הוא יורד לרצפה כבר בכיפוף רגלים כלומר הוא פוגש את הרצפה נמוך (דק' 4), ולא גבוה ואז עושה כיפוף, בטכניקה זו נאפשר ניתור שני מאוד גבוה ומהיר בניגוד לנחיתה רגילה ואז ירידה על מנת לקפוץ את הניתור השני.

מהירות הזריקה לסל הינה חשובה מאוד (דק' 8) ניתן לראות תרגיל נחמד כשהמטרה לזרוק את הכדור לסל לפני שהכדור פוגע בריצפה ניתן לזהות הצלחה ע"י הקשבה…

תרגיל נוסף של עליה מהירה לסל ועבודת ידיים נכונה היא באמצעות כדור כוח (דק' 9.30)

עבודה על הניתור השני הינה חשובה מאוד לשחקן הפנים אם בקליעה ואם בריבאונד ההתקפה. הניתור השני מאוד בעייתי לשחקן הגבוה כי עליו לבלום מומנטום ולהעביר חזרה את המומנטום לניתור כלפי מעלה.

יש להקפיד בעבודה שהניתור המקסימלי בזמן העבודה יהיה ניתור של כדורסל, כלומר בלי לקפל רגליים כלפי מעלה, טעות שרבים עושים כדי לעבור קונוסים וכו'. הסבר על כך בסוף הווידאו ובסוף מאמר זה.

ניתור מקסימאלי OUT ניתור אופטימאלי IN
בסיום הווידאו אני מדגים טעות נפוצה בקרב מאמנים ושחקני כדורסל – הניתור המקסימלי.
הגם שיש חשיבות לעבודה על ניתור מקסימלי הרי שבהגדרה הוא אינו רלוונטי לשחקני כדורסל במקום זאת יש לעבוד על הניתור האופטימלי.

פרות קדושות – במאמר זה אני לא ארחיב בנושא אך השורה התחתונה פשוטה מאוד:
העבודה על ניתור מקסימלי עבור שחקני כדורסל אינו רלוונטי!
אני יודע שאני פוגע כאן בתפישה של מאמני אתלטיקה בענף
אבל כדי לא לצאת ידיי חובה, אדגים זאת בכמה תמונות:

ניתור 14

על פניו עושה רושם שהבחור קופץ גבוה מאוד והוא מגיע לניתור של מטר שלם מהמקום
אך כשבוחנים את התמונה בצורה מדוייקת יותר מגלים שלושה דברים שצריך לקחת בחשבון

ניתור אנכי

  1. הגובה האמיתי שהבחור קופץ (מסומן בחץ הצהוב) הינו למעשה פחות משליש מגובה הקוביה
    כל השאר הינה טכניקה של קיפול רגליים גבוהה ואין לה שום קשר למשחק הכדורסל!
  2. מיקום הידיים בתחילת הניתור (תמונה 2) הינו לאחור על מנת לקחת תנופה משמעותית, גם כאן מיקום הידיים לא קשור לענף הכדורסל ברגע שיש לו כדור מן הסתם הידיים לפני הגוף וברגע שהוא מנתר לריבאונד התנועה הזו ארוכה מאוד והכדור יעבור מעליו עוד לפני שהוא יהיה מסוגל לממש את הקפיצה.
  3. אולי הדבר הכי משמעותי, בשיא הניתור מיקום הידיים בטכניקה זו הינו למטה, בשום שלב בכדורסל אין מצב שבשיא גובה הניתור יהיו למטה תמיד בשיא הגובה הם יהיו למעלה, אם בקליעה לסל, אם  בקפיצה לריבאונד ואם בעליה להטבעה…

אני הייתי נמנע מלעבוד על הטכניקה הזו כי כאמור היא אינה רלוונטית למצב משחק וניתן להגיע לניתור אופטימלי בדרכים אחרות אך על כך בפעם אחרת

ניתן למצוא תוכניות עבודה לשיפור הניתור והאתלטיקה הספציפית לענף באתר תחת אתלטיקה

 

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

מסירות בתנועה – תרגיל מעגל

לתרגיל נחמד זה הוספתי מספר וריאציות שניתן לתרגל בנוסף

את האמת, אני לא אוהב אותו יותר מדיי כי הוא תרגיל מכני
אבל, כתרגול בסיס ובשילוב הווריאציות ניתן לשלבו באימון שלכם!

לצפיה במאמרים נוספים בנושא מסירה:

אשמח לענות על שאלות בנושא בדף הפייסבוק של האקדמיה לכדורסל ברשת

 בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

הבדלי רמות באימון

ספייס ג'אםהגעתם לסוף האימון ואתם רוצים לשחק 5/5
אבל מה… החמישה הראשונה שלכם טובה בהרבה מהחמישה השנייה שלכם, וכל משחק כזה מתחיל ומסתיים בהפסד לחמישיה השנייה ומה שיותר בעייתי הוא שהחמישייה הראשונה לא ממצה את יכולתה כי הכל קל לה.

לרוב אני משתדל ליצור חמישיות מאוזנות אך יש מצבים שאנו רוצים לתרגל את החמישייה לשיפור התאום בניהם לקראת המשחקים.

אז מה עושים?
יש כמובן פתרון פשוט שכשאתם שופטים, אתם יכולים לאזן בשריקות "תמוהות" את המצב על המגרש.
אך הרשו לי להציע פתרונות נוספים:

פתרון ראשון:
על מנת שהחמישייה הראשונה תקבל את הנקודות שהיא כבשה עליה לעשות "סטופ" בהגנה, כלומר בעוד שהחמישייה  השנייה עושה סל ומקבלת את הנקודות, על החמישייה הראשונה לקלוע סל, לחזור להגנה ולא לקבל סל, אם החמישייה השנייה עשתה סל היא מקבלת את הנקודות והתוצאה היא 2 – 0 לטובת החמישה השניה אם החמישייה הראשונה עשתה סל ולא חטפה סל התוצאה היא 2 – 0 לטובת החמישה הראשונה וכך הלאה…

פתרון שני:
החמישייה הראשונה צריכה להגיע ל-20 נקודות על מנת לנצח והחמישה השנייה צריכה להגיע ל-10 נקודות על מנת לנצח זה כמו לתת "פור" לקבוצה החלשה אך הפוך.
עם הזמן ניתן לצמצם את ההפרש במטרות.

פתרון שלישי:
והוא יותר מתאים לרמות הגבוהות
מגדירים זמן 10 דק' למשל ודורשים משתי הקבוצות להגיע ל-30 נקודות יחד
אם לא מגיעים קבוצתית לסך הנקודות מבצעים סט כוח בהתאם להפרש שנשאר עד ל-30 נקודות
כמובן שכמות הנקודות הסופי הינו בהתאם לרמה הכוללת של הקבוצה

משהו נחמד:
אם כבר אנו עוסקים ברעיונות אז תנסו פעם בכמה זמן לשחק 5/5 גבוהים מול גארדים
או אפילו 3 קבוצות 5/5/5 קבוצה של גבוהים, קבוצה של רכזים וקבוצה של קלעים…
דברים מעניינים קורים שם!

להזמנת הרצאות וסדנאות למאמנים מוזמנים לפנות בטלפון
050-6616157

בהצלחה כולנו, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

אימון אישי – מהירות תגובה ושליטה

כבר הראתי כמה תרגילים עם כדור פוטבול…
כמו גם תרגילים עם כדורי תגובה שונים
בווידאו זה ניתן למצוא סידרת תרגילים מתקדמים יותר

אישית, אני מעדיף את התגובה לכדור הפוט-בול מאשר לכדורי תגובה הקטנים, כי הגודל של הכדור יוצר מצבים מתאימים יותר לכדור כדורסל שאיבדנו עליו שליטה
אבל… גם לכדורי התגובה הקטנים ישנם יתרונות חשובים בעבודה!

בתרגיל זה אנו משתמשים בכדור תגובה (פוטבול)  וכדור שליטה (כדורסל), חשוב מאוד לא לאבד את שניהם במהלך התרגול

דגשים:
יש להקפיד על שמירה על מרכז כובד
עבודה עם האגן ולא עם רגל יציאה
הבאת מרכז הגוף לכדור

מאמרים נוספים בנושא מהירות תגובה

תהנו!
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

שלוש הטעיות לפני כדרור

בווידאו זה אני מציג שלוש הטעיות שונות לפני כדרור.
כפי שכבר ציינתי בהזדמנויות שונות אני מעדיף לעבוד על הטעיות לפני כדרור ויציאה מהמקום יותר מאשר על כדרור, הן בגלל שלא צריך רמת טכניקה גבוהה כפי שמתבקש בכדרור והן בגלל שבפעולה אחת נכונה אני יכול ליצור יתרון משמעותי על שחקן ההגנה ולייצר יתרון מספרי בהתקפה לסל.

באימון זה הערתי לשחקניות בנוגע לכדרור אחרי יצירת היתרון ופתרון של העזרה (על כך בהזדמנות אחרת) אך במאמר זה אתייחס רק להטעיות לפני כדרור.

ההטעיה הראשונה
מנצלת את האינסטינקט של ההגנה לעקוב אחר הכדור תנועת כף היד קצת פני הסוף שולחת את הכדור חזרה לצד בעוד שהיד והכתף עדיין נעים לכיוון השני של ההטעיה מה שגורם להגנה להמשיך לנוע עוד קצת לכיוון ההטעיה בעוד שהכדור כבר חזר ליד השניה בדרך לסל.

ההטעיה השניה
מנצלת את האינסטינקט שלנו להגיב לקול, הטפיחה החזקה בכדור יוצרת השהיה אינסטינקטיבית אצל שחקן ההגנה וכיוון שהכדור לא עובר את קו מחצית השחקן ולמעשה נשאר באותו צד של היד המכדררת מה שיוצר יתרון משמעותי עבור השחקן המתקיף.

ההטעיה השלישית
הינה המורכבת מבין כולם אך מניסיון שלי היא אחת הקטלניות!
הטעיה זו יוצרת תנועה בשלושה מימדים ומקשה על ההגנה להתאושש חזרה
1. הרמת שחקן ההגנה לקליעה
2. הצמדת הכדור לכתף הנגדית והתקפה פנימה והצידה עם הרגל
3. תלישה חזקה אל תוך הסל

כמובן שישנן עוד הטעיות לפני כדרור, אך שלושת הטעיות אלה מנצלות יפה עקרונות ביצירת יתרון על פני שחקן ההגנה, שימוש בראיה, שמיעה, והוצאה ממרכז כובד מייצרים עבור שחקני ההתקפה יתרון שלרוב מתבטא בהשארת שחקן ההגנה אם לא מאחור אז בצד שחקן ההתקפה

למען הסר ספק, כל העקרונות האלו תופסים גם עבור שחקניות ואפילו יותר שכן הן פחות נאחזות ביכולת האתלטית שלהן וחשיבות העיתוי של ההטעיה והיציאה ממנה גם יותר ברור להן מאשר לגברים וגם יותר משמעותי להן.

יש להקפיד:

  • לראות את כל מגרש ההתקפה
  • יציאה חדה כתף אל כתף אל תוך הטבעת
  • ירידה נמוכה לצעד ראשון

שימו לב שאני מקפיד על סיומת של ג'אמפ קצר
הרעיון של "להגיע עד לטבעת" מצויין לרמות הנמוכות
ברמות הגבוהות עומדות שם שחקניות ושחקנים עם "כיפת ברזל"
שמונעת כל ירי תלול מסלול מתוך הצבע… אבל זה בנושא ג'אמפ קצר

מאמרים נוספים בנוגע ליציאה מהמקום 

להזמנת השתלמות מאמנים בנושא זה או בכל נושא אחר
ניתן להתקשר ל-050-6616157

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

צעד ראשון

צעד ראשוןצעד גדול לשחקן צעד חשוב לאנושות… (שמשחקת כדורסל)

שאלה… מתוך סך כל האימונים שלכם, כמה זמן אתם מקדישים על כדרור?
10%, 30% 90%…

אני חייב לומר שאני מוצא את ההשקעה בכדרור והכדרור האינסופי או כפי שאני מכנה כדרור הכדור למוות… כהשקעה עם פירות מועטים וזאת משני טעמים עיקריים:

  • חלק גדול מהשחקנים לעולם לא יצליח לשלוט בכדרור ברמה כזו שבאמת ייתן לו יתרון משמעותי
  • המשחק ששחקן מנסה לחדור לסל, נכשל, עושה "רברס", מנסה מצד שני, שוב "רברס" אולי משם… לא אהוב עלי במיוחד או נכון יותר במיוחד לא אהוב עלי.

לדעתי, החדירה לסל בסופו של דבר תמיד תפגוש את הקבוצה היותר טובה ממני בהגנה ונגדה שיטה זו לא תעלה יפה או כפי שנאמר באחד ממערבוני הילדות שלי: "דע לך ילדי, שתמיד בעיר אחרת ילד אחר מתאמן ויורה טוב יותר ממך והוא זה שביום מן הימים יהרוג אותך"

אישית אני מעדיף תנועה בלי כדור בצד החלש מאשר חדירה לסל עם ראש בקיר ע"י כדרור…
(אבל זה רק אני)

הצעד הראשון – במאמר ווידאו זה, אני דווקא רוצה להתייחס לנושא הצעד הראשון, רוב השחקנים מסוגלים באמצעות כדרור אחד או שניים להגיע עד לטבעת ממצב התקפי סביב הקשת, טכניקה זו לא דורשת שליטה גבוהה בכדרור הכדור אך היא כן דורשת יציאה חזקה מהמקום ושימוש בהטעיות יעילות לפני כדרור.

על מנת שטכניקה זו תעבוד יש להקפיד על מספר עקרונות:

  • קריאה נכונה של מה שההגנה נותנת לי (הרחבה על כך )
  • שימוש נכון בעבודת האגן ויציאה מהאגן ולא מהרגל (הרחבה על כך )
  • ירידה נמוכה של הגוף עד כדי מצב מקביל לקרקע
  • שליחת רגל רחוקה קדימה
  • דחיפה עם הרגל האחורית לצעד רחיפה
  • נעילה נמוכה של שחקן ההגנה
  • כדרור הכדור בין הרגליים למניעת הפרת צעדים

כל העקרונות הללו הינם עקרונות הכרחיים ליציאה בצעד ראשון ויצירת יתרון על שחקן ההגנה ואתייחס אליהם במאמרים נפרדים תחת הקטגוריה "לפני כדרור"

בווידאו זה אני מדגים מספר עקרונות ותרגילים של צעד ראשון, יציאה מהמקום ואימון הגוף לירידה נמוכה ודחיפה חזקה של הגוף עם הרגל האחורית ועבודה על כוח מתפרץ

תהנו
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ריווח בכדורסל

ריווח בכדורסל לימוד ותרגולריווח_כיתה_ח

"תפתח את המשחק…"
"תפסיקו לצופף"
"לרווח לרווח לרו…"
"SPACING"

"מה לא ברור?
כמה פעמים צריך לומר את זה תרווחו את המשחק…"

מי שיצא לו לעבוד עם שחקנים צעירים (כמו גם עם לוחמי חי"ר) יודע שאחד הדברים שחוזרים על עצמם הוא נושא הריווח, או כפי שחזרו בפני מפקדי ואני בפני פיקודיי בתרגילים חי"ר "ריווח בחוליות"

אצל שחקני הקט סל ועד גיל ילדים ניתן לראות אותם שוב ושוב מתרוצצים סביב הרחבה… ריווח_מעל_ח

קשה מאוד לשכנע ילדים אלה שאפשר "לדרוך על הדשא"… גם מחוץ לרחבה… ואין שום שלט שאוסר להגיע עד קו השלוש…
הם נדבקים לקו ולא זזים ממנו!

למה?
רק בגילאי 11-12 מתחיל להתפתח אצל הילדים יכולת התפיסה המרחבית, אצל בנות בגלל חסך בחשיפה לנושא זה מגיע לרוב מאוחר יותר …

הקו המסורטט להם על הריצפה ברור להם והם פשוט נעים סביבו או בתוכו

מכיתה ח' נושא זה מתחיל להיתפס

(תלוי כמובן בגיל הפסיכולוגי תפיסתי של כל שחקן / שחקנית)

ראו את המאמר בנושא:
12 האינטליגנציות והכישרון

ריווח קט סל

לא זזים מהרחבה

 

לדעתי, ריווח בכדורסל, לפני כל נגיעה בנושא הטקטי יש להדגיש את נושא הריווח, פעמים רבות אני רואה מאמנים צועקים על השחקנים שלהם… לרווח, אך לא נראה לי שהשחקנים יודעים מה זה אומר.

בתפיסת המשחק שלי, ישנם כמה מרכיבים לריווח ופתיחת קווי מסירה אך בבסיסו מבחינתי, ריווח אומר "פתיחת המלבן" המלבן הינה הצורה שנוצרת כשמעבירים קווים משיקים לקו שלוש הנקודות.

ריווח_נכון

ריווח המלבן ויצירת מצב קשה יותר להגנה

ברגע שתצליחו לשכנע את השחקנים שלכם לשחק שם, אתם תאלצו את ההגנה לפתוח את המשחק ותאפשרו לכל מרכיבי המשחק לבוא טוב יותר לידיי ביטוי במשחק הקבוצתי!
יש לשים לב כי התנועה ללא כדור מגיעה עד קצות המלבן אך קבלת הכדור נעשית מעט לפני קו השלוש כך שהתנועה אל הכדור נעשית אל הכדור ופנימה מעל קו השלוש על מנת להיות יעילים לסל.

עקרון נוסף שיש להקפיד עליו בריווח המשחק הוא לפתוח קווי מסירה, קו מסירה הינו אותה נקודה במגרש שביני לבין הכדור שאין שחקן הגנה, אך על כך בפעם אחרת.

על מנת ליישם את נושא הריווח יש להקפיד בכל שלב באימון הקבוצתי כי "ריווח המלבן" ייושם.

תרגילים לתרגול ריווח בכדורסל

-ניתן כמובן לבצע תרגול של ריצה בתוך רחבת השלוש ולקריאת המאמן "מלבן" כל השחקנים רצים לכיוון ה"מלבן" ואחד מהשחקנים מקבל כדור מהמאמן וקולע

-אותו דבר אך בזוגות בן זוג אחד עם כדור נע סביב לקו החצי, בין הזוג השני נע בתוך רחבת השלוש לקריאת "מלבן" של המאמן כל שחקן רץ לכיוון בן הזוג שלו מקבל כדור אחרי שווידא שהוא ריווח למלבן, וקולע לסל.

ניתן לבצע אותו דבר על קו השלוש אם רעיון המלבן… רחוק מדי עבורכם

כמו כן ניתן ורצוי להשתמש בתרגילים השונים המופיעים במאמר: משחקונים לתרגול המשחק החופשי

ורעיונות לבניית נושא המשחק החופשי ניתן למצוא למצוא במאמר בנושא

בהצלחה לכולם
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ניהול משחק – חילופי הגנות

עקרונות בניהול משחק

לפני שאתם מזעיקים פסק זמן…
תשקלו טוב ובמקום זאת תבחרו להחליף הגנות…

אין צורך שהמשחק יעצור על מנת להחליף הגנות, להיפך, כדאי לתרגל גם באימונים החלפת הגנות אני מקפיד להימנע מלקחת פסק זמן לשם החלפת הגנות כי בדיוק כפי שאני מתרגל הגנה אני מתרגל חילופי הגנה במהלך האימונים.

תוך כדי משחק ישנם מספר מצבים להחלפת הגנות:

  • החלפת הגנה מובנית
  • החלפת הגנה לעצירה / החלפה המומנטום
  • החלפת הגנה לקידום מומנטום
  • החלפת הגנה למניעת קריסה

בכל מקרה, מבחינתי, כל הגנה שאני מחליף הינה הגנה שתרגלתי באימון, אחרת הארנבת שאתם תוציאו מהכובע, תינשך אתכם חזרה 9 פעמים מתוך 10 פעמים.

כעקרון אני משתדל שאותם עקרנות הגנת היחיד יופיעו בכל סוגי ההגנות הטקטיים שלי, אלא אם כן יש לכם 7-10 אימונים בשבוע, אתם לא יכולים לצפות מהשחקנים שלכם למשל שבאזורית, הם יכוונו לאמצע לגבוה, באישית הם יכוונו לקו, בלחץ הם יכוונו ל"טארפ"…
העקרונות יהיו חייבים להיות אותם עקרנות, כיצד לצאת לשחקן עם כדור, לאן לכוון, מה לסגור, איך לעזור, מהיכן תגיע רוטאציה וכו'…

כמובן שכל הגנה טאקטית או אסטראטגית תקבל את הדגשים שלה אך העקרונות הבסיסיים יהיו חייבים מבחינתי להיות אותם עקרונות אחרת תקבלו הרבה הגנות ובלגן אחד שלם.

נכון, ברמות מסוימות (הנמוכות) עצם החלפת ההגנות יוצרת בעייה לקבוצה היריבה אך ברגע שהארנבת הזו מצתה את עצמה… היא כבר לא תוכל להשלף שוב.

אני אישית, אוהב אישית!
מעדיף תמיד לעבוד על הגנה אחת או שתיים שעובדות טוב ושאני יכול לסמוך עליהם מאשר 5-10 רעועות…

אין דבר חזק יותר משיטה שמתורגלת לאורך זמן, השיטה תמיד תנצח את ה"קלסה!"
(מקסים דימנשטיין)

החלפת הגנה מובנית:
בשלב לימוד ותרגול ההגנה ניתן לתת מצבים מובנים לרכז שבהם הוא זה שיחליף את ההגנה, (הורדת היוזמה לרמת השטח) למשל אחרי קליעת עונשין, עוברים ללחץ או בשלב מומנטום חיובי אחרי קליעה לוחצים כל המגרש, או אחרי הכרזה על תרגיל מצד ההתקפה עוברים להגנה אחרת וכו'…
אלה יוזמות מתוכננות מראש אותם מתרגלים באימונים, לא רק שעובדים על ההגנות השונות אלא גם על המעברים ביניהם.

החלפת הגנה לעצירה או החלפת מומנטום:
כולם כבר יודעים שאת המשחק מנהלים לפי המומנטום שלו, מומנטום אינו מי שמוביל את התוצאה אלא מי מוביל את המשחק, והמשחק האמיתי בין המאמנים הוא מי שולט במומנטום, לרוב, ברגע שקבוצה שולטת במומנטום היא זו ששולטת במגרש ובמצב זה גם השופטים מצטרפים לחגיגה.
כך שאם הקבוצה היריבה מובילה, ע"י שינוי הגנה ניתן לשנות מומנטום, לעצור קבוצה יריבה ואפילו להחליף מומנטום.

החלפת הגנה לקידום מומנטום:
אותו דבר לא?… לא!
השתלטתם על המשחק, ואתם רוצים "לסגור עניין" זה הזמן להחליף הגנה להגנת לחץ חצי מגרש או מגרש שלם, שימו לב לא "לסגור עניין" בשלב מוקדם מדיי, ולא לשלוף את כל הקלפים כבר במחצית הראשונה כיוון ש-20 הפרש מחצית ראשונה אינם "סגירת עניין", בפרט לא מול קבוצה טובה יותר ומהר מאוד אתם עלולים לגלות כי שוב הובלתם כל המחצית ובסוף הפסדתם את המשחק…

החלפת הגנה למניעת קריסה:
את האמת, זה השלב שבו הכי חשוב למאמן להיכנס ולנהל את המשחק, כי אם שלושת המצבים הקודמים גם שחקן מנוסה יכול להכריז עליהם ולצאת "מנהיג", הרי שבשלב הקריסה כל הקבוצה יחד עם הביטחון שלה זורם לביוב…
כאן לרוב המאמנים "מזעיקים פסק זמן" או משתוללים אחוזי אימה על כל בקבוק מים שנקרה בדרכם…
בשלב זה אני משתדל לנתק את עצמי הולך לקצה הספסל ומסתכל מספר שניות במה שקורה במגרש, מהיכן אנו מקבלים את הסלים הקלים? מבחוץ? מבפנים? גם וגם? במתפרצות?

מה חסר לי על המגרש? שחקן הגנה נוסף? אולי דווקא שחקן התקפה שלא משתין במכנסיים במצב כזה ויכול לדפוק כמה שלשות ולהחזיר אותנו למשחק (ראה ניהול משחק – החלפת שחקנים)
אולי מה שחסר זו מוטיבציה? ואז במשך דקות ארוכות במקום לתפוס את הראש אני נכנס לשמור יחד עם השחקנים שלי… עם ניפנופי ידיים, עבודת רגליים והמון המון המון צעקות עידוד שלי שיבינו שאני איתם…

אז, הבה נחזור לשאלה הראשונה:
מהיכן אנו מקבלים את הסלים הקלים? מבחוץ? מבפנים? גם וגם? במתפרצות?
כי רק אם אני אדע את התשובה לכך אוכל להחליט לאיזו הגנה אני ארצה להחליף.
אם אני חוטף סלים במתפרצות, הרי שלרוב אדרוש מהשחקנים שלי לקבל את ההתקפה מקו ה-3, לוותר על כל נסיונות חטיפה, ולא ללחוץ.
אם אני מקבל סלים קלים מבחוץ, אנסה לזהות מי השחקן / שחקנים המאיימים עלי ביותר ואעבור להגנה אישית הדוקה יותר עליהם או לאזורית שבה מדברים ביחוד עליהם.
לעיתים אני שומר אזורית סגורה 2:1:2 נגד קבוצה שקולעת ורק יוצא על הקלעים שלהם ואת השאר סוגר פנימה.
אם אני מקבל את הסלים הקלים מבפנים, או גם מבחוץ וגם מבפנים אני אעבור להגנה אזורית סגורה ואנחה את השחקנים שלי שלא משנה מה, סלים מבפנים לא מקבלים! בשלב זה, כדי למנוע קריסה מוחלטת של הקבוצה אני אוותר על הסלים מבחוץ ואדרוש שליטה מוחלטת ברחבה הן של כדורים פנימה והן של ריבאונד התקפה, כך אחזיר לעצמי את השליטה, לפחות באזור מסוים של המשחק.
הכי קל לעשות זאת בהגנה אזורית סגורה או כפי שהיא נקראת בכדורגל "בונקר"…

שואלים אותי לא פעם מדוע אייני שומר הגנות מעורבות? (קומבינציות) אישית אני לא אוהב אותן כי מבחינתי הן אינן מתאימות נגד קבוצות חזקות שכל שחקן יכול להיות מסוכן.
כפי שכבר ציינתי אני מעדיף לעבוד על 2 הגנות שיהיו טובות ולהתמקצע בהן מאשר 6 סוגי הגנות שלכל אחת מהן יש אופציות שונות ולא לשלוט באף אחת מהן…
אז מה אני מעדיף?
אישית טובה שאיתה אני משחק הגנה פתוחה ואגרסיבית ואזורית סגורה שבה אני מונע מהקבוצה השניה את משחק הפנים שלה, עליהן אני בונה את הגנות הלחץ שלי מגרש שלם וחצי מגרש ובמידה ויש לי זמן במהלך העונה אני מכניס אחד מסוגי המצ'-אפ-זון, אך על כך בהזדמנות אחרת!

לסיכום: מן הסתם במהלך משחק אנו נתקלים באין ספור אפשרויות ולכל אחת מהן אין ספור פתרונות אפשריים, מה שניסיתי להבהיר במאמר זה שארנבות זה נחמד אבל עבודה נכונה ועקבית לאורך זמן מביאה תוצאות משמעתיות יותר והכי חשוב… בלי פניקה!

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

הגנת מעבר

הגנת מעברמה לדעתכם האלמנט הכי בסיסי בהגנה? כל הגנה…
זו השאלה שאני פותח כל הרצאה שלי בנושא הגנה ובכל שנה בתחילת השנה עם הקבוצות שלי
(גם כאלה שרצים איתי כמה שנים)

אז כמובן כל אחד נותן לי את "האני מאמין שלו" וכולם נכונים, חשובים וטובים אך לדעתי הדבר הבסיסי ביותר בהגנה זה "להגיע שם" לחזור להגנה בצורה נכונה על פי עקרונות מובנים וברורים…

אייני יכול להגזים בחשיבות נושא זה, שכן מניסיון שלי עבודה על הגנת המעבר – transition defense יכולה לאפשר לקבוצות להתמודד עם קבוצות חזקות מהן והתועלת בעבודה על עקרונות אלה עולות לאין ערוך על העבודה על לוחצות למיניהן או מגוון הגנות ה-SET GAME.

אני מבדיל כאן בין הגנת המעבר האסטרטגית לבין הגנת מעבר הטקטית, האחרונה מתייחסת למצבים ספציפיים מול קבוצה עם שחקנים בעלי תכונות מסוימות כמו מהירות גבוהה מאוד או יכולת קליעה מהירה מה-3 במשחק רץ… העקרונות האסטרטגיים ישמרו תמיד אך יתווספו אליהם פתרונות טקטיים, אך על כך בהזדמנות אחרת.

כמו כן אני חייב להדגיש שבתפיסת ההגנה שלי אין משמעות גדולה מדיי לנושא ה-"miss match" ומה שחשוב מבחינתי שיהיה שחקן מול כל שחקן ואיזון הגנתי במגרש בכל רגע נתון על מצבי ה-miss match אנו עובדים באימונים ולמעט מקרים חריגים שבו אנו חוטפים סלים בגלל יתרון רגעי של שחקנים, לרוב אנו מצליחים לייצר חטיפות כדור דווקא ממצב זה לטובתנו, וגם על כך בהזדמנות אחרת.

אז נתחיל עם רעיון הגנת המעבר:

הגנת מעבר בכדורסל

ראשית, מהרגע שנזרק כדור לסל שחקנים שלי יודעים שיש להגיע לריבאונד התקפה, כמעט בכל אימון אני מכניס חלק בנושא זה לאימון ניתן לקרוא במאמר בנושא

בדוגמה זו O2 זרק לסל.
O3 זיהה כי הוא הראשון בהגנה עוזב הכל וטס לקשת תחת הסל, מכריז בדרכו "טבעת", שם הוא מתמקם עד שכל שאר השחקנים מגיעים וזאת על מנת שלא לקבל בשום פנים סל קל ברחבה.
O3 שחוזר ראשון להגנה מקפיד לעשות זאת עם הפנים לסל על מנת להגיע למקום במהירות הגבוהה ביותר, מצב זה חוסך המון מסירות "ציפור" למתפרצות אך גם מאפשר לו להגיע למצב שהוא שומר את השחקן הראשון עם הכדור עם הפנים ולא מאחריו, בעידן העבירה במתכוון בהתקפה המתפרצת לשני השחקנים הראשונים זה יתרון חשוב ביותר!

O1 מזהה כי הוא השחקן השני שחוזר להגנה תפקידו לקחת את הכדור, ומכריז בדרכו "כדור שלי" גם הוא אינו עוצר עבור שום דבר וכל מה שמעניין אותו הוא להגיע לכדור.
פעמים רבות ראיתי כי זה התפקיד דווקא של השחקן הראשון (לקחת את הכדור) ופעמים רבות מאמנים הנוקטים בשיטה זו חוטפים בראש "ליי-אפים" פשוטים בצד החלש.

O4 מזהה כי הוא השחקן השלישי בהגנה ורץ לצד החלש לאבטח את המסירה פנימה, תנועה זו יוצרת פעמים רבות חטיפות כדור ומייצרת התקפה מתפרצת בצד השני של המגרש.

שני השחקנים הנותרים שלרוב הם אלה שהיו מעורבים בריבאונד ההתקפה או התעקבו בירידה להגנה, לוקחים את השחקנים הקרובים אליהם, כאמור גם אם דבר זה יוצר "miss match", אותו אנו פותרים תוך כדי התקפת המעבר, אם יש צורך בכך.

המטרה שלי בהגנת המעבר היא אחת:
לא לחטוף סלים קלים ומהירים בהתקפה המתפרצת של היריב, ולשלוט בקצב של המשחק גם באמצעות ההגנה.

המטרה שלי בהגנה בכלל: לגרום להתקפה בכל רגע נתון לבצע עוד פעולה אחת יותר ממה שהיא תכננה.

כאמור, במידה ויש בקבוצה השניה קלעי מהיר אליו אתיחס בצורה טקטית והשחקן ששומר עליו יקבל הנחיה חד משמעית שברגע שזרקנו כדור הוא לא מבצע את הגנת המעבר אלא נצמד אליו.
אך אלה הוראות טקטיות לפי משחק ולפי רמת הליגה בא אני מאמן

מגוון תרגילים לחזרה להגנה:

חזרה להגנה תרגיל 1

זהו תרגיל בסיסי למסירות בתנועה בשילוב ירידה להגנה, במקרה זה השחקן שזרק מתרגל ירידה עד לטבעת ושם הוא מקבל את המתקיף עם הפנים כאשר המתקיף יכול לזרוק לסל רק מתוך הרחבה.

חזרה להגנה תרגיל 1
חזרה להגנה תרגיל 2

תרגיל בסיסי נוסף שבו שני שחקנים עולים להתקפה האמצעי מוסר את הכדור וחוזר להגנה על שחקן שמגיע ממול.

2up1dowen
חזרה להגנה תרגיל 3

עוד תרגיל בסיסי יש להקפיד על יציאה במקביל משני צידי המגרש מסירה וחזרה להגנה של השחקן שמסר את הכדור

2up1dowen1
תרגילgobackd2on1 חזרה להגנה 2 על 1

מינימום שחקנים: 7
מבלי להכנס לנושא התקפה המעבר וכיצד אתם בונים אותה עדרון התרגיל הזה הוא בלימוד הגנת המעבר
כאמור מבחינתי השחקן הראשון שמגיע להגנה רץ בשיא המהירות (עם הפנים לסל ולא לכדור) אל הקשת הקטנה ושם הוא מתמקם
המטרה שלו להגיע לשם לפני ששחקן מקבל כדור ארוך לסלמי שלא זרק לסל מתוך בני הזוג חוזר להגנה נגד 2 השחקנים הבאים וכך הלאה
ניתן לגוון חזרה של מי שזרק את הכדור לסל

כמו בתרגיל הקודם
אך הפעם משחקים 3 נגד 2.
מינימום שחקנים: 11
זהו למעשה תרגיל 11 משודרג המדמה יותר מצבי משחק של חזרה להגנה, זהו תרגיל בעצימות גבוהה
יוצאים 3 על 2
השחקן הראשון בהגנה חוזר אל הקשת הקטנה כשהשחקן השני לוקח את הכדור על פי מיקומו.

שני השחקנים שהיו מעורבים אחרונים בכדור הם אלה שחוזרים להגנה והשלשה הבאה יוצאת להתקפה

ניתן כמובן לשחק ששלושה חוזרים להגנה ולתרגל הגנת מעבר בצורה של 3/3

 td3on2
ניתן כמובן לבצע את אותו תרגיל במצבים של 4 על 3
מינימום שחקנים 15 השחקן הראשון מגיע לקשת הקטנה
השחקן השני מגיע לכדור
השחקן השלישי עובד לפי מצב ההתקפה
לרוב מגיע לצד החלש לחטוף כדור
אחרי שלימדנו את על המצבים של הגנת מעבר ניתן להשתמש בתרגיל המשולב הבא:

2 קבוצות משני צידי המגרש בזוגות
יוצאים 2 על 1 עד לריבואנד הגנה או חטיפת כדור
2 שחקנים מצטרפים לשחקן ההגנה למצב של 3/2 לצד השני
כל פעם מצטרפים עוד 2 עד למצב של 5/5 או עד סל
ברגע שהיה סל מתחילים מההתחלה

 td5on4on3on2on1

בקרוב אעלה תרגילים נוספים לתרגול ואימון נושא הגנת המעבר

אשמח לקבל תגובות בדף הפייסבוק של האתר
למאמרים נוספים בנושא הגנה

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ניהול משחק – פסקי זמן

עקרונות בניהול משחקעקרונות בניהול משחק שימוש בפסקי זמן
פסק זמן – מתי להשתמש? מה לומר בפסק זמן? איך לנצל אותם בצורה היעילה ביותר…
אני בטוח שלכל מאמן יש את העקרונות שלו, גם כאן אין לי עניין לומר לכם מה לעשות אלא רק לתת חומר למחשבה וטיפים מהנסיון האישי שלי.

ראשי פרקים:

  • כמה פסקי זמן יש למאמן כמה זמן יש?
  • אילו סוגי פסקי זמן קיימים?
  • עצירה ויצירה של מומנטום
  • שימוש בלוח טקטי
  • מתי לקחת פסק זמן?
  • מתי לא לקחת פסקי זמן?
  • מה לומר בפסק זמן?
  • כיצד לתכנן פסק זמן?

אז בואו נתחיל…
(על פי חוקי FIBA – תודה לשופט עומר אסטרון על הייעוץ המקצועי)

כמה פסקי זמן יש למאמן וכמה זמן כל אחד מהם?

  • במחצית הראשונה 2 פסקי זמן.
  • במחצית השניה 1+2 פסקי זמן, פסק זמן אחד עד ל-2 דקות האחרונות
  • בכל אחת מהערכות פסק זמן אחד.

לא ניתן לגרור פסק זמן ממחצית למחצית או בהערכות
אורך פסק זמן רגיל 50 שניות + 10 שניות חזרה והתארגנות
פסק זמן טלוויזיה: פסק זמן אחד בכל רבע החל מהדקה הרביעית כלומר כששעון הזמן מראה 5:59 ומטה, בעצירה הראשונה של המשחק, יוכרז על ידי השופטים פסק זמן טלוויזיה.

יש לקחת בחשבון שהגם שיש לנו מספר מוגבל של פסקי זמן גם ליריב יש את פסקי הזמן שלו,  אני מנסה לתמרן את היריב שייקח פסק זמן שיעזור לי, כמו חילופי הגנות, יצירת מומנטום מדומה אך על כך בהזדמנות אחרת.

יש לזכור כי יש לנו עוד 3 פסקי זמן שהם ההפסקות בין הרבעים, לקחת פסק זמן 20 שניות מסוף הרבע הראשון או השלישי… הייתי אומר שזה מיותר!

אילו סוגי פסקי זמן קיימים?
על פי החוקה ישנם 2 סוגים:
1. רגיל
2. טלוויזיה.
אני מבדיל בין 4 סוגים:
1. שליטה על מומנטום – עצירת מומנטום של קבוצה יריבה לרוב אשתמש בהם רק במחצית הראשונה
2. הערכות מחדש – עייפות שחקנים, פתרון מצבים טקטיים בהגנה או בהתקפה,
3. פסק זמן של היריב
4. הכרעת משחק

עצירה ויצירה של מומנטום
ראשית אחלק את המשחק ל-3 (מדובר על משחקים צמודים או מול קבוצות חזקות יותר)
A. מחצית ראשונה
B. מחצית שניה עד ל-2 הדקות האחרונות של המשחק
C. שתי הדקות האחרונות של המשחק (הארכות מנוהלות כמו 2 הדקות האחרונות של המשחק)

A. מחצית ראשונה: מטרתה ליצור את התנאים הכי טובים לקבוצה שלי לקראת המחצית השניה, לקבוע קצב משחק להעמיס את  הקבוצה השניה בעבירות, ביחוד לשחקני המפתח שלהם, בשלב זה אין בעיה ואף רצוי להשתמש בפסקי הזמן בכל פעם שיש בעיה של מומנטום לטובת הקבוצה היריבה, יש לעצור מומנטום ע"י חילפי שחקנים, חילופי הגנות, ופסקי זמן.

B. מחצית שניה למעט…: כאמור, אני מתיחס למשחק צמוד או משחק שמתגלגל למשחק צמוד או למשחק שהקבוצה היריבה חזקה יותר.
את המומנטום במחצית שניה אני אשתדל לא אכתיב באמצעות פסק זמן, אני אשנה הגנות, אחליף שחקנים ואשתמש בכל דרך אחרת (ישנן עוד דרכים אך על כך בהזדמנות אחרת) על מנת לא לאבד את המשחק ולדאוג שהמשחק ימשיך להיות צמוד עד ל-2 הדקות האחרונות של המשחק, לפסק זמן יש כוח אך הכוח הכי גדול שלו והכי משמעותי שלו הוא בהכרעת המשחק בסופו ב-2 הדקות האחרונות שלו.
שימו לב – לאור השינויי בחוקה והורדת פסק זמן שלישי מ-2 הדקות האחרונות של המשחק הייתי ממליץ להשתמש בפסק הזמן הזה כפי שהתייחסתי לפסקי הזמן במחצית הראשונה…
כל פסק זמן שמנסה לעצור מומנטום נותן כלי עוצמתי למאמן בצד השני.

C. שתי הדקות האחרונות: לכאן אני מכוון את כל המשחק, יש 2 דקות בהם אני רוצה שיהיו לי כמה שיותר כלים שמישים לקראת הכרעה, זו איה אסטרטגיה עבור קבוצה שמעל הליגה זו אסטרטגיה עבור קבוצות בינוניות הרוצות להפיק את המקסימום בעונה כדי להתברג בפלי-אוף או להשאר ליגה.
אני אחדד ואומר שמבחינתי אני צריך ב-30 שניות האחרונות את כל שלושת פסקי הזמן, במהלך המחצית השניה אנסה לייצר אצל מאמן היריבה את הצורך בפסק זמן משלו ע"י החלפת הגנה או יצירת לחץ בהגנה כדי להשתמש בפסק זמן של היריב נגדו.

2. הערכות מחדש: הגעתי עם מעט שחקנים, או שיש לי חמישיה דומיננטית יחסית לקבוצת הספסל, ואני צריך לתת להם זמן לנשום, אקח פסק זמן.
ישנו מצב החוזר על עצמו ומזיק לנו שוב ושוב ביחוד בהגנה, וחילופי הגנה לא פוטרת זאת (למשל שחקן יריב שנכנס המון לריבאונד התקפה) אקח פסק זמן.

פסק זמן לפני הפסק זמן: "המאמן הזעיק פסק זמן…" המלצה שלי לפני שאתם מזעיקים פסק זמן קחו אוויר, "הזעקתם אותו" שוב קחו אוויר, אתם צריכים לבוא מהבית עם סכימה של מה אתם אומרים בפסק זמן, בסכימה צריך להיות ברור 1/3 מה לא פועל 2/3 מה צריך לעשות.

המלצה שלי לא להתחיל במליון דברים, תמצאו 2-3 נקודות ספיציות מדויקות (יכולים להיעזר בסטטיסטיקה) אל תמטירו עליהם את כל הכדורסל שלכם על השחקנים, אין להם מספיק חמצן כדי לקלוט זאת.
תתייחסו לנקודות שעבדתם עליהם באימונים ואל תמציאו גלגלים בזמן הפסק זמן… זה לא עובד.
ביחוד בתוצאות צמודות תדברו על מה שעובד בנקודות א'…. עובד, ב'… עובד…
בואו נשפר רק את ג'… ואנחנו חזרה במשחק…

לוח טקטי: מפתיעים אותי תמיד המאמנים עם הלוח, אני רואה אותם משתמשים בלוח טקטי ואני שואל אותם האם הם משתמשים באימון גם בלוח טקטי? לרוב התשובה היא "לא"
אז איך אתם חושבים שהשחקנים שלכם יבינו בכלל על מה אתם מדברים כשבפעם היחידה שהם רואים לוח כזה זה במשחק צמוד?
אמרתי כבר בקורסי מאמנים שהלוח הטקטי הכי טוב זה לוח שעושה הרבה רעש כשהוא נופל… זריקת הלוח על הרצפה לעיתים נותנת הרבה יותר מעוד איזה סימון עליו…
אישית אני משתמש בלוח רק כדי להדגיש נקודות בתוך תרגיל או בהגנה מוכרים במשחק ספציפי, אני מקפיד שלא להמציא גלגלים תך כדי משחק…
הפסק זמן הטוב מתחיל באימון שלפני כן ובעבודה לאורך העונה, שפנים מהשרוול הינם אשליה!
מה שלא עבדתם במשך כל השנה באימונים לא יתבצע משחק.
תקפידו באימונים להתיחס למצבים מיוחדים, של שניה לסיום, של השתחררות מלחץ יחודי או של קליעה מהירה או לחילופין של משיכת זמן בהתקפה…
אל תשכחו השפן שתשלפו מהכובע הוא אותו אחד ששמתם אותו קודם לפני "ההופעה"

מתי לא לקחת פסק זמן: לדעתי כאמור, במחצית השניה לא כדאי לקחת פסקי זמן ברמה האסטרטגית במשחקים צמודים, אך יש מצב נוסף שלא הייתי לוקח פסק זמן, ב-2 דקות האחרונות, במצב שאני רוצה להריץ את הזמן, חטפתי סל ואני מוביל ב-4 לא אקח פסק זמן כי להגנה קשה יותר לשמור על מגרש שלם ולעצור את הזמן בעבירה (שימו לב לחוקי העבירות ב-2 דקות האחרונות למשחק) וכשאקח פסק זמן כדי לסדר את ההתקפה בחצי המגרש שלהם הרי שאתן למאמן היריבה מתנה.
גם לא אקח פסק זמן כשזה משרת את הקבוצה היריבה, מי ירוויח יותר מפסק הזמן הקבוצה שלי או הקבוצה היריבה, אם התשובה שהקבוצה היריבה תרוויח מכך יותר… היא לא תקבל אותו!
כבר ציינתי זאת קודם אך אדגיש זאת שוב, 20 שניות לסוף הרבע הראשון או השלישי לא הייתי לוקח פסק זמן…חבל!

סיפור אחד מני רבים: באחת מעונות העליה שלי נקלענו למשחק חוץ קשה, במחצית כבר היינו בפיגור 15 וברבע השלישי כבר ברחו לנו למעל 20 נקודות.
בניגוד ל"מסורת שלי" בתחילת הרבע הרביעי, כשכבר ראיתי שאנו כבר לא ננצח את המשחק לקחתי פסק זמן ואמרתי להם דבר אחד פשוט, בואו נוריד את התוצאה מתחת ל-15 נקודות כדי שאם יהיה מצב של הפרשים נהיה במצב טוב, לא וויתרתי וכך גם השחקנים לא וויתרו וצימצמנו עד לכדי-9 נקודות בסוף המשחק, בשבועיים שלאחר מכן הסתבר כי 2 קבוצות וויתרו על המשחקים וההפרשים שלהם בגלל התוצאה שלנו (תוצאה אחרת הייתה משאירה אותם בתמונה האליפות) וכך נוצר מצב שהדרך לאליפות נפתחה כמעט רק לנו.
לא פעם עליכם לא רק לנהל את המשחק אלא לנהל את העונה או את הקבוצה או את המשחקים הבאים באמצעות פסק הזמן, לעיתים, פסק הזמן שלקחתם לא רק ישפיע על המשחק הספציפי אלא ישפיע על כל העונה… השתמשו בו בתבונה!

עוד ועוד: השתדלתי לתת במאמר זה חומר למחשבה, בנושא שימוש בפסק זמן, אשמח לשמוע את דעתכם וכיצד אתם משתמשים בפסקי זמן בדף שלי.
תזכרו שכל ניהול משחק חייב לקחת בחשבון פרמטרים רבים וניהול משחק הוא רק חלק מניהול הקבוצה, המלצה שלי אל תאבדו את עצמכם ואת הדרך שלכם במשחק בודד, תקחו בחשבון גם את ההשלכות להמשך.

למאמרים נוספים בנושא: ניהול משחק

בהצלחה
יועד אגמון

קליעה ערוכה – חלק 1

קליעה לסלקליעה ערוכה  – חלק ראשון.

אחד הנושאים הפחות "מעובדים" והיותר אבודים בכדורסל הארצישראלי  העכשווי הינו נושא הקליעה!
מאמנים רבים אינם עובדים על הקליעה בכל הגילאים ובכל הרמות, אם בגלל שהם אינם יודעים כיצד או אינם מבינים את חשיבות הנושא…

הקליעה הערוכה הינה הבסיס לקליעת הניתור ונושא בפני עצמו כחלק מקליעת העונשין, על כך נדבר במאמר הבא בנושא.

אז אנסה בשלושה משפטים להסביר עד כמה לדעתי נושא זה חשוב:

  1. בכדורסל אין נושא חשוב יותר מאשר הקליעה לסל
  2. בכדורסל אין נושא חשוב יותר מאשר הקליעה לסל
  3. בכדורסל אין נושא חשוב יותר מאשר הקליעה לסל

מקווה שהצלחתי בשלושה משפטים אלה להבהיר עד כמה נושא זה חשוב לדעתי!

וכדי להמחיש זאת יותר אוסיף ואומר שאף אחד מאיתנו לא מאמן כדור-כדרור או כדור-מסירה, או אפילו לא כדור-אסיסט, או כדור הגנה 2:1:2…
כולנו מלמדים כדור-סל אז הגיע הזמן שנשים את העיקר במקומו ואת השאר במקומם ונתחיל ללמד איך (לעזאזל) לקחת כדור כזה גדול ולהכניס אותו לחישוק כל כך קטן ולקלוע סל!

ממתי ללמד?
מהרגע שמתחילים ללמד כדורסל.

כמה ללמד?
בכל אימון חייב להיות סשן של 10 דק' לימוד הקליעה למרכיביו ברמותיו השונות
ו-10 דק' תרגול הקליעה למרכיביה ברמותיה השונות

הקליעה למעשה מבדילה בין הכדורסל לשאר משחקי הכדור, בעוד שבכל משחקי הכדור ב-90% מהפעמים ככל שאבעט, אכה, אנחית את הכדור חזק יותר כך הסיכוי לקבל נקודות עולה הרי שבכדורסל ככל שאקלע חזק יותר כך הסיכוי שקבל על כך נקודות יורד!

בכדורסל הדרך להשיג נקודות ב-90% מהפעמים ובשונה מכל ענף ספורט אחר של משחקי הכדור היא "רגש בקליעה"!

מה זה רגש? כיצד מלמדים, מתרגלים ומתאמנים על רגש?
על זה בדיוק אנו צריכים לתת את הדעת בזמן לימוד והטמעת הקליעה בכל הגילאים והרמות!

דגשים בקליעה

  • יש לדמיין את הכדור בצורה של קוביה כשאוחזים אותה בפאה התחתית ובפאה הצדדית
  • השימוש בציר האנכי בלבד של הגוף (ולא בציר האופקי) כל המפרקים שתורמים לדחיפת הכדור כלפי מעלה
  • האצבע המורה מכוונת לסל והיא זו שנמצאת בחלק העליון/תחתון של הכדור
  • מרפק מוביל תנועה, והוא זה שנמצא מול הסל.
  • מבט עם 2 עיניים יש להקפיד לא לחסום את שדה הראיה בקליעה על מנת לשמור על ראית תלת מימדית ועל היכולת לאמוד מרחק
  • קשת לכדור, על הכדור להגיע לטבעת מלמעלה כדי שכשהכדור יפגע הוא לא יותז ממנה אלא יעלה חזרה למעלה להגדלת הסיכוי להיכנס לסל.
  • סיבוב הכדור, מטרת הסיבוב היא אחת! שברגע שהכדור יפגע בטבעת מומנטום התעופה שלו תבלם ותאפשר לו לקפוץ במקום ולא להמשיך במעופו.(ולא כדי ליצור יצוב בליסטי כי לשם כך עלי לסובב את הכדור במהירות עצומה)
  • מול הסל, על כל החזית של הקולע להיות מול הסל, על מנת למרכז את התנועה
  • קצב קליעה, Rhythm 

עקרונות הקליעה – דגשים בקליעה ערוכה מתוך הרצאה בנושא

לחלק שני של הקליעה הערוכה-2

למאמר בנושא עונשין… לא מה שחשבת…

למאמר בנושא משחקי עונשין

מאמרים נוספים בנושא קליעה

קליעה נעימה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

כי-שרון

כישרון, מתי הוא באמת יתרון?

מתי הסתכלתם על שחקן ואמרתם לעצמכם:
זה הולך להיות שחקן או שחקנית!?
(המאמר נכתב בלשון זכר אך מתאים גם לכל הכוכבות שבנינו כמובן)

על סמך מה קבעתם את הקביעה הזו שאותו "כוכב" שקולע 30 נק' בילדים לאומית אכן הולך להיות שחקן?

מהם למעשה הפרמטרים שיש לשים אליהם לב כאשר אנו מגדירים לעצמנו אילו שחקנים יהפכו להיות שחקנים "חבל על הזמן" ואילו שחקנים פשוט… חבל על הזמן?

יכולות אתלטיות בגילאים הצעירים:
"תראה… הוא כבר מטביע" או "תשמע יש לו צעד ראשון מדהים לגיל שלו" ועוד סופרלטיבים כאלה ואחרים שנתקלתי בהם בעשרות שנותי בענף… אז, אם זה בא מאביו התומך או מאימו האוהבת ניתן להתיחס בסלחנות ובהבנה.
אך כשזה בא ממאמן שאמור לשים לב לפרמטרים נוספים, אני אומר לעצמי כך אנו מפספסים את הדור הבא של הכדורסלנים הארצישראלים.

כולנו למדנו בקורס מאמנים על הגיל הביולוגי, הכרונולוגי, והפסיכולוגי… ומי שהקשיב בשיעורים האלה גם יכול היה להבין מה זה אומר לגבי ילדים בני אותו גיל שאחד סיים את התפתחות שלו ואחד שטרם החל… ומה המשמעות של זה כששניהם בכיתה ח' או י' או יב'…

כולנו גם נתקלנו בילדים שבכיתה ח' קלעו 40 נק' למשחק בכיתה י' קלעו 20 נק' למשחק ובכיתה יב'… עברו להיות מדריכים בצופים…

כולנו נתקלנו באותו ילד שהאבא שלו 2.00 מ' האימא 1.80 מ' האחים שלו הרבה מעבר לממוצע…והוא יושב על הספסל מעביר מגבות כי "הוא חלש פיזית"…
ברור שהוא חלש פיזית! הוא טרם עשה את הקפיצה שלו לכיוון ה-2.00 מ' אבל כשהוא יעשה זאת זה כבר יהיה מאוחר!
אבל… הרי חייבים לנצח את המשחק לא? והוא… הוא עלול להרוס לנו…
נכון? לא נכון!!!

תאמינו לי אף אחד לא יזכור אם לקחתם או לא לקחתם אליפות (לקחתי כמה וכמה) אבל אם שחקן אחד משלכם יגיע לאן שהוא… אז יזכרו גם יזכרו מה אתם עשיתם למענו!

המרכיב הפיזי הינו מרכיב חשוב ביותר אך הוא רק חלק אחד במכלול מורכב של אירועים.
לנתונים הפיזיים, שהם חלקם גנטיים, חלקם נרכשים, וחלקם תלויי תרבות יש משמעות רבה אך הם רק חלק אחד במכלול מורכב של אירועים והייתי אף מוסיף מכלול של צרופי מיקרים.
הגנטיקה תקבע למשל (לאו דווקא תחזה אך בהחלט תקבע), סוגי סיב שריר, מוטת גפיים ואפילו מרכיבי תגובה שונים. אליהם מצטרפים יכולות נרכשות, כמו למשל חיזוק שרירים, לימוד תנועה וכמובן התרבות, תרבות הספורט באותו אזור מגורים של השחקן הכוללת בתוכה הרגלי אכילה, שינה, צריכת חומרים, תמיכה סביבתית ועוד…

אז על מה כן להסתכל כשאנו רוצים ל"סמן" שחקן כפוטנציאל בקבוצה או באגודה או במחזור?
אני מחפש פוטנציאל, הפוטנציאל יכול לבוא בכמה מקומות, הפוטנציאל מגדיר את הכישרון…

Got_Talent_logo[1]

מה הוא כישרון?
כישרון הינו תכונה מולדת הנותנת יתרון מסוים לאדם על פני שאר האנשים העוסקים בתחום.
יש להבדיל בין נתון לבין כישרון, גובה של 2.10 מ' אינו יתרון בכדורסל… גם מהירות לא וגם כוח לא…
אלה הם נתונים, בדיוק כשם ששחקן בגובה 1.70 מ' אינו חיסרון! כל אלה הם נתונים, השאלה היחידה הנשאלת, מה עושים עם הנתונים הללו… כיצד הופכים את הנתונים הללו ליתרון יחסי על פני שאר האנשים העוסקים בתחום…
וזו השאלה שאנו כמאמנים צריכים לשאול את עצמנו כאשר אנו מחליטים לסמן שחקן זה או אחר!

פעמים רבות ניתן לראות כי הכישרון הכי משמעותי בארץ הוא להיות "הבן של…" גם זה כישרון, כי מה יותר מולד מאשר להיות "הבן של…"?

סוגי אנטליגנציות
על אנטליגנציה חשיבתית תבונית – IQ, כולנו שמענו, אפילו אנטליגנציה רגשית נכנסה בשנים האחרונות לספקטרום המונחים שלנו אך ישנם עוד עשרות סוגי אנטליגנציות בתחומים מתחומים שונים.
אחת ההגדרות למונח אנטליגנציה הינה: "מכלול הכישורים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות בצורה יעילה"

הווארד גרדנר, פירסם בשעתו את תאורית האנטליגנציות המרובות שלו בה הוא מדבר על 8 סוגי אנטליגנציות, אני בדרך כלל מתייחס ל-12 סוגי אנטליגנציות שונות ששילוב מוצלח של לפחות 5 מהם אצל שחקן נותן יתרון משמעותי בדרך להצלחה:

שניים עשר האינטליגנציות:

מהי אינטליגנציה?
לפי הווארד גרדנר "היכולת לפתור בעיות או ליצור תוצרים שיש להם ערך במסגרת תרבותית אחת או יותר" (הווארד גרדנר, פרופ´ לנוירולוגיה ולפסיכולוגיה)

יכולות יכולות להיחשב לאינטליגנציות ובלבד שהן עונות על הקריטריונים הבאים:

  • כושר שאפשר לזהות באזור מובחן במוח (ולהרוס על ידי פגיעה).
  • כושר שאפשר לבטאו בעזרת מערכת של סמלים כמו: כתב, מספרים, תווים, מבנים ועוד.
  • כושר שאפשר לפתחו באמצעות למידה ולהגיע בו לדרגת מומחיות גבוהה.
  • כושר שיש יחידים המצטיינים אך ורק בו.

כפי שציינתי אני מזהה 12 סוגי אינטליגנציות 

  1. אינטליגנציה בין אישית חברתית
  2. אינטליגנציה גופנית תנועתית
  3. אינטליגנציה יישומית
  4. אינטליגנציה יצירתית
  5. אינטליגנציה לשונית
  6. אינטליגנציה מוסיקלית
  7. אינטליגנציה מרחבית
  8. אינטליגנציה מתמטית לוגית
  9. אינטליגנציה נטורליסטית
  10. אינטליגנציה תוך אישית (פנימית)
  11. אינטליגנציה רגשית
  12. אינטליגנציה תפיסתית

לכל אחת המאינטליגנציות הנ"ל יש ביטוי במשחק הכדורסל וכמובן לא כולן חשובות באותה המידה, אך שילוב נכון יכול לתת תוצאות רצויות והכרתן יכולה לתת פיתרון במקום שיש קושי.
נושא זה הינו רחב מדיי וקצרה היריעה מכדי שאוכל להתיחס לכל אחת מהאנטליגנציות הנ"ל אך אשמח להרחיב על נושא זה בהזדמנות אחרת.

אנטליגנציות אלה ופיתוחן מאפשרות תכונות חשובות אצל שחקנים (וכנראה בכלל בחיים) אז ברשותכם אתייחס מעט לנושא התכונות הרצויות כפי שאני מוצא אותם אצל השחקנים היעילים והמוכשרים.

מהירות תגובה – "הוא חיית משחק"… מה זה אומר למעשה? זה אומר שהוא מגיב מהר והחלטי ונכון למצבים במשחק…
תגובה מהירה נכונה למצבים משתנים במשחק, זוהי לדעתי התכונה המשמעותית ביותר לכל שחקן כדורסל, לאו דווקא גיוון תנועה, אלא התאמת התנועה לתגובה מהירה נכונה למצבים משתנים במשחק.

מהירות תגובה מורכבת מכמה יכולות, חלקן מגיעות ממערכת העצבים וחלקן מגיעה ממערכת השרירים, השילוב בניהם הוא שיוצר את היכולת המשמעותית להגיב נכון.
בחלק גדול מהתרגילים של האימונים אישיים בכדורסל אני מביא דוגמאות ומתייחס בהרחבה לנושא זה.

מנהיגות – לא זיהיתי העדר יכולת זו אצל אף שחקן מצליח! רובם המוחלט של השחקנים ברמות הגבוהות בעלי תכונה זו, גם אם לא מזהים אותה ממבט ראשון, הדוגמה הטובה לכך, אף שחקן ללא יכולת זו לא יקבל מספיק כדורים במשחק על מנת להחשב לשחקן מוביל, ברור שיש רמות וצורות שונות שתכונה זו באה לידיי ביטוי אך ללא ספק זו תכונה הכרחית לכל שחקן מצליח.

תקשורת בין אישית – תקשורת בין אישית אינה בהכרח היכולת לשוחח אלא היכולת לקלוט מסרים ולהעביר מסרים מדוייקים בכל דרך, לעיתים זה רק בהינד ראש, או בהרמת יד… תקשורת בין אישית הינה מרכיב הכרחי לשחקנים בכל ענפי משחקי הכדור, ובענף הכדורסל בפרט.

התמדה – כנראה זו התכונה היוצרת ווינרים אמיתיים, כי ההבדל בין הווינר ללוזר אינה כמות הנפילות שכל אחד מהם נפל.
הווינר יקום עוד פעם אחת נוספת כדי לעשות זאת שוב, ויתן לעצמו את הסיכוי הנוסף להצליח במשימה.
ווינריות הינה תוצאה של ההתמדה ולא תכונה עצמאית, הווינר ימשיך לנסות ולא יוותר.
דרך אגב, לא בהכרח בגלל אופטימיות יתירה לעיתים דווקא הפסימיות היא זו שמובילה אותו או אותה לבצע פעולה אחת נוספת.

במשך השנים הבנתי שהכישרון הכי גדול אצל שחקן הינה ההתמדה, ההתמדה מאפילה על כל תכונה אחרת בדרך להצלחה בלעדיה לא תתכן הצלחה ואיתה שחקנים בינוניים הופכים לכוכבים.

לב – שחקן נשמה… את האמת, או שיש או שאין! אבל כשיש איזה כיף! בדרך כלל זה בא עם התמדה את כשרון הלב או כשרון הנשמה קשה למדוד וקשה לעבוד ולפתח אך תרומתו תמיד מעל לכל.

מבחן אחד – לרוב, במבחן אחד פשוט אני יכול לקבל תמונה האם אותו שחקן באמת כישרוני, המבחן הוא: תפיסת הכדור בריצה המתרחקת מהכדור, התנועה שלו אל הכדור, היכולת שלו להוריד את הכדור לריצפה בזמן ויעילות התנועה שלו במהלך תרגיל זה יכולה לתת לי במבט אחד מה רמת הכישרון שיש לשחקן…
וגם על זה ניתן לעבוד. (והיא כפופה לשאר הפרמטרים שלעיל)

אז… מתי הסתכלתם על שחקן או שחקנית שלכם ואמרתם לעצמכם: גדל כאן כוכב!
המלצה שלי, בפעם הבאה שאתם מסתכלים עליהם או עליהן תנסו לדמיין אותם בעוד 10 שנים, ולא מה שהם עושים היום, ותתחילו בבקשה את הספירה מגיל 15 ולא מגיל 10!

לקביעת השתלמות מאמנים בנושא או קבלת עדכונים לגבי ההשתלמויות הבאות:
נא להכנס לכתובת www.BBCay.net

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

האיום המשולש

מגרששאלתי בדף הפייסבוק שאלה שחשבתי שהיא פשוטה…
(ואני שואל אותה כמעט בכל השתלמות שאני מעביר)

מה לדעתכם היסוד הכי חשוב שצריך לעבוד עליו?
1. מגוון חדירות לסל
2. מגוון קליעות לסל במצבים שונים
3. מגוון מסירות

ובבקשה אל תענו הכל חשוב, ברור שהכל חשוב אך סדרו את היסודות לפי סדר חשיבותם וההתיחסות שלכם באימונים אליהם
ניתן לראות ולהצטרף לדיון בקישור זה (מתחת לתמונה)

יתכן שהשאלה הייתה פשוטה אך התשובות היו שונות, מעניינות ומאתגרות.

ברשותכם אביע כאן את דעתי, אין לי כוונה לשכנע כאן אף אחד אך כיוון שעושה רושם שאני בדעת מיעוט מצד אחד ומצד שני הנושא הזה בוער בעצמותי אביע את דעתי בצורה נחרצת, למרות שאין לי ספק שדעות אחרות לגיטימיות בזירה המקצועית אז ברשותכם התיחסו בסלחנות לנכתב כאן.

אחד המושגים החוזרים בכדורסל הינו ה- TRIPPLE THREAT או עמדת האיום המשולש
בכל מצב במגרש שחקן צריך לראות עצמו כאילו הוא מסוגל לכדרר, למסור ולקלוע לסל.
(כן כן גם שחקנית אך מאמר זה נכתב בלשון זכר להקל על הניסוח)

רקע:
עד לפני כ-10 שנים חלק גדול מהאימונים בארץ היו מושתתים על כידרור… כידרור אין סופי, שינויי כיוון, הטעיות הטעיות ושינויי כיוון… וכשנכנס נושא משחק החדירות והפך להיות הבסיס של חלק גדול מההתקפה הקבוצתית, היה נדמה כי הכדרור הפך למטרה בפני עצמה.
ב-10 שנים האחרונות נכנס יותר ויותר נושא המסירות ולאט לאט נוצר שיפטיג, מעבר, מכדרור אינסופי ל"טכניקות המסירה" השונות אך משום מה דווקא נושא הקליעה הלך ונעלם עם השנים, אם פעם יכולנו למצוא שחקנים כמו חנן קרן, אור גורן, מיקי ברקוביץ כקלעים אבסולוטיים עם השנים נעלם התפקיד הזה במשחק הקבוצתי.

היכן ניתן לראות זאת? בליגות הנמוכות ששם שחקנים וותיקים עדיין משחקים, שחקנים בני 35 ומעלה המסוגלים לקלוע לא רק "מהבלאטה" שלהם אלא מכל טווח מחצי מרחק, טווח ה-3 ועד לטווח ה-"4".
לצערי תפקיד זה נעלם כאמור מהמשחק הקבוצתי ואין כמעט שחקנים שמתפתחים בכיוון זה כי כולם עסוקים או בלנסות לחדור ימינה, שמאלה ימינה ושמאלה וכו'… או בלחדור ולמסור, אך בלי יכולת הקליעה מבחוץ אין משמעות למשחק החדירות כיוון שאחרי החדירה והשארת שחקן פנוי בחוץ אם אין אופציית קליעה הרי שההגנה תתרכז בלסגור את המשחק ולשמור "בונקר".

היכן רואים זאת? בליגת הנוער לאומית כשקבוצות מסוגלות לשמור משחקים שלמים אזורית בלי לפחד שיתקפו אותם בצורה יעילה מבחוץ.

אחת הסיבות המרכזיות שקבוצות מסתמכות על ההגנות האיזוריות בליגות נערים ונוער, אינה בגלל חוקי הליגה אלא בגלל שאין מי שיאיים מבחוץ על הגנות אלה.

ראשית כפי שציינתי במאמר קודם "זה הכל בראש שלך", כל יסוד שאנו עובדים עליו יש להדגיש ולעבוד עליו בשלושת הרמות שלו:

  • בצד הפיזי -הטכניקה, שיפור יכולת פיזית ספציפית וכו'…
  • בצד הקוגנטיבי – מתי, טיימינג, ההבנה הטקטית של היסוד וכו'…
  • בצד הריגשי – מה יגידו? מה יקרה אם… התמודדות עם מצבי לחץ חיצונים ופנימיים וכו'…

אחדד ואומר, מתוך שלושת מצבי ההתקפה (ישנו מצב התקפה רביעי אך על כך בהזדמנות אחרת) לדעתי, אפשרות הקליעה חייבת להיות האפשרות הראשונה!
למה?

3D GAME:
אני קורה לכל אחד ממרכיבי ה-TRIPPLE THREAT – מיימד, והמטרה שלי כמאמן בכל רמה, שלכל שחקן יהיו כמה שיותר מיימדים במשחק ההתקפה שלו.
רק אז שחקנים יהיו משמעותיים במשחק הקבוצתי ולא אצטרך "להחביא" אותם בגלל חוסר יעילות.

אז… על מה צריך לשים יותר דגש באימונים?
לפי תגובות של מאמנים רבים בדף הפייסבוק כמות האפשרויות הקיימות כמספר המגיבים והדיעות…
אך לדעתי, המרכיב הכי חשוב מבין השלושה הוא זה שהכי משמעותי, קראתי מאמר לפני מספר שנים בנושא שהתיחס דווקא לנושא המסירות כאל המרכיב הכי חשוב, אחרי מחקר סטטיסטי שאותו מאמן ערך.
והסיבה שהמסירות הוא היסוד שעליו לדעתו צריך לעבוד הכי הרבה, שהמסירות הינן מרכיב החוזר על עצמו הכי הרבה במשחק ולכן יש לשים עליו את הדגש הכי משמעותי על פי הבדיקה שערך.
ובכן… ממחקר שאני ערכתי, בממוצע, מתוך 12 שחקנים הרשומים במשחק מה שהכי הרבה עושים זה… לשבת על הספסל… לא כל שכן בגילאים הצעירים שמתוך 15 שחקנים שאמורים לשחק, בממוצע רוב הזמן השחקנים… יושבים על ספסל, לכן על פי גישה זו צריך ללמד את השחקנים לשבת על הספסל… לא בכדי, מר כדורסל, יהושוע רוזין ז"ל היה אומר "קבוצה טובה היא קבוצה עם 5 שחקנים מצויינים ו-7 שחקנים שיודעים את מקומם על… הספסל"… טוב נו בצחוק…

מן הסתם אין לנו עניין "ליבש" שחקנים על הספסל כי ככל שיהיו לנו יותר כלים זמינים, (שחקנים מוכשרים תרתי משמע) כך יהיה לנו יותר סיכוי לנצח במשחקים וכמובן להכשיר יותר שחקנים.

קביעת סדר חשיבות:
מה שמוביל אותי בקביעת סדר העדיפויות של הנושאים באימונים, בהנחה שאין לי 3 שעות ביום 6 ימים בשבוע לאימונים עם הקבוצות שלי, הוא הצורך לעבוד בצורה נבונה ויעילה.
בדיוק כשם שעסק כלכלי בונה את סדרי העדיפויות שלו כשמה שמוביל זה נוסחת עלות מול תועלת.

עלות מול תועלת
נוסחה זו מתארת על מה עלי להשקיע כדי לקבל את התפוקה המשמעותית ביותר.
אתן דוגמה: אחד ממרכיבי ההגנה שאני שם עליו תשומת לב רבה באימונים הינו דווקא… ריבאונד התקפה, כמה זמן אתם מגדישים למרכיב זה כחלק מההגנה שלכם?
בזכות עבודה על מרכיב זה אני מקבל פוזשנים נוספים מבלי לשלם את מחיר ההגנה  אך על כך בהזדמנות אחרת.

ארבעת הסיבות העיקריות לחשיבות עליונות הקליעה באימונים לדעתי:

  1. רק אם שחקן מסוגל לאיים מבחוץ לסל תהיה משמעות ליכולת המסירה או החדירה שלו לסל.
  2. הזמן המינימלי להיות חופשי לקליעה לעומת חדירה או מסירה הינו הזמן הקצר ביותר לעשות זאת בצורה חופשית לכן יש לאיים דבר ראשון לסל.
  3. ברגע שאלמד לאיים לסל כאופציה ראשונה השחקן יוכל לראות במבט אחד את כל שאר האופציות בניגוד למצב שיחפש מסירה (מבט לצדדים) או חדירה (מבט לריצפה).
  4. בסופו של יום למשחק קוראים כדורסל… לא כדור הקפצה ולא כדור מסירה המטרה לעשות סל, כל השאר הנם אמצעים אז בואו נהיה מרוכזים במטרה ולא נתבלבל ונהפוך את האמצעים למטרה.

כל שחקן צריך להיות מסוגל לקלוע מבחוץ:
לדעתי, אחד הדברים הקטלניים  בקבוצה  הינו שחקן גבוה המסוגל לצאת החוצה ו"לדפוק" שלשה,
א' כי לרוב השחקן השומר עליו לא יצא איתו ויש סיכוי רב יותר שהוא יהיה חופשי לקליעה.
ב' אם שחקן גבוה מסוגל לצאת החוצה ולמשוך איתו את הגבוה של הקבוצה השניה הוא יגרום לכך שאותו שומר גבוה לא יפריע לחדירות של הגארדים.
לאורך השנים שחקנים גבוהים רבים אצלי קיבלו הוראה חד משמעית… "אתה חופשי זרוק לסל" ובתנאי שזה לא הכדור הראשון בהתקפה.

ואם שחקן גבוה חייב לזרוק לסל לא כל שכן כל שחקן שנמצא על המגרש חייב להיות מסוגל לייצר קליעה מבחוץ, ללא אופציה זו כל שאר אפשרויות ההתקפה הופכים להיות פחות משמעותיים.

למה הדבר דומה? ליחידת חי"ר שתוותר על הצלפים שלה "להורדת מטרות אסטרטגיות".

אין זה אומר שכל מצב ששחקן חופשי מבחוץ צריך לזרוק לסל כאן נכנסים הטקטיקה והאסטרטגיה הקבוצתית גם כשיקול.

כך גם לגבי הקליעה
מה שיעניק לי את התפוקה הכי משמעותית לכל משחק ההתקפה הינה היכולת של כל השחקנים שלי לייצר נקודות מבחוץ (חצי מרחק ושלשות) אם נדע לייצר משם נקודות כל שאר האלמנטים יהפכו להיות כאמור אפקטיביים יותר!

כעת השאלה מתוך שני מצבי ההתקפה שנותרו מה יותר משמעותי? מסירות או חדירות?

מסירה זה רע?
אני מאוד אוהב משחק מסירות, ראשית כי זה מלמד שיתוף פעולה בין שחקנים (ואת סיפור הזרדים הבודדים מול עלומת הזרדים כולנו מכירים), ככל שיותר שחקנים יהפכו להיות חלק "מכאיב" מההתקפה כך יקשה על ההגנה לעשות את עבודתה היטב.
שלא לדבר על התחושה של כל השחקנים "שהם נגעו בכדור"…

כמה סוגי מסירות אתם מכירים? מה עקרונות המסירה היעילה?
בהזדמנות אחרת אתייחס לכך! כעת רק אומר, יש 2 מרכיבים במסירה שחייבים ללמד ולהדגיש; רגש וטיימינג, הטכניקה היא רק חלק אחד מתוך שלוש, לתפישתי, במסירה יעילה אך על כך בהזדמנות אחרת.

ולבסוף הכדרור, ישנם 4 מצבים שיש צורך לכדרר:

  1. במקרה והדרך לסל פנויה ליצירת חדירה לסל עד לטבעת
  2. במידה וצריך שיפור בקו מסירה
  3. הימנעות מהפרת 5 שניות
  4. הרצת זמן בהתקפה בסוף המשחק.

לדעתי, כל הרעיון של כדרור הכדור למוות כפי שניתן לראות היום בין הרגלים, מאחורי הגב, יוצא מהאף ונוזל מהאוזניים תרתי משמע)…. ובנוסף יוצר כדורסל מוגבל, מגביל, חד מימדי ולא מעניין, תמיד אעדיף אסיסט חכם מהטבעה מרשימה, בפרט עם השחקנים הלבנים שרובנו עובדים, אך זו רק דעתי!

שימו לב אין זה אומר שלא עובדים על כל שלושת המרכיבים ועוד עשרות המרכיבים האחרים במשחק, כפי שכבר ציינתי כל שחקן צריך שיהיו לו שלושת המימדים.

כאמור מאמר זה כמו גם שאר המאמרים באתר אינם באים לומר לאף אחד שכך ולא אחרת צריך לשחק כדורסל, אלא להעיר ולהאיר את המשחק בצורה שונה ממה שאני רואה כיום שקורה באולמות הכדורסל בארץ, וכל הנכתב במאמר זה נכתב על ידי בדיעה צלולה ונפש חפיצה :-)

סרטונים של עבודה אישית לשחקנים

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

המשחק החופשי

FREEONFREE

אחד התחומים האהובים עלי במשחק ההתקפה הינו בניית המשחק החופשי, המשחק החופשי מאפשר לשחקנים להביא את היכולות שלהם כמו גם את היצירתיות שלהם למשחק.
הוא מלמד את השחקנים לחשוב, לקבל החלטות ולהגיב למצבים שונים במהלך המשחק.

במאמר זה לא אכנס לכל האספקטים שבו, אך אשתדל לתת מספר כלים וחומר למחשבה על מנת שכל אחד מכם יוכל לבנות לעצמו את המשחק החופשי.

לצערי בשנים האחרונות התכנס המשחק החופשי למשחק החדירות בלבד כאשר למעשה זהו רק חלק אחד, קטן, ממערך הכלים שניתן להכניס למשחק החופשי.

ההבדל בין משחק חופשי לתרגיל מובנה הינו במתן אופציות רבות לשחקן ההתקפה שמהן הוא יכול לבחור את המתאימה ביותר במצבים המשתנים של המשחק.
במשחק החופשי 5 שחקנים יכולים לקבל החלטות בכל רגע נתון והחכמה לבנות אותו כך שלא יפריעו אחד לשני.
כמו כן במשחק החופשי כל שחקן מגיע לכל עמדה ויכול לשחק עם פנים לסל, גב לסל, יכול להוביל כדור לקלוע מבחוץ וכו'… בהתאם לעקרונות שנקבעו מראש.

ההבדל בין תרגיל לתנועה גם בתנועה כל שחקן מגיע לכל העמדות אך על פי מסלולים קבועים מראש,  אני תמיד מדגים זאת בהבדל בין שני סוגי משחקי מחשב, בראשון הגיבור יכול לנוע על ציר אחד בלבד וללא אפשרות בחירה ובשני הגיבור יכול לבחור בתסריטים שונים של משחק לבחור בכל פעם ב"דלתות" שונות וכך כל בחירה שלו משפיעה בצורה שונה על המשך המשחק.

המשחק החופשי מורכב משני מרכיבים;
1-כלים
2-עקרונות.
(אני מעדיף את המילה עקרונות על חוקים)

הכלים:
הכלים שאנו בוחרים להשתמש בהם בתוך המשחק החופשי, כגון:

  • תן ולך
  • תנועה ללא כדור ב-W.S
  • חסימות לכדור
  • חסימות הפוכות
  • משחק מסירות
  • משחק חדירות
  • משחק HIGH POST LOW POST
  • וכדומה…

העקרונות
הם העקרונות המנחים את משחק ההתקפה החופשית שלנו, כגון:

  • שחקן לא עומד במקום אחד יותר מ- 3 שניות
  • כדור לא עומד במקום אחד יותר מ- 3 שניות
  • כדור נע פנימה והחוצה:
    -בחדירה לסל
    -בהכנסה כדור פנימה לשחקן POST
    -כדור מגיע עד לפינה
  • כדור נע מצד לצד של המגרש
  • זוויות מסירה, וזוויות תנועה.
  • אין חיתוך לפני שחקן עם כדור
  • סדר עדיפויות:
    -בחירת מסירות
    -בחירת זריקות
    -בחירת שחקן וכו'…

יש המון מאמנים שמשחקים את המשחק החופשי וקובעים חוקים/עקרונות אחרים או דומים למשל:
תנועה לפי מיקום הכדור, או תנועה כתגובה לתנועה של שחקן אחר וכו'…

חסרונות במשחק החופשי: 

  • בלאגן… "שכונה", בשלבים הראשוניים זה אכן נראה כמו "שכונה", כל אחד לוקח זריקות, שחקנים נתקעים אחד בשני, המון איבודי כדור, כי אין תנועה מובנית, עם הזמן והתרגול דברים מתחילים להשתנות ומתישהו הדברים מתחברים ואז נוצר קסם מיוחד…
  • זמן לימוד ארוך, בניגוד לתרגילים שתוך זמן קצר יחסית ניתן לראות "טביעת אצבע של מאמן" (כפי שפרשני כדורסל אוהבים לכנות זאת) הרי שעד שהמשחק החופשי עומד בפני עצמו לוקח זמן רב, אפילו עד חצי שנה, בתקופה זו אני נותן הגדרות, מספרים, לכל אחד ממרכיבי המשחק למשל תרגיל 3 זה חסימות הפוכות, תרגיל 2 זה חסימה לכדור וכך הלאה, בהמשך לאט לאט אנו לומדים איך לשלב את את כל המרכיבים יחד.

יתרונות המשחק החופשי:

בגילאים הצעירים, בגילאי הלימוד היתרון כאן ברור, שחקנים לומדים להבין את המשחק, לומדים לקבל החלטות וכלים מעשיים לשיפור יכולת המשחק שלהם להתנסות ולשחק בכל העמדות.
מאמר ווידאו ייחודי לבניית המשחק החופשי בגילאים הצעירים ניתן למצוא כאן

בגילאי הבוגרים ובקבוצות ההישגיות ישנו יתרון ברור לקבוצות המשחקות משחק חופשי, קשה מאוד להתכונן למשחק מעין זה, לאורך השנים אני יכול לומר בוודאות, למאמני הקבוצות היריבות תמיד היה קשה להתכונן נגדנו, הדברים אינם מובְנים, כל שחקן יכול להיות מסוכן בכל מצב ולקבל החלטה שאינה דומה למה שהיה במשחק הקודם או בהתקפה הקודמת.

בכל הגילאים, לרוב ברגע שהמשחק החופשי עומד בפני עצמו, שחקנים מאוד נהנים לשחק אותו, להבין את המשחק ולשחק משחק קבוצתי יצירתי, נכון, לאורך השנים נתקלתי בשחקנים ש"לא הבינו את ההיררכיה" או "מה הם צריכים לעשות" והיה קשה להם מאוד להשתלב ברעיון הקבוצתי, אך בלי ספק ברגע שהדברים מתחילים לקרות, כל המשחק הקבוצתי קופץ כיתה ונותן התנסות מלהיבה ומעניינת.

1דוגמאות:

בדוגמה זו O1 עם כדור, במצב של התקפה פתוחה O1 יכול להחליט מה לעשות עם הכדור.
בדוגמה זו ניתן לראות מספר אופציות יעילות ודוגמה אחרונה שלא הייתי ממליץ (חסימה B.D ל-O4 בצד החזק #7).
כששחקן מחליט לקחת אותה אני מדבר על נושא של זוויות מסירה זוויות חדות וכהות למצבי המשך.

בתהליך זה אני משתמש בשיטת לימוד שאני קורא לה: FREEZE&GO.
בשיטה זו נותנים לשחקנים לשחק, מזהים טעות עוצרים, מסבירים מה הטעות מחזירים אותם מהלך אחד לאחור ו-"GO" למהלך הנכון.

חופשי2בהמשך, שאר השחקנים יכולים לבחור מה הם מעוניינים לעשות, כך שישתלב במשחק הקבוצתי בלי לפגוע במהלך של שאר השחקנים.
בשלבים הראשונים מומלץ לשחק משחק פתוח וללא שחקני ציר, נגד אזורית ניתן להכניס שחקן HIGH POST ולהשתמש בהתקפה זו גם נגד אזוריות.

אחרי ש-O1 מסר ל-O3 הוא בחר מבין כל האפשרויות ללכת לחסום ל-O2, אני מאוד אוהב מצבים של חסימות הפוכות לכדור בפעולה אחת אני מאפשר ל-3 שחקנים להיות יעילים לסל, O1 מפנה ל-O3 את החדירה לסל, מפנה את O2 למצב קליעה ויוצר לעצמו אחרי הסיבוב (יש חופשי3לשים דגש על כך אך על כך בפעם אחרת) יתרון מספרי על שחקני ההגנה.

דוגמה נוספת על אותו מצב ובחירות שונות של שאר השחקנים…
בלאגן כבר אמרנו? מבולבלים? יותר מדי כאב ראש?
תאמינו לי! אחרי תרגול לאורך זמן היתרונות מאפילים על הבלאגן ונראים בצורה ברורה וחד משמעית!

כעת נשאלת השאלה כיצד בונים את המשחק החופשי?
ברור שישנו הבדל משמעותי בבניית המשחק החופשי בגילאים הצעירים לעומת הגילאים הבוגרים התחרותיים וההישגיים.

בגילאים הצעירים בניתי מגוון תרגילים אותם אנו מתרגלים כל אימון כדי להבין תפיסה מרחבית, תנועה ללא כדור, תזמון וכו'… בהשתלמויות למורים ומורות לספורט (רובם לא שיחקו כדורסל בניגוד לקורסי מאמנים ומדריכים) אני מעביר את התרגילים ומהר מאוד חבורה של אנשי ספורט שלרוב אין להם גישה למשחק מגלים שהם לומדים לנוע בלי כדור ולשחק כדורסל מעניין ונכון.

מגוון תרגילים תוכלו למצוא בנושא מגוון תרגילים למסירות בתנועה ובפרט בתרגיל זה

משחקונים ללימוד, תרגול ואימון עקרונות המשחק החופשי תוכלו למצוא כאן

מאמר בנושא בניית המשחק החופשי בגילאים הצעירים

למאמרים נוספים בנושא המשחק החופשי

ברמות התחרותיות  אני משתמש במשחקונים שונים של 3/3/3 עם מגוון חוקים מאתגרים, ומשלב את הכלים שברצוני שיופיעו במשחק החופשי אך על כך בהזדמנות אחרת.
בנוסף, כאמור, אני משתמש בשיטת ה-FREEZE&GO, שיטה המאפשרת תרגול רציף של הקבוצה וקבלת החלטות נכונות בזמן אמת.
תרגילים של תנועה ללא כדור, קבלת החלטות מהירה ונכונה במצבים משתנים ועוד…

אשמח לענות לשאלות בנושא בדף הפייסבוק, וכמובן להעביר השתלמות בנושא חשוב זה באגודות כיצד בונים את המשחק החופשי על כל מרכיביו ברמות השונות.

בהצלחה לכולנו
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

אסיסט או איבוד

1982855_10201794204072376_1750728777_o

לפני מספר שנים פנה אלי גיא אוד שאעבוד איתו עבודה אישית, באותה תקופה הוא שיחק בעמדה 3 כ"קומבו גארד", אמרתי לו שאם הוא רוצה להגיע למשהו הוא חייב להפוך להיות רכז ולשפר את יכולת הקליעה שלו מבחוץ.

בשלב הראשון גיא לא אהב את רעיון "הרכזות" אבל אחרי מספר ימים הוא חזר אלי והתחלנו לעבוד, לא עבדנו על שליטה בכדור (הייתה לו כבר שליטה טובה בכדור, ישנם סרטונים המעידים על כך) לעומת זאת, עבדנו על מסירות בתגובה מהירה למצבים משתנים, כל מיניי מסירות בכל מניי מצבים, מסירות שיש להן שם ומסירות שאין להן שם…
לא עבדנו על הטכניקה של המסירות כי אם על היכולת שלו להגיב מהר ולהיות מסוגל לשחרר כדור מדוייק תחת לחץ לשחקן בתנועה.

אין ספק שבגלל שגיא לא היה בהגדרה קלעי אלא יותר 3 מוביל כדור היה לו קל יותר להסב את המשחק שלו לעמדת רכז.
הסבת שחקנים מעמדה 2 ל-1 (או להיפך) קשה בהרבה, ולא רק בגלל הסיבה שאלה דרישות קוגניטיביות-רגשיות שונות ואף הייתי אומר סותרות (אני מעביר הרצאה מלאה בנושא זה)

מעבר לכך תפקיד הרכז, מבחינתי, אינו לשלוט בכדור, או למסור הכי הרבה אסיסטים… מבחינתי תפקידו לשלוט בקבוצה, בקצב, בהבנה מי חם ומי לא צריך כרגע לקבל כדור גם אם הוא פנוי.
מבחינתי הרכז הוא איש הקשר בייני לבין כל מה שקורה במגרש, במהלך השנים בכל פעם שהיה לי רכז טוב הפכתי למאמן מנצח ובכל פעם שלא היה לי רכז…

מבחינתי ישנם שני מרכיבים עיקריים למסירות בזמן משחק: 

  • תגובה מהירה ונכונה לשחקן פנוי
  • רגש במסירה שמגיע מאותו המקום של הקליעה לסל

כדי שאלה יקרו יש צורך להקפיד על:

  • הרמת הראש מהרגע שהכדור מגיע לשחקן ואף לפני כן
  • תנועות יעילות וכדרור קצר ומהיר ולא תנועות ארוכות

כדי להבין למה אני מכוון אני מציע לכם לצפות במשחקים שלו מהליגה השנייה בגרמניה.
שימו לב לארבעת המרכיבים שציינתי וכיצד הם באים לידיי ביטוי במשחק:

הם לא באו מתרגול טכניקה אלא הקפדה על ארבעת המרכיבים שצויינו לעיל

עלי לציין כי ישנם מרכיבי אישיות חשובים ההופכים שחקן להיות רכז אך על כך בפעם אחרת, כן אוֹמר שהמרכיב החשוב ביותר עבור כל שחקן ועבור כל אחד המעוניין להגיע להשגים הינה עבודה נכונה ועקבית ולעיתים אף סיזיפית עד להשגת המטרה.

אחת הטעויות לדעתי בבחינת יעילות הרכזים הינה בדיקת היחס בין איבודים לאסיסטים של שחקן, בדיקה זו אינה רלוונטית ואינה נותנת אינדיקציה אמיתית ליעילות השחקן בטח לא רכז, הבדיקה צריכה להיות מהירות המשחק וכמות הפוזשנים מול איבודי כדור שהשחקן מעורב בהם.
בדיקת יחס איבוד/אסיסט מייצרת שחקנים מאופקים ולא יצירתיים כמובן שרכז שמאבד יותר מדיי כדורים עדיף לו אולי שלא ירכז או לחילופין שיעבוד דווקא על תגובה מהיר ולא בהכרח על טכניקת המסירה כפי שנהוג לחשוב.

עם השנים עבדנו גיא ואני גם על הקליעה שלו שבכל קנה מידה הייתה בלשון המעטה… גרועה ביותר, הצלחנו לתקן הן את הטכניקה והן את התוצאות בזמן משחק אך על כך בהזדמנות אחרת.

איבודי כדור הינם חלק ממשחק הכדורסל, וככל שניתן לגיטימציה לשחקנים שלנו כן לאבד כדור כל עוד הם רצים ומשחקים מהר הרי שממצב זה נוכל לקבל הרבה יותר נקודות קלות וכמות האיבודים יהיו פחות משמעותיים.

זו שיטה שפיתחתי עם השנים ואני קורא לה – ייעול ותיעול תנועה – בשיטה זו ניתן להגיע לדיוק תנועתי באמצעות הבנה קוגנטיבית ולאו דווקא באמצעות "עבודה קשה".

מהניסיון שלי בעבודה נכונה באימונים ניתן להוריד את כמות האיבודים הקבוצתיים בלי לפגוע במהירות המשחק ולהגיע עם קבוצות שמתחילות עונה עם מעל 20 איבודים למשחקים עם לא יותר מ-12 איבודים למשחק מבלי להוריד את קצב המשחק, אך על כך בפעם אחרת.

אתם מוזמנים להיכנס לדף הפייסבוק של גיא, ללחוץ LIKE ולעקוב אחריו

גיא מחזיק בראש הליגה השניה בגרמניה ביחס בין אסיסטים לאיבודים – 7.4 אסיסטים מול 2.5 איבודים
עונת 2012-13

אם גם אתם מעוניינים לשפר את היכולת שלכם כשחקנים, לשנות את התפקיד שלכם על המגרש או פשוט להיות הרבה יותר טובים לקראת העונה הבאה
הנכם מוזמנים להיכנס ל-תאום ומידע נוסף על אימונים אישיים

למאמרים נוספים בנושא מסירות

בהצלחה לכולם
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

תרגילי עיתוי עם כדור – Timing

הכדורסל יותר מכל דבר אחר הוא משחק של תגובות נכונות ומהירות.

a2e22deb1a42c9eaca85ce02439c79ece76e3c43[1]
אחד הנושאים החשובים ביותר בעבודה אם שחקנים הינו שיפור התזמון, Timing, בעבודה עם כדור!
אין זה משנה מה שחקן עושה מה שחשוב שהוא יעשה זאת בזמן הנכון.
שחקנים רבים משתמשים בטכניקה אחת או שתיים במשחק שלהם אך אם הם יודעים לעשות זאת בזמן הנכון ובמקום הנכון הם הופכים להיות יעילים.
כי מבחינתי ההבדל בין שחקן יעיל לשחקן מוכשר אינו בכמות הדברים שהם יודעים אלא דווקא במודעות מה הם אינם יודעים לעשות
כדאי כבר מגיל צעיר לתרגל את נושא זה בתרגולים שונים בייחוד עם כדור, ניתן להשתמש בתרגילים שלהלן כחלק מאימון או כתחרות בין יחידים או בקבוצות או בשילוב במהלך החימום וגיוונו
דוגמאות למספר תרגילים לשיפור התזמון עם הכדור: 

  • תוך כדי ניתורים גבוהים הקפצת הכדור גבוה מעל הראש ושליטה בו 
  • זריקת הכדור גבוה ותפיסה מהירה בדיוק לאחר שהכדור פגע ברצפה 
  • הקפצת כדור הפוכה, תוך כדי הכנסת היד מתחתיו בכל פעם שהכדור מתרומם אחרי נגיעה ברצפה והעלתו כלפי מעלה. 
  • זריקת הכדור גבוה למעלה וכניסה תחתיו כמה שיותר פעמים בכל פעם שכדור פוגע בריצפה 

לצפיה בתרגילי שליטה נוספים

עוד על טיימינג וקצב במאמר: בשצף קצב

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

בקרה

אחד הדברים החשובים ביותר בכל תהליך ובתהליך לימודי בפרט הינו תחום הבקרה

17247db338cc5ee6e754377a5e867c92b4e0598e[1]סטאטיסטיקה, הינו אחד המרכיבים החשובים ביותר לדעתי בכל תהליך, אך הבילבול בו רב ופעמים רבות מאבדים את המטרה בתוך כל המספרים…
במהלך השנים יצא לי לאמן בכל מניי אולמות, באחת השנים אימנתי באולם שבחורף היה קור כלבים ובחורף היה חום איימים עד כדי שהעדפתי להעביר את האימונים למגרשי חוץ…
כשפנו אלי השחקנים ואמרו שזה בלתי נסבל עניתי להם, בבדיחות הדעת, שאייני יודע על מה הם מדברים כי בממוצע שנתי… נעים באולם! הם לא צחקו… כנראה בגלל החום…
לצערי תחום זה נזנח מאוד בתהליך אימוני הכדורסל בארץ ובעוד שניתן למצוא נתונים מדוייקים לתהליכי אימון באירופה ובמכללות הרי שבארץ לרוב מוצאים מאמנים שעוסקים דווקא בריכוז נתוני הקבוצות האחרות ופחות נתוני הקבוצה שלהם עצמם.
שלושה סטטיסטיקאים יוצאים לציד, הסטטיסטיקאי הראשון יורה אך מחטיא במטר ימינה.
הסטטיסטיקאי השני יורה אך מחטיא במטר שמאלה.
הסטטיסטיקאי השלישי אינו יורה, וצועק בהתלהבות: "היי… בממוצע פגענו!"
בכל תהליך שאנו מבצעים יש חשיבות אדירה ליכולת שלנו לאמוד את התוצאה שלו, ניצחונות או הפסדים במשחקים אינם נותנים לנו בהכרח את התשובה האם אנו פועלים נכון, היכן תמונה הבעיה ובטח לא מאפשרים לנו לדעת על מה עוד עלינו לעבוד.
אני משתמש בסטאטיסטיקה הן באימונים והן במשחקים (תלוי כמובן מה רמת הקבוצה ומה מטרתה)

דוגמאות באימון:
עונשין: בזמן קליעות עונשין אני מחלק את הקבוצה ל-2 ויוצר תחרויות מתחרויות שונות, למאמר משחקי עונשין, בזמן שהשחקנים עסוקים בתחרות אני עסוק בלספור כמה מכמה כל הקבוצה קולעת, בסוף התחרות, קצת אחרי שהם הפסיקו להתלהב מהניצחון, אני מציין את הסיכום של כל הקבוצה מנצחים ומפסידים, "חברה קלענו 12 מ-24 אולי קבוצה אחת ניצחה אך במשחקים זה לא יהיה מספיק".

תרגיל 11: בכל אחד מהתרגולים הקבוצתיים ניתן לבצע זאת אך תרגיל 11 למאמר בנושא מגוון תרגילי 11 הינו תרגיל שכדאי לבדוק מה באמת קורה לנו במהלך יתרון מספרי, אני מושיב בצד עוזר מאמן או שחקן פצוע או סתם אורח… ומבקש ממנו למלא דף סטאטיסטיקה פשוט על פי הנושאים שאני רוצה לבחון: ריבאונד הגנה וריבאונד התקפה, החטאות, איבודי כדור אל שחקן ואיבודי כדור של הפרה, סלים מ-3 וסלים מה-2 וכו'… יש לי דפי סטאטיסטיקה שונים למעקב בזמן אימון:
באמצעות הדפים אני יכל לעקוב ולדעת אך יותר חושב להראות לשחקנים מה באמת מצבנו.
שאלה לי אליך, כן כן, אליך, מתי בפעם האחרונה יצא לך לספור כמה איבודי כדור במהלך תרגיל 11 הקבוצה שלך מבצעת, כמה התקפות מתוך 10 כלל לא הגעתם למצב זריקה, וזאת במהלך אימון של 3 על 2, רק אם תקפידו לספור תוכלו לדעת מה עליכם לתקן ורק אם תספרו תוכלו להראות לשחקנים על מה הם צריכים להקפיד.

אימון קליעות: מפעם לפעם אני מקיים אימון שלם של קליעות יש לו מספר פורמטים אך הרעיון תמיד אותו דבר יש לספור סטים של 10 זריקות ולהתחלף יש חשיבות גבוהה גם לקצב הקליעות וגם לאחוזים כמו גם לאזורים הבעייתיים או הטובים של כל שחקן שני סוגי טפסים שאני משתמש בהם:

עבודה אישית:
גם בנושא של קליעות אך בעבודה אישית כשאני נותן לשחקנים ש"ב אני מבקש מהם שימלאו את מפת הקליעות על פי תוכנית עבודה שבניתי לשיפור יכולות הקליעה: 
Shooting

יכולת אתלטית:
ישנם המון טסטים שניתן לערוך בנושא של שיפור יכולת אתלטית ובהזדמנות אחרת אתיחס לסידרת טסטים המותאמים לשחקני כדורסל ושלא נלקחו ממאמני כושר מעולם הכדורגל או האתלטיקה הקלה כפי שקורה לרוב היום

יש לזכור כי נקודת ההשוואה היחידה של שחקן בכל אחד מהמעקבים והסטאטיטיקות צריכה להיות מידת ההתקדמות שלו ביחס אל עצמו ולא ביחס אל חבריו, יש שחקנים שהיתרון שלהם אינו פיזי, ישנם אחרים שטרם נתנו את הקפיצה ונראה כאילו אינם מתקדמים לעומתם שחקנים שלא עושים כלום אך כיוון שסימו את ההתפתחות שלהם ניכרת התקדמות משמעותית ויהיו שחקנים שדווקא יראה כאילו הם נסוגים לאחור במקום להתקדם כשכולם יודעים שהם "עובדים קשה".
לעיתים הבעיה בנקודת זמן הגיל הכרונולוגי שלהם מול הביולוגי שלהם, ולעיתים הם אכן עובדים קשה… קשה מאוד… אך לא נכון,
אך על כך בהזדמנות אחרת!

צילום:
דרך נוספת לקיים מעקב ובקרה היא לצלם את האימון אם באימונים אישיים (שחלק מהחומר באתר זה נלקח משם) או באימונים קבוצתיים…

במהלך מחנה אימונים ביקשתי מעוזר המאמן שלי שיצלם את האימון במהלך האימון התגלע וויכוח בייני לבין אחד השחקנים שטענתי שהוא לא ביצע דבר מסויים בצורה מסויימת והוא טען שכן…
היה זה מחנה בתחילת השנה כך שהוא לא יכול היה לדעת שהוא נכנס למלכודת שלי, אמרתי לו שנצפה כולנו באימון ונראה מה הייתה הטעות, הוא התעקש ואמר שלא הייתה טעות.
בערב התכנסנו כולם בחדר הרצאות והתחלנו לראות את האימון ברגע שהגענו לנקודת הוויכוח וכולם צפו במתרחש הסתובבתי לכיוונו, הוא הרים את ידו לאות "כניעה" ומאותו השלב למרות שהוא היה הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה לא שמעתי ממנו כמעט בכלל אותה עונה, טענות שהוא צודק ואני טועה…
סטאטיסטיקה אינה נועדה להוכיח אנשים או להוכיח לאנשים נקודה זו או אחרת, אלא לתת נקודת מוצא לבקרה שממנה אפשר לקדם את הנושא, לצערי במדינתנו הקטנה הבקרה הפכה לביקורת וביקורת הפכה במהירות לשיפוטיות, אנו רואים זאת בכל מערך חיינו ולדעתי יש להוריד את רף השיפויות בכל תהליך כשהתוצאה של רף זה הוא בדיקה "מי אשם" במצב ולעבור במי לוקח אחריות ומתקן וזאת ניתן לעשות רק אם אותו אדם ידע מה הטעות כיצד הוא יכול לתקן אותה ולתת לו את מלוא הכלים לעשות זאת, אז לאחר הצגת נתוני הבקרה הקפידו שיהיו לכם גם כלים ישומיים לעזור לשחקן.

סטאטיסטיקת משחק:
כל הדגשים שהעלתי בחלק האימון באים לידיי ביטוי לדעתי גם כאן ולעניות דעתי אין זה משנה כלל אם אתם מאמנים קטסל או NBA (ברכות על המינוי…) בניגוד לתקשורת עלינו להתיחס לנתונים שמתקבלים מהסטטיסטיקה כנתוני פתיחה ולא כנתוני סגירה, באמצעות נתונים אלה עלינו להכיר את החזקות והחולשות של קבוצתנו ברמה האישית והקבוצתית כאחת

בקטסל הייתי בונה טופס פשוט של כמה אסיסטים וכמה ריבאונד הגנה שחקן לקח, את הנקודות כבר הוא ידאג לספור…
בנערים הייתי בונה טופס פשוט של אחוזים מהנקודות השונות וחלק של אותם דגשים שאני מאמין במשחק, למשל אני מאוד מאמין בריבאנד התקפה (אך על כל בהזדמנות אחרת) לכן ארצה הן באימונים והן במשחקים לראות מה מצבנו ומי טורם לי הכי הרבה בפרמטר זה.
בנוער לאומית או בקבוצות השגיות ארצה לקבל כמה שיותר מידע על מנת לראות ולהראות מה הם החוזקות ומהן החולשות, לעיתים שחקן שקולע 28 נקודות מתוך 15  זריקות ולקח 2 ריבאונד הגנה מסיים אותו משחק עם תרומה שלילית לקבוצה לעומת שחקן שקלע 12 נקודות מתוך 4 זריקות מסר 4 אסיסטים לקח 2 ריבאונד התקפה ואופנסיב פאוול אחד
הראשון יקבל אצלי מדד תרומה של  15 נק'
השני יקבל אצלי מדד תרומה של 26 נק'
כשמעל 25 נק' תרומה הינו שחקן יעיל מאוד לקבוצה ומתחת ל-16 השחקן לא תורם לקבוצה.
(יש לי באקסיל נוסחה פשוטה שמחשבת לכל שחקן)
להורדת דף סטטיסטיקה  לקבוצות תחרותיות (ללא ניתוח סטטיסטי)

 

הדף מחולק ל-3 

  1. חלק עליון עיקרי של הקבוצה שלי – בחלק הקליעות – עיגול סביב קליעה מוצלחת קו על החטאה
  2. חלק אמצעי עבור הקבוצה השניה על מנת לעקוב אחרי מה שהקבוצה השניה עושה מולנו
  3. חלק תחתון סימון חמישיה על פי דקות המשחק מי נמצא במגרש באותו שלב

וכעת לשאלה האמיתית בכל הסיפור הזה, בהנחה והחלטת לקדם נושאים מסוימים באימון שלך ובתפישת המשחק שלך, מתי בפעם האחרונה ערכת הערכה מחדש של האקסיומות ודרכי החשיבה ופעולה שמביאים אותך לתוצאה הרצויה לך. או שמה כמו רבים בענף הסיבה שהינך עושה דבר מסויים היא כי כולם עושים זאת כך, את האמת, זו כבר סיבה אחת לא לעשות זאת כך, כי לכך שאר המאמנים יהיו מוכנים, מעבר לכך האם באמת בדקת שמה שלמדת בשלב כלשהו עדיין רלוונטי עבורך בכלל ורלוונטי עבור הקבוצה הספציפית שלך? אך על כך… בפעם אחרת!

לסיכום:

שתי בדיחות נוספות  וממשיכים (אמנם ישנות אך אני חייב….)
בדיחה 1. סטטיסטיקאי בגובה 2 מטר טבע בברכה שהעומק הממוצע שלה הוא 20 סנטימטרים.
בדיחה 2. רופא הרגיע את החולה שבטיפולו: אתה תחיה כי ממחלתך מתים 9 מכל עשרה. ותשעת המטופלים הקודמים שלי כבר מתו.

המלצה שלי, הקפידו להשתמש בסטטיסטיקה כפלס בניה ולא כקרדום לחפור בה, ישנם פרמטרים רבים במשחק שכמעט בלתי אפשרי ל"סטאטט" למשל לחימה בלתי מתפרשת של שחקן הגורמת לשחקן אחר לחטוף את הכדור, או שחקן שנותן חסימות כל כך טובות שמשאיר פעם אחר פעם את הקלעי שלכם פנוי, הוא לא יופיע בסטאטיסטיקה ואילו הקלעי שלכם יככב בכל עיתוני השכונה, תפקידכם לראות זאת, לפרגן, ולאפשר לאותו שחקן להמשיך לקדם את המשחק שלכם. לקריאה נוספת.
אשמח לענות על שאלות בנושא בדף הפייסבוק שלנו
בהצלחה, יועד אגמון – מאמן להצלחה