האיום המשולש


מגרששאלתי בדף הפייסבוק שאלה שחשבתי שהיא פשוטה…
(ואני שואל אותה כמעט בכל השתלמות שאני מעביר)

מה לדעתכם היסוד הכי חשוב שצריך לעבוד עליו?
1. מגוון חדירות לסל
2. מגוון קליעות לסל במצבים שונים
3. מגוון מסירות

ובבקשה אל תענו הכל חשוב, ברור שהכל חשוב אך סדרו את היסודות לפי סדר חשיבותם וההתיחסות שלכם באימונים אליהם
ניתן לראות ולהצטרף לדיון בקישור זה (מתחת לתמונה)

יתכן שהשאלה הייתה פשוטה אך התשובות היו שונות, מעניינות ומאתגרות.

ברשותכם אביע כאן את דעתי, אין לי כוונה לשכנע כאן אף אחד אך כיוון שעושה רושם שאני בדעת מיעוט מצד אחד ומצד שני הנושא הזה בוער בעצמותי אביע את דעתי בצורה נחרצת, למרות שאין לי ספק שדעות אחרות לגיטימיות בזירה המקצועית אז ברשותכם התיחסו בסלחנות לנכתב כאן.

אחד המושגים החוזרים בכדורסל הינו ה- TRIPPLE THREAT או עמדת האיום המשולש
בכל מצב במגרש שחקן צריך לראות עצמו כאילו הוא מסוגל לכדרר, למסור ולקלוע לסל.
(כן כן גם שחקנית אך מאמר זה נכתב בלשון זכר להקל על הניסוח)

רקע:
עד לפני כ-10 שנים חלק גדול מהאימונים בארץ היו מושתתים על כידרור… כידרור אין סופי, שינויי כיוון, הטעיות הטעיות ושינויי כיוון… וכשנכנס נושא משחק החדירות והפך להיות הבסיס של חלק גדול מההתקפה הקבוצתית, היה נדמה כי הכדרור הפך למטרה בפני עצמה.
ב-10 שנים האחרונות נכנס יותר ויותר נושא המסירות ולאט לאט נוצר שיפטיג, מעבר, מכדרור אינסופי ל"טכניקות המסירה" השונות אך משום מה דווקא נושא הקליעה הלך ונעלם עם השנים, אם פעם יכולנו למצוא שחקנים כמו חנן קרן, אור גורן, מיקי ברקוביץ כקלעים אבסולוטיים עם השנים נעלם התפקיד הזה במשחק הקבוצתי.

היכן ניתן לראות זאת? בליגות הנמוכות ששם שחקנים וותיקים עדיין משחקים, שחקנים בני 35 ומעלה המסוגלים לקלוע לא רק "מהבלאטה" שלהם אלא מכל טווח מחצי מרחק, טווח ה-3 ועד לטווח ה-"4".
לצערי תפקיד זה נעלם כאמור מהמשחק הקבוצתי ואין כמעט שחקנים שמתפתחים בכיוון זה כי כולם עסוקים או בלנסות לחדור ימינה, שמאלה ימינה ושמאלה וכו'… או בלחדור ולמסור, אך בלי יכולת הקליעה מבחוץ אין משמעות למשחק החדירות כיוון שאחרי החדירה והשארת שחקן פנוי בחוץ אם אין אופציית קליעה הרי שההגנה תתרכז בלסגור את המשחק ולשמור "בונקר".

היכן רואים זאת? בליגת הנוער לאומית כשקבוצות מסוגלות לשמור משחקים שלמים אזורית בלי לפחד שיתקפו אותם בצורה יעילה מבחוץ.

אחת הסיבות המרכזיות שקבוצות מסתמכות על ההגנות האיזוריות בליגות נערים ונוער, אינה בגלל חוקי הליגה אלא בגלל שאין מי שיאיים מבחוץ על הגנות אלה.

ראשית כפי שציינתי במאמר קודם "זה הכל בראש שלך", כל יסוד שאנו עובדים עליו יש להדגיש ולעבוד עליו בשלושת הרמות שלו:

  • בצד הפיזי -הטכניקה, שיפור יכולת פיזית ספציפית וכו'…
  • בצד הקוגנטיבי – מתי, טיימינג, ההבנה הטקטית של היסוד וכו'…
  • בצד הריגשי – מה יגידו? מה יקרה אם… התמודדות עם מצבי לחץ חיצונים ופנימיים וכו'…

אחדד ואומר, מתוך שלושת מצבי ההתקפה (ישנו מצב התקפה רביעי אך על כך בהזדמנות אחרת) לדעתי, אפשרות הקליעה חייבת להיות האפשרות הראשונה!
למה?

3D GAME:
אני קורה לכל אחד ממרכיבי ה-TRIPPLE THREAT – מיימד, והמטרה שלי כמאמן בכל רמה, שלכל שחקן יהיו כמה שיותר מיימדים במשחק ההתקפה שלו.
רק אז שחקנים יהיו משמעותיים במשחק הקבוצתי ולא אצטרך "להחביא" אותם בגלל חוסר יעילות.

אז… על מה צריך לשים יותר דגש באימונים?
לפי תגובות של מאמנים רבים בדף הפייסבוק כמות האפשרויות הקיימות כמספר המגיבים והדיעות…
אך לדעתי, המרכיב הכי חשוב מבין השלושה הוא זה שהכי משמעותי, קראתי מאמר לפני מספר שנים בנושא שהתיחס דווקא לנושא המסירות כאל המרכיב הכי חשוב, אחרי מחקר סטטיסטי שאותו מאמן ערך.
והסיבה שהמסירות הוא היסוד שעליו לדעתו צריך לעבוד הכי הרבה, שהמסירות הינן מרכיב החוזר על עצמו הכי הרבה במשחק ולכן יש לשים עליו את הדגש הכי משמעותי על פי הבדיקה שערך.
ובכן… ממחקר שאני ערכתי, בממוצע, מתוך 12 שחקנים הרשומים במשחק מה שהכי הרבה עושים זה… לשבת על הספסל… לא כל שכן בגילאים הצעירים שמתוך 15 שחקנים שאמורים לשחק, בממוצע רוב הזמן השחקנים… יושבים על ספסל, לכן על פי גישה זו צריך ללמד את השחקנים לשבת על הספסל… לא בכדי, מר כדורסל, יהושוע רוזין ז"ל היה אומר "קבוצה טובה היא קבוצה עם 5 שחקנים מצויינים ו-7 שחקנים שיודעים את מקומם על… הספסל"… טוב נו בצחוק…

מן הסתם אין לנו עניין "ליבש" שחקנים על הספסל כי ככל שיהיו לנו יותר כלים זמינים, (שחקנים מוכשרים תרתי משמע) כך יהיה לנו יותר סיכוי לנצח במשחקים וכמובן להכשיר יותר שחקנים.

קביעת סדר חשיבות:
מה שמוביל אותי בקביעת סדר העדיפויות של הנושאים באימונים, בהנחה שאין לי 3 שעות ביום 6 ימים בשבוע לאימונים עם הקבוצות שלי, הוא הצורך לעבוד בצורה נבונה ויעילה.
בדיוק כשם שעסק כלכלי בונה את סדרי העדיפויות שלו כשמה שמוביל זה נוסחת עלות מול תועלת.

עלות מול תועלת
נוסחה זו מתארת על מה עלי להשקיע כדי לקבל את התפוקה המשמעותית ביותר.
אתן דוגמה: אחד ממרכיבי ההגנה שאני שם עליו תשומת לב רבה באימונים הינו דווקא… ריבאונד התקפה, כמה זמן אתם מגדישים למרכיב זה כחלק מההגנה שלכם?
בזכות עבודה על מרכיב זה אני מקבל פוזשנים נוספים מבלי לשלם את מחיר ההגנה  אך על כך בהזדמנות אחרת.

ארבעת הסיבות העיקריות לחשיבות עליונות הקליעה באימונים לדעתי:

  1. רק אם שחקן מסוגל לאיים מבחוץ לסל תהיה משמעות ליכולת המסירה או החדירה שלו לסל.
  2. הזמן המינימלי להיות חופשי לקליעה לעומת חדירה או מסירה הינו הזמן הקצר ביותר לעשות זאת בצורה חופשית לכן יש לאיים דבר ראשון לסל.
  3. ברגע שאלמד לאיים לסל כאופציה ראשונה השחקן יוכל לראות במבט אחד את כל שאר האופציות בניגוד למצב שיחפש מסירה (מבט לצדדים) או חדירה (מבט לריצפה).
  4. בסופו של יום למשחק קוראים כדורסל… לא כדור הקפצה ולא כדור מסירה המטרה לעשות סל, כל השאר הנם אמצעים אז בואו נהיה מרוכזים במטרה ולא נתבלבל ונהפוך את האמצעים למטרה.

כל שחקן צריך להיות מסוגל לקלוע מבחוץ:
לדעתי, אחד הדברים הקטלניים  בקבוצה  הינו שחקן גבוה המסוגל לצאת החוצה ו"לדפוק" שלשה,
א' כי לרוב השחקן השומר עליו לא יצא איתו ויש סיכוי רב יותר שהוא יהיה חופשי לקליעה.
ב' אם שחקן גבוה מסוגל לצאת החוצה ולמשוך איתו את הגבוה של הקבוצה השניה הוא יגרום לכך שאותו שומר גבוה לא יפריע לחדירות של הגארדים.
לאורך השנים שחקנים גבוהים רבים אצלי קיבלו הוראה חד משמעית… "אתה חופשי זרוק לסל" ובתנאי שזה לא הכדור הראשון בהתקפה.

ואם שחקן גבוה חייב לזרוק לסל לא כל שכן כל שחקן שנמצא על המגרש חייב להיות מסוגל לייצר קליעה מבחוץ, ללא אופציה זו כל שאר אפשרויות ההתקפה הופכים להיות פחות משמעותיים.

למה הדבר דומה? ליחידת חי"ר שתוותר על הצלפים שלה "להורדת מטרות אסטרטגיות".

אין זה אומר שכל מצב ששחקן חופשי מבחוץ צריך לזרוק לסל כאן נכנסים הטקטיקה והאסטרטגיה הקבוצתית גם כשיקול.

כך גם לגבי הקליעה
מה שיעניק לי את התפוקה הכי משמעותית לכל משחק ההתקפה הינה היכולת של כל השחקנים שלי לייצר נקודות מבחוץ (חצי מרחק ושלשות) אם נדע לייצר משם נקודות כל שאר האלמנטים יהפכו להיות כאמור אפקטיביים יותר!

כעת השאלה מתוך שני מצבי ההתקפה שנותרו מה יותר משמעותי? מסירות או חדירות?

מסירה זה רע?
אני מאוד אוהב משחק מסירות, ראשית כי זה מלמד שיתוף פעולה בין שחקנים (ואת סיפור הזרדים הבודדים מול עלומת הזרדים כולנו מכירים), ככל שיותר שחקנים יהפכו להיות חלק "מכאיב" מההתקפה כך יקשה על ההגנה לעשות את עבודתה היטב.
שלא לדבר על התחושה של כל השחקנים "שהם נגעו בכדור"…

כמה סוגי מסירות אתם מכירים? מה עקרונות המסירה היעילה?
בהזדמנות אחרת אתייחס לכך! כעת רק אומר, יש 2 מרכיבים במסירה שחייבים ללמד ולהדגיש; רגש וטיימינג, הטכניקה היא רק חלק אחד מתוך שלוש, לתפישתי, במסירה יעילה אך על כך בהזדמנות אחרת.

ולבסוף הכדרור, ישנם 4 מצבים שיש צורך לכדרר:

  1. במקרה והדרך לסל פנויה ליצירת חדירה לסל עד לטבעת
  2. במידה וצריך שיפור בקו מסירה
  3. הימנעות מהפרת 5 שניות
  4. הרצת זמן בהתקפה בסוף המשחק.

לדעתי, כל הרעיון של כדרור הכדור למוות כפי שניתן לראות היום בין הרגלים, מאחורי הגב, יוצא מהאף ונוזל מהאוזניים תרתי משמע)…. ובנוסף יוצר כדורסל מוגבל, מגביל, חד מימדי ולא מעניין, תמיד אעדיף אסיסט חכם מהטבעה מרשימה, בפרט עם השחקנים הלבנים שרובנו עובדים, אך זו רק דעתי!

שימו לב אין זה אומר שלא עובדים על כל שלושת המרכיבים ועוד עשרות המרכיבים האחרים במשחק, כפי שכבר ציינתי כל שחקן צריך שיהיו לו שלושת המימדים.

כאמור מאמר זה כמו גם שאר המאמרים באתר אינם באים לומר לאף אחד שכך ולא אחרת צריך לשחק כדורסל, אלא להעיר ולהאיר את המשחק בצורה שונה ממה שאני רואה כיום שקורה באולמות הכדורסל בארץ, וכל הנכתב במאמר זה נכתב על ידי בדיעה צלולה ונפש חפיצה :-)

סרטונים של עבודה אישית לשחקנים

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת