קליעת עונשין: לא מה שחשבת (תרתי משמע)
אחרי שלימדנו את הקליעה הערוכה, הגיע הזמן ללמד קליעת עונשין. קליעת העונשין היא יישום של לימוד הקליעה הערוכה, ונגזרת ישירה ממנו.
אם יש במשחק מצב ששונה מכל מה שקורה לפניו ואחריו, זו קליעת העונשין. גם שחקנים שמשחקים ברמות הגבוהות ביותר נכשלים בה.
כולם מכירים את האמרה: "עונשין מנצח משחק ומפסיד משחק".
אז למה זה קורה?
שחקנים זורקים מאות, אלפים ועשרות אלפים של זריקות מנקודת העונשין במהלך הקריירה שלהם. שחקנים שמרוויחים מאות אלפים ומיליוני דולרים. ובכל זאת, רבים מהם נכשלים דווקא בעונשין. מדוע?
מן הסתם אין סיבה אחת בלבד. אבל אם אתם זוכרים, במאמר ראיית משחק התייחסתי לבניית שחקן בשלושה רבדים: הטכני, הקוגניטיבי והרגשי.
רוב המאמנים עובדים על הכלים הפיזיים של השחקן
חלקם אפילו נותנים לו "רוטינה" קבועה לפני קליעת העונשין, שאמורה להכניס אותו למצב של ריכוז וביטחון. ואכן, כיום כמעט לא רואים שחקן שניגש לקו העונשין בלי לבצע את הרוטינה שלו. אבל יש שחקנים שזה לא מספיק עבורם.
כשם שאנחנו מקפידים, כמאמנים, לאמן את היכולת הטכנית ולתת לשחקנים כלים לשפר אותה, כך עלינו להקפיד לתת להם כלים קוגניטיביים ורגשיים להתמודד עם מצבים שונים במשחק.
למה? כי הרגע שבו כל עיני האולם נשואות אליך הוא רגע קשה לאנשים רבים. זאת בנוסף לטעויות הרבות בלימוד הטכני של הזריקה עצמה, שעליהן כתבתי בשני המאמרים הקודמים על הקליעה הערוכה.
אחת הדרכים להתמודד עם "שדים" היא קודם כול לקרוא לשד בשמו: SPOT ENTRANCE, הכניסה לאור הזרקורים.
שמעתי מאמנים רבים מדברים על הרוטינה, אבל יש גם שלב שקודם לה: ה"לפני".
במהלך משחק, השחקן נכנס כמו שחקן תיאטרון שעולה לבמה למונולוג, כשכל התאורה (Spotlight) מופנית אליו. שחקנים רבים לא יודעים להתמודד עם המצב הזה: להיכנס למרכז הבמה כשכולם מסתכלים, ולפתוח ב"מונולוג" שלהם מול הכדור והסל. כאן צריך לתת לשחקנים כלים, כדי שגם אם הם לא אוהבים את המצב, הם יצליחו לתפקד בו.
אז, כאמור, קודם כול קוראים לשד בשמו: אתה הולך עכשיו לבצע הופעת סולו מול כולם.
כמו כל שחקן שעולה לבמה, גם אתה לוקח כמה שניות לפני שאתה נכנס למרכזה. בשתי השניות האלה שאל את עצמך: האם אני עייף? האם אני מרוכז?
ברגע שיש לך תשובה, בחר באחת המנטרות שעבדנו עליהן באימון (הרחבה בסרטון).
לשחקנים שמתקשים בעונשין יש לעיתים בעיה נוספת: המחשבות לא מפסיקות לבלבל אותם.
הם לא מסוגלים להפסיק לחשוב, ואי אפשר פשוט לומר להם "תנקו את הראש". רוטינה לא מספיקה להם. הם זקוקים למחשבה אחרת שתתפוס את מקומן של המחשבות הנודדות.
אצל שחקנים אחרים נכנסים פנימה הרגשות, וזה לא אותו הדבר. השחקנים האלה זקוקים למנטרה: מילה, צליל, משפט בעל משמעות או חסר משמעות, לפי אופי השחקן. אני מקפיד למצוא את המנטרה יחד עם השחקן ולא לקבוע אותה עבורו. המנטרה ממקדת אותו ושולחת את הרגשות או המחשבות לנוח.
רק אז, כשהוא מצויד, השחקן נכנס לזירה שלו, לבמה שלו. רק אז הוא מקבל את הכדור מהשופט, מבצע את הרוטינה הקבועה שלו יחד עם המנטרה, וזורק את הזריקה הראשונה.
שימו לב, וזה חשוב מאוד!
לא עוזבים את נקודת הזריקה בשום מקרה.
מחכים במקום עד שהשופט ייתן את הכדור השני.
לא הולכים ללחוץ ידיים (מי שרוצה, שיבוא אליכם).
נשארים בדיוק באותו המקום, כשם שלא מזיזים את התותח או את הרובה אחרי הירייה הראשונה. הירייה הראשונה מלמדת מה צריך לתקן אם הייתה החטאה: קצר מדי, ארוך מדי, ימינה מדי או שמאלה מדי.
אם אזוז מהמקום, אצטרך לכוון את הירייה מחדש. כך גם בקליעת עונשין: "קיבוע התותח".
את הכדור מקבעים כך שאפשר לראות יחד את קצה הכדור, את הטבעת ואת המסלול אליה.
מתוך השתלמות מדריכים ומאמנים בנושא קליעת עונשין:
שימו לב: לא כל שחקן צריך את כל זה
יש שחקנים שכל התהליך הזה דווקא מוציא אותם מריכוז.
לא מעט שחקנים לאורך השנים שמעו ממני בזמן עונשין: "קבל וזרוק, אל תחכה אפילו שנייה".
עצם ההישארות במצב הזה יוצרת אצלם מתח שמקשה עליהם לבצע במיטבם.
עכשיו, אחרי שנתנו לשחקן כמה כלים להתמודדות עם מצבי לחץ (ויש עוד), אני רוצה לתרגל אותם באימון ולתת לשחקנים תרגילים שיוכלו לקחת הביתה ולתרגל לבד.
תרגיל ראשון: קליעות עונשין בעיניים עצומות
אחרי שתרגלנו את הטכניקה ולשחקן יש ביטחון בזריקה, אני מאתגר אותו לזרוק את הכדור בעיניים עצומות. התרגיל הזה מחזק מאוד את ביטחונו של השחקן: אם אני יכול לקלוע בעיניים עצומות, בטח ובטח שאקלע כשהעיניים פקוחות.
הקפידו שהשחקנים שלכם לא ישדרו זלזול במשחק ויזרקו שם בעיניים עצומות.
תרגיל שני: תרגיל חמש הנקודות
אני מבקש מהשחקן לזרוק לחמש נקודות שונות בטבעת.
מה זה נותן? הכול מוסבר בסרטון השני.
תרגיל שלישי: דימוי הקליעה
זו טכניקה מצוינת, שבעזרתה שחקן יכול לשפר את הטכניקה ואת הקליעה עצמה רק מתוך דימוי התנועה בראש.
גם היא מורחבת בסרטון השני.
תרגיל רביעי: מצב שמדמה משחק
כשמתרגלים קליעת עונשין באימון, שחקני הקבוצה מחכים לתורם בעמדות לאורך הרחבה, כמו במשחק, ולא בטור מאחורי הקולע.
אחרי הקליעה עוברים לקלוע בסל השני.
לצפייה בסרטון עונשין, חלק 2:
חשוב לזכור שלכל שחקן ולכל שחקנית יש סיבות משלהם לכך שהם לא מצליחים להפיק נקודות מהעונשין. התפקיד שלנו הוא למצוא את אותם "כפתורים" שיכולים לפתור זאת.
תרגילים באימון אישי
שני תרגילים שאני אוהב לתת בסוף אימון אישי:
- תחרות קליעות עונשין ביני לבין השחקן: כל עוד לא מחטיאים, ממשיכים לזרוק. אחרי החטאה מתחלפים. משחקים עד 10 נקודות.
- תחרות קליעות כאשר רק השחקן קולע במטרה להגיע ל 12 נק'
- אם השחקן קולע, הוא מקבל נקודה. אם הוא מחטיא, אני מקבל נקודה.
- אם השחקן קולע, הוא מקבל נקודה. אם הוא מחטיא, אני מקבל 2 נקודות.
- אם השחקן קולע, הוא מקבל נקודה. אם הוא מחטיא, אני מקבל 3 נקודות.
- אם השחקן קולע, הוא מקבל נקודה. אם הוא מחטיא, אני מקבל 4 נקודות.
- אם השחקן קולע, הוא מקבל נקודה. אם הוא מחטיא, אני מקבל 6 נקודות.
- אם השחקן קולע, הוא מקבל נקודה. אם הוא מחטיא, אני מקבל 12 נקודות.
עם הזמן יכולת הקליעה של השחקן משתפרת, התחרות נעשית צמודה יותר ומעלים את רמת האתגר. ההתמודדות עם מצב תחרותי בזמן קליעת עונשין מאפשרת לשחקן להגיע מוכן יותר למשחק.
קטע מתוך השתלמות מאמנים בנושא קליעת עונשין
לצפייה בתרגילי אימון נוספים בנושא עונשין:
משחקונים לתרגול קליעת העונשין
אשמח לענות על שאלות בקבוצת הפייסבוק סוגיות בלימוד ואימון כדורסל.
להזמנת הרצאה מקיפה בנושא, עם כלים נוספים עבור השחקנים שלכם, צרו איתי קשר בטלפון 050 6616157.
רוצים להבין עוד על שיטת האימון הקוגניטיבי התגובתי?
הזמינו עכשיו את הספר, האפליקציה והערכה
בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת
