לפני מספר שנים פנה אלי גיא אוד שאעבוד איתו עבודה אישית, באותה תקופה הוא שיחק בעמדה 3 כ"קומבו גארד", אמרתי לו שאם הוא רוצה להגיע למשהו הוא חייב להפוך להיות רכז ולשפר את יכולת הקליעה שלו מבחוץ.

בשלב הראשון גיא לא אהב את רעיון "הרכזות" אבל אחרי מספר ימים הוא חזר אלי והתחלנו לעבוד, לא עבדנו על שליטה בכדור (הייתה לו כבר שליטה טובה בכדור, ישנם סרטונים המעידים על כך) לעומת זאת, עבדנו על מסירות בתגובה מהירה למצבים משתנים, כל מיניי מסירות בכל מניי מצבים, מסירות שיש להן שם ומסירות שאין להן שם…
לא עבדנו על הטכניקה של המסירות כי אם על היכולת שלו להגיב מהר ולהיות מסוגל לשחרר כדור מדוייק תחת לחץ לשחקן בתנועה.

אין ספק שבגלל שגיא לא היה בהגדרה קלעי אלא יותר 3 מוביל כדור היה לו קל יותר להסב את המשחק שלו לעמדת רכז.
הסבת שחקנים מעמדה 2 ל-1 (או להיפך) קשה בהרבה, ולא רק בגלל הסיבה שאלה דרישות קוגניטיביות-רגשיות שונות ואף הייתי אומר סותרות (אני מעביר הרצאה מלאה בנושא זה)

מעבר לכך תפקיד הרכז, מבחינתי, אינו לשלוט בכדור, או למסור הכי הרבה אסיסטים… מבחינתי תפקידו לשלוט בקבוצה, בקצב, בהבנה מי חם ומי לא צריך כרגע לקבל כדור גם אם הוא פנוי.
מבחינתי הרכז הוא איש הקשר בייני לבין כל מה שקורה במגרש, במהלך השנים בכל פעם שהיה לי רכז טוב הפכתי למאמן מנצח ובכל פעם שלא היה לי רכז…

מבחינתי ישנם שני מרכיבים עיקריים למסירות בזמן משחק: 

• תגובה מהירה ונכונה לשחקן פנוי
• רגש במסירה שמגיע מאותו המקום של הקליעה לסל

כדי שאלה יקרו יש צורך להקפיד על:

• הרמת הראש מהרגע שהכדור מגיע לשחקן ואף לפני כן
• תנועות יעילות וכדרור קצר ומהיר ולא תנועות ארוכות

כדי להבין למה אני מכוון אני מציע לכם לצפות במשחקים שלו מהליגה השנייה בגרמניה.
שימו לב לארבעת המרכיבים שציינתי וכיצד הם באים לידיי ביטוי במשחק:

הם לא באו מתרגול טכניקה אלא הקפדה על ארבעת המרכיבים שצויינו לעיל

עלי לציין כי ישנם מרכיבי אישיות חשובים ההופכים שחקן להיות רכז אך על כך בפעם אחרת, כן אוֹמר שהמרכיב החשוב ביותר עבור כל שחקן ועבור כל אחד המעוניין להגיע להשגים הינה עבודה נכונה ועקבית ולעיתים אף סיזיפית עד להשגת המטרה.

אחת הטעויות לדעתי בבחינת יעילות הרכזים הינה בדיקת היחס בין איבודים לאסיסטים של שחקן, בדיקה זו אינה רלוונטית ואינה נותנת אינדיקציה אמיתית ליעילות השחקן בטח לא רכז, הבדיקה צריכה להיות מהירות המשחק וכמות הפוזשנים מול איבודי כדור שהשחקן מעורב בהם.
בדיקת יחס איבוד/אסיסט מייצרת שחקנים מאופקים ולא יצירתיים כמובן שרכז שמאבד יותר מדיי כדורים עדיף לו אולי שלא ירכז או לחילופין שיעבוד דווקא על תגובה מהיר ולא בהכרח על טכניקת המסירה כפי שנהוג לחשוב.

עם השנים עבדנו גיא ואני גם על הקליעה שלו שבכל קנה מידה הייתה בלשון המעטה… גרועה ביותר, הצלחנו לתקן הן את הטכניקה והן את התוצאות בזמן משחק אך על כך בהזדמנות אחרת.

איבודי כדור הינם חלק ממשחק הכדורסל, וככל שניתן לגיטימציה לשחקנים שלנו כן לאבד כדור כל עוד הם רצים ומשחקים מהר הרי שממצב זה נוכל לקבל הרבה יותר נקודות קלות וכמות האיבודים יהיו פחות משמעותיים.

זו שיטה שפיתחתי עם השנים ואני קורא לה – ייעול ותיעול תנועה – בשיטה זו ניתן להגיע לדיוק תנועתי באמצעות הבנה קוגנטיבית ולאו דווקא באמצעות "עבודה קשה".

מהניסיון שלי בעבודה נכונה באימונים ניתן להוריד את כמות האיבודים הקבוצתיים בלי לפגוע במהירות המשחק ולהגיע עם קבוצות שמתחילות עונה עם מעל 20 איבודים למשחקים עם לא יותר מ-12 איבודים למשחק מבלי להוריד את קצב המשחק, אך על כך בפעם אחרת.

אתם מוזמנים להיכנס לדף הפייסבוק של גיא, ללחוץ LIKE ולעקוב אחריו

גיא מחזיק בראש הליגה השניה בגרמניה ביחס בין אסיסטים לאיבודים – 7.4 אסיסטים מול 2.5 איבודים
עונת 2012-13

2020 – גיא כבר לא משחק כדורסל תקופה ארוכה במקום זה הוא מגשים חלום נוסף, לנגן וליצור ועושה זאת בצורה מעוררת השתאות כבר הוציא דיסק ומנגן ומופיע בגרמניה ובארץ.

שם המאמר הינו אסיסט או איבוד
כמאמנים, האם אתם עוזרים לשחקנים שלכם, או הם הולכים לאיבוד?

אם גם אתם מעוניינים לשפר את היכולת שלכם כשחקנים, לשנות את התפקיד שלכם על המגרש או פשוט להיות הרבה יותר טובים לקראת העונה הבאה
הנכם מוזמנים להיכנס ל-תאום ומידע נוסף על אימונים אישיים

למאמרים נוספים בנושא מסירות

בהצלחה לכולם יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת