כבר שנים אני טוען שהאימון התבניתי הלינארי, אף שהוא מסודר וברור, אינו ממצה את הפוטנציאל האמיתי של השחקנים. תורת האימון הקוגניטיבי תגובתי (C.R.T) מציעה גישה חדשנית, שמדגישה את החשיבות של אימון המוח והגוף לעבוד יחד ביעילות תחת לחץ. כדי להכין את השחקנים למצבים הדינמיים והבלתי צפויים של המשחק, עלינו לאמן אותם להתמודד עם מצבים לא מתוכננים. אפליקציות כמו REACT CRT מספקות כלים מעשיים ליישום עקרונות ה C.R.T, ומאפשרות לנו לפתח אצל השחקנים את היכולות הקוגניטיביות הנדרשות להצלחה. בשילוב אימונים קוגניטיביים תגובתיים באימון הספורט, נוכל להבטיח שהשחקנים שלנו יהיו מוכנים להתמודד עם כל אתגר ולהגיע להישגים מרשימים יותר.
חשיבות האימון האקראי מול האימון התבניתי: סיכום מאמר זה
Research illuminates the benefits of random practice over blocked practice in motor learning
This is an excerpt from Motor Learning and Performance 5th Edition With Web Study Guide by Richard Schmidt & Tim Lee.
Blocked Versus Random Practice
תקציר המחקר:
מחקר חושף את היתרונות של תרגול אקראי על פני תרגול תבניתי בלמידה מוטורית
הקטע לקוח מתוך הספר "למידה וביצוע מוטורי", מהדורה חמישית, מאת ריצ'רד שמידט וטים לי.
תרגול תבניתי לעומת תרגול אקראי
ברוב ההקשרים בעולם האמיתי, אם לא בכולם, מטרת הלומד היא לרכוש יותר ממיומנות או משימה אחת בפרק זמן מוגבל של תרגול, ולפעמים אפילו באימון אחד. רופאים מתרגלים מיומנויות שונות הקשורות לניתוח (כמו תפירה וקשירת קשרים), מוזיקאים מתאמנים על כמה שירים בו זמנית, שחקני טניס מתאמנים במהלך אימון אחד בהגשה ובעלייה לרשת, וגם בחבטות הרגילות מהקו האחורי, וכן הלאה. שאלה חשובה שעומדת בפני הלומד או המדריך היא כיצד לקבוע את סדר התרגול של המשימות השונות במהלך האימון, כדי למקסם את הלמידה. שתי וריאציות משפיעות מאוד על הלמידה: תרגול תבניתי ותרגול אקראי.
תרגול תבניתי
נניח שיש לך שלוש משימות (A, B ו C) שהלומד צריך ללמוד באימון, ומשימות אלה שונות לחלוטין זו מזו, כמו הגשות טניס, עליות לרשת וחבטות מהקו האחורי. כלומר, המשימות נבחרו כך שאי אפשר לטעון שאחת מהן שייכת לאותו סוג או משתמשת באותה GMP (תבנית תנועה כללית) כמו אחרת. שיטה פשוטה לתזמון משימות כאלה היא לתרגל את כל הניסיונות של משימה אחת לפני המעבר לשנייה, ולאחר מכן לסיים את התרגול של השנייה לפני המעבר לשלישית. זה נקרא תרגול תבניתי: כל הניסיונות של משימה נתונה (לאותו יום) מושלמים לפני המעבר למשימה הבאה. תרגול תבניתי אופייני לתרגילים מסוימים שבהם מיומנות חוזרת על עצמה שוב ושוב, עם הפרעה מינימלית מפעילויות אחרות. סוג זה של תרגול נראה הגיוני, כי הוא מאפשר ללומדים להתרכז במשימה אחת בכל פעם, לשפר אותה ולתקן אותה.
תרגול אקראי
וריאציה נוספת של תזמון התרגול נקראת תרגול אקראי (משולב): סדר הצגת המשימות מעורבב, או משולב, לאורך התרגול. הלומדים עוברים בסבב בין שלוש המשימות, כך שבמקרים הקיצוניים הם לעולם (או לעיתים רחוקות) לא מתרגלים את אותה משימה בשני ניסיונות עוקבים. ומנקודת מבט של שכל ישר, השיטה האקראית, עם השונות הגבוהה שלה מניסיון לניסיון ורמת ההפרעה ההקשרית הגבוהה שלה, לא נראית אופטימלית ללמידה.
מהי למידה מוטורית?
למידה מוטורית היא תהליך שבו אנו רוכשים ומשכללים מיומנויות תנועה. זהו תחום מרכזי במחקר בתחומים כמו ספורט, פיזיותרפיה ורובוטיקה.
תרגול תבניתי (Block) לעומת תרגול אקראי (Random):
שתי גישות עיקריות לתרגול בלמידה מוטורית הן:
- תרגול תבניתי (Block):
- הגדרה: חזרה על אותה תנועה כמה פעמים ברציפות לפני המעבר לתנועה אחרת.
- דוגמה: כדורסלן שמתאמן על זריקות עונשין פעמים רבות ברציפות לפני שהוא עובר לתרגיל אחר.
- יתרונות:
- מאפשר למידה מעמיקה של תנועה ספציפית.
- יכול לשפר את הביצועים בטווח הקצר.
- חסרונות:
- עלול להוביל ל"קיבעון" בתנועה.
- פחות יעיל בהעברת המיומנות למצבים משתנים.
- תרגול אקראי (Random):
- הגדרה: ביצוע סדרות של תנועות שונות באופן אקראי.
- דוגמה: טניסאי שמחליף באופן אקראי בין חבטות חזקות, חבטות ספין וחתכים.
- יתרונות:
- מעודד גמישות קוגניטיבית.
- משפר את היכולת להעריך את המצב ולהגיב אליו באופן דינמי.
- יכול להוביל ללמידה ארוכת טווח טובה יותר.
- חסרונות:
- עלול להיות מתסכל בתחילה.
- עשוי להוביל לביצועים נמוכים יותר בטווח הקצר.
מתי להשתמש באיזו גישה?
הבחירה בין תרגול תבניתי לתרגול אקראי תלויה בכמה גורמים, ובהם:
שלב הלמידה: בשלבים הראשונים של הלמידה, תרגול תבניתי יכול להיות יעיל יותר. בשלבים מתקדמים, תרגול אקראי יכול לשפר את הביצועים.
סוג המיומנות: מיומנויות סגורות (closed skills), כמו זריקות עונשין, עשויות להפיק תועלת מתרגול תבניתי. מיומנויות פתוחות (open skills), כמו משחק טניס, עשויות להפיק תועלת מתרגול אקראי.
מטרות האימון: אם המטרה היא לשפר את הביצועים בטווח הקצר, תרגול תבניתי יכול להועיל. אם המטרה היא לפתח גמישות קוגניטיבית ולשפר את היכולת להעריך את המצב, תרגול אקראי עשוי להיות עדיף.
הניסוי של שיא ומורגן:
ג'ון שיא ורובין מורגן (1979) ערכו ניסוי פורץ דרך, שחולל מהפך בדרך שבה מדענים חושבים על התהליכים הכרוכים בתרגול. בעקבות כמה מהרעיונות המקוריים של ויליאם באטיג (1966), שיא ומורגן הורו לנבדקים לתרגל שלוש משימות שונות (A, B ו C), שכללו תגובה לאור מגרה בסדרה נכונה של תנועות מהירות של היד והזרוע, כשלכל משימה רצף שונה שנקבע מראש. קבוצה אחת של נבדקים תרגלה את המשימות בסדר תבניתי: השלימה את כל התרגול של משימה A לפני המעבר למשימה B, והשלימה אותה לפני המעבר למשימה C. קבוצה שנייה תרגלה בסדר אקראי; לא יותר משני ניסיונות עוקבים יכלו להתבצע באותה משימה. לשתי הקבוצות הייתה כמות תרגול זהה בכל משימה ובסך הכול (18 ניסיונות בכל משימה, 54 בסך הכול), וההבדל ביניהן היה רק בסדר הצגת המשימות.
המחקר של שיא ומורגן הראה שבמהלך התרגול עצמו, הקבוצה שתרגלה באופן תבניתי ביצעה את המשימות טוב יותר (בזמנים קצרים יותר) מהקבוצה שתרגלה באופן אקראי. עם זאת, חשוב לזכור שהבדלים בביצוע במהלך התרגול אינם מעידים בהכרח על הבדלים בלמידה עצמה. כדי לבחון את הלמידה, יש לערוך מבחני שימור (או העברה) לאחר זמן מסוים.
מבחני שימור:
שיא ומורגן בדקו את הלמידה באמצעות מבחני שימור לאחר עשר דקות ולאחר עשרה ימים. המבחנים נערכו בתנאים אקראיים או תבניתיים, וכך נוצרו ארבע תת קבוצות. התוצאות הראו בבירור שהתנאים האקראיים במהלך התרגול היו יעילים יותר לשימור המיומנויות, גם כשמבחני השימור נערכו בתנאים אקראיים וגם כשנערכו בתנאים תבניתיים.
מדוע תרגול אקראי כה יעיל?
התוצאות הפתיעו רבים בתחום, שכן ההנחה הרווחת הייתה שהלמידה תהיה מרבית בתנאים שבהם הלומדים מיומנים ביותר במהלך התרגול. כמה השערות הוצעו כדי להסביר את התוצאות:
- השערת העיבוד המורכב: שיא וזימני (1983) טענו ששינוי המשימה בכל ניסיון בתרגול אקראי הופך את המשימות למובחנות ומשמעותיות יותר, וכתוצאה מכך נוצרים ייצוגים מנטליים מפורטים יותר.
- השערת השכחה: לי ומגיל (1983) הציעו שכאשר הלומד עובר ממשימה A למשימה B, ה"פתרון" שנוצר עבור משימה B גורם לשכחת הפתרון שנוצר קודם לכן עבור משימה A. כשהלומד פוגש שוב את משימה A כעבור כמה ניסיונות, הוא צריך ליצור את הפתרון מחדש, ולכן הביצוע בתרגול גרוע יחסית. עם זאת, תהליך יצירת הפתרון הזה נחשב מועיל ללמידה.
מחקרים נוספים:
מחקרים רבים נוספים בחנו את שתי ההשערות ותמכו בשתיהן. מסקנה אפשרית היא שההשערות משלימות זו את זו ולא בהכרח סותרות.
גורמים נוספים המשפיעים על יעילות התרגול האקראי:
- מעורבות פעילה: תרגול אקראי מחייב את הלומד להיות מעורב יותר בתהליך הלמידה.
- זיכרונות מובחנים: תרגול אקראי יוצר זיכרונות משמעותיים ומובחנים יותר עבור המשימות השונות.
- יצירת פתרונות חדשים: תרגול אקראי מחייב את הלומד ליצור פתרונות חדשים למשימות, וכך מוביל ללמידה עמוקה יותר.
סיכום:
תרגול אקראי, אף שהוא עלול להוביל לביצוע גרוע יותר במהלך התרגול עצמו, יעיל יותר ללמידה ארוכת טווח. הסיבה לכך היא שהוא מעודד עיבוד מידע עמוק יותר ויצירת זיכרונות משמעותיים ומובחנים, ומחייב את הלומד להיות מעורב יותר בתהליך הלמידה.
BEST U CAN B
בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת
| למידע נוסף | להזמנת הספר | להורדת האפליקציה | למאמרים | להזמנת ערכה |
















