קליעות הינם חלק חשוב מאוד מהאימון הקבוצתי שלי
בכל אימון אני מכניס לפחות 2 סשנים של קליעות,
אחד כחלק מהחימום
ואחד כחלק מהאימון או האימון המתקדם,
כאן ניתן לראות תרגיל שאני מאוד אוהב לשלב באימונים שלי

מתחלקים ל-3 קבוצות משחקים 3/3/3
אך לקבוצת ההתקפה יש 2 כדורים (ניתן גם לשחק עם 3 כדורים)
כדור שנזרק לסל לא ניתן לשחק בו יותר
ניתן לעשות חסימות חסימות לכדור וכל תנועה שאתם רוצים לשלב במשחק

תרגיל קליעה מצויין לקראית מצבים לראיה מרחבית ולקליעה מבחוץ תחת לחץ
ומוסיף המון עניין באימון

אופציה נוספת שאני אוהב להכניס
הקבוצה שלא משחקת זורקת עונשין (כל שחקן זריקה אחת)
וקליעות אלה נספרות במניין הספירות הקבוצתיות

אשמח לענות על כל שאלה בקבוצת סוגיות בלימוד ואימון כדורסל בפייסבוק

להזמנת השתלמות מאמנים מוזמנים ליצור עימי קשר בטלפון – 0506616157

יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

כפי שכבר כתבתי בעבר אני מקפיד מדי שנה ללמוד את החוקים או הדגשים החדשים שנכנסים לחוקה.
בעונת 2017-18 נכנסו מספר חוקים והבהרות לחוקים שמקדמים בצעד משמעותי את הכדורסל האירופאי לכיוון אחיו הארה"בי

אני כמאמן תמיד שואל את עצמי, איך החוק הזה יכול לעזור לשחקנים שלי והאם יש טעם לעבוד על טכניקות או טקטיקות מסויימות כדי לנצל את החוק לטובת השחקנים והקבוצות שלי?

כששופט כדורסל מקבל הנחיות לחוק חדש הוא שואל את עצמו מה חוקי ומה לא
כשמאמן כדורסל מקבל הנחיות לחוק חודש הוא חייב לשאול את עצמו
איך אני מלמד זאת?
ולא פחות חשוב,  האם אני מלמד זאת?

האם יש טעם ללמד את התנועה המהירה והוספת צעד נוסף, או שהעלות תעלה על התועלת
למשל אני כבר לא מלמד סחיטת עבירת תוקף כי העלות גבוהה מהתועלת
דוגמה פשוטה יותר: אם פעם לימדנו מצבים של ביניים (קפיצה לכדור ביניים ברמה הטכנית והטקטית שלה)
כיום יש רק מצב אחד כזה במשחק ואין טעם להתעסק עם זה במהלך העונה.

בעוד שמאוד ברור מה חוק הצעדים החדש נותן להתקפה, אף אחד בעצם לא מדבר מה הוא לוקח מההגנה!
הכדורסל הולך ונהיה מהיר יותר ויותר, חד יותר ויותר וכשאני רואה מאמנים שעדיין מלמדים טכניקות רגליים או טקטיקות
שאינן רלוונטיות כבר בהגנה אני אומר לעצמי, מישהו לא עשה שיעורי בית!

בעוד שהחוקה נותנת יתרון הולך וגובר להתקפה (בפרט כדי לעשות זאת מעניין יותר לצופים) הרי שמה שנפגע כאן זה היכולת של ההגנה להתמודד עם המהירות ההולכת וגדלה שלה.

עבודת הרגליים על שחקן עם כדור ויכולת התגובה המהירה לשחקן ששומר על שחקן ללא כדור חייבת להשתנות
התייחסתי לכך כבר במאמרים השונים שלי בנושא הגנה והיכולות האתלטיות שיש לעבוד עליהן ולשנות את ההתייחסות אליהן

עלינו לעבוד על יכולות של קלילות תנועה ולא תנועות כוחניות, בפרט שלרוב אין לנו את השחקנים המתאימים לכך

לשם הכדורסל המודרני הולך ואני מדבר על כך כבר מספר שנים במשחק האישי והקבוצתי בהתקפה ובהגנה
כיום, עם השינויים בחוקה כדאי יותר מתמיד לשנות את הטכניקות שאנו נותנים לשחקנים כדי שיתאימו עצמם לכדורסל המודרני

סרטון הסבר על מצבי צעדים מה מותר ומה אסור

כדאי לשים לב לטכניקה של היציאה מהמקום ממצב סטטי
אני מלמד לבצע צעד גדול אך כדרור בקו אחד בין הרגליים
וכך נמנע מהרמת רגל הציר לפני הורדת הכדור לרצפה

להזמנת השתלמות מאמנים
בנושא הכדורסל המודרני וכיצד להתאים עצמנו אליו
נא להתקשר: 050-6616157

בהצלחה לכולנו
יועד אגמון, האקדמיה לכדורסל ברשת

עקרונות בניהול משחק שימוש בפסקי זמן
פסק זמן – מתי להשתמש? מה לומר בפסק זמן? איך לנצל אותם בצורה היעילה ביותר…
אני בטוח שלכל מאמן יש את העקרונות שלו, גם כאן אין לי עניין לומר לכם מה לעשות אלא רק לתת חומר למחשבה וטיפים מהנסיון האישי שלי.

ראשי פרקים:

• כמה פסקי זמן יש למאמן כמה זמן יש?
• אילו סוגי פסקי זמן קיימים?
• עצירה ויצירה של מומנטום
• שימוש בלוח טקטי
• מתי לקחת פסק זמן?
• מתי לא לקחת פסקי זמן?
• מה לומר בפסק זמן?
• כיצד לתכנן פסק זמן?

אז בואו נתחיל…
(על פי חוקי FIBA – תודה לשופט עומר אסטרון על הייעוץ המקצועי)

כמה פסקי זמן יש למאמן וכמה זמן כל אחד מהם?

• במחצית הראשונה 2 פסקי זמן.
• במחצית השניה 1+2 פסקי זמן, פסק זמן אחד עד ל-2 דקות האחרונות
• בכל אחת מהערכות פסק זמן אחד.

לא ניתן לגרור פסק זמן ממחצית למחצית או בהערכות
אורך פסק זמן רגיל 50 שניות + 10 שניות חזרה והתארגנות
פסק זמן טלוויזיה: פסק זמן אחד בכל רבע החל מהדקה הרביעית כלומר כששעון הזמן מראה 5:59 ומטה, בעצירה הראשונה של המשחק, יוכרז על ידי השופטים פסק זמן טלוויזיה.

יש לקחת בחשבון שהגם שיש לנו מספר מוגבל של פסקי זמן גם ליריב יש את פסקי הזמן שלו,  אני מנסה לתמרן את היריב שייקח פסק זמן שיעזור לי, כמו חילופי הגנות, יצירת מומנטום מדומה אך על כך בהזדמנות אחרת.

יש לזכור כי יש לנו עוד 3 פסקי זמן שהם ההפסקות בין הרבעים, לקחת פסק זמן 20 שניות מסוף הרבע הראשון או השלישי… הייתי אומר שזה מיותר!

אילו סוגי פסקי זמן קיימים?
על פי החוקה ישנם 2 סוגים:
1. רגיל
2. טלוויזיה.
אני מבדיל בין 4 סוגים:
1. שליטה על מומנטום – עצירת מומנטום של קבוצה יריבה לרוב אשתמש בהם רק במחצית הראשונה
2. הערכות מחדש – עייפות שחקנים, פתרון מצבים טקטיים בהגנה או בהתקפה,
3. פסק זמן של היריב
4. הכרעת משחק

עצירה ויצירה של מומנטום
ראשית אחלק את המשחק ל-3 (מדובר על משחקים צמודים או מול קבוצות חזקות יותר)
A. מחצית ראשונה
B. מחצית שניה עד ל-2 הדקות האחרונות של המשחק
C. שתי הדקות האחרונות של המשחק (הארכות מנוהלות כמו 2 הדקות האחרונות של המשחק)

A. מחצית ראשונה: מטרתה ליצור את התנאים הכי טובים לקבוצה שלי לקראת המחצית השניה, לקבוע קצב משחק להעמיס את  הקבוצה השניה בעבירות, ביחוד לשחקני המפתח שלהם, בשלב זה אין בעיה ואף רצוי להשתמש בפסקי הזמן בכל פעם שיש בעיה של מומנטום לטובת הקבוצה היריבה, יש לעצור מומנטום ע"י חילפי שחקנים, חילופי הגנות, ופסקי זמן.

B. מחצית שניה למעט…: כאמור, אני מתיחס למשחק צמוד או משחק שמתגלגל למשחק צמוד או למשחק שהקבוצה היריבה חזקה יותר.
את המומנטום במחצית שניה אני אשתדל לא אכתיב באמצעות פסק זמן, אני אשנה הגנות, אחליף שחקנים ואשתמש בכל דרך אחרת (ישנן עוד דרכים אך על כך בהזדמנות אחרת) על מנת לא לאבד את המשחק ולדאוג שהמשחק ימשיך להיות צמוד עד ל-2 הדקות האחרונות של המשחק, לפסק זמן יש כוח אך הכוח הכי גדול שלו והכי משמעותי שלו הוא בהכרעת המשחק בסופו ב-2 הדקות האחרונות שלו.
שימו לב – לאור השינויי בחוקה והורדת פסק זמן שלישי מ-2 הדקות האחרונות של המשחק הייתי ממליץ להשתמש בפסק הזמן הזה כפי שהתייחסתי לפסקי הזמן במחצית הראשונה…
כל פסק זמן שמנסה לעצור מומנטום נותן כלי עוצמתי למאמן בצד השני.

C. שתי הדקות האחרונות: לכאן אני מכוון את כל המשחק, יש 2 דקות בהם אני רוצה שיהיו לי כמה שיותר כלים שמישים לקראת הכרעה, זו איה אסטרטגיה עבור קבוצה שמעל הליגה זו אסטרטגיה עבור קבוצות בינוניות הרוצות להפיק את המקסימום בעונה כדי להתברג בפלי-אוף או להשאר ליגה.
אני אחדד ואומר שמבחינתי אני צריך ב-30 שניות האחרונות את כל שלושת פסקי הזמן, במהלך המחצית השניה אנסה לייצר אצל מאמן היריבה את הצורך בפסק זמן משלו ע"י החלפת הגנה או יצירת לחץ בהגנה כדי להשתמש בפסק זמן של היריב נגדו.

2. הערכות מחדש: הגעתי עם מעט שחקנים, או שיש לי חמישיה דומיננטית יחסית לקבוצת הספסל, ואני צריך לתת להם זמן לנשום, אקח פסק זמן.
ישנו מצב החוזר על עצמו ומזיק לנו שוב ושוב ביחוד בהגנה, וחילופי הגנה לא פוטרת זאת (למשל שחקן יריב שנכנס המון לריבאונד התקפה) אקח פסק זמן.

פסק זמן לפני הפסק זמן: "המאמן הזעיק פסק זמן…" המלצה שלי לפני שאתם מזעיקים פסק זמן קחו אוויר, "הזעקתם אותו" שוב קחו אוויר, אתם צריכים לבוא מהבית עם סכימה של מה אתם אומרים בפסק זמן, בסכימה צריך להיות ברור 1/3 מה לא פועל 2/3 מה צריך לעשות.

המלצה שלי לא להתחיל במליון דברים, תמצאו 2-3 נקודות ספיציות מדויקות (יכולים להיעזר בסטטיסטיקה) אל תמטירו עליהם את כל הכדורסל שלכם על השחקנים, אין להם מספיק חמצן כדי לקלוט זאת.
תתייחסו לנקודות שעבדתם עליהם באימונים ואל תמציאו גלגלים בזמן הפסק זמן… זה לא עובד.
ביחוד בתוצאות צמודות תדברו על מה שעובד בנקודות א'…. עובד, ב'… עובד…
בואו נשפר רק את ג'… ואנחנו חזרה במשחק…

לוח טקטי: מפתיעים אותי תמיד המאמנים עם הלוח, אני רואה אותם משתמשים בלוח טקטי ואני שואל אותם האם הם משתמשים באימון גם בלוח טקטי? לרוב התשובה היא "לא"
אז איך אתם חושבים שהשחקנים שלכם יבינו בכלל על מה אתם מדברים כשבפעם היחידה שהם רואים לוח כזה זה במשחק צמוד?
אמרתי כבר בקורסי מאמנים שהלוח הטקטי הכי טוב זה לוח שעושה הרבה רעש כשהוא נופל… זריקת הלוח על הרצפה לעיתים נותנת הרבה יותר מעוד איזה סימון עליו…
אישית אני משתמש בלוח רק כדי להדגיש נקודות בתוך תרגיל או בהגנה מוכרים במשחק ספציפי, אני מקפיד שלא להמציא גלגלים תך כדי משחק…
הפסק זמן הטוב מתחיל באימון שלפני כן ובעבודה לאורך העונה, שפנים מהשרוול הינם אשליה!
מה שלא עבדתם במשך כל השנה באימונים לא יתבצע משחק.
תקפידו באימונים להתיחס למצבים מיוחדים, של שניה לסיום, של השתחררות מלחץ יחודי או של קליעה מהירה או לחילופין של משיכת זמן בהתקפה…
אל תשכחו השפן שתשלפו מהכובע הוא אותו אחד ששמתם אותו קודם לפני "ההופעה"

מתי לא לקחת פסק זמן: לדעתי כאמור, במחצית השניה לא כדאי לקחת פסקי זמן ברמה האסטרטגית במשחקים צמודים, אך יש מצב נוסף שלא הייתי לוקח פסק זמן, ב-2 דקות האחרונות, במצב שאני רוצה להריץ את הזמן, חטפתי סל ואני מוביל ב-4 לא אקח פסק זמן כי להגנה קשה יותר לשמור על מגרש שלם ולעצור את הזמן בעבירה (שימו לב לחוקי העבירות ב-2 דקות האחרונות למשחק) וכשאקח פסק זמן כדי לסדר את ההתקפה בחצי המגרש שלהם הרי שאתן למאמן היריבה מתנה.
גם לא אקח פסק זמן כשזה משרת את הקבוצה היריבה, מי ירוויח יותר מפסק הזמן הקבוצה שלי או הקבוצה היריבה, אם התשובה שהקבוצה היריבה תרוויח מכך יותר… היא לא תקבל אותו!
כבר ציינתי זאת קודם אך אדגיש זאת שוב, 20 שניות לסוף הרבע הראשון או השלישי לא הייתי לוקח פסק זמן…חבל!

סיפור אחד מני רבים: באחת מעונות העליה שלי נקלענו למשחק חוץ קשה, במחצית כבר היינו בפיגור 15 וברבע השלישי כבר ברחו לנו למעל 20 נקודות.
בניגוד ל"מסורת שלי" בתחילת הרבע הרביעי, כשכבר ראיתי שאנו כבר לא ננצח את המשחק לקחתי פסק זמן ואמרתי להם דבר אחד פשוט, בואו נוריד את התוצאה מתחת ל-15 נקודות כדי שאם יהיה מצב של הפרשים נהיה במצב טוב, לא וויתרתי וכך גם השחקנים לא וויתרו וצימצמנו עד לכדי-9 נקודות בסוף המשחק, בשבועיים שלאחר מכן הסתבר כי 2 קבוצות וויתרו על המשחקים וההפרשים שלהם בגלל התוצאה שלנו (תוצאה אחרת הייתה משאירה אותם בתמונה האליפות) וכך נוצר מצב שהדרך לאליפות נפתחה כמעט רק לנו.
לא פעם עליכם לא רק לנהל את המשחק אלא לנהל את העונה או את הקבוצה או את המשחקים הבאים באמצעות פסק הזמן, לעיתים, פסק הזמן שלקחתם לא רק ישפיע על המשחק הספציפי אלא ישפיע על כל העונה… השתמשו בו בתבונה!

עוד ועוד: השתדלתי לתת במאמר זה חומר למחשבה, בנושא שימוש בפסק זמן, אשמח לשמוע את דעתכם וכיצד אתם משתמשים בפסקי זמן בדף שלי.
תזכרו שכל ניהול משחק חייב לקחת בחשבון פרמטרים רבים וניהול משחק הוא רק חלק מניהול הקבוצה, המלצה שלי אל תאבדו את עצמכם ואת הדרך שלכם במשחק בודד, תקחו בחשבון גם את ההשלכות להמשך.

למאמרים נוספים בנושא: ניהול משחק

להזמנת השתלמויות בנושא ניהול משחק או נושאים אחרים
התקשרו- 0506616157

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

אחד התחומים האהובים עלי במשחק ההתקפה הינו בניית המשחק החופשי, המשחק החופשי מאפשר לשחקנים להביא את היכולות שלהם כמו גם את היצירתיות שלהם למשחק.
הוא מלמד את השחקנים לחשוב, לקבל החלטות ולהגיב למצבים שונים במהלך המשחק.

במאמר זה לא אכנס לכל האספקטים שבו, אך אשתדל לתת מספר כלים וחומר למחשבה על מנת שכל אחד מכם יוכל לבנות לעצמו את המשחק החופשי.

לצערי בשנים האחרונות התכנס המשחק החופשי למשחק החדירות בלבד כאשר למעשה זהו רק חלק אחד, קטן, ממערך הכלים שניתן להכניס למשחק החופשי.

ההבדל בין משחק חופשי לתרגיל מובנה הינו במתן אופציות רבות לשחקן ההתקפה שמהן הוא יכול לבחור את המתאימה ביותר במצבים המשתנים של המשחק.
במשחק החופשי 5 שחקנים יכולים לקבל החלטות בכל רגע נתון והחכמה לבנות אותו כך שלא יפריעו אחד לשני.
כמו כן במשחק החופשי כל שחקן מגיע לכל עמדה ויכול לשחק עם פנים לסל, גב לסל, יכול להוביל כדור לקלוע מבחוץ וכו'… בהתאם לעקרונות שנקבעו מראש.

ההבדל בין תרגיל לתנועה גם בתנועה כל שחקן מגיע לכל העמדות אך על פי מסלולים קבועים מראש,  אני תמיד מדגים זאת בהבדל בין שני סוגי משחקי מחשב, בראשון הגיבור יכול לנוע על ציר אחד בלבד וללא אפשרות בחירה ובשני הגיבור יכול לבחור בתסריטים שונים של משחק לבחור בכל פעם ב"דלתות" שונות וכך כל בחירה שלו משפיעה בצורה שונה על המשך המשחק.

המשחק החופשי מורכב משני מרכיבים;
1-כלים
2-עקרונות. (אני מעדיף את המילה עקרונות על חוקים)

הכלים:
הכלים שאנו בוחרים להשתמש בהם בתוך המשחק החופשי, כגון:

• תן ולך
• תנועה ללא כדור ב-W.S
• חסימות לכדור
• חסימות הפוכות
• משחק מסירות
• משחק חדירות
• משחק HIGH POST LOW POST
• וכדומה…

העקרונות
הם העקרונות המנחים את משחק ההתקפה החופשית שלנו, כגון:

• שחקן לא עומד במקום אחד יותר מ- 3 שניות
• כדור לא עומד במקום אחד יותר מ- 3 שניות
• כדור נע פנימה והחוצה:
  -בחדירה לסל
  -בהכנסה כדור פנימה לשחקן POST
  -כדור מגיע עד לפינה
• כדור נע מצד לצד של המגרש
• זוויות מסירה, וזוויות תנועה.
• אין חיתוך לפני שחקן עם כדור
• סדר עדיפויות:
  -בחירת מסירות
  -בחירת זריקות
  -בחירת שחקן וכו'…

יש המון מאמנים שמשחקים את המשחק החופשי וקובעים חוקים/עקרונות אחרים או דומים למשל:
תנועה לפי מיקום הכדור, או תנועה כתגובה לתנועה של שחקן אחר וכו'…

חסרונות במשחק החופשי: 

• בלאגן… "שכונה", בשלבים הראשוניים זה אכן נראה כמו "שכונה", כל אחד לוקח זריקות, שחקנים נתקעים אחד בשני, המון איבודי כדור, כי אין תנועה מובנית, עם הזמן והתרגול דברים מתחילים להשתנות ומתישהו הדברים מתחברים ואז נוצר קסם מיוחד…

• זמן לימוד ארוך, בניגוד לתרגילים שתוך זמן קצר יחסית ניתן לראות "טביעת אצבע של מאמן" (כפי שפרשני כדורסל אוהבים לכנות זאת) הרי שעד שהמשחק החופשי עומד בפני עצמו לוקח זמן רב, אפילו עד חצי שנה, בתקופה זו אני נותן הגדרות, מספרים, לכל אחד ממרכיבי המשחק למשל תרגיל 3 זה חסימות הפוכות, תרגיל 2 זה חסימה לכדור וכך הלאה, בהמשך לאט לאט אנו לומדים איך לשלב את את כל המרכיבים יחד.

יתרונות המשחק החופשי:

בגילאים הצעירים, בגילאי הלימוד היתרון כאן ברור, שחקנים לומדים להבין את המשחק, לומדים לקבל החלטות וכלים מעשיים לשיפור יכולת המשחק שלהם להתנסות ולשחק בכל העמדות.
מאמר ווידאו ייחודי לבניית המשחק החופשי בגילאים הצעירים ניתן למצוא כאן

בגילאי הבוגרים ובקבוצות ההישגיות ישנו יתרון ברור לקבוצות המשחקות משחק חופשי, קשה מאוד להתכונן למשחק מעין זה, לאורך השנים אני יכול לומר בוודאות, למאמני הקבוצות היריבות תמיד היה קשה להתכונן נגדנו, הדברים אינם מובְנים, כל שחקן יכול להיות מסוכן בכל מצב ולקבל החלטה שאינה דומה למה שהיה במשחק הקודם או בהתקפה הקודמת.

בכל הגילאים, לרוב ברגע שהמשחק החופשי עומד בפני עצמו, שחקנים מאוד נהנים לשחק אותו, להבין את המשחק ולשחק משחק קבוצתי יצירתי, נכון, לאורך השנים נתקלתי בשחקנים ש"לא הבינו את ההיררכיה" או "מה הם צריכים לעשות" והיה קשה להם מאוד להשתלב ברעיון הקבוצתי, אך בלי ספק ברגע שהדברים מתחילים לקרות, כל המשחק הקבוצתי קופץ כיתה ונותן התנסות מלהיבה ומעניינת.

דוגמאות:

בדוגמה זו O1 עם כדור, במצב של התקפה פתוחה O1 יכול להחליט מה לעשות עם הכדור.
בדוגמה זו ניתן לראות מספר אופציות יעילות ודוגמה אחרונה שלא הייתי ממליץ (חסימה B.D ל-O4 בצד החזק #7).
כששחקן מחליט לקחת אותה אני מדבר על נושא של זוויות מסירה זוויות חדות וכהות למצבי המשך.

בתהליך זה אני משתמש בשיטת לימוד שאני קורא לה: FREEZE&GO.
בשיטה זו נותנים לשחקנים לשחק, מזהים טעות עוצרים, מסבירים מה הטעות מחזירים אותם מהלך אחד לאחור ו-"GO" למהלך הנכון.

בהמשך, שאר השחקנים יכולים לבחור מה הם מעוניינים לעשות, כך שישתלב במשחק הקבוצתי בלי לפגוע במהלך של שאר השחקנים.
בשלבים הראשונים מומלץ לשחק משחק פתוח וללא שחקני ציר, נגד אזורית ניתן להכניס שחקן HIGH POST ולהשתמש בהתקפה זו גם נגד אזוריות.

אחרי ש-O1 מסר ל-O3 הוא בחר מבין כל האפשרויות ללכת לחסום ל-O2, אני מאוד אוהב מצבים של חסימות הפוכות לכדור בפעולה אחת אני מאפשר ל-3 שחקנים להיות יעילים לסל, O1 מפנה ל-O3 את החדירה לסל, מפנה את O2 למצב קליעה ויוצר לעצמו אחרי הסיבוב (יש לשים דגש על כך אך על כך בפעם אחרת) יתרון מספרי על שחקני ההגנה.

דוגמה נוספת על אותו מצב ובחירות שונות של שאר השחקנים…
בלאגן כבר אמרנו? מבולבלים? יותר מדי כאב ראש?
תאמינו לי! אחרי תרגול לאורך זמן היתרונות מאפילים על הבלאגן ונראים בצורה ברורה וחד משמעית!

כעת נשאלת השאלה כיצד בונים את המשחק החופשי?
ברור שישנו הבדל משמעותי בבניית המשחק החופשי בגילאים הצעירים לעומת הגילאים הבוגרים התחרותיים וההישגיים.

בגילאים הצעירים בניתי מגוון תרגילים אותם אנו מתרגלים כל אימון כדי להבין תפיסה מרחבית, תנועה ללא כדור, תזמון וכו'… בהשתלמויות למורים ומורות לספורט (רובם לא שיחקו כדורסל בניגוד לקורסי מאמנים ומדריכים) אני מעביר את התרגילים ומהר מאוד חבורה של אנשי ספורט שלרוב אין להם גישה למשחק מגלים שהם לומדים לנוע בלי כדור ולשחק כדורסל מעניין ונכון.

מגוון תרגילים תוכלו למצוא בנושא מגוון תרגילים למסירות בתנועה ובפרט בתרגיל זה

משחקונים ללימוד, תרגול ואימון עקרונות המשחק החופשי תוכלו למצוא כאן

מאמר בנושא בניית המשחק החופשי בגילאים הצעירים

למאמרים נוספים בנושא המשחק החופשי

ברמות התחרותיות  אני משתמש במשחקונים שונים של 3/3/3 עם מגוון חוקים מאתגרים, ומשלב את הכלים שברצוני שיופיעו במשחק החופשי אך על כך בהזדמנות אחרת.
בנוסף, כאמור, אני משתמש בשיטת ה-FREEZE&GO, שיטה המאפשרת תרגול רציף של הקבוצה וקבלת החלטות נכונות בזמן אמת.
תרגילים של תנועה ללא כדור, קבלת החלטות מהירה ונכונה במצבים משתנים ועוד…

אשמח לענות לשאלות בנושא בדף הפייסבוק, וכמובן להעביר השתלמות בנושא חשוב זה באגודות כיצד בונים את המשחק החופשי על כל מרכיביו ברמות השונות.

בהצלחה לכולנו
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

עקרונות בבניית היתרון מספרי בהתקפה מתפרצת חלק א'

המטרה שלי בהתקפה היא יצירת מצבים לזריקות חופשיות וקלות לסל, ככל שאייצר יותר מצבים כאלה עבור הקבוצה והשחקנים שלי כך יותר "פוזשנים" יהפכו לסלים והאחוזים יעלו אחת הדרכים היא יצירת יתרון מספרי בהתקפה לרוב מדברים על יתרון מספרי בהתקפה מתפרצת ובהתקפת המעבר אך וגם בהתקפה עומדת יש דרכים ליצור יתרון מספרי, אני חייב לציין שאחד האתגרים בגישה זו היא מול השחקנים שהצליחו להבין שקליעה קשה על שחקן נחשבת יותר מאשר קליעה חופשית.
לכך מתווספים פרשנים ומומחים המהללים במהלך משחק את יכולותיהם "המדהימות של שחקנים" כשאלה מצליחים לייצר נקודות מזריקות קשות על שחקן… אך על כך בהזדמנות אחרת.

התחלת המתפרצת:
ההתקפה המתפרצת מתחילה בהגנה! גרימה עיקשת של ההגנה על ההתקפה שמנגד לקחת זריקות קשות וקבלת החלטות שגויה, עוברת דרך הסגירה לריבאונד והריבאונד, דרך ריווח המגרש ליצירת אופציות רבות עד כמה שניתן, ממשיכה למסירה הראשונה, כניסה למסלולי ריצה קבועים בתנועה מובנת או ע"פ עקרונות ומסתיימת בבחירת הזריקות העדיפות לסל.

הוצאת כדור ראשון – outlet pass
אם יש מרכיב שהוא אקוטי להתקפה מתפרצת הרי זה הוצאת הכדור הראשון, מהרגע שהכדור עבר לידיים שלנו ואין זה משנה כלל אם כתוצאה מסל או בדרך אחרת. (ריבאונד, חטיפה וכו'…) אנו תמיד נקפיד להגיע לאותן נקודות:

לשחקן שלקח את הכדור החוזר יש 4 אפשרויות:

1. למסור לרכז שתמיד מגיע לאותה נקודה (1)
2. למסור מסירה קצרה לגארד באותו הצד (2)
3. למסור מסירה ארוכה לגארד הנגדי שרץ לטבעת
4. להוביל בעצמו את הכדור כן כן להוביל כדור!

יתרונות ההתקפה המתפרצת

• יצירת מצבים של יתרון מספרי.
• השגת יתרון על הגנה שאינה ערוכה.
• אפקט פסיכולוגי – התגוננות מתמדת של היריבה, היא לא יודעת
• "מאיפה זה יבוא לה".
• מצבי קליעה נוחים.
• כיף לשחק ככה.
• כיף לאמן ככה.
• ביטול יתרון פיזי של קבוצה יריבה.
• ביטול יתרון של הגנות מיוחדות או כאלה שלא התכוננו אליהן (אזורית, קומבינציות).
• יצירת מורל קבוצתי גבוה.
• לימוד קבלת החלטות נכונה ומהירה.
• כושר גופני גבוה.
• שיתוף מספר רב של שחקנים כי מתעייפים מהר.
• ניצול שחקני התקפה שלא באים לידי ביטוי במשחק עומד.
• שליטה בקצב המשחק.

חסרונות ההתקפה המתפרצת

• הגעה למצב של "שכונה".
• סכנה לריבוי איבודי כדור.
• חוסר שליטה בקצב של המשחק.
• חוסר ניצול שחקני התקפה איטיים.
• נקודות אותן צריך לקחת בחשבון בבניית היתרון
• המספרי
• היכולת הטכנית של השחקנים.
• היכולת הפיזית של השחקנים.
• היכולת המנטלית של השחקנים.
• השילוב וה"דבק" של השחקנים בקבוצה.

מתי רצים?

• חטיפת כדור ממסירה/חטיפת כדור מכדרור
• חטיפת כדור כתוצאה מלחץ יזום/חטיפת כדור
• כתוצאה מטעות של ההתקפה
• לאחר החטאת קליעת עונשין/לאחר החטאה מחצי מרחק/לאחר החטאה משלוש
• לאחר סל שנקלע/לאחר כדור שיצא לאאוט מתחת לסל/לאחר כדור שיצא לאאוט על קו האורך
• כשאין ברירה בגלל בעיית זמן
• כשאין ברירה ואין מה להפסיד

מתי לא רצים?

כשרוצים לשמור על הכדור – "להריץ" את הזמן
כשרוצים לשמור על "סקור" נמוך
כשאין יתרון משמעותי, (יתרון משמעותי= 1/0 2/1 3/1 4/2 5/3 או יתרון מצבי או יתרון פיזי)
כשלא רוצים להביס את היריבה ורוצים לתרגל דברים בהתקפה העומדת
כשחוטף הכדור לא יכול להוביל אותו
כשיש לשחקן יריב בעיית עבירות

מתי מפסיקים לרוץ?

• כשרוצים ליצור יתרון פיזי
• כשרוצים לשלוט בזמן
• כשהיריבה עושה את זה יותר טוב מאיתנו
• כשרוצים כדור אחרון אצלנו
• כשלא מצליח ויש "שכונה"
• כשחוטף הכדור לא יכול להוביל אותו

יש לדעת, ברגע שנכניס לתמונה מחשבה, הסיכוי להגיע לסל קל יורד בעשרות אחוזים.

איך נדע אם כדאי עם הקבוצה לרוץ או לא?

נבדוק את הקבוצה שלנו – תרגיל 11 רגיל.
אחרי כמה דקות לחימום, בודקים 10 התקפות: כמה הסתיימו בסל, כמה באיבודי כדור.
אם נקלעו 4-5 סלים, ובוצע רק איבוד 1, אפשר בהחלט לרוץ כשיטה.
כמובן, יש לחזור על הבדיקה יותר מסבב אחד של 10 התקפות, על מנת לוודא שזו הרמה הכללית ולא יוצא הדופן.

נקודות למחשבה:
מי מכניס כדור אחרי סל?
הגבוה המסורבל? הכבד עם קבלת ההחלטות הגרועה?
הגארד שגם מוביל כדור?
מי שקרוב בין הגארדים?
מי שקרוב באופן כללי?
כל אחד וההעדפה שלו – רק וודאו שזה משרת את המטרה שלכם!
אני מעדיף שגארד יכניס את הכדור למגרש יש יותר סיכוי שזה יקרה מהר אחרי סל

מי מוביל את הכדור:
כל שחקן שיכול לכדרר
כל שחקן
רק גארדים
רק רכז
אני מעדיף שכל שחקן שיכול להוריד כדור כולל גבוהים המסוגלים להוביל כדור אחרי ריבאונד הגנה ב-2-4 כידרורים את כל המגרש

האם מסיימים התקפה מתפרצת גם בקליעה מ-3
התשובה לדעתי הכי נכונה היא "תלוי" למרות שאני לא אוהב קליעה מהירה ברמה האסטרטגית

מי מסיים את ההתקפה המתפרצת
לא משנה מה התשובה שלכם לכך, תקפידו לידע את הרכז שלכם הוא זה שיחלק את רוב הכדורים האלה

בהצלחה
יועד אגמון