קרח מכאן ומכאן

 בשנים האחרונות אנו צופים בספורטאים מקצוענים רבים המשתמשים בסוף
פעילות באמבטיות קרח לשיפור ההתאוששות שלהם.

נשאלת השאלה האם טכניקה זו אכן טובה לשיפור ההתאוששות?
ואם כן האם היא מתאימה לשחקני כדורסל?

כפי שכבר ציינתי במספר מאמרים קודמים, יש לי בעיה אנשים שעושים דברים רק בגלל… שאנשים עושים דברים…

קרח מכאן ומכאן אמבטיות קרח – כשראיתי זאת לראשונה לפני מספר שנים אמרתי לעצמי שזה לא נראה לי הגיוני ומעבר לכך זה נראה ממש ממש לא נעים… אבל לא היה לי שום ביסוס לקביעה שלי חוץ מהתחושה שלי שמשהו לא נכון עבור הגוף קורה כאן.

בשנים האחרונות לאור ריבוי המקרים, יותר ויותר מחקרים צצו בנושא וחלק לא מבוטל שולל את הרעיון של התאוששות מהירה יותר בטבילה במי קרח.

הרעיון המקורי של טבילה במי קרח מצביע על הקלה משמעותית במצבי אימן קיצוני ומצב תחרותי עצים לאורך זמן כפי שמופיע בתחרויות בינלאומיות שבו נאלץ הספורטאי תוך זמן קצר להתאושש מהפעילות הקודמת לטובת הפעילות הבאה עוד באותו היום.

מחקרים אחרונים מראים כי טבילה בקרח אינה משפרת התאוששות לטווח ארוך ואף יכולה לפגוע בתהליך ההחלמה אחרי פעילות מאומצת שכן כלי הדם מנועים מלהביא חומרי בניה לאזור הפגוע עקב האטה במחזור הדם כתוצאה מישיבה באמבט קרח: ריכוז מחקרים בנושא

גם אם נגיע למסקנה שאם זה לא יועיל זה לא יזיק יש להבין כי למעט מקרים קיצוניים שחקני כדורסל בארץ ובאירופה משחקים לרוב משחק עד שני משחקים בשבוע, ומתאמנים בין לבין.
במשחקי הכדור, לרוב, ישנה חשיבות דווקא לבנייה הפיזית של השרירים וגם אם טכניקה זו יכולה לעזור לספורטאים בתחרות מרוכזת של מספר ימים שיום יום יש להגיע למקסימום עצימות וההכנה לתחרות נעשית חודשים לפני עם ירידה בעומסים קצת לפני התחרות (תחרויות אתלטיקה למשל) הרי בענפי הכדור (למעט טורנירים מרוכזים) ישנה חשיבות רבה לבניית השרירים במהלך העונה והטבילה במי קרח מורידה את היכולת של הגוף לבנות או לפחות לשמר את מסת השריר.

יתכן שב-NBA שיטה זו יעילה לאור העובדה שכל יומיים יש להם משחק באינטנסיביות גבוהה ורמת הפגיעה הינה על סף טראומה, אך מכאן ועד לקחת זאת לליגות האירופאיות ולמטה מזה…

לדעתי, זו עוד דוגמה (לא טובה) שמאמני ושחקני כדורסל לוקחים מענפים אחרים טכניקות מסוימות ואינם עוצרים ובודקים האם טכניקות אלה רלוונטיות לענף הכדורסל.

בהינתן כל זאת יש להבחין בין מצב של התאוששות מפעילות לבין שימוש בקרח במצב של טראומה על מנת למנועה החלמה ארוכה יותר.
נקע, שבר, פריקה וכו'… מחייבים שימוש מהיר ומסיבי בקרח על מנת להפחית את הנפיחות כתוצאה מיציאת נוזלי תא ושטפי דם פנימיים.

בהזדמנות זו ברצוני להתייחס לספרי קרח הנפוץ מאוד במחוזותינו בכל פגיעה טראומטית, אנו רואים זאת בהזדמנויות שונות שהתרפיסט של הקבוצה שולף את ספרי הקרח ומשפריץ אותו באזור הפגוע…
גם כאן יש להבין את המכניקה של הריפוי הטבעי של הגוף, בזמן פגיעה כאמור נפרצים כלי דם ותאים ונוצרים שטפי דם, אחת הדרכים להפחתת שטפי הדם הינה קרור המקום, אולם ספריי הקרח מקרר זמן קצר ביותר ותוך מספר שניות אפקט הקור החיצוני נעלם הגוף שמזהה מקום קר פועל כבדרך הטבע לחמם את המקום ולשם כך מתחיל להזרים לשם כמויות דם גדולות יותר על מנת לחמם את המקום, כיוון שאפקט הקור נעלם אחרי מספר שניות נוצר פרדוקס שבמקום להוריד את שטפי הדם אנו באמצעות הספרי קרח מגדילים את שטפי הדם.
יש לדעת כי לספרי הקרח יש מקום בפגיעות על אברים צרים, כמו אצבעות הידיים והרגליים, אך כל ניסיון להפחתת הפגיעה באברים גדולים יותר, יגרור את התופעה ההפוכה.

שנהיה כולנו בריאים
אשמח לענות על שאלות בדף הפייסבוק שלנו

יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

הבדלי רמות באימון

ספייס ג'אםהגעתם לסוף האימון ואתם רוצים לשחק 5/5
אבל מה… החמישה הראשונה שלכם טובה בהרבה מהחמישה השנייה שלכם, וכל משחק כזה מתחיל ומסתיים בהפסד לחמישיה השנייה ומה שיותר בעייתי הוא שהחמישייה הראשונה לא ממצה את יכולתה כי הכל קל לה.

לרוב אני משתדל ליצור חמישיות מאוזנות אך יש מצבים שאנו רוצים לתרגל את החמישייה לשיפור התאום בניהם לקראת המשחקים.

אז מה עושים?
יש כמובן פתרון פשוט שכשאתם שופטים, אתם יכולים לאזן בשריקות "תמוהות" את המצב על המגרש.
אך הרשו לי להציע פתרונות נוספים:

פתרון ראשון:
על מנת שהחמישייה הראשונה תקבל את הנקודות שהיא כבשה עליה לעשות "סטופ" בהגנה, כלומר בעוד שהחמישייה  השנייה עושה סל ומקבלת את הנקודות, על החמישייה הראשונה לקלוע סל, לחזור להגנה ולא לקבל סל, אם החמישייה השנייה עשתה סל היא מקבלת את הנקודות והתוצאה היא 2 – 0 לטובת החמישה השניה אם החמישייה הראשונה עשתה סל ולא חטפה סל התוצאה היא 2 – 0 לטובת החמישה הראשונה וכך הלאה…

פתרון שני:
החמישייה הראשונה צריכה להגיע ל-20 נקודות על מנת לנצח והחמישה השנייה צריכה להגיע ל-10 נקודות על מנת לנצח זה כמו לתת "פור" לקבוצה החלשה אך הפוך.
עם הזמן ניתן לצמצם את ההפרש במטרות.

פתרון שלישי:
והוא יותר מתאים לרמות הגבוהות
מגדירים זמן 10 דק' למשל ודורשים משתי הקבוצות להגיע ל-30 נקודות יחד
אם לא מגיעים קבוצתית לסך הנקודות מבצעים סט כוח בהתאם להפרש שנשאר עד ל-30 נקודות
כמובן שכמות הנקודות הסופי הינו בהתאם לרמה הכוללת של הקבוצה

משהו נחמד:
אם כבר אנו עוסקים ברעיונות אז תנסו פעם בכמה זמן לשחק 5/5 גבוהים מול גארדים
או אפילו 3 קבוצות 5/5/5 קבוצה של גבוהים, קבוצה של רכזים וקבוצה של קלעים…
דברים מעניינים קורים שם!

להזמנת הרצאות וסדנאות למאמנים מוזמנים לפנות בטלפון
050-6616157

בהצלחה כולנו, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ניהול משחק – חילופים

עקרונות בניהול משחק עקרונות בניהול משחקחילופי שחקנים.
במאמר זה אתייחס למספר נקודות בנושא חילוף שחקנים.
לדעתי זהו אחד הכלים החשבים ביותר בניהול המשחק כיוון שהוא אינו מוגבל באף שלב עבור המאמן.

ראשי פרקים:

  • האם אתם נותנים לשחקנים שלכם לעשות טעויות או אחרי טעות אחת מבצעים חילוף?
  • האם אתם יוצרים ומשתמשים ב"שחקן השישי"?
  • האם אתם משתמשים "בחילוף משולש"?
  • האם אתם משתמשים בחילופים לשנות מומנטום?
  • כיצד אתם פותחים את הרבע השלישי? עם החמישייה הפותחת? עם חמישה החזקה של המשחק?
  • האם אתם משתמשים בסטטיסטיקה לקבוע חילופים
  • האם אתם באים עם "חילופים מהבית"
  • חילופי עבירות
  • חילופי מנוחה

אז בואו נתחיל…

טעויות שוות חילוף?
האם השחקנים שלכם סומכים עליכם שאתם סומכים עליהם? לדעתי אחת הטעויות הכי גדולות בניהול משחק הינו "חילוף רגשי", שחקן עושה טעות ועף לספסל, וכמובן בדרמה של ריצה לספסל בהיסטריה תוך משיכת השחקן המחליף וזריקת השחקן מהמגרש לשחקן "חילוף תוקפני :-)".
אישית, אני מעדיף לתת לו עוד מהלך או שניים, לא כדי לכפר על מעשיו אלא כדי להבהיר שטעות היא חלק מהמשחק ולתת שקט לשחקנים לא לפחד לנסות וליזום, החילוף יתבצע אך לרוב בצורה רגועה אחרי שבדקתי את האופציות הקיימות לי במקום השחקן "החוטא"…
מכירים את הקטע של שחקן שנמאס לכם מהטעיות שלו ועד שאתם מחליפים אותו הוא כבר הספיק לבצע 2 גגות 2 סלים וחטיפת כדור… עקרון זה מונע מכם לעשות החלטות פזיזות.
קחו אוויר ורק אז תעשו חילוף גם עבורכם גם עבורו וגם עבור הקבוצה.

מהו ומיהו ה"שחקן השישי"
כיצד מתחילים חזק וממשיכים להגביר? יש שחקנים שטוב להם להתחיל מהספסל, אחרים טוב להם יותר להתחיל בחמישיה, ויש שחקנים שאם הם יתחילו בחמישייה הם פשוט לא יהיו טובים!
פעמים רבות אני מתייעץ עם השחקן היכן הוא מעדיף להתחיל את משחק, ושחקן דומיננטי שמעדיף להתחיל מהספסל אני משתמש בו כ"שחקן השישי" הוא זה שיביא את הפוש למשחק, רק אל תשכחו אותו על הספסל…

מתי משתמשים בחילוף משולש
חילוף משולש הינו חילוף שמחליף שחקן דומיננטי בשחקן אחר כשנותנים זמן הסתגלות לשחקן הנכנס לרוב אני משתמש בו בחילוף של רכז במשחק עם לחץ גבוה, אני מחליף את את הרכז בגארד אחר, נותן לו מעט אוויר, מאפשר לרכז ה"קר" לשחק לצד הרכז "החם" ללא לחץ ואחרי דקה או שתיים מחזיר את הגארד חזרה אחרי שלקח קצת אוויר מול הרכז הראשון.
שיטה זו טובה גם כדי לתת לשחקן עייף כמה דקות בלי לפגוע בצורה קיצונית בריצה של הקבוצה
לעיתים אני משתמש, בקבוצות מסוימות, בשיטה זו כדי להימנע מחיכוכים בקבוצה, ישנם שחקנים שמוכנים להתחלף עם שחקנים מסויימים ועם אחרים הם רואים זאת כפגיעה, או מתייחסים בצורה פחות טובה ניתן להשתמש בשיטה זו גם במצבים אלה.

שינויי מומנטום
זהו אולי אחד המרכיבים החשובים ביותר מבחינתי בניהול משחק, האם אני יכול לשלוף שחקן כדי שישנה את המומנטום או ישנה את כיוון המשחק, לפעמים צריך לעורר את המשחק ולעיתים דווקא לעצור אותו, לרוב מאמנים משתמשים בפסק זמן כדי לעצור מומנטום של קבוצה שנייה, אין בעיה לעשות זאת במחצית הראשונה אך במחצית השניה, במשחקים צמודים אני רוצה כמה שיותר כלים לשתי הדקות האחרונות, שחקנים עם אוויר, עם מעט עבירות, ועם כמה שיותר פסקי זמן, תעשו לעצמכם טובה, אל תבזבזו לעצמכם את פסקי הזמן כדי לשנות מומנטום במחצית השניה תשתמשו בחילופים…

ניהול המשחק עד למחצית
מטרת המחצית הראשונה מבחינתי היא הכנסת כמה שיותר שחקנים שלי למשחק, יתכן ואגיע עד למחצית המשחק עם 8-10 שחקנים ששיחקו זמן מספק, הן כדי לתת להם להיכנס לעניינים והן כדי לדעת מי "חם" היום, כמובן שזה תלוי קבוצה כי קבוצות הנשענות על חמישייה בלבד ו-7 שחקנים שיודעים את מקומם על הספסל הדבר יותר בעייתי.
המשחקים הבעייתיים מבחינתי מנוהלים במחצית השניה ולרוב ב-2 דקות האחרונות ואני צריך כמה שיותר כלים על המגרש עד תחילת המחצית השניה והרבע הרביעי.

פתיחת רבע שלישי
מבין כל האפשרויות לפתוח את הרבע השלישי יש רק דבר אחד שצריך להימנע ממנו והוא; אין לפתוח עם חמישייה חלשה, לרוב אני מעדיף לפתוח עם החמישייה הפותחת או עם החמישיה החזקה באותו משחק, בכל משחק שהחלטתי בגלל זכויות אדם או כל סיבה הומניטרית אחרת לפתוח עם חמישיה חלשה שילמתי מחיר כבד במהלך או בסוף המשחק.

סטאטיסטיקה
את דעתי על הנושא אני כבר הבעתי במאמר בקרה וסטטיסטיקה סטטיסטיקה טובה נותנת לי נתונים אובייקטיביים על הנעשה במשחק והם נטולי רגש ועצבים… (אם היא נכונה ומדוייקת) חשוב מאד לפני תחילת כל רבע לעבור דרך הסטטיסטיקה כדי לקבל מידע נוסף לקראת הרבע הבא…

חילופים מהבית
נו טוב… אני חייב לכתוב על כך?
כשם ששחקן צריך להיות מסוגל להגיב מהר ונכון למצבים המשתנים במשחק כך מאמן צריך להיות מסוגל לכך עם השהיה של כמה שניות חשיבה… תוכניות משחק הינם דבר חשוב, אך הן טובות עד לג'אמפ-בול בנית מיקרים ותגובות בראש גם כן מאוד חשוב אך גם הם הופכים מהר מאוד לא רלוונטים במשחקים המשמעותיים.

חילופי עבירות
קשה מאוד ליצור מבחן אצבע על מנת לקבוע מתי להחליף שחקן עם יותר מדיי עבירות חילופים אלה רלוונטים עבור שחקנים משמעותיים במשחק בעלי נטיה "להתאבדות משחקית".
לרוב אני מחליף שחקן עם 2 עבירות במחצית הראשונה
כמו כן אני מחליף שחקן עם 4 עבירות ברבע השלישי
אני לא מחליף שחקן עם 4 עבירות ב-5 דקות האחרונות של המשחק… (בגלל העבירות)
יש לזכור כי האפשרויות, גם כאן הן אינסופיות והן מאוד תלויות מצב ותלויות שחקן… תכירו את השחקנים שלכם, ותדעו על מי אתם יכולים לסמוך שישלוט על עצמו ומי לא יודע לעשות זאת.
בכל מקרה תפקידכם לדעת בכל רגע נתון למי וכמה יש עבירות גם אצלכם וגם בקבוצה היריבה.

חילופי מנוחה
אם לא תדאגו שהאימונים שלכם יהיו מדמי משחק תגלו מהר מאוד שדווקא השחקנים הכי חשובים שלכם נטולי אוויר בדקות הסיום, הכנת הקבוצה למשחקים חייבת גם לכלול אימונים מדמי משחק הן מבחינת המצבים והן מבחינת האינטנסיביות שלהם אין זה אומר שצריך "לקרוע לשחקנים את הצורה", להיפך! הדינמיקה של משחק הכדורסל מדברת דווקא על אימוניי אינטרוולים של כשעתיים אימון, לכן יש צורך להקפיד על מנוחות קצרות באימון ועבודה אנטנסיבית של מקטעי אימון קצרים, אך על כך בפעם אחרת.
לענייננו, מחפשים דקות מנוחה לשחקן המשמעותי שלכם? הן נמצאות לקראת סוף הרבע השלישי.

חילוף "קצת לפני"
חייב לומר שנתקלתי בזה לא פעם "אני מוציא אותו קצת לפני השיא או בדיוק בשיא כי משם הוא רק ידרדר… אני חייב לציין שאין לי מושג מתי השיא של שחקן וכשאדרנלין נכנס השיא יכול לקפוץ בצורה דארסטית, תחסכו מעצמכם את החילופים האלו אתם בעיקר מקלים על המאמן בצד השני!

חילופי תפקידים
טוב… זה אינסופי שחקן עם אוריינטציה הגנתית או התקפית, או גבוה מול נמוך זה אין סופי…

חילופי תגובה
אם כבר דיברנו על אינסוף אפשרויות אז גם כאן יש בלי סוף… המאמן בצד השני הכניס גבוה האם תכניסו גבוה משלכם לקיזוז… אישית, אני מנסה למצוא היכן היתרון היחסי שלי ואם זה אומר שדווקא לשחק עם 4 גארדים וגבוה במקום שני גבוהים אז זה מה שיהיה אך זה מאוד מאוד מאוד תלוי מצב וקבוצה.

חילופים לשם כבוד
את האמת כשאחד המאמנים ציין זאת בפני אמרתי לו שזה לא קשור לניהול משחק, עושים זאת כשכבר המשחק הסתיים ואין יותר מה לנהל אך זה בהחלט נוגע לניהול המשחק הבא, אם יש לכם אפשרות תנו את הכבוד המגיע למי שבאמת מגיע…

לסיכום
כפי שציינתי חילופים הינם הכלים הנגישים ביותר למאמן, הקפידו לבנות קבוצה מגוונת של שחקנים שיכולים כל אחד בזמנו לתרום לכם דקות משמעותיות.

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ניהול משחק – פסקי זמן

עקרונות בניהול משחקעקרונות בניהול משחק שימוש בפסקי זמן
פסק זמן – מתי להשתמש? מה לומר בפסק זמן? איך לנצל אותם בצורה היעילה ביותר…
אני בטוח שלכל מאמן יש את העקרונות שלו, גם כאן אין לי עניין לומר לכם מה לעשות אלא רק לתת חומר למחשבה וטיפים מהנסיון האישי שלי.

ראשי פרקים:

  • כמה פסקי זמן יש למאמן כמה זמן יש?
  • אילו סוגי פסקי זמן קיימים?
  • עצירה ויצירה של מומנטום
  • שימוש בלוח טקטי
  • מתי לקחת פסק זמן?
  • מתי לא לקחת פסקי זמן?
  • מה לומר בפסק זמן?
  • כיצד לתכנן פסק זמן?

אז בואו נתחיל…
(על פי חוקי FIBA – תודה לשופט עומר אסטרון על הייעוץ המקצועי)

כמה פסקי זמן יש למאמן וכמה זמן כל אחד מהם?

  • במחצית הראשונה 2 פסקי זמן.
  • במחצית השניה 1+2 פסקי זמן, פסק זמן אחד עד ל-2 דקות האחרונות
  • בכל אחת מהערכות פסק זמן אחד.

לא ניתן לגרור פסק זמן ממחצית למחצית או בהערכות
אורך פסק זמן רגיל 50 שניות + 10 שניות חזרה והתארגנות
פסק זמן טלוויזיה: פסק זמן אחד בכל רבע החל מהדקה הרביעית כלומר כששעון הזמן מראה 5:59 ומטה, בעצירה הראשונה של המשחק, יוכרז על ידי השופטים פסק זמן טלוויזיה.

יש לקחת בחשבון שהגם שיש לנו מספר מוגבל של פסקי זמן גם ליריב יש את פסקי הזמן שלו,  אני מנסה לתמרן את היריב שייקח פסק זמן שיעזור לי, כמו חילופי הגנות, יצירת מומנטום מדומה אך על כך בהזדמנות אחרת.

יש לזכור כי יש לנו עוד 3 פסקי זמן שהם ההפסקות בין הרבעים, לקחת פסק זמן 20 שניות מסוף הרבע הראשון או השלישי… הייתי אומר שזה מיותר!

אילו סוגי פסקי זמן קיימים?
על פי החוקה ישנם 2 סוגים:
1. רגיל
2. טלוויזיה.
אני מבדיל בין 4 סוגים:
1. שליטה על מומנטום – עצירת מומנטום של קבוצה יריבה לרוב אשתמש בהם רק במחצית הראשונה
2. הערכות מחדש – עייפות שחקנים, פתרון מצבים טקטיים בהגנה או בהתקפה,
3. פסק זמן של היריב
4. הכרעת משחק

עצירה ויצירה של מומנטום
ראשית אחלק את המשחק ל-3 (מדובר על משחקים צמודים או מול קבוצות חזקות יותר)
A. מחצית ראשונה
B. מחצית שניה עד ל-2 הדקות האחרונות של המשחק
C. שתי הדקות האחרונות של המשחק (הארכות מנוהלות כמו 2 הדקות האחרונות של המשחק)

A. מחצית ראשונה: מטרתה ליצור את התנאים הכי טובים לקבוצה שלי לקראת המחצית השניה, לקבוע קצב משחק להעמיס את  הקבוצה השניה בעבירות, ביחוד לשחקני המפתח שלהם, בשלב זה אין בעיה ואף רצוי להשתמש בפסקי הזמן בכל פעם שיש בעיה של מומנטום לטובת הקבוצה היריבה, יש לעצור מומנטום ע"י חילפי שחקנים, חילופי הגנות, ופסקי זמן.

B. מחצית שניה למעט…: כאמור, אני מתיחס למשחק צמוד או משחק שמתגלגל למשחק צמוד או למשחק שהקבוצה היריבה חזקה יותר.
את המומנטום במחצית שניה אני אשתדל לא אכתיב באמצעות פסק זמן, אני אשנה הגנות, אחליף שחקנים ואשתמש בכל דרך אחרת (ישנן עוד דרכים אך על כך בהזדמנות אחרת) על מנת לא לאבד את המשחק ולדאוג שהמשחק ימשיך להיות צמוד עד ל-2 הדקות האחרונות של המשחק, לפסק זמן יש כוח אך הכוח הכי גדול שלו והכי משמעותי שלו הוא בהכרעת המשחק בסופו ב-2 הדקות האחרונות שלו.
שימו לב – לאור השינויי בחוקה והורדת פסק זמן שלישי מ-2 הדקות האחרונות של המשחק הייתי ממליץ להשתמש בפסק הזמן הזה כפי שהתייחסתי לפסקי הזמן במחצית הראשונה…
כל פסק זמן שמנסה לעצור מומנטום נותן כלי עוצמתי למאמן בצד השני.

C. שתי הדקות האחרונות: לכאן אני מכוון את כל המשחק, יש 2 דקות בהם אני רוצה שיהיו לי כמה שיותר כלים שמישים לקראת הכרעה, זו איה אסטרטגיה עבור קבוצה שמעל הליגה זו אסטרטגיה עבור קבוצות בינוניות הרוצות להפיק את המקסימום בעונה כדי להתברג בפלי-אוף או להשאר ליגה.
אני אחדד ואומר שמבחינתי אני צריך ב-30 שניות האחרונות את כל שלושת פסקי הזמן, במהלך המחצית השניה אנסה לייצר אצל מאמן היריבה את הצורך בפסק זמן משלו ע"י החלפת הגנה או יצירת לחץ בהגנה כדי להשתמש בפסק זמן של היריב נגדו.

2. הערכות מחדש: הגעתי עם מעט שחקנים, או שיש לי חמישיה דומיננטית יחסית לקבוצת הספסל, ואני צריך לתת להם זמן לנשום, אקח פסק זמן.
ישנו מצב החוזר על עצמו ומזיק לנו שוב ושוב ביחוד בהגנה, וחילופי הגנה לא פוטרת זאת (למשל שחקן יריב שנכנס המון לריבאונד התקפה) אקח פסק זמן.

פסק זמן לפני הפסק זמן: "המאמן הזעיק פסק זמן…" המלצה שלי לפני שאתם מזעיקים פסק זמן קחו אוויר, "הזעקתם אותו" שוב קחו אוויר, אתם צריכים לבוא מהבית עם סכימה של מה אתם אומרים בפסק זמן, בסכימה צריך להיות ברור 1/3 מה לא פועל 2/3 מה צריך לעשות.

המלצה שלי לא להתחיל במליון דברים, תמצאו 2-3 נקודות ספיציות מדויקות (יכולים להיעזר בסטטיסטיקה) אל תמטירו עליהם את כל הכדורסל שלכם על השחקנים, אין להם מספיק חמצן כדי לקלוט זאת.
תתייחסו לנקודות שעבדתם עליהם באימונים ואל תמציאו גלגלים בזמן הפסק זמן… זה לא עובד.
ביחוד בתוצאות צמודות תדברו על מה שעובד בנקודות א'…. עובד, ב'… עובד…
בואו נשפר רק את ג'… ואנחנו חזרה במשחק…

לוח טקטי: מפתיעים אותי תמיד המאמנים עם הלוח, אני רואה אותם משתמשים בלוח טקטי ואני שואל אותם האם הם משתמשים באימון גם בלוח טקטי? לרוב התשובה היא "לא"
אז איך אתם חושבים שהשחקנים שלכם יבינו בכלל על מה אתם מדברים כשבפעם היחידה שהם רואים לוח כזה זה במשחק צמוד?
אמרתי כבר בקורסי מאמנים שהלוח הטקטי הכי טוב זה לוח שעושה הרבה רעש כשהוא נופל… זריקת הלוח על הרצפה לעיתים נותנת הרבה יותר מעוד איזה סימון עליו…
אישית אני משתמש בלוח רק כדי להדגיש נקודות בתוך תרגיל או בהגנה מוכרים במשחק ספציפי, אני מקפיד שלא להמציא גלגלים תך כדי משחק…
הפסק זמן הטוב מתחיל באימון שלפני כן ובעבודה לאורך העונה, שפנים מהשרוול הינם אשליה!
מה שלא עבדתם במשך כל השנה באימונים לא יתבצע משחק.
תקפידו באימונים להתיחס למצבים מיוחדים, של שניה לסיום, של השתחררות מלחץ יחודי או של קליעה מהירה או לחילופין של משיכת זמן בהתקפה…
אל תשכחו השפן שתשלפו מהכובע הוא אותו אחד ששמתם אותו קודם לפני "ההופעה"

מתי לא לקחת פסק זמן: לדעתי כאמור, במחצית השניה לא כדאי לקחת פסקי זמן ברמה האסטרטגית במשחקים צמודים, אך יש מצב נוסף שלא הייתי לוקח פסק זמן, ב-2 דקות האחרונות, במצב שאני רוצה להריץ את הזמן, חטפתי סל ואני מוביל ב-4 לא אקח פסק זמן כי להגנה קשה יותר לשמור על מגרש שלם ולעצור את הזמן בעבירה (שימו לב לחוקי העבירות ב-2 דקות האחרונות למשחק) וכשאקח פסק זמן כדי לסדר את ההתקפה בחצי המגרש שלהם הרי שאתן למאמן היריבה מתנה.
גם לא אקח פסק זמן כשזה משרת את הקבוצה היריבה, מי ירוויח יותר מפסק הזמן הקבוצה שלי או הקבוצה היריבה, אם התשובה שהקבוצה היריבה תרוויח מכך יותר… היא לא תקבל אותו!
כבר ציינתי זאת קודם אך אדגיש זאת שוב, 20 שניות לסוף הרבע הראשון או השלישי לא הייתי לוקח פסק זמן…חבל!

סיפור אחד מני רבים: באחת מעונות העליה שלי נקלענו למשחק חוץ קשה, במחצית כבר היינו בפיגור 15 וברבע השלישי כבר ברחו לנו למעל 20 נקודות.
בניגוד ל"מסורת שלי" בתחילת הרבע הרביעי, כשכבר ראיתי שאנו כבר לא ננצח את המשחק לקחתי פסק זמן ואמרתי להם דבר אחד פשוט, בואו נוריד את התוצאה מתחת ל-15 נקודות כדי שאם יהיה מצב של הפרשים נהיה במצב טוב, לא וויתרתי וכך גם השחקנים לא וויתרו וצימצמנו עד לכדי-9 נקודות בסוף המשחק, בשבועיים שלאחר מכן הסתבר כי 2 קבוצות וויתרו על המשחקים וההפרשים שלהם בגלל התוצאה שלנו (תוצאה אחרת הייתה משאירה אותם בתמונה האליפות) וכך נוצר מצב שהדרך לאליפות נפתחה כמעט רק לנו.
לא פעם עליכם לא רק לנהל את המשחק אלא לנהל את העונה או את הקבוצה או את המשחקים הבאים באמצעות פסק הזמן, לעיתים, פסק הזמן שלקחתם לא רק ישפיע על המשחק הספציפי אלא ישפיע על כל העונה… השתמשו בו בתבונה!

עוד ועוד: השתדלתי לתת במאמר זה חומר למחשבה, בנושא שימוש בפסק זמן, אשמח לשמוע את דעתכם וכיצד אתם משתמשים בפסקי זמן בדף שלי.
תזכרו שכל ניהול משחק חייב לקחת בחשבון פרמטרים רבים וניהול משחק הוא רק חלק מניהול הקבוצה, המלצה שלי אל תאבדו את עצמכם ואת הדרך שלכם במשחק בודד, תקחו בחשבון גם את ההשלכות להמשך.

למאמרים נוספים בנושא: ניהול משחק

בהצלחה
יועד אגמון

ניהול משחק – עקרונות בסיסיים

עקרונות בניהול משחקאם יש נושא שהוא מאוד מאוד אינדיבידואלי ומותאם קבוצה, מאמן, מצבים, רמת הקבוצה שלך רמת הקבוצה היריבה, רמת השיפוט, רמת ההנהלה, רמת הקהל, רמת מזג האוויר…
הוא צריך לקחת בחשבון את התוצאה על הלוח, התוצאה הרצויה לסוף המשחק ועוד…
הרי זה נושא של ניהול המשחק.

הוא נוגע לאסטרטגיה שלכם כמאמנים, לטאקטיקה שבחרתם עבור הקבוצה, לעצם לבניית הקבוצה, לסוג השחקנים ולכם באישיות שלכם כמאמנים.

בסדרת המאמרים הזו לא אנסה לומר לכם כיצד לנהל את המשחק שלכם אך אנסה לתת לכם נקודות למחשבה כדי שתוכלו לשלבם, אם תרצו, בניהול המשחק שלכם.

אך ראשית הרשו לי לשאול אתכם שאלה:
איזה סוג של War Lord אתם?
אם הייתם חיים בימי הביניים, מן הסתם הייתם עוסקים בלחימה וכמאמנים היום אז הייתם וודאי מפקדים, או עומדים בראש צבא לוחם.
האם הייתם שולחים את החיילים שלכם לקרב ושומרים ממנו מרחק על גבעה רחוקה, או שהייתם מעורבים בעצמכם בלחימה?
האם הייתם בונים טירות גבוהות ומגינים עליהם מבפנים, או הייתם יוצאים ונלחמים בשטחים פתוחים?
האם הייתם עוסקים בטקטיקה מלחמתית או שהייתם עובדים על הטכניקה של הלוחמים שלכם?
האם הייתם בונים צבא כבד עם שריון כבד או הייתם מעדיפים יחידות קטנות ומהירות הפוגעים ומזנבים בעורף האויב?

מן הסתם חלקכם עונה על שאלה זו: אני עושה גם וגם וגם…
אז כנראה הייתם עשירים מאוד ויכולים להרשות לעצמכם בתקציבי עתק צבא מגוון, או לא חכמים במיוחד וסופגים תבוסות וזמן הלחימה שלכם היה קצר מאוד.

אז, אילו שרי מלחמה אתם?
כי זה מה שיקבע את צורת ניהול המשחק שלכם!

כעת לשאלה השניה:
היכן מתחיל למעשה ניהול המשחק?
באימון? בשיחות? אולי בג'אמפ בול?
לדעתי ניהול המשחק שלכם מתחיל בבניית הקבוצה שלכם בתחילת השנה, אילו שחקנים הצלחתם להביא לקבוצה שלכם? ככל שתשקיעו שם תשומת לב כך ייקל עליכם לנהל את המשחקים שלכם.

אני ארחיב ואומר שזו למעשה העבודה האמתית של כל מאמן בכל רמה, מבית הספר לכדורסל ועד ל-NBA זו העבודה המשמעותית של המאמנים, מאמנים קטסל?, ילדים, נוער… מתי הייתם במגרשי הכדורסל, באליפויות האתלטיקה של בתי הספר, במשחקי כדור-עף, שמדי שנה הכדורסל מאבד שחקנים גבוהים ומשמעותיים לענף הכדורעף…

אחת הטעיות במחלקות נוער גדולות שאין אינסנטיב למאמנים לכתת רגליהם ולהבא שחקנים מוכשרים לקבוצות שלהם, כי לרוב שחקנים אלה מנותבים לקבוצות החזקות, ההמלצה שלי למנהלים מקצועיים, אם מאמן שלכם מביא שחקן ואותו שחקן מעוניין לשחק אצל המאמן אל תפרידו בניהם כך תעודדו את המאמנים שלכם להתחיל לעשות את העובדה האמיתית שלהם וזו ללכת להביא שחקנים חדשים…

כך גם בבוגרים, בניתם את הקבוצה שלכם? עשיתם לעצמכם חיים קלים הרבה יותר בניהול המשחק, אני חייב לציין שכמאמן בליגות הנמוכות בשנים האחרונות ליגה ב' עד ליגה ארצית וכיועץ למאמנים בליגות האלה בבניית הקבוצה אני שם תשומת לב גדולה מאוד בהתאמת השחקנים לשיטה של המאמן, אין ספק שברמות הללו מאוד קשה להביא שחקנים ולבנות קבוצה ללא תקציב ושחקנים יבואו אליכם כמאמנים וככל שתהיו יותר משמעותיים כך יש יותר סיכוי שיגיעו לקבוצה שלכם השחקנים שאתם מחפשים ושוב מהג'מפ-בול יהיה לכם קל יותר בניהול המשחק.

שאר השאלות שאנסה לענות בהמשך בשאר המאמרים בנושא ניהול משחק:

  • מה עוד צריך לעשות לפני הג'אמפ בול?
  • מה לומר בחדר ההלבשה לפני המשחק?
  • תגובה או יוזמה… זו השאלה!
  • פסק זמן מתי לקחת ומתי לא כדאי?
  • קביעת קצב משחק
  • עקרונות בחילופי שחקנים במהלך משחק ובין הרבעים?
  • השפעה על שופטים האם יש אפשרות כזו והאם זה יעיל?
  • 2 הדקות האחרונות…

מוזמנים להעלות בדף הפייסבוק שאלות נוספות בנושא ניהול משחק

 

שיהיה בהצלחה
יועד אגמון

אוהבים לשחק

מי משחק משחקים?
12228139_4ef25c0aa4db9[1]ישנן ארבע רמות של משחקים רשמיים ולעיתים קרובות אנו מערבבים בניהן.
כשאני רואה מאמן ילדים, נערים ואף מאמני נוער שבונים את הטאקטיקה ואת הקבוצה שלהם כאילו שזו קבוצת בוגרים או לחילפין כאילו זו קבוצת קולג' אני אומר לעצמי, מישהו למעלה במערכת התבלבל…

אז כדי לעשות סדר אני מציע להתיחס לארבע רמות של הכשרה על פי שיוך הקבוצה לרמות:

  • ספורט עממי
    משחקים שעצם ההשתתפות בהם היא החשובה – בתי ספר לכדורסל, תחרויות מתנ"סים וכו'…
  • ספורט תחרותי
    משחקים שהניסיון לבצע את המרב היא החשובה (לא בהכרח התוצאה) – משחקי ליגה לנערים לאומית ומעלה.
  • ספורט הישגי
    משחקים שהתוצאה הסופית בהם היא החשובה והמטרה העיקרית הינה לנצח – משחקי בוגרים, נבחרות אזוריות, כדורסל מקצועני.
  • ספורט הישגי בינלאומי
    ובכן… לעיתים עצם ההישתפות היא הישג כשלעצמו אך ברור שהמטרה הינה הרמה הגבוהה ביותר שניתן להגיע אליה – אולימפיאדה, אליפויות עולם וכדומה.

שורה תחתונה המטרה שלנו (לעניות דעתי) כמאמנים ואגודות, צריכה להיות להכשיר כמה שיותר שחקנים להגיע לנבחרות בינלאומיות ולשאוף הכי גבוה שניתן מבלי לפספס את אותם שחקנים שמבחינתם המשחק הינו ברמה של ספורט עממי/תחרותי והם אוהבים לשחק ומסוגלים לתרום לקבוצה בהם הם נמצאים.

אני ממליץ מאוד לבנות את האימונים בהתאם כמו גם את הצפיות מהקבוצה שלכם בניכם לבין עצמכם כמאמנים וביניכם לשחקנים ולהורים שלהם בין השאר כדי לחסוך תסכול בהמשך אך גם על מנת להבין איזה סוג של אימון עליכם לבנות להכין את השחקנים שלכם להשגת המטרה שלהם

בהצלחה
יועד אגמון

בקרה

אחד הדברים החשובים ביותר בכל תהליך ובתהליך לימודי בפרט הינו תחום הבקרה

17247db338cc5ee6e754377a5e867c92b4e0598e[1]סטאטיסטיקה, הינו אחד המרכיבים החשובים ביותר לדעתי בכל תהליך, אך הבילבול בו רב ופעמים רבות מאבדים את המטרה בתוך כל המספרים…
במהלך השנים יצא לי לאמן בכל מניי אולמות, באחת השנים אימנתי באולם שבחורף היה קור כלבים ובחורף היה חום איימים עד כדי שהעדפתי להעביר את האימונים למגרשי חוץ…
כשפנו אלי השחקנים ואמרו שזה בלתי נסבל עניתי להם, בבדיחות הדעת, שאייני יודע על מה הם מדברים כי בממוצע שנתי… נעים באולם! הם לא צחקו… כנראה בגלל החום…
לצערי תחום זה נזנח מאוד בתהליך אימוני הכדורסל בארץ ובעוד שניתן למצוא נתונים מדוייקים לתהליכי אימון באירופה ובמכללות הרי שבארץ לרוב מוצאים מאמנים שעוסקים דווקא בריכוז נתוני הקבוצות האחרות ופחות נתוני הקבוצה שלהם עצמם.
שלושה סטטיסטיקאים יוצאים לציד, הסטטיסטיקאי הראשון יורה אך מחטיא במטר ימינה.
הסטטיסטיקאי השני יורה אך מחטיא במטר שמאלה.
הסטטיסטיקאי השלישי אינו יורה, וצועק בהתלהבות: "היי… בממוצע פגענו!"
בכל תהליך שאנו מבצעים יש חשיבות אדירה ליכולת שלנו לאמוד את התוצאה שלו, ניצחונות או הפסדים במשחקים אינם נותנים לנו בהכרח את התשובה האם אנו פועלים נכון, היכן תמונה הבעיה ובטח לא מאפשרים לנו לדעת על מה עוד עלינו לעבוד.
אני משתמש בסטאטיסטיקה הן באימונים והן במשחקים (תלוי כמובן מה רמת הקבוצה ומה מטרתה)

דוגמאות באימון:
עונשין: בזמן קליעות עונשין אני מחלק את הקבוצה ל-2 ויוצר תחרויות מתחרויות שונות, למאמר משחקי עונשין, בזמן שהשחקנים עסוקים בתחרות אני עסוק בלספור כמה מכמה כל הקבוצה קולעת, בסוף התחרות, קצת אחרי שהם הפסיקו להתלהב מהניצחון, אני מציין את הסיכום של כל הקבוצה מנצחים ומפסידים, "חברה קלענו 12 מ-24 אולי קבוצה אחת ניצחה אך במשחקים זה לא יהיה מספיק".

תרגיל 11: בכל אחד מהתרגולים הקבוצתיים ניתן לבצע זאת אך תרגיל 11 למאמר בנושא מגוון תרגילי 11 הינו תרגיל שכדאי לבדוק מה באמת קורה לנו במהלך יתרון מספרי, אני מושיב בצד עוזר מאמן או שחקן פצוע או סתם אורח… ומבקש ממנו למלא דף סטאטיסטיקה פשוט על פי הנושאים שאני רוצה לבחון: ריבאונד הגנה וריבאונד התקפה, החטאות, איבודי כדור אל שחקן ואיבודי כדור של הפרה, סלים מ-3 וסלים מה-2 וכו'… יש לי דפי סטאטיסטיקה שונים למעקב בזמן אימון:
באמצעות הדפים אני יכל לעקוב ולדעת אך יותר חושב להראות לשחקנים מה באמת מצבנו.
שאלה לי אליך, כן כן, אליך, מתי בפעם האחרונה יצא לך לספור כמה איבודי כדור במהלך תרגיל 11 הקבוצה שלך מבצעת, כמה התקפות מתוך 10 כלל לא הגעתם למצב זריקה, וזאת במהלך אימון של 3 על 2, רק אם תקפידו לספור תוכלו לדעת מה עליכם לתקן ורק אם תספרו תוכלו להראות לשחקנים על מה הם צריכים להקפיד.

אימון קליעות: מפעם לפעם אני מקיים אימון שלם של קליעות יש לו מספר פורמטים אך הרעיון תמיד אותו דבר יש לספור סטים של 10 זריקות ולהתחלף יש חשיבות גבוהה גם לקצב הקליעות וגם לאחוזים כמו גם לאזורים הבעייתיים או הטובים של כל שחקן שני סוגי טפסים שאני משתמש בהם:

עבודה אישית:
גם בנושא של קליעות אך בעבודה אישית כשאני נותן לשחקנים ש"ב אני מבקש מהם שימלאו את מפת הקליעות על פי תוכנית עבודה שבניתי לשיפור יכולות הקליעה: 
Shooting

יכולת אתלטית:
ישנם המון טסטים שניתן לערוך בנושא של שיפור יכולת אתלטית ובהזדמנות אחרת אתיחס לסידרת טסטים המותאמים לשחקני כדורסל ושלא נלקחו ממאמני כושר מעולם הכדורגל או האתלטיקה הקלה כפי שקורה לרוב היום

יש לזכור כי נקודת ההשוואה היחידה של שחקן בכל אחד מהמעקבים והסטאטיטיקות צריכה להיות מידת ההתקדמות שלו ביחס אל עצמו ולא ביחס אל חבריו, יש שחקנים שהיתרון שלהם אינו פיזי, ישנם אחרים שטרם נתנו את הקפיצה ונראה כאילו אינם מתקדמים לעומתם שחקנים שלא עושים כלום אך כיוון שסימו את ההתפתחות שלהם ניכרת התקדמות משמעותית ויהיו שחקנים שדווקא יראה כאילו הם נסוגים לאחור במקום להתקדם כשכולם יודעים שהם "עובדים קשה".
לעיתים הבעיה בנקודת זמן הגיל הכרונולוגי שלהם מול הביולוגי שלהם, ולעיתים הם אכן עובדים קשה… קשה מאוד… אך לא נכון,
אך על כך בהזדמנות אחרת!

צילום:
דרך נוספת לקיים מעקב ובקרה היא לצלם את האימון אם באימונים אישיים (שחלק מהחומר באתר זה נלקח משם) או באימונים קבוצתיים…

במהלך מחנה אימונים ביקשתי מעוזר המאמן שלי שיצלם את האימון במהלך האימון התגלע וויכוח בייני לבין אחד השחקנים שטענתי שהוא לא ביצע דבר מסויים בצורה מסויימת והוא טען שכן…
היה זה מחנה בתחילת השנה כך שהוא לא יכול היה לדעת שהוא נכנס למלכודת שלי, אמרתי לו שנצפה כולנו באימון ונראה מה הייתה הטעות, הוא התעקש ואמר שלא הייתה טעות.
בערב התכנסנו כולם בחדר הרצאות והתחלנו לראות את האימון ברגע שהגענו לנקודת הוויכוח וכולם צפו במתרחש הסתובבתי לכיוונו, הוא הרים את ידו לאות "כניעה" ומאותו השלב למרות שהוא היה הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה לא שמעתי ממנו כמעט בכלל אותה עונה, טענות שהוא צודק ואני טועה…
סטאטיסטיקה אינה נועדה להוכיח אנשים או להוכיח לאנשים נקודה זו או אחרת, אלא לתת נקודת מוצא לבקרה שממנה אפשר לקדם את הנושא, לצערי במדינתנו הקטנה הבקרה הפכה לביקורת וביקורת הפכה במהירות לשיפוטיות, אנו רואים זאת בכל מערך חיינו ולדעתי יש להוריד את רף השיפויות בכל תהליך כשהתוצאה של רף זה הוא בדיקה "מי אשם" במצב ולעבור במי לוקח אחריות ומתקן וזאת ניתן לעשות רק אם אותו אדם ידע מה הטעות כיצד הוא יכול לתקן אותה ולתת לו את מלוא הכלים לעשות זאת, אז לאחר הצגת נתוני הבקרה הקפידו שיהיו לכם גם כלים ישומיים לעזור לשחקן.

סטאטיסטיקת משחק:
כל הדגשים שהעלתי בחלק האימון באים לידיי ביטוי לדעתי גם כאן ולעניות דעתי אין זה משנה כלל אם אתם מאמנים קטסל או NBA (ברכות על המינוי…) בניגוד לתקשורת עלינו להתיחס לנתונים שמתקבלים מהסטטיסטיקה כנתוני פתיחה ולא כנתוני סגירה, באמצעות נתונים אלה עלינו להכיר את החזקות והחולשות של קבוצתנו ברמה האישית והקבוצתית כאחת

בקטסל הייתי בונה טופס פשוט של כמה אסיסטים וכמה ריבאונד הגנה שחקן לקח, את הנקודות כבר הוא ידאג לספור…
בנערים הייתי בונה טופס פשוט של אחוזים מהנקודות השונות וחלק של אותם דגשים שאני מאמין במשחק, למשל אני מאוד מאמין בריבאנד התקפה (אך על כל בהזדמנות אחרת) לכן ארצה הן באימונים והן במשחקים לראות מה מצבנו ומי טורם לי הכי הרבה בפרמטר זה.
בנוער לאומית או בקבוצות השגיות ארצה לקבל כמה שיותר מידע על מנת לראות ולהראות מה הם החוזקות ומהן החולשות, לעיתים שחקן שקולע 28 נקודות מתוך 15  זריקות ולקח 2 ריבאונד הגנה מסיים אותו משחק עם תרומה שלילית לקבוצה לעומת שחקן שקלע 12 נקודות מתוך 4 זריקות מסר 4 אסיסטים לקח 2 ריבאונד התקפה ואופנסיב פאוול אחד
הראשון יקבל אצלי מדד תרומה של  15 נק'
השני יקבל אצלי מדד תרומה של 26 נק'
כשמעל 25 נק' תרומה הינו שחקן יעיל מאוד לקבוצה ומתחת ל-16 השחקן לא תורם לקבוצה.
(יש לי באקסיל נוסחה פשוטה שמחשבת לכל שחקן)
להורדת דף סטטיסטיקה  לקבוצות תחרותיות (ללא ניתוח סטטיסטי)

 

הדף מחולק ל-3 

  1. חלק עליון עיקרי של הקבוצה שלי – בחלק הקליעות – עיגול סביב קליעה מוצלחת קו על החטאה
  2. חלק אמצעי עבור הקבוצה השניה על מנת לעקוב אחרי מה שהקבוצה השניה עושה מולנו
  3. חלק תחתון סימון חמישיה על פי דקות המשחק מי נמצא במגרש באותו שלב

וכעת לשאלה האמיתית בכל הסיפור הזה, בהנחה והחלטת לקדם נושאים מסוימים באימון שלך ובתפישת המשחק שלך, מתי בפעם האחרונה ערכת הערכה מחדש של האקסיומות ודרכי החשיבה ופעולה שמביאים אותך לתוצאה הרצויה לך. או שמה כמו רבים בענף הסיבה שהינך עושה דבר מסויים היא כי כולם עושים זאת כך, את האמת, זו כבר סיבה אחת לא לעשות זאת כך, כי לכך שאר המאמנים יהיו מוכנים, מעבר לכך האם באמת בדקת שמה שלמדת בשלב כלשהו עדיין רלוונטי עבורך בכלל ורלוונטי עבור הקבוצה הספציפית שלך? אך על כך… בפעם אחרת!

לסיכום:

שתי בדיחות נוספות  וממשיכים (אמנם ישנות אך אני חייב….)
בדיחה 1. סטטיסטיקאי בגובה 2 מטר טבע בברכה שהעומק הממוצע שלה הוא 20 סנטימטרים.
בדיחה 2. רופא הרגיע את החולה שבטיפולו: אתה תחיה כי ממחלתך מתים 9 מכל עשרה. ותשעת המטופלים הקודמים שלי כבר מתו.

המלצה שלי, הקפידו להשתמש בסטטיסטיקה כפלס בניה ולא כקרדום לחפור בה, ישנם פרמטרים רבים במשחק שכמעט בלתי אפשרי ל"סטאטט" למשל לחימה בלתי מתפרשת של שחקן הגורמת לשחקן אחר לחטוף את הכדור, או שחקן שנותן חסימות כל כך טובות שמשאיר פעם אחר פעם את הקלעי שלכם פנוי, הוא לא יופיע בסטאטיסטיקה ואילו הקלעי שלכם יככב בכל עיתוני השכונה, תפקידכם לראות זאת, לפרגן, ולאפשר לאותו שחקן להמשיך לקדם את המשחק שלכם. לקריאה נוספת.
אשמח לענות על שאלות בנושא בדף הפייסבוק שלנו
בהצלחה, יועד אגמון – מאמן להצלחה