חוקי 2017

כפי שכבר כתבתי בעבר אני מקפיד מדי שנה ללמוד את החוקים או הדגשים החדשים שנכנסים לחוקה.
בעונת 2017-18 נכנסו מספר חוקים והבהרות לחוקים שמקדמים בצעד משמעותי את הכדורסל האירופאי לכיוון אחיו הארה"בי

אני כמאמן תמיד שואל את עצמי, איך החוק הזה יכול לעזור לשחקנים שלי והאם יש טעם לעבוד על טכניקות או טקטיקות מסויימות כדי לנצל את החוק לטובת השחקנים והקבוצות שלי?

כששופט כדורסל מקבל הנחיות לחוק חדש הוא שואל את עצמו מה חוקי ומה לא
כשמאמן כדורסל מקבל הנחיות לחוק חודש הוא חייב לשאול את עצמו
איך אני מלמד זאת?
ולא פחות חשוב,  האם אני מלמד זאת?

האם יש טעם ללמד את התנועה המהירה והוספת צעד נוסף, או שהעלות תעלה על התועלת
למשל אני כבר לא מלמד סחיטת עבירת תוקף כי העלות גבוהה מהתועלת
דוגמה פשוטה יותר: אם פעם לימדנו מצבים של ביניים (קפיצה לכדור ביניים ברמה הטכנית והטקטית שלה)
כיום יש רק מצב אחד כזה במשחק ואין טעם להתעסק עם זה במהלך העונה.

בעוד שמאוד ברור מה חוק הצעדים החדש נותן להתקפה, אף אחד בעצם לא מדבר מה הוא לוקח מההגנה!
הכדורסל הולך ונהיה מהיר יותר ויותר, חד יותר ויותר וכשאני רואה מאמנים שעדיין מלמדים טכניקות רגליים או טקטיקות
שאינן רלוונטיות כבר בהגנה אני אומר לעצמי, מישהו לא עשה שיעורי בית!

בעוד שהחוקה נותנת יתרון הולך וגובר להתקפה (בפרט כדי לעשות זאת מעניין יותר לצופים) הרי שמה שנפגע כאן זה היכולת של ההגנה להתמודד עם המהירות ההולכת וגדלה שלה.

עבודת הרגליים על שחקן עם כדור ויכולת התגובה המהירה לשחקן ששומר על שחקן ללא כדור חייבת להשתנות
התייחסתי לכך כבר במאמרים השונים שלי בנושא הגנה והיכולות האתלטיות שיש לעבוד עליהן ולשנות את ההתייחסות אליהן

עלינו לעבוד על יכולות של קלילות תנועה ולא תנועות כוחניות, בפרט שלרוב אין לנו את השחקנים המתאימים לכך

לשם הכדורסל המודרני הולך ואני מדבר על כך כבר מספר שנים במשחק האישי והקבוצתי בהתקפה ובהגנה
כיום, עם השינויים בחוקה כדאי יותר מתמיד לשנות את הטכניקות שאנו נותנים לשחקנים כדי שיתאימו עצמם לכדורסל המודרני

סרטון הסבר על מצבי צעדים מה מותר ומה אסור

כדאי לשים לב לטכניקה של היציאה מהמקום ממצב סטטי
אני מלמד לבצע צעד גדול אך כדרור בקו אחד בין הרגליים
וכך נמנע מהרמת רגל הציר לפני הורדת הכדור לרצפה

להזמנת השתלמות מאמנים
בנושא 
הכדורסל המודרני וכיצד להתאים עצמנו אליו
נא להתקשר: 050-6616157

בהצלחה לכולנו
יועד אגמון, האקדמיה לכדורסל ברשת

מספרי שחקן

מכירים את הקטע לפני משחק
שאתם עוברים שחקן שחקן ושואלים מספרי השחקן כדי למלא את טופס המשחק?
ואחרי כן הולכים לטופס ומנסים לרשום לפי הסדר את השחקנים…
זה לא קורה בקבוצות שיש לכל שחקן מספר משלו שמביא מהבית
או שיש קבוצה קטנה שלכל שחקן יש מספר קבוע

אבל לי זה קורה כל הזמן…
אז פתחתי אפליקציה פשוטה שוב באמצעות "גוגלדוקס"

  • תכנסו לגוגל באמצעות הג'מייל שלכם
  • תכנסו לאפליקצה בקישור זה

%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d-4

  • ב-קובץ תכנסו לך צור העתק
  • יפתח לכם חלון של צור עותק
  • לחצו אישור

%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d-3

  • ועותק של האפליקציה תשמר אצלכם בגוגל דרייב
  • תמלאו את כל שמות הקבוצה שלכם
  • תשמרו את הקישור בנייד שלכם

%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d-1

  • לפני משחק תמלאו רק את המספרים של השחקנים שלכם

%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d-1

  • ותלחצו על החץ הקטן בעמודת המספרים
  • ותמיינו אותם מהקטן לגדול…

%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d-5

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

משחק אימון

ג'אמפבול כבר מתחיליםאני מחלק את משחקי האימון של טרום העונה ל-2 קטגוריות :

  • משחקי בניה
  • ומשחקי הכנה

אימוני טרום עונה עוסקים בראש ובראשונה בהכרת הקבוצה
הכרת שחקנים, בניהם לבין עצמם בניהם לבין המאמן, השיטה, השגעונות… גיבוש הקבוצה, גיבוש עקרונות העבודה ובניית תוכנית העבודה השנתית והתקופתית

בתוך כל זאת משתלבים להם משחקי האימון לקראת העונה
הגישושים הראשונים, מה יכול לעבוד ומה לא
כבר התייחסתי לנושא של בניית מערך האימונים התקופתי בשלב ההכנה של העונה,בשלב זה אני מקפיד להכניס כמה שיותר אלמנטים טאקטיים קבוצתיים משלושה טעמים:

  1. בדיקה בשלב מוקדם מה עובד ומה לא עובד
  2. הכנסת הקבוצה לכושר משחק בצורה איטית
    ולא בשיטת "נקרע להם את הצורה כבר בהתחלה"
  3. לחבר את שחקני הקבוצה אחד לשני

לשם כך כבר בשלב מוקדם אני מכניס משחקי אימון ומחלק את משחקי האימון לשניים:

  1. משחקי בנייה
  2. משחקי הכנה

משחקי בניה
אני מנסה לבדוק בשלב מוקדם עד כמה שניתן על מי אני יכול לסמוך
אני לא מנהל את המשחקים האלה, אני בודק שיבוצים על פי האימונים הראשונים (בין 4-6 אימונים לפני כן)
לרוב אין לי עניין לנצח או להפסיד, רק מברר לעצמי מיהם הנפשות הפועלות חוזקות וחולשות של הקבוצה והשחקנים, מייצר מצבים של פיגור בתוצאה כדי לראות האם זו קבוצה שיודעת לצאת מהמצב וכו'…
בניגוד לקבוצות קולג'ים שרצות עם סגלים מס' שנים הרי שבארץ בכל הרמות השוני הוא רב, גם אם זו קבוצת ילדים שרצתי איתה שנתיים ההבדלים משנה לשנה נקרים ויש לקחת אותם בחשבון שמי שהיה עד לפני חצי שנה הילד הכי נמוך בקבוצה, הופך להיות החזק מבין כולם ולהיפך…. ולכן ישנה חשיבות לבדוק את הדברים בשלב מוקדם של העונה

משחקי הכנה
מתקיימים בשלב השני של תקופת ההכנה, לקראת המשחקים הרשמיים של העונה, זה יכול להיות טורניר הכנה, זה יכול להיות סדרת משחקי אימון שבהם אני כבר מתחיל לנהל משחק בהתאם למה שהולך להיות בליגה, לברר חמישיות אך מה שיותר חשוב עבורי בניהול המשחק הוא הרכבי הזוגות, מי מבין השחקנים משחק טוב יותר עם שחקן אחר
זו אחת הנקודות החשובות בניהול משחק הקבוצות הטובות מורכבות מזוגות שביחד מרכיבים יתרון הגדול מסכום מרכיביו
שחקנים שמוצאים אחד את השני "על עיוור" שחקנים שאוהבים לחסום אחד לשני וכו'…
הקבוצות המצויינות מורכבות מקבוצות של שלושה שחקנים אך לזהות זאת קשה יותר וזה לרוב תוצאה מכך ששחקנים אלה שחקו יחד זמן רב לפני

נגד מי כדאי לשחק?
האם כדאי לשחק משחקים שסיכוי סביר שננצח? על מנת לבנות בטחון
או אולי משחקים מאתגרים שיש סיכוי סביר שנפסיד? על מנת לאתגר את הקבוצה להפיק יותר?

את האמת, אין לכך חוקים כי כמו באימונים כך גם כאן, זה לא התרגילים עושים את האימון אלא הדגשים וההבנות שאנו לומדים מהם לקראת השלב הבא
ניתן להפסיד או לנצח ולהפיק מכל אחד מהם הרבה להמשך
היתרון במשחקי אימון אלה שהם אינם משפיעים על הטבלה, כך שלמעט בעיה של בטחון (עודף או מחסור)
הם לא משפיעים על ההמשך

לאורך השנים רוב הקבוצות שאימנתי היו קבוצות "אנדר דוג" בהגדרה
משחקי הגביע שמופיעים בתחילת העונה מאפשרים לי ליצור משחק מדמה ליגה
או כפי שאני אומר לשחקנים שלי…
"משחק הגביע מבחינתי הוא משחק אימון מצויין… לא יותר מכך ואני רוצה כמה שיותר משחקים כאלה"
כך אני גם מוריד את הלחץ מצד אד וגם מעביר את המסר שהמטרה…. לנצח את המשחק

אני אוהב משחקי הכנה כאלה, גם שחקנים אוהבים
כל אחד בגלל סיבותיו הוא, רק תוודאו שהסיבות שלכם מספיק ברורות לשחקנים שלכם לקראת המשך הפעילות והעונה

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

תיעול כעס

"אל תכעס/י, ככה לא מתנהגים…"
"עליך להפסיק עם הכעס שלך ולהפסיק להתעצבן על כל דבר"

FIRE1איזה שטות מוחלטת זו שאני שומע שוב ושוב ממאמנים, מהורים, מיועצים וממורים!
כעס הינו אנרגיה, אנרגיה צרופה של אש
וכמו כל אנרגיית אש, היא יכולה לשרוף והיא יכולה לחמם ולהאיר
השאלה איך רותמים אותה
הבעיה מבחינתי אינה עם שחקנים כועסים, הבעיה שלי תמיד היא עם שחקנים אפאטים…
כאלה שהמשחק עובר לידם, את האמת איתם אני לא יכול להתקדם, כי אין עם מה לעבוד!

פעמים רבות מגיעים אלי שחקנים ובעיקר שחקניות שבאיזשהו שלב בקריירה שלהם מאמן שלהם לימד אותם ו"חינך" אותם שלא לכעוס…
כי זה לא מנומס שבת תכעס…
אז הם בולעים את זה פנימה, כמו כדור אנרגיה ענקי שמתפוצץ להם כל פעם בפנים כמו בתוך בור בטחון ועושה נזק, לא אחת, נזק בלתי הפיך
ואז זה לרוב בא ליידיי ביטוי בשפת הגוף, בשפת הפנים ואז אותו שחקן מקבל תגית של "ילד בעייתי", "ילד קשה", "יש לה/ו בעיה מנטלית"…
"אל תגע בו" שחקן טוב אך אני לא אוהב את שפת הגוף שלו…"

את האמת, לכם יש בעיה!
אתם שלא נתתם לו/ה את הכלים וההבנה כי יש כאן כוח אדיר אך צריך ללמוד לכוון אותו וללמוד להשתמש בו.
אני מאמן לא קל, מגיב בעוצמות על חוסר משמעת, פעמים רבות יצא לי לזרוק שחקנים ושחקניות שלי הבייתה על התנהגות לא ספורטיבית, אך ברגע שהם חוזרים הם יקבלו ממני כלים איך בפעם הבאה הם יוכלו להתמודד עם אותן עוצמות של כעס שמצטבר בהם
השחקנים שאני הכי אהבתי לאורך השנים הם את אלה שזרקתי וחזרו שוב ושוב ושוב… עד שנשארו
בדרך כלל איתם הקשר הפך להיות הכי משמעותי לאורך השנים… (בדרך כלל)

ממה נובע כעס?
לרוב הוא נובע מתסכול, דבר מה שאמור היה לקרות בצורה מסויימת ולא קרה
לאורך האבולוציה האנושות פיתחה יכולות תקשורת ושפה רק בגלל סיבה אחת
כי היא ניסתה לפתור בעיה, בכל פעם שנוצרה בעיה או צורך, נוצרה לה מילה
והמילה הזו תיארה בעיה, וברגע שידעו מה הבעיה יכלו למצוא פתרון…
בכל פעם שלא הצליחו להסביר את הבעיה נוצר תסכול שהוביל לכעס… מוכר?

התסכול הזה יכול לזרום לשני כיוונים:
אני מתוסכל, דברים לא קורים כמו שאני רוצה… אני הופך להיות אדיש, אפאטי… זוכרים?
אני מתוסכל, דברים לא קורים כמו שאני רוצה… אני מתחיל לכעוס…

FIREדברים נוראים קרו בגלל אפאטיות ואדישות של האנושות למצבים שנוצרו
הדברים הגדולים באמת אשר קרו באנושות נוצרו בגלל כעס
בגלל שלאדם אחד נמאס ובניגוד לחבריו העבדים שהפכו לאדישים, הוא כעס על המצב והחליט לשנות אותו ולדרוש שחרור…
כך הנשים קיבלו זכויות בארה"ב
כך הצרפתים זרקו את המלכה שלהם עם העוגות שלה
כך היהודים השיגו מדינה…
וכך קבוצות רבות השיגו אליפות כי נמאס להן לסיים מקום השני
וזה הכעיס את השחקנים מספיק על מנת לרצות יותר…

אוקי… הבנו, כעס הינו כלי שחשוב שיש ללמוד להשתמש בו
השאלה איך זה קורה בלי לשרוף כל דבר
שחקן מחטיא ליי-אפ וישר מבצע עבירה
שחקנית מאבדת כדור המאמן מעיר לה והיא ישר מתפרצת בכעס בלתי נשלט (שלעיתים מלווה בבכי)
שופט לא שורק לעבירה והשחקן ישר מביע את דעתו על רמת השיפוט ועל מקצועה של אמא שלו ועף מהמשחק…

מה עושים?
שורה תחתונה ישנם שני שלבים!

  1. הכרת העוצמה שבכעס
  2. תיעול הכעס ומיקוד מטרה

ברגע שהמאמן מרשה להביע רגשות של כעס
לרוב דיי בו כדי לשלוט בו ולא נוצרת מערבולת רגשות ששניהם לא יוצאים ממנה
אבל הכלי שחייבים לתת לשחקנים שלכם, הינו לתעל את העוצמה הזו למשהו מועיל…
החטאת / שופט לא שרק לעבירה / מישהו צעק עליך…
תחליט על פעולה ספציפית שאתה הולך לעשות עכשיו:

  • תלחם על ריבאונד התקפה
  • אל תתן לשחקן שלך לקבל את הכדור
  • חוסם עבור החבר שלי כך שהוא יעניש אותם בקליעה
  • וכך הלאה…

כלי נוסף הינו Fire Consume, כילוי האש, הוצאת החמצן מהכעס, יש מספר שיטות לכך אך הדרך הכי טובה הינה לאפשר לשחקן שלכם לתת צעקה ללא יחוס… פשוט צעקה חזקה כמו של כאב, לרוב זה עובר הלאה אצל השופטים ובלבד שהיא אינה מופנית ישירות לאדם אחר (שופט, שחקן מאמן… קהל) ומחסל בשניה את הכעס המצטבר ומפנה מקום להמשך פעילות.

שיטה נוספת היא שימוש בתנועת איפוס, תנועה שמתרגלים אותה במצבים באימון שמאפסת את הרגשות, זה יכול להיות מכה על הירך, או אגרוף הידיים או אפילו צביטה, שיטה זו אינה מתאימה לכל אחד ויש לתרגל אותה במצבים שונים באימון, אבל היא עוד כלי כמ צעד וחצי שכדאי לדעת ללמד את השחקנים שלכם שזקוקים לכך

במצב זה השחקן לא משתמש בעצמה של הכעס מצד אחד אך מצד שני הכעס מתועל החוצה ולא מתפוצץ מבפנים ומאפשר לשחקן להמשיך להיות אפקטיבי במשחק שלו.

כמובן, שתמיד אפשר לקחת את השחקן ולהושיב אותו על הספסל… אבל אז הוא לעולם לא ילמד איך להשתמש בעוצמה הזו
אז הצלחתם "לחנך אותו" אבל לא תרמתם לו דבר לשיפור היכולת שלו בעתיד.

במהלך משחק לעיתים שחקנים מאבדים שליטה, אחד התפקידים של המאמן זה לשמור על השחקנים שלו מפני אבדן שליטה והרחקה
ניתן למשוך את האש אליכם כמאמנים ולקבל בעצמכם את הטכני על מנת שהם לא יחטפו טכני שיקרב אותם ל-5 עברות
או לאפשר לו לקבל טכני על מנת להעביר מסר לשופט שמה שקורה לא נראה לכם.

בנושא זה בלי ספק יש להבדיל בין כדורסל בוגרים לבין כדורסל נוער כי יש חשיבות רבה לנושא התנהגות השחקנים הצעירים ושחקן מבוגר פעמים רבות מודע למצב ויודע לקבל אליו את הטכני על מנת להשפיע על השופט בהמשך

לקריאת מאמרים נוספם בנושא מנטאלי 

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ניהול משחק – אדוני השופט

אדוני השופטהשיפוט כגורם משפיע
במשחק כדורסל ישנם מספר גורמים חיצוניים לקבוצה שלנו המשפיעים מאוד על ניהול המשחק:

  • הקבוצה היריבה (מן הסתם)
  • הקהל
  • האולם
  • השופטים

ישנם כמובן גורמים פנימיים נוספים אך על כך בפעם אחרת, הפעם אני רוצה להתייחס דווקא לנושא השופטים ומדוע נראה שכל כך קשה "להסתדר איתם"?

משחק בתוך משחק
לעיתים נראה כי ישנם שני משחקים שרצים "דו-זמנית" על הפארקט, המשחק בין הקבוצות והמשחק בין המאמנים לבין השופטים.
מי שמכיר אותי יודע שאיני המאמן הכי שקט, בלשון המעטה, בניהול המשחק שלי, מצד שני במשך 30 שנה של ניהול משחקים ברמות השונות רק פעם אחת הורחקתי ממשחק של איגוד הכדורסל וגם אז זה הסתיים בצורה חיובית בסוף המשחק בייני לבין השופטים.

המטרה שלנגד עייני בעבודה מול שופטים
מבחינתי המטרה שלי כמאמן היא ליצור לפני ובזמן המשחק (גם אחרי עבור המשחקים הבאים) את התנאים הכי טובים עבור הקבוצה שלי על מנת שיוכלו לנצח את המשחק, כל הדרכים החוקיות כשירות אין לי מטרה להתנגח עם שופטים אך אם אני מאמין שזה מה שיביא לי יתרון מול הקבוצה היריבה אעשה זאת.

סיפור קצר
באחת השנים המוקדמות שלי כמאמן אימנתי נערים בפליי-אוף עליון (אז לא היה נערים לאומית) במשחק חוץ נגד רחובות, למשחק הגיע השופט האגדי דוד דגן לשפוט, היה תענוג לראות אותו כיצד הוא רץ מצד לצד ומשתדל לראות כל מצב למרות גילו וניסיונו המופלג, אך כהרגלי בקודש לא חסכתי גם ממנו את חרצובות לשוני, בשלב מסויים הוא הפסיק את המשחק ניגש אלי בצורה מכובדת ואמר לי; "מתחילת השנה עד עכשיו לא קיבלתי כל כך הרבה הערות במהלך שיפוט שלי, אודה לך אם תנסה להפחית את ההערות למינימום" התנצלתי ואכן העברתי ל"מינימום"…

התכונה החשובה מבחינתי של שופט טוב
משחק הכדורסל הינו משחק של טעויות, מאמנים טועים, שחקנים טועים ושופטים… טועים!
השאלה תמיד מבחינתי, גם אצל שחקן גם אצל מאמן וגם אצל שופט, כמה משתדלים שלא לטעות ואיזו אנרגיה משקיעים לשם כך, שופט שמשתדל, רץ ומנסה יחסי אליו הוא כאל שחקן שמשתדל, אעיר לו אך לא אציק לו יתר על המידה שופט שמזלזל בי או בשחקנים שלי או שמגלה בורות במשחק (סופר למשל את האצבעות שלו לפני שהוא מסמן עבירה) לא יהיה לו קל לשפוט אצלי משחקים.
שופטים רבים במהלך השנים באו אלי בטענה שכשהם היו בתחילת דרכם לא התייחסתי אליהם טוב…
לרוב אני עונה להם שאם הם באים לשפוט לי חזקה עליהם לדעת את החוקה ואין לי שום עניין שיתגלחו על חשבון ניהול המשחק שלי ומבחינתי שיבקשו לא לשפוט לי.

יחס גורר יחס
לעולם אקפיד להתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של שופט, אני אצעק ואשתולל שהוא לא ראה את העבירה אך לעולם לא אומר לו למשל "אתה עיוור… איך אתה לא רואה"…
אני גם מצפה לאותו יחס מצד השופט כלפי וכלפי שחקני, אם לדעתך מגיע לי טכני תתן אבל לעולם אל תתייחס אלי בביטול או בזלזול (לרוב תוך הוספת תנועת יד מזלזלת)

מומנטום
פעמים רבות נראה כאילו השופטים מתחברים עם הקבוצה החזקה יותר, מהנסיון שלי זה אינו מדוייק, אם כבר הם מתחברים לקבוצה שלה המומנטום באותו שלב במשחק, אני מעריך שזה אינטואיטיבי ולא מודע אך ממה שהצלחתי להתרשם שופטים הולכים עם המומנטום, זו עוד סיבה לשלוט בקצב המשחק, ולא לאבד אותו.

שליטה בחוקה
בתחילת כל עונה אני מקפיד לעבור על החוקה שוב, לראות ולהתעדכן לגבי שינויים ועדכונים, (להציק לשופטים לגבי החוקה החדשה לפני כולם…)
מבחינתי, עלי לדעת על כל שינויי בחוקה על מנת לדעת כיצד לשחק איתה לטובתי, מתי יש לי פסק זמן ומתי למאמן השני אין פסק זמן (שימו לב לשינויים בחוקה בנושא זה השנה).
לעיתים אדרוש דברים שלא בהכרח מגיעים לי… על פי שיטת "מצליח" אפילו הצלחתי לאשר פעם סל שלא התרחש (לא אשמתי שמאמן הקבוצה השניה אפילו לא שם לב שלא היה סל ;-)

אני לוקח בחשבון תמיד שהשיפוט לעולם לא יתעלה מעל לרמת המשחק אך אני כן מצפה ברמות הנמוכות שכשופט שמגיע ומקבל על כך כסף, בניגוד לשחקנים, ידע להיות מספיק מקצועי גם אם זה "רק" 200 ש"ח לשעה וחצי…

חוקה הכדורסל 2017 – עברית

הנעלם הגדול
אחת הסיבות העיקריות שמאמנים מתקשים להסתדר עם שופטים, לדעתי, נובע מהתחושה כי מבין כל ארבעת הפרמטרים שציינתי בתחילת המאמר, השופטים, הינם הנעלם הגדול ביותר.
בעוד שניתן להכין קבוצה מול קבוצה יריבה, או מול קהל בייתי ואפילו להכין לאולם קשה… הרי שכמעט ולא ניתן להכין קבוצה למשחק מול השופטים, השופטים הינם הנעלם הגדול ביותר במשחק הן בשלב ההכנה והן במהלכו, ברמות הנמוכות לא ידוע מי ישפוט וברמות הגבוהות מגיעים שלושה שופטים ולעולם לא ניתן לדעת כיצד הדינמיקה בניהם תשפיע על המשחק.
אחת הטענות שלי שאני מוצא עצמי חוזר וטוען מול השופטים הבכירים כי לא נראה שיש קו מנחה ומוביל לא בין שופט לשופט ולא אצל השופט עצמו כשמשחקים מסויימים הוא מקפיד על פרמטרים מסויימים ובמשחקים אחרים הוא מתעלם מהם או מקפיד פחות.

אחת הדוגמאות לכך במשחקים שמגיע בקר של איגוד השופטים להעריך את הביצוע של השופט, או אז אני יודע בוודאות כי אקבל שיפוט אחר לגמרי ממה שאני רגיל מאותו שופט.
(למרות הכחשה גורפת מצד כל השופטים שדיברתי איתם על כך)

השפעה על השופטים
אני כן חושב שמאמן יכול וצריך להשפיע על השופטים כמו על כל גורם אחר במגרש, אך עליו תמיד לשים לב שלא יאבד את המשחק בגלל זה, יש לזכור כי זו אינה מטרה זהו אמצעי ובכל פעם יש לבחון מחדש האם האמצעי אכן פועל ולא להיכנס לאוטומט תגובות, וברגע שזה יוצא משליטה לנתק מגע ולהרגע ואף להתנצל אם צריך ואפילו… להחמיא על שריקה מדוייקת וקשה לשיפוט, וכן, אפשר גם להתחנף אם לדעתכם זה יכול לעזור לכם בשלב זה או אחר של המשחק.

טיפים קטנים

  • אם אתם רואים ששחקן שלכם הולך לחטוף טכני לא רצוי, עדיף שתמשכו אליכם את האש, אתם לא רוצים טכני לשחקן משמעותי שלכם.
  • טכני יכול להפוך מומנטום תדעו להשתמש בו בתבונה
  • קבלת טכני הינו אמצעי בניהול המשחק אך לעולם אל תקבלו טכני כשהכדור עבר אליכם כי כעת זה הפך לפוטנציאל ל-5 נקודות לקבוצה הקבוצה ולא רק 2.
  • תלמדו את הקבוצה שלכם ישנן קבוצות ושחקנים שאם המאמן שלהם קיבל טכני זה פשוט מפרק אותן
  • כמו בכל ניהול משחק צמוד תמיד תנהלו אותו לקראת ה-2 דקות האחרונות כך גם את השופטים.. תדאגו שהם יזרמו איתכם ב-2 דקות אלה

לסיום
אני רוצה דווקא להתייחס לעובדה כי הוחלט בליגות הנערות לאומית כי מספיק שופט אחד על מנת לחסוך בעלויות של האגודות, אני רואה בכך טעם לפגם וחוסר מקצועיות של הליגה הזו וחבל מאוד שכך הם פני הדברים!

סידרת סרטונים מעניינים בנוגע לשיפוט שופטים משחק כדורסל ומה שבניהם:

שיהיה בהצלחה לכולנו
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

מאמרים נוספים בנוגע לניהול משחק

ניהול משחק – חילופים

עקרונות בניהול משחק עקרונות בניהול משחקחילופי שחקנים.
במאמר זה אתייחס למספר נקודות בנושא חילוף שחקנים.
לדעתי זהו אחד הכלים החשבים ביותר בניהול המשחק כיוון שהוא אינו מוגבל באף שלב עבור המאמן.

ראשי פרקים:

  • האם אתם נותנים לשחקנים שלכם לעשות טעויות או אחרי טעות אחת מבצעים חילוף?
  • האם אתם יוצרים ומשתמשים ב"שחקן השישי"?
  • האם אתם משתמשים "בחילוף משולש"?
  • האם אתם משתמשים בחילופים לשנות מומנטום?
  • כיצד אתם פותחים את הרבע השלישי? עם החמישייה הפותחת? עם חמישה החזקה של המשחק?
  • האם אתם משתמשים בסטטיסטיקה לקבוע חילופים
  • האם אתם באים עם "חילופים מהבית"
  • חילופי עבירות
  • חילופי מנוחה

אז בואו נתחיל…

טעויות שוות חילוף?
האם השחקנים שלכם סומכים עליכם שאתם סומכים עליהם? לדעתי אחת הטעויות הכי גדולות בניהול משחק הינו "חילוף רגשי", שחקן עושה טעות ועף לספסל, וכמובן בדרמה של ריצה לספסל בהיסטריה תוך משיכת השחקן המחליף וזריקת השחקן מהמגרש לשחקן "חילוף תוקפני :-)".
אישית, אני מעדיף לתת לו עוד מהלך או שניים, לא כדי לכפר על מעשיו אלא כדי להבהיר שטעות היא חלק מהמשחק ולתת שקט לשחקנים לא לפחד לנסות וליזום, החילוף יתבצע אך לרוב בצורה רגועה אחרי שבדקתי את האופציות הקיימות לי במקום השחקן "החוטא"…
מכירים את הקטע של שחקן שנמאס לכם מהטעיות שלו ועד שאתם מחליפים אותו הוא כבר הספיק לבצע 2 גגות 2 סלים וחטיפת כדור… עקרון זה מונע מכם לעשות החלטות פזיזות.
קחו אוויר ורק אז תעשו חילוף גם עבורכם גם עבורו וגם עבור הקבוצה.

מהו ומיהו ה"שחקן השישי"
כיצד מתחילים חזק וממשיכים להגביר? יש שחקנים שטוב להם להתחיל מהספסל, אחרים טוב להם יותר להתחיל בחמישיה, ויש שחקנים שאם הם יתחילו בחמישייה הם פשוט לא יהיו טובים!
פעמים רבות אני מתייעץ עם השחקן היכן הוא מעדיף להתחיל את משחק, ושחקן דומיננטי שמעדיף להתחיל מהספסל אני משתמש בו כ"שחקן השישי" הוא זה שיביא את הפוש למשחק, רק אל תשכחו אותו על הספסל…

מתי משתמשים בחילוף משולש
חילוף משולש הינו חילוף שמחליף שחקן דומיננטי בשחקן אחר כשנותנים זמן הסתגלות לשחקן הנכנס לרוב אני משתמש בו בחילוף של רכז במשחק עם לחץ גבוה, אני מחליף את את הרכז בגארד אחר, נותן לו מעט אוויר, מאפשר לרכז ה"קר" לשחק לצד הרכז "החם" ללא לחץ ואחרי דקה או שתיים מחזיר את הגארד חזרה אחרי שלקח קצת אוויר מול הרכז הראשון.
שיטה זו טובה גם כדי לתת לשחקן עייף כמה דקות בלי לפגוע בצורה קיצונית בריצה של הקבוצה
לעיתים אני משתמש, בקבוצות מסוימות, בשיטה זו כדי להימנע מחיכוכים בקבוצה, ישנם שחקנים שמוכנים להתחלף עם שחקנים מסויימים ועם אחרים הם רואים זאת כפגיעה, או מתייחסים בצורה פחות טובה ניתן להשתמש בשיטה זו גם במצבים אלה.

שינויי מומנטום
זהו אולי אחד המרכיבים החשובים ביותר מבחינתי בניהול משחק, האם אני יכול לשלוף שחקן כדי שישנה את המומנטום או ישנה את כיוון המשחק, לפעמים צריך לעורר את המשחק ולעיתים דווקא לעצור אותו, לרוב מאמנים משתמשים בפסק זמן כדי לעצור מומנטום של קבוצה שנייה, אין בעיה לעשות זאת במחצית הראשונה אך במחצית השניה, במשחקים צמודים אני רוצה כמה שיותר כלים לשתי הדקות האחרונות, שחקנים עם אוויר, עם מעט עבירות, ועם כמה שיותר פסקי זמן, תעשו לעצמכם טובה, אל תבזבזו לעצמכם את פסקי הזמן כדי לשנות מומנטום במחצית השניה תשתמשו בחילופים…

ניהול המשחק עד למחצית
מטרת המחצית הראשונה מבחינתי היא הכנסת כמה שיותר שחקנים שלי למשחק, יתכן ואגיע עד למחצית המשחק עם 8-10 שחקנים ששיחקו זמן מספק, הן כדי לתת להם להיכנס לעניינים והן כדי לדעת מי "חם" היום, כמובן שזה תלוי קבוצה כי קבוצות הנשענות על חמישייה בלבד ו-7 שחקנים שיודעים את מקומם על הספסל הדבר יותר בעייתי.
המשחקים הבעייתיים מבחינתי מנוהלים במחצית השניה ולרוב ב-2 דקות האחרונות ואני צריך כמה שיותר כלים על המגרש עד תחילת המחצית השניה והרבע הרביעי.

פתיחת רבע שלישי
מבין כל האפשרויות לפתוח את הרבע השלישי יש רק דבר אחד שצריך להימנע ממנו והוא; אין לפתוח עם חמישייה חלשה, לרוב אני מעדיף לפתוח עם החמישייה הפותחת או עם החמישיה החזקה באותו משחק, בכל משחק שהחלטתי בגלל זכויות אדם או כל סיבה הומניטרית אחרת לפתוח עם חמישיה חלשה שילמתי מחיר כבד במהלך או בסוף המשחק.

סטאטיסטיקה
את דעתי על הנושא אני כבר הבעתי במאמר בקרה וסטטיסטיקה סטטיסטיקה טובה נותנת לי נתונים אובייקטיביים על הנעשה במשחק והם נטולי רגש ועצבים… (אם היא נכונה ומדוייקת) חשוב מאד לפני תחילת כל רבע לעבור דרך הסטטיסטיקה כדי לקבל מידע נוסף לקראת הרבע הבא…

חילופים מהבית
נו טוב… אני חייב לכתוב על כך?
כשם ששחקן צריך להיות מסוגל להגיב מהר ונכון למצבים המשתנים במשחק כך מאמן צריך להיות מסוגל לכך עם השהיה של כמה שניות חשיבה… תוכניות משחק הינם דבר חשוב, אך הן טובות עד לג'אמפ-בול בנית מיקרים ותגובות בראש גם כן מאוד חשוב אך גם הם הופכים מהר מאוד לא רלוונטים במשחקים המשמעותיים.

חילופי עבירות
קשה מאוד ליצור מבחן אצבע על מנת לקבוע מתי להחליף שחקן עם יותר מדיי עבירות חילופים אלה רלוונטים עבור שחקנים משמעותיים במשחק בעלי נטיה "להתאבדות משחקית".
לרוב אני מחליף שחקן עם 2 עבירות במחצית הראשונה
כמו כן אני מחליף שחקן עם 4 עבירות ברבע השלישי
אני לא מחליף שחקן עם 4 עבירות ב-5 דקות האחרונות של המשחק… (בגלל העבירות)
יש לזכור כי האפשרויות, גם כאן הן אינסופיות והן מאוד תלויות מצב ותלויות שחקן… תכירו את השחקנים שלכם, ותדעו על מי אתם יכולים לסמוך שישלוט על עצמו ומי לא יודע לעשות זאת.
בכל מקרה תפקידכם לדעת בכל רגע נתון למי וכמה יש עבירות גם אצלכם וגם בקבוצה היריבה.

חילופי מנוחה
אם לא תדאגו שהאימונים שלכם יהיו מדמי משחק תגלו מהר מאוד שדווקא השחקנים הכי חשובים שלכם נטולי אוויר בדקות הסיום, הכנת הקבוצה למשחקים חייבת גם לכלול אימונים מדמי משחק הן מבחינת המצבים והן מבחינת האינטנסיביות שלהם אין זה אומר שצריך "לקרוע לשחקנים את הצורה", להיפך! הדינמיקה של משחק הכדורסל מדברת דווקא על אימוניי אינטרוולים של כשעתיים אימון, לכן יש צורך להקפיד על מנוחות קצרות באימון ועבודה אנטנסיבית של מקטעי אימון קצרים, אך על כך בפעם אחרת.
לענייננו, מחפשים דקות מנוחה לשחקן המשמעותי שלכם? הן נמצאות לקראת סוף הרבע השלישי.

חילוף "קצת לפני"
חייב לומר שנתקלתי בזה לא פעם "אני מוציא אותו קצת לפני השיא או בדיוק בשיא כי משם הוא רק ידרדר… אני חייב לציין שאין לי מושג מתי השיא של שחקן וכשאדרנלין נכנס השיא יכול לקפוץ בצורה דארסטית, תחסכו מעצמכם את החילופים האלו אתם בעיקר מקלים על המאמן בצד השני!

חילופי תפקידים
טוב… זה אינסופי שחקן עם אוריינטציה הגנתית או התקפית, או גבוה מול נמוך זה אין סופי…

חילופי תגובה
אם כבר דיברנו על אינסוף אפשרויות אז גם כאן יש בלי סוף… המאמן בצד השני הכניס גבוה האם תכניסו גבוה משלכם לקיזוז… אישית, אני מנסה למצוא היכן היתרון היחסי שלי ואם זה אומר שדווקא לשחק עם 4 גארדים וגבוה במקום שני גבוהים אז זה מה שיהיה אך זה מאוד מאוד מאוד תלוי מצב וקבוצה.

חילופים לשם כבוד
את האמת כשאחד המאמנים ציין זאת בפני אמרתי לו שזה לא קשור לניהול משחק, עושים זאת כשכבר המשחק הסתיים ואין יותר מה לנהל אך זה בהחלט נוגע לניהול המשחק הבא, אם יש לכם אפשרות תנו את הכבוד המגיע למי שבאמת מגיע…

לסיכום
כפי שציינתי חילופים הינם הכלים הנגישים ביותר למאמן, הקפידו לבנות קבוצה מגוונת של שחקנים שיכולים כל אחד בזמנו לתרום לכם דקות משמעותיות.

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ניהול משחק – חילופי הגנות

עקרונות בניהול משחק

לפני שאתם מזעיקים פסק זמן…
תשקלו טוב ובמקום זאת תבחרו להחליף הגנות…

אין צורך שהמשחק יעצור על מנת להחליף הגנות, להיפך, כדאי לתרגל גם באימונים החלפת הגנות אני מקפיד להימנע מלקחת פסק זמן לשם החלפת הגנות כי בדיוק כפי שאני מתרגל הגנה אני מתרגל חילופי הגנה במהלך האימונים.

תוך כדי משחק ישנם מספר מצבים להחלפת הגנות:

  • החלפת הגנה מובנית
  • החלפת הגנה לעצירה / החלפה המומנטום
  • החלפת הגנה לקידום מומנטום
  • החלפת הגנה למניעת קריסה

בכל מקרה, מבחינתי, כל הגנה שאני מחליף הינה הגנה שתרגלתי באימון, אחרת הארנבת שאתם תוציאו מהכובע, תינשך אתכם חזרה 9 פעמים מתוך 10 פעמים.

כעקרון אני משתדל שאותם עקרנות הגנת היחיד יופיעו בכל סוגי ההגנות הטקטיים שלי, אלא אם כן יש לכם 7-10 אימונים בשבוע, אתם לא יכולים לצפות מהשחקנים שלכם למשל שבאזורית, הם יכוונו לאמצע לגבוה, באישית הם יכוונו לקו, בלחץ הם יכוונו ל"טארפ"…
העקרונות יהיו חייבים להיות אותם עקרנות, כיצד לצאת לשחקן עם כדור, לאן לכוון, מה לסגור, איך לעזור, מהיכן תגיע רוטאציה וכו'…

כמובן שכל הגנה טאקטית או אסטראטגית תקבל את הדגשים שלה אך העקרונות הבסיסיים יהיו חייבים מבחינתי להיות אותם עקרונות אחרת תקבלו הרבה הגנות ובלגן אחד שלם.

נכון, ברמות מסוימות (הנמוכות) עצם החלפת ההגנות יוצרת בעייה לקבוצה היריבה אך ברגע שהארנבת הזו מצתה את עצמה… היא כבר לא תוכל להשלף שוב.

אני אישית, אוהב אישית!
מעדיף תמיד לעבוד על הגנה אחת או שתיים שעובדות טוב ושאני יכול לסמוך עליהם מאשר 5-10 רעועות…

אין דבר חזק יותר משיטה שמתורגלת לאורך זמן, השיטה תמיד תנצח את ה"קלסה!"
(מקסים דימנשטיין)

החלפת הגנה מובנית:
בשלב לימוד ותרגול ההגנה ניתן לתת מצבים מובנים לרכז שבהם הוא זה שיחליף את ההגנה, (הורדת היוזמה לרמת השטח) למשל אחרי קליעת עונשין, עוברים ללחץ או בשלב מומנטום חיובי אחרי קליעה לוחצים כל המגרש, או אחרי הכרזה על תרגיל מצד ההתקפה עוברים להגנה אחרת וכו'…
אלה יוזמות מתוכננות מראש אותם מתרגלים באימונים, לא רק שעובדים על ההגנות השונות אלא גם על המעברים ביניהם.

החלפת הגנה לעצירה או החלפת מומנטום:
כולם כבר יודעים שאת המשחק מנהלים לפי המומנטום שלו, מומנטום אינו מי שמוביל את התוצאה אלא מי מוביל את המשחק, והמשחק האמיתי בין המאמנים הוא מי שולט במומנטום, לרוב, ברגע שקבוצה שולטת במומנטום היא זו ששולטת במגרש ובמצב זה גם השופטים מצטרפים לחגיגה.
כך שאם הקבוצה היריבה מובילה, ע"י שינוי הגנה ניתן לשנות מומנטום, לעצור קבוצה יריבה ואפילו להחליף מומנטום.

החלפת הגנה לקידום מומנטום:
אותו דבר לא?… לא!
השתלטתם על המשחק, ואתם רוצים "לסגור עניין" זה הזמן להחליף הגנה להגנת לחץ חצי מגרש או מגרש שלם, שימו לב לא "לסגור עניין" בשלב מוקדם מדיי, ולא לשלוף את כל הקלפים כבר במחצית הראשונה כיוון ש-20 הפרש מחצית ראשונה אינם "סגירת עניין", בפרט לא מול קבוצה טובה יותר ומהר מאוד אתם עלולים לגלות כי שוב הובלתם כל המחצית ובסוף הפסדתם את המשחק…

החלפת הגנה למניעת קריסה:
את האמת, זה השלב שבו הכי חשוב למאמן להיכנס ולנהל את המשחק, כי אם שלושת המצבים הקודמים גם שחקן מנוסה יכול להכריז עליהם ולצאת "מנהיג", הרי שבשלב הקריסה כל הקבוצה יחד עם הביטחון שלה זורם לביוב…
כאן לרוב המאמנים "מזעיקים פסק זמן" או משתוללים אחוזי אימה על כל בקבוק מים שנקרה בדרכם…
בשלב זה אני משתדל לנתק את עצמי הולך לקצה הספסל ומסתכל מספר שניות במה שקורה במגרש, מהיכן אנו מקבלים את הסלים הקלים? מבחוץ? מבפנים? גם וגם? במתפרצות?

מה חסר לי על המגרש? שחקן הגנה נוסף? אולי דווקא שחקן התקפה שלא משתין במכנסיים במצב כזה ויכול לדפוק כמה שלשות ולהחזיר אותנו למשחק (ראה ניהול משחק – החלפת שחקנים)
אולי מה שחסר זו מוטיבציה? ואז במשך דקות ארוכות במקום לתפוס את הראש אני נכנס לשמור יחד עם השחקנים שלי… עם ניפנופי ידיים, עבודת רגליים והמון המון המון צעקות עידוד שלי שיבינו שאני איתם…

אז, הבה נחזור לשאלה הראשונה:
מהיכן אנו מקבלים את הסלים הקלים? מבחוץ? מבפנים? גם וגם? במתפרצות?
כי רק אם אני אדע את התשובה לכך אוכל להחליט לאיזו הגנה אני ארצה להחליף.
אם אני חוטף סלים במתפרצות, הרי שלרוב אדרוש מהשחקנים שלי לקבל את ההתקפה מקו ה-3, לוותר על כל נסיונות חטיפה, ולא ללחוץ.
אם אני מקבל סלים קלים מבחוץ, אנסה לזהות מי השחקן / שחקנים המאיימים עלי ביותר ואעבור להגנה אישית הדוקה יותר עליהם או לאזורית שבה מדברים ביחוד עליהם.
לעיתים אני שומר אזורית סגורה 2:1:2 נגד קבוצה שקולעת ורק יוצא על הקלעים שלהם ואת השאר סוגר פנימה.
אם אני מקבל את הסלים הקלים מבפנים, או גם מבחוץ וגם מבפנים אני אעבור להגנה אזורית סגורה ואנחה את השחקנים שלי שלא משנה מה, סלים מבפנים לא מקבלים! בשלב זה, כדי למנוע קריסה מוחלטת של הקבוצה אני אוותר על הסלים מבחוץ ואדרוש שליטה מוחלטת ברחבה הן של כדורים פנימה והן של ריבאונד התקפה, כך אחזיר לעצמי את השליטה, לפחות באזור מסוים של המשחק.
הכי קל לעשות זאת בהגנה אזורית סגורה או כפי שהיא נקראת בכדורגל "בונקר"…

שואלים אותי לא פעם מדוע אייני שומר הגנות מעורבות? (קומבינציות) אישית אני לא אוהב אותן כי מבחינתי הן אינן מתאימות נגד קבוצות חזקות שכל שחקן יכול להיות מסוכן.
כפי שכבר ציינתי אני מעדיף לעבוד על 2 הגנות שיהיו טובות ולהתמקצע בהן מאשר 6 סוגי הגנות שלכל אחת מהן יש אופציות שונות ולא לשלוט באף אחת מהן…
אז מה אני מעדיף?
אישית טובה שאיתה אני משחק הגנה פתוחה ואגרסיבית ואזורית סגורה שבה אני מונע מהקבוצה השניה את משחק הפנים שלה, עליהן אני בונה את הגנות הלחץ שלי מגרש שלם וחצי מגרש ובמידה ויש לי זמן במהלך העונה אני מכניס אחד מסוגי המצ'-אפ-זון, אך על כך בהזדמנות אחרת!

לסיכום: מן הסתם במהלך משחק אנו נתקלים באין ספור אפשרויות ולכל אחת מהן אין ספור פתרונות אפשריים, מה שניסיתי להבהיר במאמר זה שארנבות זה נחמד אבל עבודה נכונה ועקבית לאורך זמן מביאה תוצאות משמעתיות יותר והכי חשוב… בלי פניקה!

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ניהול משחק – פסקי זמן

עקרונות בניהול משחקעקרונות בניהול משחק שימוש בפסקי זמן
פסק זמן – מתי להשתמש? מה לומר בפסק זמן? איך לנצל אותם בצורה היעילה ביותר…
אני בטוח שלכל מאמן יש את העקרונות שלו, גם כאן אין לי עניין לומר לכם מה לעשות אלא רק לתת חומר למחשבה וטיפים מהנסיון האישי שלי.

ראשי פרקים:

  • כמה פסקי זמן יש למאמן כמה זמן יש?
  • אילו סוגי פסקי זמן קיימים?
  • עצירה ויצירה של מומנטום
  • שימוש בלוח טקטי
  • מתי לקחת פסק זמן?
  • מתי לא לקחת פסקי זמן?
  • מה לומר בפסק זמן?
  • כיצד לתכנן פסק זמן?

אז בואו נתחיל…
(על פי חוקי FIBA – תודה לשופט עומר אסטרון על הייעוץ המקצועי)

כמה פסקי זמן יש למאמן וכמה זמן כל אחד מהם?

  • במחצית הראשונה 2 פסקי זמן.
  • במחצית השניה 1+2 פסקי זמן, פסק זמן אחד עד ל-2 דקות האחרונות
  • בכל אחת מהערכות פסק זמן אחד.

לא ניתן לגרור פסק זמן ממחצית למחצית או בהערכות
אורך פסק זמן רגיל 50 שניות + 10 שניות חזרה והתארגנות
פסק זמן טלוויזיה: פסק זמן אחד בכל רבע החל מהדקה הרביעית כלומר כששעון הזמן מראה 5:59 ומטה, בעצירה הראשונה של המשחק, יוכרז על ידי השופטים פסק זמן טלוויזיה.

יש לקחת בחשבון שהגם שיש לנו מספר מוגבל של פסקי זמן גם ליריב יש את פסקי הזמן שלו,  אני מנסה לתמרן את היריב שייקח פסק זמן שיעזור לי, כמו חילופי הגנות, יצירת מומנטום מדומה אך על כך בהזדמנות אחרת.

יש לזכור כי יש לנו עוד 3 פסקי זמן שהם ההפסקות בין הרבעים, לקחת פסק זמן 20 שניות מסוף הרבע הראשון או השלישי… הייתי אומר שזה מיותר!

אילו סוגי פסקי זמן קיימים?
על פי החוקה ישנם 2 סוגים:
1. רגיל
2. טלוויזיה.
אני מבדיל בין 4 סוגים:
1. שליטה על מומנטום – עצירת מומנטום של קבוצה יריבה לרוב אשתמש בהם רק במחצית הראשונה
2. הערכות מחדש – עייפות שחקנים, פתרון מצבים טקטיים בהגנה או בהתקפה,
3. פסק זמן של היריב
4. הכרעת משחק

עצירה ויצירה של מומנטום
ראשית אחלק את המשחק ל-3 (מדובר על משחקים צמודים או מול קבוצות חזקות יותר)
A. מחצית ראשונה
B. מחצית שניה עד ל-2 הדקות האחרונות של המשחק
C. שתי הדקות האחרונות של המשחק (הארכות מנוהלות כמו 2 הדקות האחרונות של המשחק)

A. מחצית ראשונה: מטרתה ליצור את התנאים הכי טובים לקבוצה שלי לקראת המחצית השניה, לקבוע קצב משחק להעמיס את  הקבוצה השניה בעבירות, ביחוד לשחקני המפתח שלהם, בשלב זה אין בעיה ואף רצוי להשתמש בפסקי הזמן בכל פעם שיש בעיה של מומנטום לטובת הקבוצה היריבה, יש לעצור מומנטום ע"י חילפי שחקנים, חילופי הגנות, ופסקי זמן.

B. מחצית שניה למעט…: כאמור, אני מתיחס למשחק צמוד או משחק שמתגלגל למשחק צמוד או למשחק שהקבוצה היריבה חזקה יותר.
את המומנטום במחצית שניה אני אשתדל לא אכתיב באמצעות פסק זמן, אני אשנה הגנות, אחליף שחקנים ואשתמש בכל דרך אחרת (ישנן עוד דרכים אך על כך בהזדמנות אחרת) על מנת לא לאבד את המשחק ולדאוג שהמשחק ימשיך להיות צמוד עד ל-2 הדקות האחרונות של המשחק, לפסק זמן יש כוח אך הכוח הכי גדול שלו והכי משמעותי שלו הוא בהכרעת המשחק בסופו ב-2 הדקות האחרונות שלו.
שימו לב – לאור השינויי בחוקה והורדת פסק זמן שלישי מ-2 הדקות האחרונות של המשחק הייתי ממליץ להשתמש בפסק הזמן הזה כפי שהתייחסתי לפסקי הזמן במחצית הראשונה…
כל פסק זמן שמנסה לעצור מומנטום נותן כלי עוצמתי למאמן בצד השני.

C. שתי הדקות האחרונות: לכאן אני מכוון את כל המשחק, יש 2 דקות בהם אני רוצה שיהיו לי כמה שיותר כלים שמישים לקראת הכרעה, זו איה אסטרטגיה עבור קבוצה שמעל הליגה זו אסטרטגיה עבור קבוצות בינוניות הרוצות להפיק את המקסימום בעונה כדי להתברג בפלי-אוף או להשאר ליגה.
אני אחדד ואומר שמבחינתי אני צריך ב-30 שניות האחרונות את כל שלושת פסקי הזמן, במהלך המחצית השניה אנסה לייצר אצל מאמן היריבה את הצורך בפסק זמן משלו ע"י החלפת הגנה או יצירת לחץ בהגנה כדי להשתמש בפסק זמן של היריב נגדו.

2. הערכות מחדש: הגעתי עם מעט שחקנים, או שיש לי חמישיה דומיננטית יחסית לקבוצת הספסל, ואני צריך לתת להם זמן לנשום, אקח פסק זמן.
ישנו מצב החוזר על עצמו ומזיק לנו שוב ושוב ביחוד בהגנה, וחילופי הגנה לא פוטרת זאת (למשל שחקן יריב שנכנס המון לריבאונד התקפה) אקח פסק זמן.

פסק זמן לפני הפסק זמן: "המאמן הזעיק פסק זמן…" המלצה שלי לפני שאתם מזעיקים פסק זמן קחו אוויר, "הזעקתם אותו" שוב קחו אוויר, אתם צריכים לבוא מהבית עם סכימה של מה אתם אומרים בפסק זמן, בסכימה צריך להיות ברור 1/3 מה לא פועל 2/3 מה צריך לעשות.

המלצה שלי לא להתחיל במליון דברים, תמצאו 2-3 נקודות ספיציות מדויקות (יכולים להיעזר בסטטיסטיקה) אל תמטירו עליהם את כל הכדורסל שלכם על השחקנים, אין להם מספיק חמצן כדי לקלוט זאת.
תתייחסו לנקודות שעבדתם עליהם באימונים ואל תמציאו גלגלים בזמן הפסק זמן… זה לא עובד.
ביחוד בתוצאות צמודות תדברו על מה שעובד בנקודות א'…. עובד, ב'… עובד…
בואו נשפר רק את ג'… ואנחנו חזרה במשחק…

לוח טקטי: מפתיעים אותי תמיד המאמנים עם הלוח, אני רואה אותם משתמשים בלוח טקטי ואני שואל אותם האם הם משתמשים באימון גם בלוח טקטי? לרוב התשובה היא "לא"
אז איך אתם חושבים שהשחקנים שלכם יבינו בכלל על מה אתם מדברים כשבפעם היחידה שהם רואים לוח כזה זה במשחק צמוד?
אמרתי כבר בקורסי מאמנים שהלוח הטקטי הכי טוב זה לוח שעושה הרבה רעש כשהוא נופל… זריקת הלוח על הרצפה לעיתים נותנת הרבה יותר מעוד איזה סימון עליו…
אישית אני משתמש בלוח רק כדי להדגיש נקודות בתוך תרגיל או בהגנה מוכרים במשחק ספציפי, אני מקפיד שלא להמציא גלגלים תך כדי משחק…
הפסק זמן הטוב מתחיל באימון שלפני כן ובעבודה לאורך העונה, שפנים מהשרוול הינם אשליה!
מה שלא עבדתם במשך כל השנה באימונים לא יתבצע משחק.
תקפידו באימונים להתיחס למצבים מיוחדים, של שניה לסיום, של השתחררות מלחץ יחודי או של קליעה מהירה או לחילופין של משיכת זמן בהתקפה…
אל תשכחו השפן שתשלפו מהכובע הוא אותו אחד ששמתם אותו קודם לפני "ההופעה"

מתי לא לקחת פסק זמן: לדעתי כאמור, במחצית השניה לא כדאי לקחת פסקי זמן ברמה האסטרטגית במשחקים צמודים, אך יש מצב נוסף שלא הייתי לוקח פסק זמן, ב-2 דקות האחרונות, במצב שאני רוצה להריץ את הזמן, חטפתי סל ואני מוביל ב-4 לא אקח פסק זמן כי להגנה קשה יותר לשמור על מגרש שלם ולעצור את הזמן בעבירה (שימו לב לחוקי העבירות ב-2 דקות האחרונות למשחק) וכשאקח פסק זמן כדי לסדר את ההתקפה בחצי המגרש שלהם הרי שאתן למאמן היריבה מתנה.
גם לא אקח פסק זמן כשזה משרת את הקבוצה היריבה, מי ירוויח יותר מפסק הזמן הקבוצה שלי או הקבוצה היריבה, אם התשובה שהקבוצה היריבה תרוויח מכך יותר… היא לא תקבל אותו!
כבר ציינתי זאת קודם אך אדגיש זאת שוב, 20 שניות לסוף הרבע הראשון או השלישי לא הייתי לוקח פסק זמן…חבל!

סיפור אחד מני רבים: באחת מעונות העליה שלי נקלענו למשחק חוץ קשה, במחצית כבר היינו בפיגור 15 וברבע השלישי כבר ברחו לנו למעל 20 נקודות.
בניגוד ל"מסורת שלי" בתחילת הרבע הרביעי, כשכבר ראיתי שאנו כבר לא ננצח את המשחק לקחתי פסק זמן ואמרתי להם דבר אחד פשוט, בואו נוריד את התוצאה מתחת ל-15 נקודות כדי שאם יהיה מצב של הפרשים נהיה במצב טוב, לא וויתרתי וכך גם השחקנים לא וויתרו וצימצמנו עד לכדי-9 נקודות בסוף המשחק, בשבועיים שלאחר מכן הסתבר כי 2 קבוצות וויתרו על המשחקים וההפרשים שלהם בגלל התוצאה שלנו (תוצאה אחרת הייתה משאירה אותם בתמונה האליפות) וכך נוצר מצב שהדרך לאליפות נפתחה כמעט רק לנו.
לא פעם עליכם לא רק לנהל את המשחק אלא לנהל את העונה או את הקבוצה או את המשחקים הבאים באמצעות פסק הזמן, לעיתים, פסק הזמן שלקחתם לא רק ישפיע על המשחק הספציפי אלא ישפיע על כל העונה… השתמשו בו בתבונה!

עוד ועוד: השתדלתי לתת במאמר זה חומר למחשבה, בנושא שימוש בפסק זמן, אשמח לשמוע את דעתכם וכיצד אתם משתמשים בפסקי זמן בדף שלי.
תזכרו שכל ניהול משחק חייב לקחת בחשבון פרמטרים רבים וניהול משחק הוא רק חלק מניהול הקבוצה, המלצה שלי אל תאבדו את עצמכם ואת הדרך שלכם במשחק בודד, תקחו בחשבון גם את ההשלכות להמשך.

למאמרים נוספים בנושא: ניהול משחק

בהצלחה
יועד אגמון

ניהול משחק – עקרונות בסיסיים

עקרונות בניהול משחקאם יש נושא שהוא מאוד מאוד אינדיבידואלי ומותאם קבוצה, מאמן, מצבים, רמת הקבוצה שלך רמת הקבוצה היריבה, רמת השיפוט, רמת ההנהלה, רמת הקהל, רמת מזג האוויר…
הוא צריך לקחת בחשבון את התוצאה על הלוח, התוצאה הרצויה לסוף המשחק ועוד…
הרי זה נושא של ניהול המשחק.

הוא נוגע לאסטרטגיה שלכם כמאמנים, לטאקטיקה שבחרתם עבור הקבוצה, לעצם לבניית הקבוצה, לסוג השחקנים ולכם באישיות שלכם כמאמנים.

בסדרת המאמרים הזו לא אנסה לומר לכם כיצד לנהל את המשחק שלכם אך אנסה לתת לכם נקודות למחשבה כדי שתוכלו לשלבם, אם תרצו, בניהול המשחק שלכם.

אך ראשית הרשו לי לשאול אתכם שאלה:
איזה סוג של War Lord אתם?
אם הייתם חיים בימי הביניים, מן הסתם הייתם עוסקים בלחימה וכמאמנים היום אז הייתם וודאי מפקדים, או עומדים בראש צבא לוחם.
האם הייתם שולחים את החיילים שלכם לקרב ושומרים ממנו מרחק על גבעה רחוקה, או שהייתם מעורבים בעצמכם בלחימה?
האם הייתם בונים טירות גבוהות ומגינים עליהם מבפנים, או הייתם יוצאים ונלחמים בשטחים פתוחים?
האם הייתם עוסקים בטקטיקה מלחמתית או שהייתם עובדים על הטכניקה של הלוחמים שלכם?
האם הייתם בונים צבא כבד עם שריון כבד או הייתם מעדיפים יחידות קטנות ומהירות הפוגעים ומזנבים בעורף האויב?

מן הסתם חלקכם עונה על שאלה זו: אני עושה גם וגם וגם…
אז כנראה הייתם עשירים מאוד ויכולים להרשות לעצמכם בתקציבי עתק צבא מגוון, או לא חכמים במיוחד וסופגים תבוסות וזמן הלחימה שלכם היה קצר מאוד.

אז, אילו שרי מלחמה אתם?
כי זה מה שיקבע את צורת ניהול המשחק שלכם!

כעת לשאלה השניה:
היכן מתחיל למעשה ניהול המשחק?
באימון? בשיחות? אולי בג'אמפ בול?
לדעתי ניהול המשחק שלכם מתחיל בבניית הקבוצה שלכם בתחילת השנה, אילו שחקנים הצלחתם להביא לקבוצה שלכם? ככל שתשקיעו שם תשומת לב כך ייקל עליכם לנהל את המשחקים שלכם.

אני ארחיב ואומר שזו למעשה העבודה האמתית של כל מאמן בכל רמה, מבית הספר לכדורסל ועד ל-NBA זו העבודה המשמעותית של המאמנים, מאמנים קטסל?, ילדים, נוער… מתי הייתם במגרשי הכדורסל, באליפויות האתלטיקה של בתי הספר, במשחקי כדור-עף, שמדי שנה הכדורסל מאבד שחקנים גבוהים ומשמעותיים לענף הכדורעף…

אחת הטעיות במחלקות נוער גדולות שאין אינסנטיב למאמנים לכתת רגליהם ולהבא שחקנים מוכשרים לקבוצות שלהם, כי לרוב שחקנים אלה מנותבים לקבוצות החזקות, ההמלצה שלי למנהלים מקצועיים, אם מאמן שלכם מביא שחקן ואותו שחקן מעוניין לשחק אצל המאמן אל תפרידו בניהם כך תעודדו את המאמנים שלכם להתחיל לעשות את העובדה האמיתית שלהם וזו ללכת להביא שחקנים חדשים…

כך גם בבוגרים, בניתם את הקבוצה שלכם? עשיתם לעצמכם חיים קלים הרבה יותר בניהול המשחק, אני חייב לציין שכמאמן בליגות הנמוכות בשנים האחרונות ליגה ב' עד ליגה ארצית וכיועץ למאמנים בליגות האלה בבניית הקבוצה אני שם תשומת לב גדולה מאוד בהתאמת השחקנים לשיטה של המאמן, אין ספק שברמות הללו מאוד קשה להביא שחקנים ולבנות קבוצה ללא תקציב ושחקנים יבואו אליכם כמאמנים וככל שתהיו יותר משמעותיים כך יש יותר סיכוי שיגיעו לקבוצה שלכם השחקנים שאתם מחפשים ושוב מהג'מפ-בול יהיה לכם קל יותר בניהול המשחק.

שאר השאלות שאנסה לענות בהמשך בשאר המאמרים בנושא ניהול משחק:

  • מה עוד צריך לעשות לפני הג'אמפ בול?
  • מה לומר בחדר ההלבשה לפני המשחק?
  • תגובה או יוזמה… זו השאלה!
  • פסק זמן מתי לקחת ומתי לא כדאי?
  • קביעת קצב משחק
  • עקרונות בחילופי שחקנים במהלך משחק ובין הרבעים?
  • השפעה על שופטים האם יש אפשרות כזו והאם זה יעיל?
  • 2 הדקות האחרונות…

מוזמנים להעלות בדף הפייסבוק שאלות נוספות בנושא ניהול משחק

 

שיהיה בהצלחה
יועד אגמון

עם חוקים

שוב ושוב אני פוגש מאמנים שאינם מכירים את חוקי ורזי חוקת הכדורסל

36f1f9170edb0cdf69d0f8b211fc24aea0952f17[1]שוב ושוב אני רואה מאמנים מתווכחים עם שופטים על החוקים עצמם
גילוי נאות גם אני מקפיד להתווכח עם שופטים אך בהבדל אחד
תפיסת ניהול המשחק שלי אומרת: 
עלי לעשות הכל על מנת ליצור את התנאים הטובים ביותר עבור השחקנים שלי!
ואם זה כולל השפעה על השופט בצורה זו או אחרת אז זה מה שאעשה, ואם זה כולל לתת לו מחמאות אז זה מה שאעשה
ואם זה כולל לעשות הצגות זה מה שאעשה…
אחרי כ-30 שנים כמאמן אפשר לספור על פחות מ… אצבע אחת את כמות הפעמים שהורחקתי ממשחק…עבירות טכניות קיבלתי גם קיבלתי אך תמיד ידעתי ליסוג בזמן
(לא תמיד זה עזר והצליח, אך תמיד ניסיתי)יש לזכור כי רמת השיפוט ברוב המקרים לא תתעלה מעל רמת המשחק (למעט מקרים בודדים)
ובלי משים, לרוב, השופטים "ישחקו" עם הקבוצה שהמומנטום נמצא אצלה (גם אם הם לא יודו בכך)מתי ניתן לקבל חילוף / פסק זמן וחשוב לא פחות מתי לקבוצה השניה לא מגיע חילוף / פסק זמן
או לחילופין, למרות שלא מגיע לקבוצה השניה חילוף / פסק זמן אז זה משרת את האינטרס של הקבוצה שלי, לא אטרח "להציק" לשופט בנושאכנ"ל לגבי כל מצב אחר במשחק, זריקות עונשין, זמן משחק וכו'…
דוגמאות:
כששעון 24 שניות בעת מצב של ביניים
או במצב שהכדור נתפס בטבעת ולא ניתז ממנה וכו'…
או במצב של קיזוז עבירות במצביהם השונים
או כלל חוקי מחצית המגרש
ועוד ועוד…בסוף המאמר תוכלו למצוא קישור לחוקה העדכנית
ישנם חוקים שונים לליגות השונות בארץ (לא תמיד ברור לי מדוע)
להתחיל לקרא את כל החוקה כדאי לעשות פעם בכמה שנים
אך את עקריי החוקה והעדכונים החדשים מומלץ לרענן באמצעות ספר האיגוד ועקרי החוקה בגילאים השונים

שיהיה לכולנו בהצלחה
יועד אגמון, מאמן להצלחה

למה אני לא משחק?

סוגי שחקנים או "למה אני לא משחק"

ספסל"למה אני לא מקבל/ת דקות משחק?"
או "אני חושב/ת שמגיע לי יותר דקות!"
או "אתה לא מאמין בי"
או "אין לי ביטחון בגלל שאני לא מקבל/ת דקות משחק"…
כל מאמן מכיר את המשפטים האלמותיים האלה
וכל שחקן בשלב זה או אחר בצורה זו או אחרת מבטא אותם.
אז מה באמת מאמן מחפש אצל שחקן ומדוע מאמן מעדיף שחקן כזה על אחר?
אני מסביר לשחקנים שלי שאני מחפש שני סוגי שחקנים:
1. שחקן שמיצר נקודות
2. שחקן שמיצר כדורים
1. שחקן שמיצר נקודות: 
א. כמובן שחקן קולע / סקורר
ב. שחקן שמוסר אסיסטים ובזכותו נוצר סל
ג. שחקן שנותן חסימה כה טובה שהשחקן עם הכדור נשאר פנוי לגמרי
אישית, אני מקפיד לפרגן לשחקנים ב' וג' כי את ה-א' כולם רואים ומעודדים
2. שחקן שמיצר כדורים:
א. שחקנים שלוקחים ריבאונד הגנה
ב. שחקנים שגורמים לשחקן ההתקפה לזרוק זריקה קשה
(כדי ששחקני 2.א' יקחו יותר ריבאונדים)
ג. חטפני כדורים ושחקנים שגורמים לשחקנים לאבד כדורים
ד. סוחטי עבירות תוקף (שעובדות)
ה. אבל הכי אני אוהב שחקנים שלוקחים ריבאונד התקפה…
(אצלי הם מקבלי את הניקוד הגבוה ביותר!)
רוצים יותר דקות משחק? 
תביאו לי יותר מ-1. או מ-2.

רוצים באמת לשחק הרבה? 
תביאו לי מ-1. וגם מ-2. וכמה שיותר מהם

היכן תוכיחו לי? 
באימונים!
באימונים מוכיחים שיש טעם לקחת איתכם סיכון במשחק!
לרוב אני עובד עם דף סטאטיסטיקה במשחקים, לא עבורי אלא עבור השחקנים, אך על כך במאמר אחר.

לגבי נושא הבטחון, ברור שזה מראה דו צדדית, המאפשרת לראות גם את הצד השני וגם את עצמך, מי נותן בטחון למי?
השחקן למאמן שהוא מחליט לבטוח בו ולתת לו לשחק (על חשבון מצב שיפטרו אותו באמצע העונה) או המאמן לשחקן.

העוגן הן של השחקן והן של המאמן לא יכול להיות בצד השני, הוא חייב להיות בו עצמו אך על כך בהזדמנות אחרת.

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת