קרח מכאן ומכאן


בשנים האחרונות אנו צופים בספורטאים מקצוענים רבים המשתמשים בסוף
פעילות באמבטיות קרח לשיפור ההתאוששות שלהם. נשאלת השאלה האם טכניקה זו אכן טובה לשיפור ההתאוששות? ואם כן האם היא מתאימה לשחקני כדורסל?

כפי שכבר ציינתי במספר מאמרים קודמים, יש לי בעיה אנשים שעושים דברים רק בגלל… שאנשים עושים דברים…

קרח מכאן ומכאן אמבטיות קרח
כשראיתי זאת לראשונה לפני מספר שנים אמרתי לעצמי שזה לא נראה לי הגיוני ומעבר לכך זה נראה ממש ממש לא נעים… אבל לא היה לי שום ביסוס לקביעה שלי חוץ מהתחושה שלי שמשהו לא נכון עבור הגוף קורה כאן.

בשנים האחרונות לאור ריבוי המקרים, יותר ויותר מחקרים צצו בנושא וחלק לא מבוטל שולל את הרעיון של התאוששות מהירה יותר בטבילה במי קרח. הרעיון המקורי של טבילה במי קרח מצביע על הקלה משמעותית במצבי אימן קיצוני ומצב תחרותי עצים לאורך זמן כפי שמופיע בתחרויות בינלאומיות שבו נאלץ הספורטאי תוך זמן קצר להתאושש מהפעילות הקודמת לטובת הפעילות הבאה עוד באותו היום.

אך מחקרים אחרונים מראים, כי טבילה בקרח אינה משפרת התאוששות לטווח ארוך ואף יכולה לפגוע בתהליך ההחלמה אחרי פעילות מאומצת שכן כלי הדם מנועים מלהביא חומרי בניה לאזור הפגוע עקב האטה במחזור הדם כתוצאה מישיבה באמבט קרח: ריכוז מחקרים בנושא. גם אם נגיע למסקנה שאם זה לא יועיל זה לא יזיק יש להבין כי למעט מקרים קיצוניים שחקני כדורסל בארץ ובאירופה משחקים לרוב משחק עד שני משחקים בשבוע, ומתאמנים בין לבין.
במשחקי הכדור, לרוב, ישנה חשיבות דווקא לבנייה הפיזית של השרירים וגם אם טכניקה זו יכולה לעזור לספורטאים בתחרות מרוכזת של מספר ימים שיום יום יש להגיע למקסימום עצימות וההכנה לתחרות נעשית חודשים לפני עם ירידה בעומסים קצת לפני התחרות (תחרויות אתלטיקה למשל) הרי בענפי הכדור (למעט טורנירים מרוכזים) ישנה חשיבות רבה לבניית השרירים במהלך העונה והטבילה במי קרח מורידה את היכולת של הגוף לבנות או לפחות לשמר את מסת השריר.

יתכן שב-NBA שיטה זו יעילה לאור העובדה שכל יומיים שלושה יש להם משחק באינטנסיביות גבוהה ורמת הפגיעה הינה על סף טראומה, אך מכאן ועד לקחת זאת לליגות האירופאיות ולמטה מזה…?

לדעתי, זו עוד דוגמה (לא טובה) שמאמני ושחקני כדורסל לוקחים מענפים אחרים טכניקות מסוימות ואינם עוצרים ובודקים האם טכניקות אלה רלוונטיות לענף הכדורסל.

בהינתן כל זאת יש להבחין בין מצב של התאוששות מפעילות לבין שימוש בקרח במצב של טראומה על מנת למנועה החלמה ארוכה יותר.
נקע, שבר, פריקה וכו'… מחייבים שימוש מהיר ומסיבי בקרח על מנת להפחית את הנפיחות כתוצאה מיציאת נוזלי תא ושטפי דם פנימיים.

בהזדמנות זו ברצוני להתייחס לספרי קרח הנפוץ מאוד במחוזותינו בכל פגיעה טראומטית, אנו רואים זאת בהזדמנויות שונות שהתרפיסט של הקבוצה שולף את ספרי הקרח ומשפריץ אותו באזור הפגוע…
גם כאן יש להבין את המכניקה של הריפוי הטבעי של הגוף, בזמן פגיעה כאמור, נפרצים כלי דם ותאים ונוצרים שטפי דם, אחת הדרכים להפחתת שטפי הדם הינה קירור המקום, אולם ספריי הקרח מקרר זמן קצר ביותר ותוך מספר שניות אפקט הקור החיצוני נעלם, הגוף, שמזהה מקום קר פועל כבדרך הטבע לחמם את המקום ולשם כך מתחיל להזרים לשם כמויות דם גדולות יותר על מנת לחמם את המקום, כיוון שאפקט הקור נעלם אחרי מספר שניות נוצר פרדוקס שבמקום להוריד את שטפי הדם אנו באמצעות ספרי הקרח מגדילים את שטפי הדם.
יש לדעת כי לספרי הקרח יש מקום בפגיעות על אברים צרים, כמו אצבעות הידיים והרגליים, אך כל ניסיון להפחתת הפגיעה באברים גדולים יותר, יגרור את התופעה ההפוכה.

שנהיה כולנו בריאים
אשמח לענות על שאלות בדף בקבוצת הפייסבוק שלנו

יועד אגמון – מאמן
האקדמיה לכדורסל ברשת

להזמנת הספר עולמות מופלאים האימון הקוגניטיבי תגובתי
לחצו כאן