כפי שכבר ציינתי במאמר עקרונות המשחק החופשי, אני מאוד אוהב לעבוד על משחק חופשי. בעיניי זו אינה רק שיטת משחק אלא גם דרך הוראה. יש בו יתרונות טקטיים רבים, אך לא פחות חשוב מכך, זו דרך נפלאה ללמד שחקנים לחשוב כדורסל, להבין מצבים, לקרוא את המשחק ולקבל החלטות נכונות תוך כדי תנועה.
במאמר זה אציג סדרה של משחקונים במצבים של 3 על 3 על 3 על 3, כאשר חלקם ניתנים ליישום גם במסגרת של 4 על 4 על 4. ברמת האימון אני משתמש הרבה מאוד במבנים של 3 על 3, משום שאלו מצבים שמאפשרים מצד אחד מרחב פעולה אמיתי, ומצד שני שומרים על מעורבות גבוהה של כל שחקן. כל פעולה מקבלת משמעות, כל תנועה משפיעה, וכל החלטה נראית מיד לעין. על העומק הרחב יותר של העבודה במצבים הללו ארחיב בהזדמנות אחרת.
כאשר עובדים במשחקונים ובמשחק חופשי, המטרה איננה רק לשחק. המטרה היא להכניס לתוך המשחק עקרונות ברורים שחשובים לנו, כך שהשחקנים לא רק ינועו על המגרש אלא גם ילמדו מה נכון, מתי נכון, ולמה נכון. לכן המשחק החופשי איננו חופש ללא גבולות, אלא מסגרת דינמית שבתוכה אפשר להדגיש הרגלים נכונים, קריאת מצבים, תזמון, תנועה ללא כדור, מרווחים, קבלת החלטות, ותגובה נכונה ללחץ.
אחד הנושאים המרכזיים שאני מקפיד עליהם במיוחד הוא השימוש בכדרור. בעיניי, כדרור הוא אמצעי ולא מטרה. שחקן לא אמור לכדרר כי הוא מסוגל לכדרר, אלא כי יש לכך סיבה אמיתית במסגרת המשחק. לכן אני מגדיר שימוש בכדרור רק באחד משלושה או ארבעה מצבים ברורים. המצב הראשון הוא חדירה לסל, כאשר הכדרור נועד לייצר יתרון אמיתי לכיוון הטבעת. המצב השני הוא שיפור קווי מסירה, כלומר שינוי זווית או מיקום כדי לייצר מסירה טובה יותר, בטוחה יותר או חדה יותר. המצב השלישי הוא הימנעות מהפרת חוק חמש השניות תחת לחץ, כאשר אין אפשרות מיידית למסור והשחקן חייב לשחרר את עצמו ואת הכדור. המצב הרביעי הוא משיכת זמן מבוקרת במצבים של סוף שעון או סוף התקפה, כאשר יש היגיון ברור בניהול של כדור אחד.
מעבר למצבים הללו, אני רואה ברוב מקרי הכדרור הממושך תופעה מיותרת ולעיתים גם מזיקה. מה שאנו רואים לא פעם בכדורסל המודרני, של כדרור ארוך, שוחק וחסר תכלית, פוגע בקצב, מקפיא את שאר השחקנים, מצמצם תנועה ללא כדור, ומקל על ההגנה להתארגן. במקום לייצר יתרון, הוא לא פעם מחסל אותו. לכן, לדעתי, אין טעם ללמד שחקנים לכדרר את הכדור למוות. זה אולי נראה מרשים לעין, אך ברוב המקרים זה איננו כדורסל יעיל.
אני מעדיף ללמד שחקנים לייצר יתרון עוד לפני הכדרור. ההטעיה שלפני הכדרור חשובה בעיניי יותר מן הכדרור עצמו. אם השחקן מצליח לגרום להגנה להגיב מוקדם, לשנות משקל, לפתוח זווית או לאבד שיווי משקל, אז לעיתים די בכדרור אחד או שניים לכיוון הסל כדי להגיע למצב איכותי. זהו כדרור עם מטרה, עם כיוון, ועם תוצאה. לא רצף תנועות אינסופי, אלא פעולה חדה, חכמה ויעילה.
במשחקונים של 3 על 3 אפשר לחנך בדיוק לעקרונות הללו. מספר השחקנים הקטן יחסית חושף מיד כל טעות, אך גם מאפשר ללמד במהירות. כאשר שחקן מכדרר ללא סיבה, כולם רואים כיצד ההתקפה נעצרת. כאשר שחקן משתמש בהטעיה טובה ויוצא בכדרור קצר ונכון, כולם רואים כיצד נוצר יתרון. זו אחת הסיבות שאני אוהב כל כך עבודה במצבים הללו. הם מלמדים כדורסל אמיתי, לא תרגיל מנותק.
המטרה שלי במשחק החופשי היא לאפשר לשחקנים לפתח עצמאות מחשבתית בתוך מסגרת מקצועית ברורה. אני רוצה שהם יבינו מתי נכון לתקוף, מתי נכון למסור, מתי נכון לזוז בלי כדור, ומתי נכון לא לעשות פעולה רק משום שאפשר לעשות אותה. שחקן טוב איננו מי שמבצע הכי הרבה פעולות, אלא מי שמבצע את הפעולה הנכונה בזמן הנכון.
לכן, כאשר אני בונה משחקונים, אני לא מחפש רק תנועה ועניין. אני מחפש למידה. אני מחפש שהשחקנים ילמדו לשחק פשוט, חד, נכון, וחכם יותר. המשחק החופשי, כאשר עובדים עליו נכון, הוא לא ויתור על סדר אלא דרך עמוקה יותר לבנות הבנה, אחריות, יצירתיות וחשיבה כדורסל אמיתית.
אז בואו ונתחיל:
משחקון ללא כדרור – נכון יותר, לדעתי, לאפשר כדרור עד קו החצי, כדי לא לעכב את שטף המשחק סביב איסור כדרור מוקדם מדי. המטרה איננה לעצור את המשחק על עצם הכדרור לפני החצי, אלא לכוון את השחקנים לשימוש נכון, מדוד וחכם בכדור.
לכן ההנחיה שאני ממליץ עליה היא פשוטה וברורה. לכל שחקן מותר כדרור אחד בלבד בכל פעם שהוא מקבל את הכדור. חשוב מאוד להדגיש לשחקנים: הוא יכול להקפיץ פעם אחת, אך הוא לא חייב. כלומר, עצם האפשרות אינה מחייבת שימוש. אם יש מסירה טובה, החלטה מהירה, או יתרון שניתן לייצר ללא כדרור, עדיף לבחור בכך.
הדגש הוא לא רק על הגבלה טכנית, אלא על חינוך למשחק יעיל יותר. השחקן צריך להבין שהכדרור הוא כלי, לא ברירת מחדל. אם בחר להשתמש בו, עליו לעשות זאת מתוך מטרה ברורה ולא מתוך הרגל.
5 כדרורים קבוצתיים – זהו תרגיל שאני מאוד אוהב, משום שהוא מכניס למשחק ממד עמוק של חשיבה, אחריות וקבלת החלטות. בכל התקפה מוקצה לקבוצה מספר כדרורים קבוע מראש. כל שחקן שמקבל את הכדור יכול להחליט אם להשתמש בכדרור אחד, אם לא להשתמש כלל, או אם לנצל את כל מכסת הכדרורים שנותרה לאותה התקפה.
כאן בדיוק נכנס הערך האמיתי של התרגיל. השחקנים אינם פועלים רק באופן טכני, אלא נדרשים לחשוב כל הזמן מה כבר קרה במהלך ההתקפה, כמה כדרורים כבר נוצלו, מה נשאר לקבוצה, והאם נכון להשתמש עכשיו בכדרור או לשמור אותו להמשך. כך נבנים גם תשומת לב גבוהה יותר לפרטים, גם אחריות קבוצתית, וגם הבנה שהחלטה אישית משפיעה מיד על כל מהלך ההתקפה.
זהו כבר לא רק תרגיל של שליטה בכדור, אלא תרגיל של משמעת, מודעות ומשחק קבוצתי. השחקנים לומדים לנהל משאב מוגבל, לקרוא את הסיטואציה, ולבחור מתי נכון ליזום פעולה אישית ומתי נכון לוותר עליה לטובת ההמשך הקבוצתי.בגלל זה התרגיל הזה מפתח לא רק מיומנות, אלא גם חשיבה כדורסל אמיתית.
כדרור חובה – גם זה תרגיל שאני מאוד אוהב, בעיקר משום שהוא יוצר מעין פרדוקס מעניין במשחק. ההנחיה פשוטה: כל שחקן יכול לבצע פעולה התקפית רק לאחר כדרור אחד. לכאורה זו מגבלה, אך בפועל לא פעם היא דווקא משפרת את איכות הפעולה.
לא תמיד קל להסביר מראש מה בדיוק התרגיל הזה יוצר, ולכן ההמלצה שלי פשוט לנסות אותו בפועל. במקרים רבים מגלים שדווקא החיוב לכדרר פעם אחת לפני הפעולה מכניס את השחקן לקצב נכון יותר, עוזר לו לארגן את הגוף, לייצב את ההחלטה, ולבצע את המהלך בצורה חדה וטובה יותר.
חלק גדול מלקיחת המצבים במשחק מתרחש ממילא אחרי כדרור. לכן, כאשר מחייבים את השחקן לכדרר לפני הפעולה, נוצר לעיתים שיפור מפתיע באיכות קבלת ההחלטה ובאיכות הביצוע. במקום פעולה חפוזה או לא מדויקת, מתקבלת פעולה מחויבת יותר, מסודרת יותר, ולעיתים גם יעילה יותר.
בקיצור, זה אחד מאותם תרגילים שלא חייבים להסביר עליהם יותר מדי. צריך לנסות, לראות, ולהרגיש מה זה עושה למשחק. פעמים רבות רק דרך ההתנסות מבינים עד כמה מגבלה קטנה יכולה לייצר שינוי גדול.
תנועה ללא כדור היא אחד הנושאים החשובים ביותר בהתקפה, ובעיניי גם אחד התחומים המוזנחים ביותר בכדורסל הישראלי. לא פעם רואים שחקנים שמתרגלים את עצמם להגיב רק לכדרור של חבר לקבוצה. כלומר, כל עוד אף אחד לא חדר, הם כמעט אינם זזים, אינם יוזמים, אינם משנים זווית, ואינם מנסים לייצר לעצמם מצב. כך נוצרת תלות מוגזמת בשחקן עם הכדור, וההתקפה כולה נכנסת לסוג של קיפאון.
אחת הבעיות המרכזיות נובעת מכך ששחקנים גדלים בתוך משחק חדירות שבו כל תשומת הלב מופנית לשחקן המוביל את הכדור. כתוצאה מכך הם לומדים לנוע רק אחרי שהפעולה כבר החלה, במקום לייצר את התנאים לפעולה עוד לפני כן. במקום לחשוב איך לפנות שטח, איך לפתוח קו מסירה, איך לברוח מהעין של ההגנה, ואיך לייצר יתרון עוד לפני הכדרור, הם מחכים. וההמתנה הזאת הורגת את ההתקפה. היא מאטה את הקצב, מקטינה את כמות האפשרויות, ומאפשרת להגנה להישאר מסודרת ורגועה.
שחקן בלי כדור חייב להבין שהוא חלק פעיל מאוד בבניית ההתקפה. התנועה שלו איננה קישוט ואיננה ריצה סתמית. היא אמצעי ליצירת יתרון. לפעמים זו תנועה לעומק בגב ההגנה, לפעמים יציאה חכמה לקבלת כדור, לפעמים חיתוך בזמן הנכון, ולפעמים דווקא עמידה נכונה שמפנה מקום לאחר. המשותף לכל אלה הוא יוזמה. שחקן איכותי בלי כדור איננו מחכה שהמשחק יקרה לו. הוא עוזר לייצר אותו.
כאן נכנס גם הרעיון המרכזי של יתרון מספרי. בתפיסת ההתקפה שלי אני מנסה לייצר כל הזמן מצבים של יתרון מספרי. הכוונה איננה רק למתפרצת קלאסית של שניים על אחד או שלושה על שניים, אלא ליכולת לייצר בכל רגע נתון מצב שבו יש לנו יותר אפשרויות אפקטיביות מאשר להגנה יש תשובות. זה יכול להיות יתרון בצד חזק, יתרון על קו החדירה, יתרון בזווית מסירה, או יתרון רגעי שנוצר בגלל תזמון נכון של תנועה.
גם במשחק עומד אני שואף כל הזמן לייצר יתרון מספרי. מבחינתי משחק עומד טוב איננו סדרה של תרגילים קבועים בלבד, אלא מנגנון שמכוון ליצור חוסר איזון בהגנה. אפשר לעשות זאת באמצעות תנועה בגב ההגנה, חסימות נכונות, החלפת מקומות חכמה, ופתיחת קווי מסירה. כאשר שחקן נע נכון בלי כדור, הוא מאלץ את ההגנה לקבל החלטה. ברגע ששני מגנים נדרשים להגיב לאותו איום, או שמגן אחד צריך לכסות שתי אפשרויות, כבר נוצרה התחלה של יתרון.
לכן תנועה ללא כדור צריכה להילמד לא רק כעניין של מאמץ ורצון, אלא כמרכיב טקטי ראשון במעלה. השחקנים צריכים להבין שכל תנועה חייבת להיות עם כוונה. לא לזוז כדי לזוז, אלא לזוז כדי לייצר תגובה הגנתית. לא לרוץ סתם אל הכדור, אלא לבחור תזמון, כיוון ועומק שייצרו יתרון אמיתי. ברגע שזה קורה, גם השחקן עם הכדור מקבל תמונה עשירה יותר, וגם כל ההתקפה הופכת לחיה, חכמה ומסוכנת יותר.
בסופו של דבר, התקפה טובה איננה נשענת רק על יכולת אישית של יוצר אחד. היא נשענת על חמישה שחקנים שחושבים יחד, נעים יחד, ומבינים שהיתרון נבנה עוד לפני המהלך האחרון. מי שמבין תנועה ללא כדור, מבין למעשה איך לייצר התקפה. ומי שמבין יתרון מספרי, מבין איך לגרום להגנה להיות תמיד צעד אחד מאחור.
משחקונים לתנועה ללא כדור:
חמשת העמדות – לפני שניתן ללכת לסל, הכדור חייב להגיע במסירה לכל אחת מחמש העמדות על המגרש. כמובן שניתן להרחיב את התרגיל ולהוסיף גם את עמדות הפוסט. רק לאחר שהכדור עבר במסירה בכל העמדות שהוגדרו מראש, מותר לתקוף את הסל.
זהו תרגיל מצוין משום שהוא מכריח את הקבוצה לחשוב משחק ולא רק לשחק אותו. השחקנים אינם יכולים למהר לפתרון הראשון שנראה לעין, אלא חייבים לבנות את ההתקפה בסבלנות, בתיאום ובמודעות למה שכבר נעשה ומה עדיין חסר. כתוצאה מכך הם לומדים להבין טוב יותר את מבנה ההתקפה, את חשיבות המרווחים, ואת הערך של כל עמדה בתוך המשחק הקבוצתי.
הערך המרכזי של התרגיל הוא בלימוד תנועה ללא כדור. כאשר השחקנים יודעים שהכדור חייב להגיע לכל העמדות, הם מבינים שלא מספיק לעמוד ולחכות. עליהם לנוע נכון, לפתוח זוויות מסירה, להחליף מקומות בזמן הנכון, ולסייע זה לזה לייצר רצף התקפי איכותי. כל שחקן נדרש להיות פעיל גם בלי הכדור, משום שההתקפה תלויה ביכולת של כולם להשתלב במהלך.
בנוסף, התרגיל מפתח חשיבה טקטית קבוצתית. השחקנים צריכים לזהות אילו עמדות כבר קיבלו כדור, אילו עמדות עדיין לא היו חלק מן המהלך, ואיך נכון להוביל את ההתקפה כך שתישאר זורמת ולא תהפוך למסירה טכנית וחסרת משמעות. במילים אחרות, הם לומדים לשלב בין משמעת קבוצתית לבין קריאת מצב אמיתית.
התרגיל גם מחייב רמת ריכוז גבוהה ותשומת לב מתמדת למה שקורה במהלך המשחק. שחקנים שאינם מרוכזים מאבדים את רצף המהלך, שוכחים לאילו עמדות כבר הועבר הכדור, ומתקשים לקבל החלטות נכונות. לכן זהו תרגיל שמחנך לא רק להבנת משחק, אלא גם לערנות, אחריות, ושותפות אמיתית בתוך ההתקפה הקבוצתית.
מסירות לנקודות – זהו עוד תרגיל שאני מאוד אוהב, משום שהוא מכניס למשחק ממד חזק של שיקול דעת, אחריות וקבלת החלטות תחת מתח. בכל התקפה הקבוצה מנסה לצבור כמה שיותר מסירות, כאשר כל מסירה שווה נקודה אחת ונכנסת למאגר הנקודות של אותה התקפה. בשלב מסוים, לפי בחירת הקבוצה, הכדור נזרק לסל. אם הסל נקלע, כל הנקודות שנצברו במהלך ההתקפה נחשבות לזכות הקבוצה. אם הזריקה לא נכנסת, הקבוצה מאבדת את כל מה שצברה באותה התקפה.
כאן בדיוק נמצא הערך הגדול של התרגיל. השחקנים נדרשים כל הזמן להחליט האם להמשיך לצבור נקודות דרך מסירות נוספות, או לעצור ולקחת את מה שכבר נבנה באמצעות זריקה במצב נוח. במילים אחרות, זהו תרגיל שמכריח את הקבוצה לשקול בכל רגע את היחס בין סבלנות לבין ניצול הזדמנות.
התרגיל מלמד את השחקנים להבין שלא כל מצב טוב צריך להידחות, אך גם שלא כל אפשרות מוקדמת מחייבת סיום מיידי. הם לומדים לקרוא את איכות ההתקפה, לזהות מתי נבנה מצב קל לסל, ולהחליט האם נכון להמר על עוד מסירה ועוד נקודה, או האם נכון לקטוף את מה שכבר הושג לפני שההזדמנות תיעלם.
מעבר לכך, זהו תרגיל שמפתח חשיבה קבוצתית אמיתית. כל מסירה הופכת לבעלת ערך, וכל החלטה אישית משפיעה על הרווח של כל הקבוצה. השחקנים מבינים שהמטרה אינה רק להזיז את הכדור, אלא לנהל התקפה עם היגיון, סבלנות ומשמעת. כך התרגיל מחזק גם תנועה ללא כדור, גם דיוק במסירה, גם הבנת מצבים, וגם את היכולת לבחור נכון את הרגע שבו עוברים מצבירה למימוש.
בסופו של דבר זהו תרגיל נהדר ללימוד איזון בין בניית התקפה לבין סיום התקפה. הוא מלמד את השחקנים לחשוב, לא רק לפעול, ולהבין שבכדורסל טוב צריך לדעת לא רק איך לייצר, אלא גם מתי לעצור ולקחת.
כיבוש עמדה – בתרגיל זה מגדירים מראש עמדה שאליה הכדור חייב להגיע, למשל עמדת הפוסט. רק לאחר שהכדור הגיע במסירה לאותה עמדה, מותר ללכת לסל.
זהו תרגיל שמלמד לבנות התקפה עם מטרה ברורה, מחזק תנועה ללא כדור, ויוצר חשיבה טקטית קבוצתית. השחקנים לומדים שלא למהר לפעולה הראשונה, אלא לעבוד יחד כדי להביא את הכדור לנקודה משמעותית ורק משם לתקוף.
שלוש על ארבע – ההתקפה משחקת בהרכב חסר מול ההגנה, ניתן גם לשחק 5 נגד 6 (משחק העז).
חסימות הפוכות – חלק מרכזי מההתקפה שלי מושתת על חסימות רחוקות מהכדור בפעולה אחת אני מפנה את הכדור לחדירה לסל מפנה שחקן לקליעה ומייצר יתרון מספרי בסיבוב של השחקן החוסם… משחקון זה דורש שהחוסם והנחסם לפתוח 2 קווי מסירה, ניתן לעשות סל רק ע"י החוסם או הנחסם אבל אם אחד מהם לא פתח קו מסירה הכדור עובר לקבוצת ההגנה.
סל חופשי – משחקים בצורה חופשית, אך יש דגש מיוחד על איכות בחירת הזריקה. סל שנכבש ללא שחקן הגנה מזכה בשלוש נקודות, ואילו כל סל אחר מזכה בנקודה אחת בלבד.
מטרת התרגיל היא לעודד את השחקנים ליצור ולקחת מצבים חופשיים, ולא להסתפק בזריקות קשות מול הגנה. כך השחקנים לומדים לחפש יתרון אמיתי, לנוע נכון בלי כדור, לייצר מסירה נוספת כשצריך, ולהבין שלא כל סל שווה אותו דבר מבחינה התקפית. זהו תרגיל שמחנך לבחירת זריקות טובה יותר, לסבלנות התקפית, ולשאיפה מתמדת להגיע לזריקה איכותית ולא רק לזריקה אפשרית.
כל הסלים – דוגמה למשחק כאוטי: משחקים 3 על 3 על כל הסלים במגרש, כאשר כל קבוצה שמחזיקה בכדור יכולה לבחור בכל רגע לאיזה סל לתקוף.
כן, זה בלאגן, וכבר אמרנו את זה. אבל דווקא בתוך הבלגן הזה אפשר לראות מי באמת חושב כדורסל. מי מזהה מרחב, מי קורא מצבים, מי מגיב מהר, מי מבין מתי לשנות כיוון, ומי יודע לקבל החלטה נכונה בתוך מציאות משתנה.
זהו משחק שמוציא את השחקנים מאזור הנוחות, שובר דפוסים קבועים, ומחייב ערנות, הסתגלות וחשיבה מהירה. בתוך הכאוס מתגלה מי רק משחק, ומי באמת מבין משחק.
משחק מהיר – 10 שניות לכל קבוצה יש רק 10 שניות לעשות סל.
שריקה עזיבה – משחקים רגיל אך בשריקה קבוצה עם כדור חייבת לעזוב את הכדור ולחזור להגנה, הקבוצה השניה הופכת לקבוצת התקפה ומנסה לייצר נקודות לפני השריקה הבאה
משחק החדירות
אתייחס למשחק החדירות בהזדמנות אחרת, אך כבר עכשיו אפשר לשלב כמה הגבלות שמכוונות את החשיבה וההבנה ההתקפית.
ניתן ללכת לסל רק לאחר שהכדור הגיע פעם אחת לצבע באמצעות כדרור. ההגבלה הזו מכוונת את השחקנים לייצר קודם איום אמיתי על הטבעת ורק לאחר מכן לחפש את הסיום.
אפשרות נוספת היא לקבוע שניתן ללכת לסל רק לאחר שלושה מצבים של חדירה לסל במהלך אותה התקפה. תרגיל כזה מחייב את הקבוצה ליזום שוב ושוב לחץ על ההגנה, ולא להסתפק בהנעת כדור חיצונית בלבד.
ניתן גם להגדיר שהסיום המותר הוא רק משני אזורים מסוימים, או מקו שלוש הנקודות או מתוך אזור שלוש השניות. כך השחקנים לומדים להימנע מפתרונות ביניים נוחים מדי, ולכוון או לזריקה חיצונית ברורה או לסיום קרוב וחד ליד הסל.
אפשרות מעניינת נוספת היא לשחק חמישה נגד ארבעה, אך לקבוע שסל מחוץ לקו שלוש הנקודות ייחשב רק אם הכדור הגיע קודם מתוך הצבע לאחר חדירה לסל. במקרה כזה השחקנים לומדים שהזריקה מבחוץ איננה מטרה בפני עצמה, אלא תוצאה של חדירה שיצרה כיווץ הגנתי ויתרון אמיתי.
כל ההגבלות הללו נועדו לכוון את ההתקפה ליצירת יתרון, לחזק הבנה טקטית, וללמד את השחקנים שלא מספיק רק לשחק, אלא צריך לדעת איך לבנות מצב נכון לפני שמסיימים.
המלצה שלי בכל אימון כזה לבצע מעקב סטטיסטי: סטאטיסיטקה למשחק חופשי
אשמח לענות לשאלות בנושא בקבוצת הפייסבוק שלנו סוגיות בלימוד ואימון כדורסל
להזמנת השתלמות בנושא חשוב זה באגודות כיצד בונים את המשחק החופשי על כל מרכיביו ברמות השונות.
0506-6161-57
להזמנת השתלמויות מאמנים – 0506616157
BEST U CAN B
בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת
| למידע נוסף | להזמנת הספר | להורדת האפליקציה | למאמרים | להזמנת ערכה |