צעד ראשון

צעד ראשוןצעד גדול לשחקן צעד חשוב לאנושות… (שמשחקת כדורסל)

שאלה… מתוך סך כל האימונים שלכם, כמה זמן אתם מקדישים על כדרור?
10%, 30% 90%…

אני חייב לומר שאני מוצא את ההשקעה בכדרור והכדרור האינסופי או כפי שאני מכנה כדרור הכדור למוות… כהשקעה עם פירות מועטים וזאת משני טעמים עיקריים:

  • חלק גדול מהשחקנים לעולם לא יצליח לשלוט בכדרור ברמה כזו שבאמת ייתן לו יתרון משמעותי
  • המשחק ששחקן מנסה לחדור לסל, נכשל, עושה "רברס", מנסה מצד שני, שוב "רברס" אולי משם… לא אהוב עלי במיוחד או נכון יותר במיוחד לא אהוב עלי.

לדעתי, החדירה לסל בסופו של דבר תמיד תפגוש את הקבוצה היותר טובה ממני בהגנה ונגדה שיטה זו לא תעלה יפה או כפי שנאמר באחד ממערבוני הילדות שלי: "דע לך ילדי, שתמיד בעיר אחרת ילד אחר מתאמן ויורה טוב יותר ממך והוא זה שביום מן הימים יהרוג אותך"

אישית אני מעדיף תנועה בלי כדור בצד החלש מאשר חדירה לסל עם ראש בקיר ע"י כדרור…
(אבל זה רק אני)

הצעד הראשון – במאמר ווידאו זה, אני דווקא רוצה להתייחס לנושא הצעד הראשון, רוב השחקנים מסוגלים באמצעות כדרור אחד או שניים להגיע עד לטבעת ממצב התקפי סביב הקשת, טכניקה זו לא דורשת שליטה גבוהה בכדרור הכדור אך היא כן דורשת יציאה חזקה מהמקום ושימוש בהטעיות יעילות לפני כדרור.

על מנת שטכניקה זו תעבוד יש להקפיד על מספר עקרונות:

  • קריאה נכונה של מה שההגנה נותנת לי (הרחבה על כך )
  • שימוש נכון בעבודת האגן ויציאה מהאגן ולא מהרגל (הרחבה על כך )
  • ירידה נמוכה של הגוף עד כדי מצב מקביל לקרקע
  • שליחת רגל רחוקה קדימה
  • דחיפה עם הרגל האחורית לצעד רחיפה
  • נעילה נמוכה של שחקן ההגנה
  • כדרור הכדור בין הרגליים למניעת הפרת צעדים

כל העקרונות הללו הינם עקרונות הכרחיים ליציאה בצעד ראשון ויצירת יתרון על שחקן ההגנה ואתייחס אליהם במאמרים נפרדים תחת הקטגוריה "לפני כדרור"

בווידאו זה אני מדגים מספר עקרונות ותרגילים של צעד ראשון, יציאה מהמקום ואימון הגוף לירידה נמוכה ודחיפה חזקה של הגוף עם הרגל האחורית ועבודה על כוח מתפרץ

תהנו
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

כי-שרון

כישרון, מתי הוא באמת יתרון?

מתי הסתכלתם על שחקן ואמרתם לעצמכם:
זה הולך להיות שחקן או שחקנית!?
(המאמר נכתב בלשון זכר אך מתאים גם לכל הכוכבות שבנינו כמובן)

על סמך מה קבעתם את הקביעה הזו שאותו "כוכב" שקולע 30 נק' בילדים לאומית אכן הולך להיות שחקן?

מהם למעשה הפרמטרים שיש לשים אליהם לב כאשר אנו מגדירים לעצמנו אילו שחקנים יהפכו להיות שחקנים "חבל על הזמן" ואילו שחקנים פשוט… חבל על הזמן?

יכולות אתלטיות בגילאים הצעירים:
"תראה… הוא כבר מטביע" או "תשמע יש לו צעד ראשון מדהים לגיל שלו" ועוד סופרלטיבים כאלה ואחרים שנתקלתי בהם בעשרות שנותי בענף… אז, אם זה בא מאביו התומך או מאימו האוהבת ניתן להתיחס בסלחנות ובהבנה.
אך כשזה בא ממאמן שאמור לשים לב לפרמטרים נוספים, אני אומר לעצמי כך אנו מפספסים את הדור הבא של הכדורסלנים הארצישראלים.

כולנו למדנו בקורס מאמנים על הגיל הביולוגי, הכרונולוגי, והפסיכולוגי… ומי שהקשיב בשיעורים האלה גם יכול היה להבין מה זה אומר לגבי ילדים בני אותו גיל שאחד סיים את התפתחות שלו ואחד שטרם החל… ומה המשמעות של זה כששניהם בכיתה ח' או י' או יב'…

כולנו גם נתקלנו בילדים שבכיתה ח' קלעו 40 נק' למשחק בכיתה י' קלעו 20 נק' למשחק ובכיתה יב'… עברו להיות מדריכים בצופים…

כולנו נתקלנו באותו ילד שהאבא שלו 2.00 מ' האימא 1.80 מ' האחים שלו הרבה מעבר לממוצע…והוא יושב על הספסל מעביר מגבות כי "הוא חלש פיזית"…
ברור שהוא חלש פיזית! הוא טרם עשה את הקפיצה שלו לכיוון ה-2.00 מ' אבל כשהוא יעשה זאת זה כבר יהיה מאוחר!
אבל… הרי חייבים לנצח את המשחק לא? והוא… הוא עלול להרוס לנו…
נכון? לא נכון!!!

תאמינו לי אף אחד לא יזכור אם לקחתם או לא לקחתם אליפות (לקחתי כמה וכמה) אבל אם שחקן אחד משלכם יגיע לאן שהוא… אז יזכרו גם יזכרו מה אתם עשיתם למענו!

המרכיב הפיזי הינו מרכיב חשוב ביותר אך הוא רק חלק אחד במכלול מורכב של אירועים.
לנתונים הפיזיים, שהם חלקם גנטיים, חלקם נרכשים, וחלקם תלויי תרבות יש משמעות רבה אך הם רק חלק אחד במכלול מורכב של אירועים והייתי אף מוסיף מכלול של צרופי מיקרים.
הגנטיקה תקבע למשל (לאו דווקא תחזה אך בהחלט תקבע), סוגי סיב שריר, מוטת גפיים ואפילו מרכיבי תגובה שונים. אליהם מצטרפים יכולות נרכשות, כמו למשל חיזוק שרירים, לימוד תנועה וכמובן התרבות, תרבות הספורט באותו אזור מגורים של השחקן הכוללת בתוכה הרגלי אכילה, שינה, צריכת חומרים, תמיכה סביבתית ועוד…

אז על מה כן להסתכל כשאנו רוצים ל"סמן" שחקן כפוטנציאל בקבוצה או באגודה או במחזור?
אני מחפש פוטנציאל, הפוטנציאל יכול לבוא בכמה מקומות, הפוטנציאל מגדיר את הכישרון…

Got_Talent_logo[1]

מה הוא כישרון?
כישרון הינו תכונה מולדת הנותנת יתרון מסוים לאדם על פני שאר האנשים העוסקים בתחום.
יש להבדיל בין נתון לבין כישרון, גובה של 2.10 מ' אינו יתרון בכדורסל… גם מהירות לא וגם כוח לא…
אלה הם נתונים, בדיוק כשם ששחקן בגובה 1.70 מ' אינו חיסרון! כל אלה הם נתונים, השאלה היחידה הנשאלת, מה עושים עם הנתונים הללו… כיצד הופכים את הנתונים הללו ליתרון יחסי על פני שאר האנשים העוסקים בתחום…
וזו השאלה שאנו כמאמנים צריכים לשאול את עצמנו כאשר אנו מחליטים לסמן שחקן זה או אחר!

פעמים רבות ניתן לראות כי הכישרון הכי משמעותי בארץ הוא להיות "הבן של…" גם זה כישרון, כי מה יותר מולד מאשר להיות "הבן של…"?

סוגי אנטליגנציות
על אנטליגנציה חשיבתית תבונית – IQ, כולנו שמענו, אפילו אנטליגנציה רגשית נכנסה בשנים האחרונות לספקטרום המונחים שלנו אך ישנם עוד עשרות סוגי אנטליגנציות בתחומים מתחומים שונים.
אחת ההגדרות למונח אנטליגנציה הינה: "מכלול הכישורים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות בצורה יעילה"

הווארד גרדנר, פירסם בשעתו את תאורית האנטליגנציות המרובות שלו בה הוא מדבר על 8 סוגי אנטליגנציות, אני בדרך כלל מתייחס ל-12 סוגי אנטליגנציות שונות ששילוב מוצלח של לפחות 5 מהם אצל שחקן נותן יתרון משמעותי בדרך להצלחה:

שניים עשר האינטליגנציות:

מהי אינטליגנציה?
לפי הווארד גרדנר "היכולת לפתור בעיות או ליצור תוצרים שיש להם ערך במסגרת תרבותית אחת או יותר" (הווארד גרדנר, פרופ´ לנוירולוגיה ולפסיכולוגיה)

יכולות יכולות להיחשב לאינטליגנציות ובלבד שהן עונות על הקריטריונים הבאים:

  • כושר שאפשר לזהות באזור מובחן במוח (ולהרוס על ידי פגיעה).
  • כושר שאפשר לבטאו בעזרת מערכת של סמלים כמו: כתב, מספרים, תווים, מבנים ועוד.
  • כושר שאפשר לפתחו באמצעות למידה ולהגיע בו לדרגת מומחיות גבוהה.
  • כושר שיש יחידים המצטיינים אך ורק בו.

כפי שציינתי אני מזהה 12 סוגי אינטליגנציות 

  1. אינטליגנציה בין אישית חברתית
  2. אינטליגנציה גופנית תנועתית
  3. אינטליגנציה יישומית
  4. אינטליגנציה יצירתית
  5. אינטליגנציה לשונית
  6. אינטליגנציה מוסיקלית
  7. אינטליגנציה מרחבית
  8. אינטליגנציה מתמטית לוגית
  9. אינטליגנציה נטורליסטית
  10. אינטליגנציה תוך אישית (פנימית)
  11. אינטליגנציה רגשית
  12. אינטליגנציה תפיסתית

לכל אחת המאינטליגנציות הנ"ל יש ביטוי במשחק הכדורסל וכמובן לא כולן חשובות באותה המידה, אך שילוב נכון יכול לתת תוצאות רצויות והכרתן יכולה לתת פיתרון במקום שיש קושי.
נושא זה הינו רחב מדיי וקצרה היריעה מכדי שאוכל להתיחס לכל אחת מהאנטליגנציות הנ"ל אך אשמח להרחיב על נושא זה בהזדמנות אחרת.

אנטליגנציות אלה ופיתוחן מאפשרות תכונות חשובות אצל שחקנים (וכנראה בכלל בחיים) אז ברשותכם אתייחס מעט לנושא התכונות הרצויות כפי שאני מוצא אותם אצל השחקנים היעילים והמוכשרים.

מהירות תגובה – "הוא חיית משחק"… מה זה אומר למעשה? זה אומר שהוא מגיב מהר והחלטי ונכון למצבים במשחק…
תגובה מהירה נכונה למצבים משתנים במשחק, זוהי לדעתי התכונה המשמעותית ביותר לכל שחקן כדורסל, לאו דווקא גיוון תנועה, אלא התאמת התנועה לתגובה מהירה נכונה למצבים משתנים במשחק.

מהירות תגובה מורכבת מכמה יכולות, חלקן מגיעות ממערכת העצבים וחלקן מגיעה ממערכת השרירים, השילוב בניהם הוא שיוצר את היכולת המשמעותית להגיב נכון.
בחלק גדול מהתרגילים של האימונים אישיים בכדורסל אני מביא דוגמאות ומתייחס בהרחבה לנושא זה.

מנהיגות – לא זיהיתי העדר יכולת זו אצל אף שחקן מצליח! רובם המוחלט של השחקנים ברמות הגבוהות בעלי תכונה זו, גם אם לא מזהים אותה ממבט ראשון, הדוגמה הטובה לכך, אף שחקן ללא יכולת זו לא יקבל מספיק כדורים במשחק על מנת להחשב לשחקן מוביל, ברור שיש רמות וצורות שונות שתכונה זו באה לידיי ביטוי אך ללא ספק זו תכונה הכרחית לכל שחקן מצליח.

תקשורת בין אישית – תקשורת בין אישית אינה בהכרח היכולת לשוחח אלא היכולת לקלוט מסרים ולהעביר מסרים מדוייקים בכל דרך, לעיתים זה רק בהינד ראש, או בהרמת יד… תקשורת בין אישית הינה מרכיב הכרחי לשחקנים בכל ענפי משחקי הכדור, ובענף הכדורסל בפרט.

התמדה – כנראה זו התכונה היוצרת ווינרים אמיתיים, כי ההבדל בין הווינר ללוזר אינה כמות הנפילות שכל אחד מהם נפל.
הווינר יקום עוד פעם אחת נוספת כדי לעשות זאת שוב, ויתן לעצמו את הסיכוי הנוסף להצליח במשימה.
ווינריות הינה תוצאה של ההתמדה ולא תכונה עצמאית, הווינר ימשיך לנסות ולא יוותר.
דרך אגב, לא בהכרח בגלל אופטימיות יתירה לעיתים דווקא הפסימיות היא זו שמובילה אותו או אותה לבצע פעולה אחת נוספת.

במשך השנים הבנתי שהכישרון הכי גדול אצל שחקן הינה ההתמדה, ההתמדה מאפילה על כל תכונה אחרת בדרך להצלחה בלעדיה לא תתכן הצלחה ואיתה שחקנים בינוניים הופכים לכוכבים.

לב – שחקן נשמה… את האמת, או שיש או שאין! אבל כשיש איזה כיף! בדרך כלל זה בא עם התמדה את כשרון הלב או כשרון הנשמה קשה למדוד וקשה לעבוד ולפתח אך תרומתו תמיד מעל לכל.

מבחן אחד – לרוב, במבחן אחד פשוט אני יכול לקבל תמונה האם אותו שחקן באמת כישרוני, המבחן הוא: תפיסת הכדור בריצה המתרחקת מהכדור, התנועה שלו אל הכדור, היכולת שלו להוריד את הכדור לריצפה בזמן ויעילות התנועה שלו במהלך תרגיל זה יכולה לתת לי במבט אחד מה רמת הכישרון שיש לשחקן…
וגם על זה ניתן לעבוד. (והיא כפופה לשאר הפרמטרים שלעיל)

אז… מתי הסתכלתם על שחקן או שחקנית שלכם ואמרתם לעצמכם: גדל כאן כוכב!
המלצה שלי, בפעם הבאה שאתם מסתכלים עליהם או עליהן תנסו לדמיין אותם בעוד 10 שנים, ולא מה שהם עושים היום, ותתחילו בבקשה את הספירה מגיל 15 ולא מגיל 10!

לקביעת השתלמות מאמנים בנושא או קבלת עדכונים לגבי ההשתלמויות הבאות:
נא להכנס לכתובת www.BBCay.net

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

אסיסט או איבוד

1982855_10201794204072376_1750728777_o

לפני מספר שנים פנה אלי גיא אוד שאעבוד איתו עבודה אישית, באותה תקופה הוא שיחק בעמדה 3 כ"קומבו גארד", אמרתי לו שאם הוא רוצה להגיע למשהו הוא חייב להפוך להיות רכז ולשפר את יכולת הקליעה שלו מבחוץ.

בשלב הראשון גיא לא אהב את רעיון "הרכזות" אבל אחרי מספר ימים הוא חזר אלי והתחלנו לעבוד, לא עבדנו על שליטה בכדור (הייתה לו כבר שליטה טובה בכדור, ישנם סרטונים המעידים על כך) לעומת זאת, עבדנו על מסירות בתגובה מהירה למצבים משתנים, כל מיניי מסירות בכל מניי מצבים, מסירות שיש להן שם ומסירות שאין להן שם…
לא עבדנו על הטכניקה של המסירות כי אם על היכולת שלו להגיב מהר ולהיות מסוגל לשחרר כדור מדוייק תחת לחץ לשחקן בתנועה.

אין ספק שבגלל שגיא לא היה בהגדרה קלעי אלא יותר 3 מוביל כדור היה לו קל יותר להסב את המשחק שלו לעמדת רכז.
הסבת שחקנים מעמדה 2 ל-1 (או להיפך) קשה בהרבה, ולא רק בגלל הסיבה שאלה דרישות קוגניטיביות-רגשיות שונות ואף הייתי אומר סותרות (אני מעביר הרצאה מלאה בנושא זה)

מעבר לכך תפקיד הרכז, מבחינתי, אינו לשלוט בכדור, או למסור הכי הרבה אסיסטים… מבחינתי תפקידו לשלוט בקבוצה, בקצב, בהבנה מי חם ומי לא צריך כרגע לקבל כדור גם אם הוא פנוי.
מבחינתי הרכז הוא איש הקשר בייני לבין כל מה שקורה במגרש, במהלך השנים בכל פעם שהיה לי רכז טוב הפכתי למאמן מנצח ובכל פעם שלא היה לי רכז…

מבחינתי ישנם שני מרכיבים עיקריים למסירות בזמן משחק: 

  • תגובה מהירה ונכונה לשחקן פנוי
  • רגש במסירה שמגיע מאותו המקום של הקליעה לסל

כדי שאלה יקרו יש צורך להקפיד על:

  • הרמת הראש מהרגע שהכדור מגיע לשחקן ואף לפני כן
  • תנועות יעילות וכדרור קצר ומהיר ולא תנועות ארוכות

כדי להבין למה אני מכוון אני מציע לכם לצפות במשחקים שלו מהליגה השנייה בגרמניה.
שימו לב לארבעת המרכיבים שציינתי וכיצד הם באים לידיי ביטוי במשחק:

הם לא באו מתרגול טכניקה אלא הקפדה על ארבעת המרכיבים שצויינו לעיל

עלי לציין כי ישנם מרכיבי אישיות חשובים ההופכים שחקן להיות רכז אך על כך בפעם אחרת, כן אוֹמר שהמרכיב החשוב ביותר עבור כל שחקן ועבור כל אחד המעוניין להגיע להשגים הינה עבודה נכונה ועקבית ולעיתים אף סיזיפית עד להשגת המטרה.

אחת הטעויות לדעתי בבחינת יעילות הרכזים הינה בדיקת היחס בין איבודים לאסיסטים של שחקן, בדיקה זו אינה רלוונטית ואינה נותנת אינדיקציה אמיתית ליעילות השחקן בטח לא רכז, הבדיקה צריכה להיות מהירות המשחק וכמות הפוזשנים מול איבודי כדור שהשחקן מעורב בהם.
בדיקת יחס איבוד/אסיסט מייצרת שחקנים מאופקים ולא יצירתיים כמובן שרכז שמאבד יותר מדיי כדורים עדיף לו אולי שלא ירכז או לחילופין שיעבוד דווקא על תגובה מהיר ולא בהכרח על טכניקת המסירה כפי שנהוג לחשוב.

עם השנים עבדנו גיא ואני גם על הקליעה שלו שבכל קנה מידה הייתה בלשון המעטה… גרועה ביותר, הצלחנו לתקן הן את הטכניקה והן את התוצאות בזמן משחק אך על כך בהזדמנות אחרת.

איבודי כדור הינם חלק ממשחק הכדורסל, וככל שניתן לגיטימציה לשחקנים שלנו כן לאבד כדור כל עוד הם רצים ומשחקים מהר הרי שממצב זה נוכל לקבל הרבה יותר נקודות קלות וכמות האיבודים יהיו פחות משמעותיים.

זו שיטה שפיתחתי עם השנים ואני קורא לה – ייעול ותיעול תנועה – בשיטה זו ניתן להגיע לדיוק תנועתי באמצעות הבנה קוגנטיבית ולאו דווקא באמצעות "עבודה קשה".

מהניסיון שלי בעבודה נכונה באימונים ניתן להוריד את כמות האיבודים הקבוצתיים בלי לפגוע במהירות המשחק ולהגיע עם קבוצות שמתחילות עונה עם מעל 20 איבודים למשחקים עם לא יותר מ-12 איבודים למשחק מבלי להוריד את קצב המשחק, אך על כך בפעם אחרת.

אתם מוזמנים להיכנס לדף הפייסבוק של גיא, ללחוץ LIKE ולעקוב אחריו

גיא מחזיק בראש הליגה השניה בגרמניה ביחס בין אסיסטים לאיבודים – 7.4 אסיסטים מול 2.5 איבודים
עונת 2012-13

אם גם אתם מעוניינים לשפר את היכולת שלכם כשחקנים, לשנות את התפקיד שלכם על המגרש או פשוט להיות הרבה יותר טובים לקראת העונה הבאה
הנכם מוזמנים להיכנס ל-תאום ומידע נוסף על אימונים אישיים

למאמרים נוספים בנושא מסירות

בהצלחה לכולם
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

אוהבים לשחק

מי משחק משחקים?
12228139_4ef25c0aa4db9[1]ישנן ארבע רמות של משחקים רשמיים ולעיתים קרובות אנו מערבבים בניהן.
כשאני רואה מאמן ילדים, נערים ואף מאמני נוער שבונים את הטאקטיקה ואת הקבוצה שלהם כאילו שזו קבוצת בוגרים או לחילפין כאילו זו קבוצת קולג' אני אומר לעצמי, מישהו למעלה במערכת התבלבל…

אז כדי לעשות סדר אני מציע להתיחס לארבע רמות של הכשרה על פי שיוך הקבוצה לרמות:

  • ספורט עממי
    משחקים שעצם ההשתתפות בהם היא החשובה – בתי ספר לכדורסל, תחרויות מתנ"סים וכו'…
  • ספורט תחרותי
    משחקים שהניסיון לבצע את המרב היא החשובה (לא בהכרח התוצאה) – משחקי ליגה לנערים לאומית ומעלה.
  • ספורט הישגי
    משחקים שהתוצאה הסופית בהם היא החשובה והמטרה העיקרית הינה לנצח – משחקי בוגרים, נבחרות אזוריות, כדורסל מקצועני.
  • ספורט הישגי בינלאומי
    ובכן… לעיתים עצם ההישתפות היא הישג כשלעצמו אך ברור שהמטרה הינה הרמה הגבוהה ביותר שניתן להגיע אליה – אולימפיאדה, אליפויות עולם וכדומה.

שורה תחתונה המטרה שלנו (לעניות דעתי) כמאמנים ואגודות, צריכה להיות להכשיר כמה שיותר שחקנים להגיע לנבחרות בינלאומיות ולשאוף הכי גבוה שניתן מבלי לפספס את אותם שחקנים שמבחינתם המשחק הינו ברמה של ספורט עממי/תחרותי והם אוהבים לשחק ומסוגלים לתרום לקבוצה בהם הם נמצאים.

אני ממליץ מאוד לבנות את האימונים בהתאם כמו גם את הצפיות מהקבוצה שלכם בניכם לבין עצמכם כמאמנים וביניכם לשחקנים ולהורים שלהם בין השאר כדי לחסוך תסכול בהמשך אך גם על מנת להבין איזה סוג של אימון עליכם לבנות להכין את השחקנים שלכם להשגת המטרה שלהם

בהצלחה
יועד אגמון

משחקוני אחיזת כדור

מחפשים משחקונים ללימוד ותרגול אחיזת כדור? הגעתם למקום הנכון!

להורדת משחקונים ללימוד ותרגול אחיזת כדור
עשרות משחקונים ללימוד ותרגול אחיזת כדור לבתי ספר לכדורסל וקבוצות בסיס

מאמרים נוספים ל-בתי ספר לכדורסל

מוזמנים לשאול שאלות ולהגיב: בדף האקדמיה לכדורסל ברשת

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת