ללמוד לאהוב לשחק

אחרי שהשתחררתי מהצבא פנו אלי מעיריית ירושלים מחלקת הכדורסל לפתוח בי"ס לכדורסל באחד המרכזים בעיר
הסכמתי להצעה אך היו לי שני תנאים:
1. אני בוחר את המדריכים שמתאימים לי
2. אני קובע את תוכנית העבודה במרכז
שני תנאי התקבלו, את אחד המדריכים שעבד איתי כולם מכירים כיום כאחד המאמנים המובילים בליגת העל ובנבחרות הצעירות ובאוסטרליה.
שניהם היו תלמידים בביה"ס לאומניות בירושלים ויחד בנינו, אספנו ותרגמנו משחקים שיוכלו להוות בסיס עבור השחקנים הצעירים ב"איהוב המשחק" בגילאים הצעירים. באותה תקופה (ולצערי גם היום) ההדרכה של ילדים קטנים, מצ'עממת וחד גונית במקרה הטוב או פשוט לא קיימת במקרה הרע.
אחת הבעיות שזיהיתי ששחקנים כבר בגיל צעיר מאוד חשופים ללמידה אינטנסיבית ביסודות המשחק ואחרי שנתיים שלוש כשהם כבר מגיעים לקבוצות היצוג הם "שבעים" ילד בכיתה ו' שבע מכדורסל כי 5 שנים לימדו אותו מסירות וכדרור…
בפרוייקט זה ניסינו לבנות משחקונים שונים אשר בעזרתם יוכלו השחקנים הצעירים (כיתות א'-ד') ללמוד כדורסל מתוך חוויה והתנסות ולא מתוך לימוד משמים של יסודות שממילא בגילאים אלה לרוב אינם מסוגלים לישמם.
ביה"ס פעל כשנתיים ולאחר מכן איחדנו את הפעילות שבו עם ביה"ס באולם במלחה שם המשכנו את הפרויקט מס' שנים נוספות עם קרוב ל-200 ילדים.
לימים פנה אלי עדי גורדון (כן כן ה-עדי גורדון) וביקש ממני כי אנהל את ביה"ס לכדורסל שלו אשר התפרס על פני שבעה מרכזים בירושלים וסביבתה וקיבל את שמו "ללמוד לאהוב לשחק".
בפרויקט זה לקחו חלק כ-900 ילדים וגם בו הקפדנו להעביר לגילאים הצעירים את המשחק בדרך של משחק וכיף.
שם נוצרה החוברת בת כ-60 העמודים של תוכניות עבודה, דרכי לימוד, הדרכות וכמובן משחקונים והיוותה את הבסיס למשחקים נוספים שהתפתחו עם הזמן.

משחקונים על פי נושאים (ועוד היד נטויה):
משחקונים עמידת מוצא
משחקונים אחיזת כדור
משחקונים רגל ציר
משחקונים כדרור
משחקונים מסירות
משחקונים צעד וחצי