ניהול משחק – חילופי הגנות

עקרונות בניהול משחק

לפני שאתם מזעיקים פסק זמן…
תשקלו טוב ובמקום זאת תבחרו להחליף הגנות…

אין צורך שהמשחק יעצור על מנת להחליף הגנות, להיפך, כדאי לתרגל גם באימונים החלפת הגנות אני מקפיד להימנע מלקחת פסק זמן לשם החלפת הגנות כי בדיוק כפי שאני מתרגל הגנה אני מתרגל חילופי הגנה במהלך האימונים.

תוך כדי משחק ישנם מספר מצבים להחלפת הגנות:

  • החלפת הגנה מובנית
  • החלפת הגנה לעצירה / החלפה המומנטום
  • החלפת הגנה לקידום מומנטום
  • החלפת הגנה למניעת קריסה

בכל מקרה, מבחינתי, כל הגנה שאני מחליף הינה הגנה שתרגלתי באימון, אחרת הארנבת שאתם תוציאו מהכובע, תינשך אתכם חזרה 9 פעמים מתוך 10 פעמים.

כעקרון אני משתדל שאותם עקרנות הגנת היחיד יופיעו בכל סוגי ההגנות הטקטיים שלי, אלא אם כן יש לכם 7-10 אימונים בשבוע, אתם לא יכולים לצפות מהשחקנים שלכם למשל שבאזורית, הם יכוונו לאמצע לגבוה, באישית הם יכוונו לקו, בלחץ הם יכוונו ל"טארפ"…
העקרונות יהיו חייבים להיות אותם עקרנות, כיצד לצאת לשחקן עם כדור, לאן לכוון, מה לסגור, איך לעזור, מהיכן תגיע רוטאציה וכו'…

כמובן שכל הגנה טאקטית או אסטראטגית תקבל את הדגשים שלה אך העקרונות הבסיסיים יהיו חייבים מבחינתי להיות אותם עקרונות אחרת תקבלו הרבה הגנות ובלגן אחד שלם.

נכון, ברמות מסוימות (הנמוכות) עצם החלפת ההגנות יוצרת בעייה לקבוצה היריבה אך ברגע שהארנבת הזו מצתה את עצמה… היא כבר לא תוכל להשלף שוב.

אני אישית, אוהב אישית!
מעדיף תמיד לעבוד על הגנה אחת או שתיים שעובדות טוב ושאני יכול לסמוך עליהם מאשר 5-10 רעועות…

אין דבר חזק יותר משיטה שמתורגלת לאורך זמן, השיטה תמיד תנצח את ה"קלסה!"
(מקסים דימנשטיין)

החלפת הגנה מובנית:
בשלב לימוד ותרגול ההגנה ניתן לתת מצבים מובנים לרכז שבהם הוא זה שיחליף את ההגנה, (הורדת היוזמה לרמת השטח) למשל אחרי קליעת עונשין, עוברים ללחץ או בשלב מומנטום חיובי אחרי קליעה לוחצים כל המגרש, או אחרי הכרזה על תרגיל מצד ההתקפה עוברים להגנה אחרת וכו'…
אלה יוזמות מתוכננות מראש אותם מתרגלים באימונים, לא רק שעובדים על ההגנות השונות אלא גם על המעברים ביניהם.

החלפת הגנה לעצירה או החלפת מומנטום:
כולם כבר יודעים שאת המשחק מנהלים לפי המומנטום שלו, מומנטום אינו מי שמוביל את התוצאה אלא מי מוביל את המשחק, והמשחק האמיתי בין המאמנים הוא מי שולט במומנטום, לרוב, ברגע שקבוצה שולטת במומנטום היא זו ששולטת במגרש ובמצב זה גם השופטים מצטרפים לחגיגה.
כך שאם הקבוצה היריבה מובילה, ע"י שינוי הגנה ניתן לשנות מומנטום, לעצור קבוצה יריבה ואפילו להחליף מומנטום.

החלפת הגנה לקידום מומנטום:
אותו דבר לא?… לא!
השתלטתם על המשחק, ואתם רוצים "לסגור עניין" זה הזמן להחליף הגנה להגנת לחץ חצי מגרש או מגרש שלם, שימו לב לא "לסגור עניין" בשלב מוקדם מדיי, ולא לשלוף את כל הקלפים כבר במחצית הראשונה כיוון ש-20 הפרש מחצית ראשונה אינם "סגירת עניין", בפרט לא מול קבוצה טובה יותר ומהר מאוד אתם עלולים לגלות כי שוב הובלתם כל המחצית ובסוף הפסדתם את המשחק…

החלפת הגנה למניעת קריסה:
את האמת, זה השלב שבו הכי חשוב למאמן להיכנס ולנהל את המשחק, כי אם שלושת המצבים הקודמים גם שחקן מנוסה יכול להכריז עליהם ולצאת "מנהיג", הרי שבשלב הקריסה כל הקבוצה יחד עם הביטחון שלה זורם לביוב…
כאן לרוב המאמנים "מזעיקים פסק זמן" או משתוללים אחוזי אימה על כל בקבוק מים שנקרה בדרכם…
בשלב זה אני משתדל לנתק את עצמי הולך לקצה הספסל ומסתכל מספר שניות במה שקורה במגרש, מהיכן אנו מקבלים את הסלים הקלים? מבחוץ? מבפנים? גם וגם? במתפרצות?

מה חסר לי על המגרש? שחקן הגנה נוסף? אולי דווקא שחקן התקפה שלא משתין במכנסיים במצב כזה ויכול לדפוק כמה שלשות ולהחזיר אותנו למשחק (ראה ניהול משחק – החלפת שחקנים)
אולי מה שחסר זו מוטיבציה? ואז במשך דקות ארוכות במקום לתפוס את הראש אני נכנס לשמור יחד עם השחקנים שלי… עם ניפנופי ידיים, עבודת רגליים והמון המון המון צעקות עידוד שלי שיבינו שאני איתם…

אז, הבה נחזור לשאלה הראשונה:
מהיכן אנו מקבלים את הסלים הקלים? מבחוץ? מבפנים? גם וגם? במתפרצות?
כי רק אם אני אדע את התשובה לכך אוכל להחליט לאיזו הגנה אני ארצה להחליף.
אם אני חוטף סלים במתפרצות, הרי שלרוב אדרוש מהשחקנים שלי לקבל את ההתקפה מקו ה-3, לוותר על כל נסיונות חטיפה, ולא ללחוץ.
אם אני מקבל סלים קלים מבחוץ, אנסה לזהות מי השחקן / שחקנים המאיימים עלי ביותר ואעבור להגנה אישית הדוקה יותר עליהם או לאזורית שבה מדברים ביחוד עליהם.
לעיתים אני שומר אזורית סגורה 2:1:2 נגד קבוצה שקולעת ורק יוצא על הקלעים שלהם ואת השאר סוגר פנימה.
אם אני מקבל את הסלים הקלים מבפנים, או גם מבחוץ וגם מבפנים אני אעבור להגנה אזורית סגורה ואנחה את השחקנים שלי שלא משנה מה, סלים מבפנים לא מקבלים! בשלב זה, כדי למנוע קריסה מוחלטת של הקבוצה אני אוותר על הסלים מבחוץ ואדרוש שליטה מוחלטת ברחבה הן של כדורים פנימה והן של ריבאונד התקפה, כך אחזיר לעצמי את השליטה, לפחות באזור מסוים של המשחק.
הכי קל לעשות זאת בהגנה אזורית סגורה או כפי שהיא נקראת בכדורגל "בונקר"…

שואלים אותי לא פעם מדוע אייני שומר הגנות מעורבות? (קומבינציות) אישית אני לא אוהב אותן כי מבחינתי הן אינן מתאימות נגד קבוצות חזקות שכל שחקן יכול להיות מסוכן.
כפי שכבר ציינתי אני מעדיף לעבוד על 2 הגנות שיהיו טובות ולהתמקצע בהן מאשר 6 סוגי הגנות שלכל אחת מהן יש אופציות שונות ולא לשלוט באף אחת מהן…
אז מה אני מעדיף?
אישית טובה שאיתה אני משחק הגנה פתוחה ואגרסיבית ואזורית סגורה שבה אני מונע מהקבוצה השניה את משחק הפנים שלה, עליהן אני בונה את הגנות הלחץ שלי מגרש שלם וחצי מגרש ובמידה ויש לי זמן במהלך העונה אני מכניס אחד מסוגי המצ'-אפ-זון, אך על כך בהזדמנות אחרת!

לסיכום: מן הסתם במהלך משחק אנו נתקלים באין ספור אפשרויות ולכל אחת מהן אין ספור פתרונות אפשריים, מה שניסיתי להבהיר במאמר זה שארנבות זה נחמד אבל עבודה נכונה ועקבית לאורך זמן מביאה תוצאות משמעתיות יותר והכי חשוב… בלי פניקה!

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת