"למה אני לא מקבל/ת דקות משחק?"
או "אני חושב/ת שמגיע לי יותר דקות!"
או "אתה לא מאמין בי"
או "אין לי ביטחון בגלל שאני לא מקבל/ת דקות משחק"…

כל מאמן מכיר את המשפטים האלמותיים האלה
וכל שחקן בשלב זה או אחר בצורה זו או אחרת מבטא אותם.
אז מה באמת מאמן מחפש אצל שחקן ומדוע מאמן מעדיף שחקן כזה על אחר?

אני מסביר לשחקנים שלי שאני מחפש שני סוגי שחקנים:
1. שחקן שמיצר נקודות
2. שחקן שמיצר כדורים

1. שחקן שמיצר נקודות: 
א. כמובן שחקן קולע / סקורר
ב. שחקן שמוסר אסיסטים ובזכותו נוצר סל
ג. שחקן שנותן חסימה כה טובה שהשחקן עם הכדור נשאר פנוי לגמרי
אישית, אני מקפיד לפרגן לשחקנים ב' וג' כי את ה-א' כולם רואים ומעודדים

2. שחקן שמיצר כדורים:
א. שחקנים שלוקחים ריבאונד הגנה
ב. שחקנים שגורמים לשחקן ההתקפה לזרוק זריקה קשה
(כדי ששחקני 2.א' יקחו יותר ריבאונדים)
ג. חטפני כדורים ושחקנים שגורמים לשחקנים לאבד כדורים
ד. סוחטי עבירות תוקף (שעובדות)
ה. אבל הכי אני אוהב שחקנים שלוקחים ריבאונד התקפה…
(אצלי הם מקבלי את הניקוד הגבוה ביותר!)

רוצים יותר דקות משחק? 
תביאו לי יותר מ-1. או מ-2.

רוצים באמת לשחק הרבה? 
תביאו לי מ-1. וגם מ-2. וכמה שיותר מהם

היכן תוכיחו לי? 
באימונים!
באימונים מוכיחים שיש טעם לקחת איתכם סיכון במשחק!
לרוב אני עובד עם דף סטאטיסטיקה במשחקים, לא עבורי אלא עבור השחקנים, אך על כך במאמר אחר.

לגבי נושא הבטחון, ברור שזו מראה דו צדדית, המאפשרת לראות גם את הצד השני וגם את עצמך, מי נותן בטחון למי?
השחקן למאמן שהוא מחליט לבטוח בו ולתת לו לשחק
(על חשבון מצב שיפטרו אותו באמצע העונה) או המאמן לשחקן.

העוגן הן של השחקן והן של המאמן לא יכול להיות בצד השני, הוא חייב להיות בו עצמו וגם על כך בהזדמנות אחרת.

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת