2.4

השבתת ליגת העל לנשים בגלל 2.4 מליון שיועברו או לא יועברו למנהלת הליגה ולקבוצות פותחת דיון חשוב בנושא סדרי עדיפויות במדינה לגבי הקצאת משאבים עבור הכדורסל בכלל וכדורסל נשים בפרט

על מנת לקבל החלטה מושכלת בנושא יש ראשית לשאול את עצמנו 3 שאלות:
שאלה ראשונה: האם ישנה חשיבות כלשהי שבנות יעסקו בספורט?
שאלה שניה: איזה ענף ספורט קבוצתי הכי מתאים להוביל בהנתן שאין תקציבים אין סופיים
שאלה שלישית: האם ישנה חשיבות לספורט הישגי לנשים כדוגמת ליגת על נשים בכדורסל

 טועני הנגד נאחזים במספר "אקסיומות":
  1. בזבוז כספי ציבור
  2. חוסר עניין בציבור בצפיה בכדורסל נשים
  3. אם לכדורסל נשים כן אז גם לבנגמיטון נשים גם
  4. אין ערך למדינה להעניק מענקים כספיים לפעילות ספורט
  5. אם הכדורסל נשים יקבל למה שלא גם ענף הבנגמינגטון…

אנסה לענות על השאלות הללו ואחרות ומדוע ישנה חשיבות עליונה למדינה להשקיע בכדורסל הישגי לנשים
ראשית הרשו לי להפנות אתכם למאמר קצר בנושא ההבדלים בהגדרות
הספורט העממי, ההישגי, התחרותי והבינלאומי

חוסר עניין ציבורי:
לכל טועני עניין הציבור ושאין במשחק הכדורסל לנשים וכדרוסל הישגי לנשים עניין בציבור
הרשו לי להביא נתונים מאתר איגוד הכדורסל:

  • עניין ציבורי: בכדורסל לנשים פועלות 40 ליגות תחרותיות מגילאי 12 עד בוגרות (ללא ליגת על)
    בכל ליגה כזו פועלות כ-10 קבוצות ובכל קבוצה כ-10 שחקניות סה"כ:
    כ-4,000 שחקניות פעילות בענף הכדורסל התחרותי
    כל מועדון מפעיל היום בי"ס לכדורסל לגילאים הצעירים יותר כך שניתן להכפיל מספר זה
    ולהגיע בקלות ל-8,000 ילדות עד בוגרות שמשחקות כדורסל וזאת בלי להחשיב את הליגה למקומות עבודה בכדורסל נשים שגם הוא ענף מספר 1 בליגות האלו עבור נשים ואנו כבר מגיעים למעל
    10,000 נשים הפועלות בענף זה
    ללא שיהיה לשחקניות הצעירות הללו לאן לשאוף הענף הזה יעלם
    עובדה: זהו הענף התחרותי מס' 1 לנשים בארץ 

 

  • אינטרס לאומי:
    במדינה שבה נשים נדרשות לשרת בצה"ל
    במדינה שבה נשים רוצות לשרת ביחידות קרביות
    במדינה שחרטה על דגלה עוד בראשיתה "שיוויון הזדמניות מלא"
    מדינה כזו צריכה נשים אסרטיביות, חזקות ומובילות
    וכאמור, אין ספורט תחרותי כמו ענף הכדורסל שהינו היום (למרות הכל)
    המוביל הלאומי בתחום הספורט לנשים (הישגים, חשיפה, וכמות ספורטאיות)
    מדינת ישראל חייבת לאזרחיותיה יחס אחר ממה שהיא מעניקה
    ועליה להפוך את הכדורסל לנשים לספורט לאומי ולהשקיע בו תקציבים!
    שחקנים ושחקניות צעירים המסיימים מסגרות ספורטיביות תחרותיות הופכים להיות אזרחים טובים יותר ותורמים יותר לחברה מאשר כאלה שלא
    וענף הכדורסל שערכים כמו יוזמה, אחריות קבוצתית שיתוף הפעולה משמעת וכו'… מהווה כר פורה להקניית ערכים חשובים שכל חברה צריכה לה בין אם אלה בנים ובין אם אלה בנות
    עובדה: שחקנים/יות שעברו בקבוצות תחרותיות רובם הופכים לחיילים ואזרחים טובים יותר!

 

  • קהל באולמות:
    מן הסתם זהו אחד האתגרים הגדולים של הענף ובלי ספק יש הכרח להגדיל את הקהל באולמות, בעונה הנוכחית (2015-16) לקחנו על עצמנו באסא ירושלים להביא קהל לאולם בגבעת רם בתקציב אפסי הצלחנו להביא לכל משחק בין 150-250 אוהדות ואוהדים למשחקי הבית בלי להיות מ"אריות…סליחה לביאות הליגה"…
    יש צורך להקצות תקציבים על מנת להגדיל את החשיפה של הליגה הזו בטלוויזיה בדיוק כשם שמכבי ת"א עושה זאת לפני כל משחק באירופה, 20% מהתקציב הציבורי צריך לחזור לשיווק הליגה הזו בתשדירי טלוויזיה להעלות את המודעות לחשיבות הספורט לנשים
    עובדה: בכל קבוצה שהשקיעה מעט בהבאת אוהדים הצליחה ליצור קהל אוהדים של כמה מאות

 

  • רק 8 קבוצות:
    ובכן תופעת הביצה והתרנגולת, במציאות שבה מועדון לא יכול לסמוך על כספים שיגיעו וההקצבות נמוכות אין לו עניין להמר על עצם קיומו רק כדי להפעיל קבוצה אחת מתוך 12 קבוצות והוא לרוב יעדיף לשחק בליגה השניה, העונה לפחות 3 קבוצות החליטו שלא להרשם ליגה הראשונה בגלל הבדל של 100 אלף ש"ח.
    אל לא למועדון להיות תלוי בתקציבים עירוניים או ספונסרים בלבד אלא יש להגדיר תקציב לאומי ברור שידע המועדון שיכול לסמוך עליו
    עובדה: 3 קבוצות לא הציגו תקציב מינימום לליגת העל כיוון שהיו חסרים סה"כ 100 אלף ש"ח

 

  • כסף ציבורי:
    בניגוד לתקציבי ממשלה הרי ישנם גם תקציבים עירוניים / מועצות מקומיים… תקציבים אלה ניתנים לפי קריטריונים ערוניים מעבר לסל הספורט על פי ראות עיניו של ראש העיר/המועצה ולרוב נלקחים מהתקציב הכללי המיודע להפעלה השוטפת של העיר
    בעוד שישנן רק קבוצות בוגרות מקבלות תקציבים עירוניים משמעותיים מעטות הרי שבבוגרים ישנם קבוצות רבות כבר מליגה א' בארבעת מחוזות הבוגרים שני מחוזות ארצית ולאומית באופן יחסי תקציבים אלה גדולים עשרות מונים בסיכום הכולל מתקציבי קבוצות הנשים בכללם.

 

  • ישובי מיעוטים:
    כדורסל נשים הינו הספורט המפותח ביותר בקרב נשים בישובים הערביים, בלי להכנס לסיבות מדוע זה קורה הרי שאחוז גבוה מאוד של ישובים ערביים מפתחים את הענף וקבוצות רבות משתתפות בליגה של איגוד הכדורסל כך שהכדורסל נשים הפך  בשנים האחרונות להיות גשר של ספורט והדברות בין העמים.

 

  • אי השתתפות במיזמים קהילתיים:
    כל הקבוצות בליגה היו מחויבות ב- 2-3 אירועים קהילתיים העונה, אסא ירושלים וידוע לי גם על כל שאר האגודות השתתפו ב 4-6 אירועים קהילתיים במהלך השנה זו הייתה אחת הדרכים להביא קהל למשחקים שלנו ודף הפייסבוק (מעל 1,000 אוהדות ואוהדים) שלנו גדל גם בזכות זה
    ניתן למצוא הוכחות לכל הפעילות המרשימה של הקבוצות במיזמים קהילתיים בדפי הפסייבוק שלהן
    עובדה: כל הקבוצות השתתפו במיזמים קהילתיים יותר מהנדרש
    הינה דוגמה קטנה מהפעילות שעשינו באסא ירושלים במהלך ה-5 חודשי פעילות:

  • יותר מדי שחקניות חו"ל:
    זרות ומתאזרחות, אין ספק שבליגה שבה אין השתתפות באירופה אין שום סיבה שיהיו יותר מ-2 זרות בכל קבוצה, (או 3 זרות ורק 2 שחקניות רשומות בכל משחק) ישנה חשיבות בליגה שיהיו זרות שיעלו את רמת השחקניות הישראליות אך לא יתפסו את מקומן כך גם לגבי מתאזרחות שאינן גרות בישראל, יש לשנות את חוקי המיסוי כדי ששחקנית ישראלית שאינה גרה בישראל לא תשלם פחות מסים משחקנית ישראלית תושבת המדינה, כך תנתן יותר במה לשחקניות צעירות לשחק, קבוצות שישחקו בחו"ל יוכלו לרשום עוד שחקניות זרות בקבוצה אך לא יותר לרשום בכל משחק יותר מ-2 שחקניות זרות בטופס!

 

  • שגרירנו בחו"ל:
    אחרי האירוע הלא ספורטיבי שהיה בתורכיה עם הנבחרת שלנו שחטפה בקבוקים ונאצות מצד האוהדים התורכים היה מחמם את הלב לראות אלפי צופים מגיעים למשחק הניצחון על התורכיות כשבעוד שם משקיעים כספי עתק בכדורסל הנשים אצלנו מעודדים בצורה מכובדת ומכבדת את נבחרתנו כפי שספורט צריך להיות, העובדה שאנו יכולים להתגאות בהישגים שלנו מול אירופה בענף זה הינה סיבה משמעותית לתת תקציבים גדולים יותר לענף זה
    הכבוד שהנבחרת הזו והקהל עשה השנה באירופה גדול לעין ערוך מכל תקציב שניתן לענף
    ולא תהיה שום אפשרות להגיע להישג ספורטיבי זה ללא השקעות משמעותיות בכל שלבי ההכשרה של השחקניות הארצישראליות

 

  • אם כדורסל נשים כן למה בנגמינגטון לא?: ובכן מעבר לעניין שהכל עניין של היצע וביקוש הרי שאם ניקח את העוגה התקציבית ונחלק אותה למספיק ענפים הרי שבמקרה הטוב יהיה כסף לכל ענף להגיע לאימון בקורקינט… ישנה חשיבות להקצות סכומי בסיס לכל ענף שמראה פעילות אך היא צריכה להיות דפרנציאלית וענף שמראה את הפעילות הגדולה ביותר צריך לקבל תמיכה רחבה יותר על מנת שנוכל לפרוץ את תקרת הזכוכית הבינלאומית, לשם כך יש להיות ממוקדים באותם ענפים שאכן יכולים להוות כוח משיכה משמעותי לכמה שיותר ילדות בגילאים הצעירים, ובלי ספק הכדורסל הוא הענף המשמעותי כיום בנשים שיכול להביא אותנו למקומות שאנו חפצים להיות בהם עוד 10 שנים.

 

  • ולסיכום:

    עד שלא ישתנו הדיאלקטיקה והרטוריקה בדיון לגבי תקציבים עבור ספורט הנשים, לא יהיה כאן שום שינויי!
    ברור שהתפישה הפטריארכלית במדינה לגבי ספורט הישגי לנשים (ונשים בכלל) מביא אנשים רבים להסתכל על הנושא מבעד פריזמה בעלת צבע אחד בלבד (ורוד?)
    הפרדיגמות הנטועות עמוק בתרבות הספורט במדינה אינן מאפשרות ראיה רחבה יותר של חשיבות הספורט התחרותי הישגי לנשים ולהתפתחות החברה כחברה בריאה ושוויונית אך מי שצריך להוביל את השינוי הזה חייב להיות הנשים עצמן שהן רוב במדינה ובעלות כוח אלקטורלי עצום שבשום שלב עד כה לא בא לידיי ביטוי
     
    רוצות שינוי?
    צריכות לקחת אותו!
    או כפי שאני אומר תמיד לרכזים/זות בקבוצות הכדורסל שלי:
    "מנהיגות לא מקבלים מנהיגות לוקחים!"
    התחילו להנהיג ורבים יבואו אחריכן!!!
     
    המטרה: 24 מליון ש"ח לשנה, מכאן יש להתחיל את המשא ומתן
    לעניות דעתי השאלה אינה צריכה להיות מה קורה עם ה2.4 מליון ש"ח שהובטח ולא הועבר אלא לאור כל זאת מדוע אנו לא מדברים על 24 מליון ש"ח לקידום הענף לקידום האישה, לקידום השוויון הבין מגדרי.

    לדעתי ישנה חשיבות רבה בקידום מאמנות כדורסל ותמיכה מלאה במאמנות מקצועיות כדי שהן יובילו לא רק 1-2 קבוצות בארץ אלא את כולן
    ועל כך יש לדון באופן נפרדהגיע הזמן להשלמת הפערים ההיסטוריים 2.4 מליון זה לעג לרש!
    הגדרת תוכנית חומש של 24 מליון ש"ח לשנה
    כש-20% מופנה לשיווק הליגה
    20% קרן לפיתוח שחקניות מוכשרות באגודות גילאי 18-21
    20% מלגות לימוד לשחקניות ישראליות במוסדות מוכרים
    20% לתקציבי האגודות שבליגת העל
    20% עתודות תקציביות ערבויות מדינה במקרה של אי עמידה בהתחייבויות גורמים פרטיים