אמפתיה או סמפתיה

אמפתיה וסימפטיהמה בין סימפתיה לאמפתיה?

אחד הכלים החשובים בעבודה של מאמן בכל הרמות הינם השיחות האישיות!

ככל שהרמה עולה כך היכולת של המאמן הטוב ליצור תקשורת ביינו לבין שחקניו משמעותית יותר, ברמות הגבוהות ולמעשה בכל רמה תחרותית ו/או הישגית ההבדל לרוב בין מאמן מצליח לבין מאמן שנכשל אינה בתרגיל זה או אחר או הגנה מתוחכמת יותר או פשוטה יותר אלא ביכולת של המאמן לגרום לשחקנים שלו לרצות לעשות מה שהוא מבקש (ד"א זו ההגדרה שלי למאמן טוב).

השיחה האישית הינה אחת הכלים לכך בין אם היא באה כיוזמה של  השחקן ובין אם היא מגיעה מהמאמן.

בהזדמנות זו אני רוצה לדבר על חלק חשוב מאוד בשיחה היזומה מצד השחקן אשר מגיע למאמן עם קושי מסויים אם באימונים אם במשחקים ואם במסגרות מחוץ לקבוצה.

התגובה האוטומטית שלנו היא לנסות לפתור את הבעיה במקרה הטוב או להסביר את עצמנו לדעת במקרה הפחות טוב או לשפוט ולגעור במקרה הרע…
כמובן שיש גם את הניסיון לנחם בסגנון… "לא נורא יכול היה להיות גרוע הרבה יותר…"

לרוב, ארבעת התגובות האלו יוצרות תוצאה הפוכה יוצרות ריחוק בינינו לבין השחקן ויינמעו ממנו לחזור ולבקש מאיתנו עזרה.

בסרטון זה ניתנת אפשרות חמישית, להיות שם, פשוט להקשיב… לסתום את הפה ולהקשיב, בלי לנסות לפתור, בלי לדעת יותר טוב, בלי להטיף מוסר ובלי לנסות להסביר שיכול היה להיות הרבה יותר גרוע…

זה לא קל (אני יודע זאת מניסיון אישי זה אף קשה מאוד) אבל לרוב, זה כל מה שצריך לעשות, רק להיות שם ולהקשיב, ובסוף השיחה להבהיר "אני כאן בשבילך אם תצטרך עוד משהו".

תנסו, זה עובד!

בהצלחה
יועד אגמון