ביטחון

"מה עושים עם קבוצה ללא ביטחון?" שאל אותי מאמן לא מזמן.
"דברים לא הולכים במשחק כמו שהם הולכים באימון", הוסיף.
"ניסיתי כל מיני דברים ושום דבר לא עוזר. השחקנים ללא ביטחון".

המאמן ניסה לדלות ממני דרכים, טריקים ורעיונות יצירתיים לשיפור מצב קבוצתו. נתתי לו מספר רעיונות, אך החלטתי שזו הזדמנות מצוינת לכתוב על הנושא לעומק.
ראשית עליי לציין שאני חסיד של רפואה מונעת. כלומר, בנייה נכונה כבר בתחילת הדרך של כלים שיעזרו בהמשך במקרה שהקבוצה נקלעת למשבר.
שנית, פעמים רבות מאמנים ושחקנים מערבבים בין ביטחון ליכולת. בהחלט ייתכן שהבעיה כלל אינה ביטחון, אלא חוסר יכולת של שחקנים בקבוצה להתמודד עם הרמה בליגה. הם פשוט אינם מתאימים לרמה. במקרה כזה צריך לחשוב היטב האם נכון להישאר בליגה הזו והאם ניתן בדרכים שונות להתגבר על המצב.

כל מאמן שאימן קבוצה שנקלעה למשבר מכיר את סדרת המשפטים הבאה:

• אנחנו לא קולעים מספיק באימונים
• אולי נוסיף תרגיל לאזורית
• אולי נעבור לאישית
• אנחנו לא משחקים מספיק
• אין היררכיה בקבוצה
• אולי נשמור גם

אז מה עושים?
כמה רעיונות שמניסיוני בכשלושים שנות עבודה יכולים, בתנאים מסוימים, לעבוד ולעזור. אין הדבר מחליף התייעצות ספציפית עם מאמן בכיר או איש מקצוע לבניית תוכנית עבודה מתאימה לקבוצה, אלא מציג ראשי פרקים ורעיונות.

תיאום ציפיות
תיאום ציפיות עם השחקנים בתחילת העונה. בקבוצות צעירות גם עם ההורים, וברמות הגבוהות גם עם ההנהלה ולעיתים עם הקהל באמצעות התקשורת.
"אנחנו הולכים על אליפות".
"אנחנו מנסים לשרוד בליגה".
הכרזות כאלה בתחילת השנה לרוב אינן רלוונטיות, משום שאיש אינו יודע כיצד הדברים יתפתחו.
אישית, אני מאמין בעבודה נכונה לאורך זמן, כאשר התוצאות והניצחונות הם פועל יוצא של תהליך עבודה נכון ולא מטרה בפני עצמה.
אני ממליץ על הגדרת מטרות שאינן תלויות בגורמים משתנים כמו קבוצות אחרות או תקציב.

לדוגמה
המטרה שלנו לבנות קבוצה שמשחקת בצורה קבוצתית
המטרה שלנו לקדם שחקנים ולשפר את יכולותיהם
המטרה שלנו לבנות קבוצה מהירה, שרצה, לוחצת ומשחקת בצורה אטרקטיבית

לאחר שבנינו את התשתית ניתן להתפנות לעבודה השוטפת.
אין זה משנה כרגע מדוע הקבוצה הגיעה למצב של חוסר ביטחון. ברור שהסיבה חשובה, אך השאלה המרכזית היא מה עושים עכשיו.
ישנן מספר דרכים להתמודד עם מצב זה. הפעם אתייחס בעיקר להיבט הקבוצתי. לגבי כלים להתמודדות של שחקנים ברמה האישית אכתוב מאמר נפרד בהזדמנות אחרת.
הדרכים שאציג הן ראשי פרקים בלבד. כל שיטה יכולה לעמוד בפני עצמה או להיות חלק ממכלול פעולות. הכול תלוי במצב הקבוצה ובגורמים שהובילו אליו.

לרוב התוצאה דומה
תפקוד לקוי במשחקים. לעיתים לאורך משחק שלם, לעיתים ברגעי שבירה, ולעיתים בחוסר יכולת לסיים משחקים צמודים בניצחון.
ברמות המקצועניות נוטים לטפל במצבים כאלה באמצעות זעזוע בקבוצה. זעזוע הוא בדרך כלל שם נרדף לפיטורי מאמן. פעמים רבות זה אכן עוזר לטווח קצר, אך אם לא מטפלים בשורש הבעיה הקבוצה חוזרת במהירות למצב הקודם.
פעם שאלתי את עופר ברקוביץ', מאמן שיצא לו להחליף מאמנים מפוטרים, מה הוא עושה כדי ליצור את השינוי. והאם המאמן הקודם, אם היה עושה את הפעולות הללו, יכול היה ליצור את אותו שינוי מבלי להתפטר.
השאלה נשארה באוויר. קשה לדעת מה היה קורה אילו. רק אציין שבעונה שלאחר מכן עופר עצמו התפטר מאותה קבוצה שהצליח להציל.
אין בדברים אלה כל ביקורת על יכולותיו של עופר ברקוביץ'. בעיניי הוא אחד המאמנים הטובים בארץ. אך יש כאן בהחלט חומר למחשבה.
אז מה כן ניתן לעשות לפני שמוצאים את עצמכם מקבלים גיבוי מההנהלה.

חזרה לבסיס
ברגע שאני מזהה שהקבוצה שלי בבעיה, אני חוזר לבסיס. ליסודות המשחק ולדברים הקטנים.
קשה להתמודד עם תחושה ששום דבר לא עובד. לכן צריך למצוא משהו שכן עובד, לחזק אותו, ולהוסיף פרמטר אחד או שניים נוספים למשחק.

לדוגמה
חברים, משחק החדירות שלנו עובד טוב. עכשיו נשים דגש על שני דברים
סגירה לריבאונד
וחסימות טובות ואגרסיביות לשחקן שמקבל את הכדור
כאשר אני נותן משימות פשוטות ומדידות, השחקנים יכולים להתמקד בעשייה ולא במחשבות על מה יקרה אם.

עבודה על דברים פשוטים באימון
הדגש כאן הוא על פעולות פשוטות שחוזרות שוב ושוב. חזרתיות בונה ביטחון בעשייה.
תחרויות קטנות המאפשרות הצלחה
"איך ניקח אליפות אם הפסדנו כבר שני משחקים".
"איך ננצח כשאנחנו בפיגור עשרים במחצית".
קשה מאוד לצאת ממעגל כזה.
לפני מספר שנים היה לנו משחק חוץ חשוב. ברבע השלישי היינו בפיגור עשרים נקודות והאווירה הייתה של ייאוש. בהפסקה לפני הרבע האחרון אמרתי לשחקנים שהמטרה שלנו היא להוריד את ההפרש מתחת לעשר נקודות.
הצלחנו לעצור את הסחף, חזרנו למשחק והפסדנו בתשע נקודות בלבד. בדיעבד זה אפשר לנו לשמור על הובלת הטבלה ולהיות תלויים בעצמנו בדרך לאליפות.

התמודדויות קלות
אפשרות נוספת היא לקבוע משחקי אימון מול קבוצות חלשות יותר, או מול סגלים משניים של קבוצות אחרות. המאמן השני מרוויח משחק לשחקנים שלא משחקים אצלו, ואתם מרוויחים משחק נוח יותר לשיקום הביטחון הקבוצתי.

פרטים קטנים
"אבי, אני רוצה שני ריבאונדים בהתקפה עד המחצית".
"יוסי, אני רוצה שמספר 14 בקבוצה השנייה לא יקבל כדור".
"ניר, כל פעם שאתה מקבל כדור באזור העונשין אתה זורק לסל".
כאשר אני מכוון שחקנים למשימות קטנות וברורות, אני משאיר אותם מרוכזים במשחק ומייצר פעולות קטנות שיכולות לשנות את מהלכו.

מפגש גיבוש
מפגש גיבוש עם ההורים או בני הזוג יכול לשנות אווירה. על האש, ערב בריכה, או אפילו סרט משותף. לפתע מכירים את השחקנים במצב הטבעי שלהם. דברים נפתחים, קשרים מתחזקים ונוצר מימד נוסף של חיבור.

כדורגל
אין לי דבר וחצי דבר עם כדורגל. בילדותי תמיד העדפתי לשחק כדורסל בהפסקות. אבל גיליתי שכדורגל הוא דרך מצוינת להפגת מתחים.
לפני שנים נקלעתי עם קבוצת נוער על למצב של ניצחון אחד וארבעה הפסדים. אחרי הפסד קשה בשנייה האחרונה למכבי רחובות, עוזר המאמן שאל אותי מה עושים. לא ידעתי לענות.
אחרי כמה דקות חשיבה עליתי למיניבוס ושאלתי אותו אם יש לו כדורגל בבית. הוא הביא אותו לאימון הבא.
באימון שיחקנו כדורגל בלבד. השחקנים השתוללו, נהנו, והשתחררו. במשחק הבא כבר ניצחנו. מאז הפכנו את האימון שאחרי משחק לאימון כדורגל קבוע.
הטבלה התאזנה וחזרנו להיות קבוצה מנצחת. לימים חלק משחקני אותה קבוצה הגיעו לליגות הבכירות בארץ.

שיחות אישיות
על כלים להתמודדות אישית של שחקנים אכתוב בנפרד, אך חשוב לציין שסדרת שיחות אישיות יכולה לעזור מאוד.
בשיחות כאלה המאמן מקשיב והשחקן מדבר. המאמן אינו מסביר, אינו מצטדק ואינו מטיף. הוא פשוט מקשיב.
לא קל ללמוד לשתוק ולהקשיב. אבל זה עובד.

לפרגן
מתי בפעם האחרונה אמרת משהו טוב לשחקן שלך.
כאשר אני עובד עם שחקנים אני משתדל להתמקד בחולשות שלהם, משום ששם טמון פוטנציאל השיפור הגדול ביותר. אך לעיתים צריך לעזוב את החולשות ולהתמקד רק בחוזקות.
במיוחד כאשר מצב הקבוצה אינו טוב.
זה הזמן להזכיר לשחקנים במה הם טובים. במה הם מצטיינים. וכיצד כל הטוב הזה יכול לעבוד לטובת הקבוצה.
פידבק חיובי על דברים קטנים חשוב מאוד. כי הדברים הגדולים נבנים מהפרטים הקטנים.

אחד הכלים שאני אוהב להשתמש הוא סבב פרגון ואחריות
כל אחד מציין דבר אחד שהוא אוהב אצל שני שחקנים בקבוצה
ודבר אחד שהוא בוחר לקחת עליו אחריות במשחקים הבאים.
זכרו דברים קטנים לא "לקחת אליפות" אלא לקחת עוד 2 ריבאונד הגנה ועוד ריבאונד התקפה אחד במשחק.

כושר משחק
לפני שנים פנה אליי מאמן צעיר שחזר משנתיים בקולג'ים בארצות הברית. הוא אימן קבוצת נוער וקבוצת נערות וסיפר שהאימונים מצוינים, העבודה מקצועית, אך במשחקים הקבוצות אינן מצליחות.
שאלתי אותו כמה זמן באימון מוקדש למשחק עצמו.
התברר שהוא עובד רבות על יסודות ומרכיבי משחק, אך כמעט ואינו משחק חמישה על חמישה.
באותו רגע ראיתי את האסימון נופל.
אם יש אימון של תשעים דקות, לפחות שלושים אחוז ממנו צריכים להיות מוקדשים למשחק הקבוצתי. לימוד, תרגול ומשחק.
כושר משחק הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר באימון.
משפר הביטחון מספר אחד

את הטריק הזה למדתי בתחילת דרכי כמאמן.
שאלתי את מקסים דימנשטיין, המורה האגדי מבית הספר בויאר, כיצד ניתן לשפר ביטחון של ספורטאי.
הוא אמר לי משפט פשוט
תכניס אותו לחדר כושר. זה משפר ביטחון יותר מכל דבר אחר.
כך גם עם קבוצה. לא פעם הכנסתי בתחילת האימון חמש עד עשר דקות של עבודה אתלטית אינטנסיבית. משהו טוב קורה כאשר הגוף עובד חזק.

זהו על רגל אחת אוסף רעיונות.
אפשר גם להביא פסיכולוג או מרצה מוטיבציוני. אך בסופו של דבר צריך לזכור שכדורסל הוא משחק.

פשוט משחק.
אל תשכחו לשחק ולהנות.
התפקיד שלנו כמאמנים הוא להוביל, ליזום, לנסות, להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה. ולרתום כמה שיותר אנשים סביב הקבוצה.
כי כדורסל עושים באהבה או שלא עושים בכלל.

---

BEST U CAN B
בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

| למידע נוסף | להזמנת הספר | להורדת האפליקציה | למאמרים | להזמנת ערכה |

להזמנת הספר והערכה לאימון קוגניטיבי תגובתי