"מה עושים עם קבוצה ללא בטחון?" שאל אותי מאמן לא מזמן, "דברים לא הולכים במשחק כמו שהולכים באימון" והוסיף, "ניסיתי כל מניי דברים ושום דבר לא עוזר השחקנים ללא בטחון" אמר המאמן וניסה לדלות ממני דרכים, טריקים רעיונות יצירתיים כדי לשפר את מצב קבוצתו.

נתתי לו מספר רעיונות אך החלטתי שזו הזדמנות מצויינת לכתוב על הנושא יותר לעומק.

ראשית עלי לציין שאני חסיד של "רפואה מונעת" כלומר, בניה נכונה כבר בהתחלה של כלים שיעזרו לי בהמשך במידה והקבוצה נקלעת למשבר.

שנית פעמים רבות מאמנים ושחקנים מערבבים בין בטחון ליכולת, בהחלט יתכן שהבעיה כלל אינה בטחון כי אם חוסר יכולת של שחקנים בקבוצה להתמודד עם הרמה בליגה והם אינם מתאימים לרמה, במקרה כזה צריך לחשוב טוב טוב אם רצוי להשאר את הקבוצה בליגה הזו והאם ניתן בדרכים שונות להתגבר על המצב.

כל מאמן שיצא לו לאמן קבוצה שנקלעת למשבר מכיר את סדרת המשפטים:

• אנחנו לא קולעים מספיק באימונים
• אולי נוסיף תרגיל לאזורית… אישית… וכו'…
• אנחנו לא משחקים מספיק
• אין הררכיה בקבוצה
• אולי נשמור גם…

אז… מה עושים?
כמה רעיונות, שמנסיוני בכ-30 שנות עבודה יכולים בתנאים מסוימים לעבוד ולעזור, אין הדבר מחליף התיעצות ספציפית עם מאמן בכיר יותר או איש מקצוע לבניית תוכנית עבודה ספציפית לקבוצה אלא ראשי פרקים של רעיונות ודוגמאות.

תאום צפיות:
תאום צפיות עם השחקנים בתחילת העונה וגם עם ההורים, במידה וזו קבוצה צעירה וברמות הגבוהות עם ההנהלה וכמובן עם הקהל בצורה ישירה או באמצעות התקשורת.

"אנחנו הולכים על אליפות" "אנחנו מנסים לשרוד בליגה" כל מניי הכרזות שבתחילת השנה כלל אינן רלוונטיות שכן אף אחד לא יודע איך דברים יתפתחו.
אישית, אני מאמין בעבודה נכונה לאורך זמן כשהתוצאות הטובות והנצחונות יהיו פועל יוצא של עבודה נכונה ולא מטרה בפני עצמה.
אני ממליץ על הגדרת מטרות שאינן תלויות במצבים משתנים כגון קבוצות אחרות חוסר תקציב וכו'…
למשל, המטרה שלנו לבנות קבוצה שמשחקת בצורה קבוצתית או קידום שחקנים ושיפור יכולות של כל שחקן ושחקן, או, המטרה שלנו לבנות קבוצה שמתבססת על ריצה, קבוצה מהירה ואטרקטיבית שלוחצת וכו'. וכו'…

אחרי שבנינו את התשתית לאליבי שלנו (סוג של…) אפשר להתפנות לעבודה השוטפת, אין זה משנה מדוע הקבוצה הגיעה למצב שהגיעה, של חוסר ביטחון אצל השחקנים, (ברור שזה משנה) אך השאלה היא;
מה עושים עכשיו?

ישנן מספר דרכים להתמודד עם מצב זה והפעם אתיחס יותר לנושא הקבוצתי, לגבי כלים של התמודדות של שחקנים אנדיבידואלים בנושא זה אעלה מאמר אחר מתוך הניסיון שלי בהזדמנות אחרת.
אני אגע כאן בדרכים וכלים בראשי פרקים, כל שיטה יכולה לבוא בפני עצמה או כחלק ממכלול דברים, כשהכל תלוי במצב הקבוצה וממה הוא נובע.

לרוב התוצאה הינה אותה תוצאה; תפקוד לקוי של הקבוצה במשחקים, לעיתים זה בכל המשחק, לעיתים בנקודות שבירה ולעיתים חוסר יכולת לסיים משחקים צמודים בניצחון, אך הסיבות לכך שונות ולכן דרכי הטיפול בסוגיה בהתאם.
ברמות "המקצועניות" נוטים לטפל במצבים כאלה ע"י "זעזוע הקבוצה" ה"זעזוע" הינו שם נרדף לפטורי מאמן והחלפתו, חלק גדול מהפעמים זה אכן עוזר לטווח הקצר אך אם לא ידעו לטפל במקור הבעיה מהר מאוד הקבוצה תחזור למצב הצבירה הקודם שלה.

פעם שאלתי את עופר ברקוביץ' כמאמן שיצא לו להחליף מאמנים מתפוטרים מה הוא עושה כדי לעשות את השינויי והאם המאמן הקודם באם היה עושה את הפעולות הללו יכול היה ליצור את אותו שינוי בלי להתפוטר… דומה כי השאלה נשארה באוויר ולא נענתה במלואה שכן קשה מאוד לדעת מה היה קורה אילו, רק לציין שבעונה לאחר מכן עופר עצמו התפוטר מאותה קבוצה שהצליח להציל.
אין בדברים אלה בשום פנים ואופן התיחסות ליכולתו של עופר ברקוביץ' ולדעתי הוא אחד המאמנים הטובים בארץ, אבל זה בהחלט חומר למחשבה.

אז… מה כן ניתן לעשות לפני שאתם מוצאים עצמכם "מקבלים גיבוי מההנהלה…"
ההמלצות הינן כלליות ובראשי פרקים ואינן באים כתחליף להתיעצות עם "רופא"…

חזרה לבסיס
ברגע שאני מזהה כי הקבוצה שלי נמצאת בבעיה דבר ראשון אני חוזר לבסיס, ליסודות המשחק לדברים הקטנים, קשה מאוד להתמודד עם "שום דבר לא עובד" לכן צריך לחפש משהו שכן עובד, לחזק אותו ולהוסיף פארמטר אחד או שניים נוספים למשחק כדי ליצב אותו, למשל, "חבר'ה משחק החדירות שלנו עובד טוב אני רוצה שנשים כעת דגש על שני דברים ועליהם נעבוד, סגירה לריבאונד וחסימות טובות ואגרסיביות לשחקן שמקבל כדור.
ברגע שאני נותן משימות פשוטות ומדידות אני יכול לתת לשחקנים להיות ממוקדים בעשיה ולא ב"מה יקרה אילו"…

עובד על דברים פשוטים באימונים
חלק זה מתקשר לפיסקה הקודמת אבל הדגש הוא לעשות דברים פשוטים באימונים שחוזרים על עצמם, שוב ושוב ושוב, לבניית הבטחון בעשיה.

תחריות קטנות המאפשרות הצלחה
"איך ניקח אליפות אם הפסדנו כבר שני משחקים", "איך ננצח את המשחק אם אנו בפיגור 20 הפרש במחצית", קשה מאוד לצאת ממעגל הקסמים הזה שמהר מאוד הופך לסיוט, לפני מספר שנים היה לנו משחק חוץ חשוב כשהיה ברור שאם אנו רוצים להבטיח את העליה עלינו לנצח את המשחק, ברבע השלישי היינו בפיגור 20 וכולם כבר היו ביאוש מוחלט, אמרתי בהפסקה לפני הרבע האחרון שעלינו להוריד את ההפרש מתחת ל-10, הצלחנו לעצור את הסחף שהיה בדרך ל-30 וקריסת הקבוצה אחרי עונה מדהימה, חזרנו למשחק הפסדנו אותו ב-9 מה שאיפשר לנו בדיעבד לשמור על הובלת הטבלה במחזורים האחרונים ולהיות תלויים רק בנו בדרך לאליפות.

התמודדיות קלות
אפשרות נוספת הינה תאום משחקים עם קבוצות חלשות יותר, או אפילו סגלים חלשים של קבוצות אחרות כשהמאמן השני מרוויח משחק אימון עבור השחקנים שלא משחקים אצלו ואתם מרוויחים משחק שיחסית קל לשיפור הבטחון הקבוצתי.

פרטים קטנים
"אבי, עכשיו אני רוצה ממך 2 ריבאונד התקפה עד למחצית" או "יוסי, עכשיו אני רוצה ממך שמס' 14 בקבוצה השניה לא יקבל כדור" או "ניר, עכשיו אני רוצה ממך כל פעם שאתה מקבל כדור ב-H.P אתה זורק לסל."
ברגע שאני מכוון את השחקנים לדברים קטנים פשוטים ומדידים אני ראשית משאיר אותם מרוכזים במשחק ולא נותן למחשבה שלהם לנדוד למקום אחר ושנית, מפיק מהם דברים קטנים שיכולים לשנות את מהלך המשחק.

מפגש גיבוש
אין כמו מפגש גיבוש יחד עם ההורים או בנות/בני הזוג לשינויי אווירה, על האש, או ערב בריכה, או סתם כולם הולכים יחד לסרט, לפתע מכירים את השחקנים במצב הטבעי שלהם, דברים נפתחים, מתחברים ומקבלים מימד נוסף, אם עושים זאת נכון ניתן להשיג הרבה מאוד.

כדורגל
אין לי דבר וחצי דבר עם כדורגל, כילד ונער תמיד העדפתי לשחק כדורסל בהפסקות (כן פעם הינו משחקים בהפסקות) אך גיליתי שזוהי דרך טובה מאוד להפגת לחצים ומתחים בקבוצה, הפוך על הפוך, לפני שנים כבר לא מועטות, נקלעתי עם קבוצת נוער לאומית בתחילת העונה למצב של ניצחון אחד ו-4 הפסדים רצופים, אחרי משחק קשה מאוד נגד מכבי רחובות בחוץ והפסד בשניה האחרונה, פנה אלי עוזר המאמן שלי ושאל אותי, "מה עושים" הסתכלתי עליו ואמרתי לו בכנות שאני לא יודע, חיכיתי שכל הקבוצה תעלה למיניבוס השתהתי בחוץ חושב מה לעשות, ואחרי שתיים שלוש דקות עליתי למיניבוס ושאלתי את עוזר המאמן שלי אם יש לו במקרה כדורגל בבית, הוא הבטיח לי שיש לו ושהוא יביא אותו לאימון הבא, וכך היה,  אימון שלם שיחקנו כדורגל במקום להיות עסוקים ב"ג'יפה" של המשחק, החבר'ה השתוללו כפי שמעולם לא השתוללו, במשחק הבא כבר ניצחנו… והפכנו את אימון אחרי המשחק לאימון כדורגל (מה שפועל לא משנים) הטבלה התאזנה וחזרנו להיות קבוצה מנצחת, לימים חלק לא מבוטל משחקני הקבוצה הזו שיחקו בליגות הבכירות בארץ.

שיחות אישיות
את הנושא של כלים לשחקנים ברגעי משבר ארחיב במאמר אחר אך אני חייב לציין כי סידרת שיחות אישיות שאני המאמן, מקשיב והשחקן מדבר, ומוציא כל מה שיש לו ואני כמאמן לא מנסה להסביר, להצטדק או ללמד אלא פשוט יושב ומקשיב ומפרגן יכול לעזור מאוד במצבים קשים.
לא קל ללמוד לשתוק ורק להקשיב, אבל פועל!

לפרגן
מתי בפעם האחרונה אמרת משהו בשביל מישהו?…
את האמת, כשאני עובד עם שחקנים או עם קבוצה אני משתדל תמיד לעבוד על החולשות שלהם, ברמה הפיזית הקוגנטיבית והריגשית, כי לדעתי שם השיפור יהיה מאוד משמעותי.
אבל, לעיתים יש לעזוב את החולשות ולהתעסק רק בחוזקות, בפרט אם המצב בקבוצה, איך לומר, "לא משהו"… זה הזמן לספר להם כמה הם באמת טובים הכי טובים ובמה הם הכי טובים וכיצד כל הטוב הזה שיש להם יכול לפעול לטובתם, לטובתנו, כי כשעובדים עם הטוב, השמיים הם הגבול…
לפרגן, לפדבק חיובי, גם אם זה דברים קטנים, ביחוד אם זה דברים קטנים, כי גם אלוהים וגם השטן נמצאים שם, בדברים הקטנים, ותפקידנו לבחור את מה אנו מעדיפים.

כושר משחק
לפני שנים לא מועטות פנה אלי מאמן צעיר שחזר בדיוק משנתיים שהות בקולג'ים בארה"ב וזכה לקחת חלק בסגל המקצועי של הקבוצה, הוא חזר לארץ וקיבל 2 קבוצות לאמן נוער ונערות א'.
במהלך השנה הוא פנה אלי וביקש להתיעץ, הוא סיפר לי כי שתי הקבוצות עובדות יוצא מן הכלל והוא הביא לקבוצות אלה הרגלי עבודה מצויינים מארה"ב ומיישם אותם באימונים, וזה הולך נפלא, לכן הוא לא מבין מדוע הקבוצות לא מצליחות במשחקים והדברים לא נראים טוב גם כשמצליחים לנצח…
שאלתי אותו כמה אימונים יש לו בשבוע וכמה אחוז מהם הוא מקדיש למשחק עצמו 5/5.
הוא ענה שאין לו יותר מדיי זמן כי הוא עובד איתם על היסודות שלהם ומרכיבי המשחק השונים.
שאלתי אותו האם הוא עובד לפי התוכנית של אותו קולג' שהוא בא ממנו, והוא ענה בגאווה שכן.
ולסיום שאלתי אותו כמה אחוז מכלל האימונים השבועיים עובדים באותו קלוג' על מצבים של 5/5.
באותו הרגע ראיתי את האסימונים נופלים לו… הוא הבין את הטעות שלו, מרוב שהוא רצה לעבוד על מרכיבי המשחק הוא שכח את השלם, ונשאר לו עבור השלם רק 10 דק' בסוף כל אימון, התשובה שלו הייתה 15% טאקטיקה + 15%-20% משחק של 5/5.
באותו רגע הוא הבין שאם הוא רוצה שהשחקנים והשחקניות שלו ישחקו טוב יותר עליו לשים דגש גם על השלם, הוא הבין שאם יש לו אימון של 90 דק' הוא חייב להשאיר לפחות 30% ממנו למשחק הקבוצתי אם בלימוד, תרגול, ואם באימון.
אם ברצונכם לשפר את יכולת המשחק של קבוצתכם, הקדישו לכך לפחות 30% מהאימון כי כושר משחק הינו אחד המרכיבים החשובים ביותר באימון.

משפר הביטחון מס' 1
אני חייב לציין שאת ה"טריק" הזה למדתי לפני הרבה מאוד שנים כשרק התחלתי לאמן אחרי הצבא, הלכתי כמינהגי אחת לשבוע לערך למורה לספורט שלי בביה"ס התיכון, כדי ללמוד ממנו עבודה אתלטית עם ספורטאים אולימפיים, מקסים דימנשטיין המורה האגדי של ביה"ס בויאר ובאותה עת יורם מנחם כמורה חדש בביה"ס דיברנו על כל מניי נושאים ומתישהו הנושא עלה, אתה רוצה לשפר את הביטחון שלו שאל אותי מקסים? אמרתי כן! אמר לי, תכניס אותו לחדר כושר זה משפר הביטחון מס' אחד שיעבוד על השרירים שלו… זוכרים? חזרה לבסיס?
כך גם עם קבוצה, קרה לי לא פעם עם קבוצות במשבר שהחלטתי להכניס עבודה אתלטית בתחילת אימון 5-10 דק' אנטסניביות… משהו טוב קורה!

זהו על רגל אחת מס' רעיונות, תמיד אפשר להביא פסיכולוג, או להביא מוטיבייטור כדוגמת שחקן בכיר או מאמן בכיר מהבוגרים, אך בסופו של יום חייבים לזכור; כדורסל זה משחק, לא יותר, לא פחות!
פשוט משחק, אז… אל תשכחו לשחק ולהינות.
התפקיד שלנו כמאמנים, הינו להוביל, ליזום, לנסות, לעשות, להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה ולרתום אלינו כמה שיותר אנשים.
כי כדורסל עושים באהבה או לא עושים בכלל!

בהצלחה
יועד אגמון