גלישה לקליעה

כפי שיכולתם לראות במאמרים קודמים אני חסיד הג'אמפ-סטופ בהכנת הקליעה ובכל מצב לתפיסת כדור
אחרי שהבהרתי את הנקודה הזו ישנם שחקנים שחקניות רבים שהכנת רגליים בדרך זו קשה להם
זה לרוב נובע ממרכז כובד גבוה אצל שחקנים ושחקניות ארוכים

את הטכניקה הבאה גלישה לקליעה אני מלמד הן עבור שחקני פוסט והן עבור שחקני חוץ גבוהים שמסוגלים לקחת את הקליעה מעל שחקן הגנה

במאמר וודאו זה אני רוצה להתייחס גם לנושא שימוש בוודאו באימונים שלכם, וגם לטכניקת גלישה לקליעה, אישית אני מעדיף ששחקנים שלי יראו מה הם עושים ומה עליהם לתקן ולא מה קבוצות אחרות עושות ברגע שאשפר את השחקנים שלי יהיה להם קל יותר להתמודד עם כל קבוצה באשר היא…

כאן העלתי 2 סרטונים של אימונים אישיים עבור שחקניות שבהגדרה למדו אותן שהן שחקניות פנים כך שבמקום לשחק עם פנים לסל הן משחקות עם גב לסל והן מגיעות באוטומאט למצב זה, אלה שחקניות שלדעתי היתרון היחסי שלהן יהיה בהמשך כשחקניות חוץ גבוהות ועך כך יש לעבוד עוד ועוד ועוד…

בוודאו הראשון אנו עובדים על הטכניקה עצמה על מנת שהיא תהפוך לאוטומאט, שוב ושוב אני שומע את הגישה שטוענת כי שחקנים מבוגרים אי אפשר ללמד ומגיל 20 ומעלה מה שיש זה מה שיהיה…
אז אני שמח לספר לכם כי לדעתי זו שטות מוחלטת!!!
ניתן לשפר אצל כל שחקן/נית הן ברמה הטכנית והן ברמה הקוגנטיבית וברמה הרגשית ובלבד שיש להם מוטיבציה לעשות זאת!
הוכחה תוכלו למצוא בסוף מאמר זה בוודאו השלישי

באימון זה אנו עובדים על הטכניקה עצמה, כיוון שהטכניקה אינה באה בצורה טבעית יש לחזור עליה שוב ושוב ושוב
אני משתדל על מנת לתת לשחקן כלים של אוטומאציה ברגע שהוא הבין את הטכניקה להכניס אלמנט קוגנטיבי שבהמלכו הוא מחוייב לבצע את הטכניקה בצורה אוטומאטית ולחשוב על הוראת המאמן

בווידאו זה לקחתי 2 תנועות שהשחקנית עשתה במהלך משחק שלחתי לה אותן וניסינו לראות כיצד לעשות זאת טוב יותר
עבדנו למעשה על שני אלמנטים (במקביל כמובן לתיקון טעויות נוספות)
1. הכנת רגליים לאחור
2. קליעה קשתית מהירה כדי למנוע אפשרות לגג של שחקן גבוה

(הערות ותיקון טעויות נמצאים בוודאו עצמו)

 

כפי שכבר ציינתי כאן ובעבר אני חושב שניתן ללמד ולשפר כל שחקן בכל שלב בהכשרה שלו (כן כן גם שלה…!)
הדבר הכי חשוב על מנת שזה יקרה הינו הרצון ל השחקן וההבנה שלו שעליו לשפר זאת
רק כששחקן פונה אלי בבקשה מעין זו או מבין את החשיבות לכך רק אז אני יכול להכנס לתמונה ולשנות
והפתגם שלא מלמדים שועל וותיק תרגילים חדשים… נכון רק ל…שועלים…

הינה דוגמה מופלאה עם המון חומר למחשבה בנוגע לבניית סכימת תנועה והיכולת של המוח שלנו ללמוד וללמד את עצמו דברים חדשים!

בהצלחה לכולנו
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

הבדלי רמות באימון

ספייס ג'אםהגעתם לסוף האימון ואתם רוצים לשחק 5/5
אבל מה… החמישה הראשונה שלכם טובה בהרבה מהחמישה השנייה שלכם, וכל משחק כזה מתחיל ומסתיים בהפסד לחמישיה השנייה ומה שיותר בעייתי הוא שהחמישייה הראשונה לא ממצה את יכולתה כי הכל קל לה.

לרוב אני משתדל ליצור חמישיות מאוזנות אך יש מצבים שאנו רוצים לתרגל את החמישייה לשיפור התאום בניהם לקראת המשחקים.

אז מה עושים?
יש כמובן פתרון פשוט שכשאתם שופטים, אתם יכולים לאזן בשריקות "תמוהות" את המצב על המגרש.
אך הרשו לי להציע פתרונות נוספים:

פתרון ראשון:
על מנת שהחמישייה הראשונה תקבל את הנקודות שהיא כבשה עליה לעשות "סטופ" בהגנה, כלומר בעוד שהחמישייה  השנייה עושה סל ומקבלת את הנקודות, על החמישייה הראשונה לקלוע סל, לחזור להגנה ולא לקבל סל, אם החמישייה השנייה עשתה סל היא מקבלת את הנקודות והתוצאה היא 2 – 0 לטובת החמישה השניה אם החמישייה הראשונה עשתה סל ולא חטפה סל התוצאה היא 2 – 0 לטובת החמישה הראשונה וכך הלאה…

פתרון שני:
החמישייה הראשונה צריכה להגיע ל-20 נקודות על מנת לנצח והחמישה השנייה צריכה להגיע ל-10 נקודות על מנת לנצח זה כמו לתת "פור" לקבוצה החלשה אך הפוך.
עם הזמן ניתן לצמצם את ההפרש במטרות.

פתרון שלישי:
והוא יותר מתאים לרמות הגבוהות
מגדירים זמן 10 דק' למשל ודורשים משתי הקבוצות להגיע ל-30 נקודות יחד
אם לא מגיעים קבוצתית לסך הנקודות מבצעים סט כוח בהתאם להפרש שנשאר עד ל-30 נקודות
כמובן שכמות הנקודות הסופי הינו בהתאם לרמה הכוללת של הקבוצה

משהו נחמד:
אם כבר אנו עוסקים ברעיונות אז תנסו פעם בכמה זמן לשחק 5/5 גבוהים מול גארדים
או אפילו 3 קבוצות 5/5/5 קבוצה של גבוהים, קבוצה של רכזים וקבוצה של קלעים…
דברים מעניינים קורים שם!

להזמנת הרצאות וסדנאות למאמנים מוזמנים לפנות בטלפון
050-6616157

בהצלחה כולנו, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ריווח בכדורסל

ריווח בכדורסל לימוד ותרגולריווח_כיתה_ח

"תפתח את המשחק…"
"תפסיקו לצופף"
"לרווח לרווח לרו…"
"SPACING"

"מה לא ברור?
כמה פעמים צריך לומר את זה תרווחו את המשחק…"

מי שיצא לו לעבוד עם שחקנים צעירים (כמו גם עם לוחמי חי"ר) יודע שאחד הדברים שחוזרים על עצמם הוא נושא הריווח, או כפי שחזרו בפני מפקדי ואני בפני פיקודיי בתרגילים חי"ר "ריווח בחוליות"

אצל שחקני הקט סל ועד גיל ילדים ניתן לראות אותם שוב ושוב מתרוצצים סביב הרחבה… ריווח_מעל_ח

קשה מאוד לשכנע ילדים אלה שאפשר "לדרוך על הדשא"… גם מחוץ לרחבה… ואין שום שלט שאוסר להגיע עד קו השלוש…
הם נדבקים לקו ולא זזים ממנו!

למה?
רק בגילאי 11-12 מתחיל להתפתח אצל הילדים יכולת התפיסה המרחבית, אצל בנות בגלל חסך בחשיפה לנושא זה מגיע לרוב מאוחר יותר …

הקו המסורטט להם על הריצפה ברור להם והם פשוט נעים סביבו או בתוכו

מכיתה ח' נושא זה מתחיל להיתפס

(תלוי כמובן בגיל הפסיכולוגי תפיסתי של כל שחקן / שחקנית)

ראו את המאמר בנושא:
12 האינטליגנציות והכישרון

ריווח קט סל

לא זזים מהרחבה

 

לדעתי, ריווח בכדורסל, לפני כל נגיעה בנושא הטקטי יש להדגיש את נושא הריווח, פעמים רבות אני רואה מאמנים צועקים על השחקנים שלהם… לרווח, אך לא נראה לי שהשחקנים יודעים מה זה אומר.

בתפיסת המשחק שלי, ישנם כמה מרכיבים לריווח ופתיחת קווי מסירה אך בבסיסו מבחינתי, ריווח אומר "פתיחת המלבן" המלבן הינה הצורה שנוצרת כשמעבירים קווים משיקים לקו שלוש הנקודות.

ריווח_נכון

ריווח המלבן ויצירת מצב קשה יותר להגנה

ברגע שתצליחו לשכנע את השחקנים שלכם לשחק שם, אתם תאלצו את ההגנה לפתוח את המשחק ותאפשרו לכל מרכיבי המשחק לבוא טוב יותר לידיי ביטוי במשחק הקבוצתי!
יש לשים לב כי התנועה ללא כדור מגיעה עד קצות המלבן אך קבלת הכדור נעשית מעט לפני קו השלוש כך שהתנועה אל הכדור נעשית אל הכדור ופנימה מעל קו השלוש על מנת להיות יעילים לסל.

עקרון נוסף שיש להקפיד עליו בריווח המשחק הוא לפתוח קווי מסירה, קו מסירה הינו אותה נקודה במגרש שביני לבין הכדור שאין שחקן הגנה, אך על כך בפעם אחרת.

על מנת ליישם את נושא הריווח יש להקפיד בכל שלב באימון הקבוצתי כי "ריווח המלבן" ייושם.

תרגילים לתרגול ריווח בכדורסל

-ניתן כמובן לבצע תרגול של ריצה בתוך רחבת השלוש ולקריאת המאמן "מלבן" כל השחקנים רצים לכיוון ה"מלבן" ואחד מהשחקנים מקבל כדור מהמאמן וקולע

-אותו דבר אך בזוגות בן זוג אחד עם כדור נע סביב לקו החצי, בין הזוג השני נע בתוך רחבת השלוש לקריאת "מלבן" של המאמן כל שחקן רץ לכיוון בן הזוג שלו מקבל כדור אחרי שווידא שהוא ריווח למלבן, וקולע לסל.

ניתן לבצע אותו דבר על קו השלוש אם רעיון המלבן… רחוק מדי עבורכם

כמו כן ניתן ורצוי להשתמש בתרגילים השונים המופיעים במאמר: משחקונים לתרגול המשחק החופשי

ורעיונות לבניית נושא המשחק החופשי ניתן למצוא למצוא במאמר בנושא

בהצלחה לכולם
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ניהול משחק – חילופים

עקרונות בניהול משחק עקרונות בניהול משחקחילופי שחקנים.
במאמר זה אתייחס למספר נקודות בנושא חילוף שחקנים.
לדעתי זהו אחד הכלים החשבים ביותר בניהול המשחק כיוון שהוא אינו מוגבל באף שלב עבור המאמן.

ראשי פרקים:

  • האם אתם נותנים לשחקנים שלכם לעשות טעויות או אחרי טעות אחת מבצעים חילוף?
  • האם אתם יוצרים ומשתמשים ב"שחקן השישי"?
  • האם אתם משתמשים "בחילוף משולש"?
  • האם אתם משתמשים בחילופים לשנות מומנטום?
  • כיצד אתם פותחים את הרבע השלישי? עם החמישייה הפותחת? עם חמישה החזקה של המשחק?
  • האם אתם משתמשים בסטטיסטיקה לקבוע חילופים
  • האם אתם באים עם "חילופים מהבית"
  • חילופי עבירות
  • חילופי מנוחה

אז בואו נתחיל…

טעויות שוות חילוף?
האם השחקנים שלכם סומכים עליכם שאתם סומכים עליהם? לדעתי אחת הטעויות הכי גדולות בניהול משחק הינו "חילוף רגשי", שחקן עושה טעות ועף לספסל, וכמובן בדרמה של ריצה לספסל בהיסטריה תוך משיכת השחקן המחליף וזריקת השחקן מהמגרש לשחקן "חילוף תוקפני :-)".
אישית, אני מעדיף לתת לו עוד מהלך או שניים, לא כדי לכפר על מעשיו אלא כדי להבהיר שטעות היא חלק מהמשחק ולתת שקט לשחקנים לא לפחד לנסות וליזום, החילוף יתבצע אך לרוב בצורה רגועה אחרי שבדקתי את האופציות הקיימות לי במקום השחקן "החוטא"…
מכירים את הקטע של שחקן שנמאס לכם מהטעיות שלו ועד שאתם מחליפים אותו הוא כבר הספיק לבצע 2 גגות 2 סלים וחטיפת כדור… עקרון זה מונע מכם לעשות החלטות פזיזות.
קחו אוויר ורק אז תעשו חילוף גם עבורכם גם עבורו וגם עבור הקבוצה.

מהו ומיהו ה"שחקן השישי"
כיצד מתחילים חזק וממשיכים להגביר? יש שחקנים שטוב להם להתחיל מהספסל, אחרים טוב להם יותר להתחיל בחמישיה, ויש שחקנים שאם הם יתחילו בחמישייה הם פשוט לא יהיו טובים!
פעמים רבות אני מתייעץ עם השחקן היכן הוא מעדיף להתחיל את משחק, ושחקן דומיננטי שמעדיף להתחיל מהספסל אני משתמש בו כ"שחקן השישי" הוא זה שיביא את הפוש למשחק, רק אל תשכחו אותו על הספסל…

מתי משתמשים בחילוף משולש
חילוף משולש הינו חילוף שמחליף שחקן דומיננטי בשחקן אחר כשנותנים זמן הסתגלות לשחקן הנכנס לרוב אני משתמש בו בחילוף של רכז במשחק עם לחץ גבוה, אני מחליף את את הרכז בגארד אחר, נותן לו מעט אוויר, מאפשר לרכז ה"קר" לשחק לצד הרכז "החם" ללא לחץ ואחרי דקה או שתיים מחזיר את הגארד חזרה אחרי שלקח קצת אוויר מול הרכז הראשון.
שיטה זו טובה גם כדי לתת לשחקן עייף כמה דקות בלי לפגוע בצורה קיצונית בריצה של הקבוצה
לעיתים אני משתמש, בקבוצות מסוימות, בשיטה זו כדי להימנע מחיכוכים בקבוצה, ישנם שחקנים שמוכנים להתחלף עם שחקנים מסויימים ועם אחרים הם רואים זאת כפגיעה, או מתייחסים בצורה פחות טובה ניתן להשתמש בשיטה זו גם במצבים אלה.

שינויי מומנטום
זהו אולי אחד המרכיבים החשובים ביותר מבחינתי בניהול משחק, האם אני יכול לשלוף שחקן כדי שישנה את המומנטום או ישנה את כיוון המשחק, לפעמים צריך לעורר את המשחק ולעיתים דווקא לעצור אותו, לרוב מאמנים משתמשים בפסק זמן כדי לעצור מומנטום של קבוצה שנייה, אין בעיה לעשות זאת במחצית הראשונה אך במחצית השניה, במשחקים צמודים אני רוצה כמה שיותר כלים לשתי הדקות האחרונות, שחקנים עם אוויר, עם מעט עבירות, ועם כמה שיותר פסקי זמן, תעשו לעצמכם טובה, אל תבזבזו לעצמכם את פסקי הזמן כדי לשנות מומנטום במחצית השניה תשתמשו בחילופים…

ניהול המשחק עד למחצית
מטרת המחצית הראשונה מבחינתי היא הכנסת כמה שיותר שחקנים שלי למשחק, יתכן ואגיע עד למחצית המשחק עם 8-10 שחקנים ששיחקו זמן מספק, הן כדי לתת להם להיכנס לעניינים והן כדי לדעת מי "חם" היום, כמובן שזה תלוי קבוצה כי קבוצות הנשענות על חמישייה בלבד ו-7 שחקנים שיודעים את מקומם על הספסל הדבר יותר בעייתי.
המשחקים הבעייתיים מבחינתי מנוהלים במחצית השניה ולרוב ב-2 דקות האחרונות ואני צריך כמה שיותר כלים על המגרש עד תחילת המחצית השניה והרבע הרביעי.

פתיחת רבע שלישי
מבין כל האפשרויות לפתוח את הרבע השלישי יש רק דבר אחד שצריך להימנע ממנו והוא; אין לפתוח עם חמישייה חלשה, לרוב אני מעדיף לפתוח עם החמישייה הפותחת או עם החמישיה החזקה באותו משחק, בכל משחק שהחלטתי בגלל זכויות אדם או כל סיבה הומניטרית אחרת לפתוח עם חמישיה חלשה שילמתי מחיר כבד במהלך או בסוף המשחק.

סטאטיסטיקה
את דעתי על הנושא אני כבר הבעתי במאמר בקרה וסטטיסטיקה סטטיסטיקה טובה נותנת לי נתונים אובייקטיביים על הנעשה במשחק והם נטולי רגש ועצבים… (אם היא נכונה ומדוייקת) חשוב מאד לפני תחילת כל רבע לעבור דרך הסטטיסטיקה כדי לקבל מידע נוסף לקראת הרבע הבא…

חילופים מהבית
נו טוב… אני חייב לכתוב על כך?
כשם ששחקן צריך להיות מסוגל להגיב מהר ונכון למצבים המשתנים במשחק כך מאמן צריך להיות מסוגל לכך עם השהיה של כמה שניות חשיבה… תוכניות משחק הינם דבר חשוב, אך הן טובות עד לג'אמפ-בול בנית מיקרים ותגובות בראש גם כן מאוד חשוב אך גם הם הופכים מהר מאוד לא רלוונטים במשחקים המשמעותיים.

חילופי עבירות
קשה מאוד ליצור מבחן אצבע על מנת לקבוע מתי להחליף שחקן עם יותר מדיי עבירות חילופים אלה רלוונטים עבור שחקנים משמעותיים במשחק בעלי נטיה "להתאבדות משחקית".
לרוב אני מחליף שחקן עם 2 עבירות במחצית הראשונה
כמו כן אני מחליף שחקן עם 4 עבירות ברבע השלישי
אני לא מחליף שחקן עם 4 עבירות ב-5 דקות האחרונות של המשחק… (בגלל העבירות)
יש לזכור כי האפשרויות, גם כאן הן אינסופיות והן מאוד תלויות מצב ותלויות שחקן… תכירו את השחקנים שלכם, ותדעו על מי אתם יכולים לסמוך שישלוט על עצמו ומי לא יודע לעשות זאת.
בכל מקרה תפקידכם לדעת בכל רגע נתון למי וכמה יש עבירות גם אצלכם וגם בקבוצה היריבה.

חילופי מנוחה
אם לא תדאגו שהאימונים שלכם יהיו מדמי משחק תגלו מהר מאוד שדווקא השחקנים הכי חשובים שלכם נטולי אוויר בדקות הסיום, הכנת הקבוצה למשחקים חייבת גם לכלול אימונים מדמי משחק הן מבחינת המצבים והן מבחינת האינטנסיביות שלהם אין זה אומר שצריך "לקרוע לשחקנים את הצורה", להיפך! הדינמיקה של משחק הכדורסל מדברת דווקא על אימוניי אינטרוולים של כשעתיים אימון, לכן יש צורך להקפיד על מנוחות קצרות באימון ועבודה אנטנסיבית של מקטעי אימון קצרים, אך על כך בפעם אחרת.
לענייננו, מחפשים דקות מנוחה לשחקן המשמעותי שלכם? הן נמצאות לקראת סוף הרבע השלישי.

חילוף "קצת לפני"
חייב לומר שנתקלתי בזה לא פעם "אני מוציא אותו קצת לפני השיא או בדיוק בשיא כי משם הוא רק ידרדר… אני חייב לציין שאין לי מושג מתי השיא של שחקן וכשאדרנלין נכנס השיא יכול לקפוץ בצורה דארסטית, תחסכו מעצמכם את החילופים האלו אתם בעיקר מקלים על המאמן בצד השני!

חילופי תפקידים
טוב… זה אינסופי שחקן עם אוריינטציה הגנתית או התקפית, או גבוה מול נמוך זה אין סופי…

חילופי תגובה
אם כבר דיברנו על אינסוף אפשרויות אז גם כאן יש בלי סוף… המאמן בצד השני הכניס גבוה האם תכניסו גבוה משלכם לקיזוז… אישית, אני מנסה למצוא היכן היתרון היחסי שלי ואם זה אומר שדווקא לשחק עם 4 גארדים וגבוה במקום שני גבוהים אז זה מה שיהיה אך זה מאוד מאוד מאוד תלוי מצב וקבוצה.

חילופים לשם כבוד
את האמת כשאחד המאמנים ציין זאת בפני אמרתי לו שזה לא קשור לניהול משחק, עושים זאת כשכבר המשחק הסתיים ואין יותר מה לנהל אך זה בהחלט נוגע לניהול המשחק הבא, אם יש לכם אפשרות תנו את הכבוד המגיע למי שבאמת מגיע…

לסיכום
כפי שציינתי חילופים הינם הכלים הנגישים ביותר למאמן, הקפידו לבנות קבוצה מגוונת של שחקנים שיכולים כל אחד בזמנו לתרום לכם דקות משמעותיות.

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ניהול משחק – חילופי הגנות

עקרונות בניהול משחק

לפני שאתם מזעיקים פסק זמן…
תשקלו טוב ובמקום זאת תבחרו להחליף הגנות…

אין צורך שהמשחק יעצור על מנת להחליף הגנות, להיפך, כדאי לתרגל גם באימונים החלפת הגנות אני מקפיד להימנע מלקחת פסק זמן לשם החלפת הגנות כי בדיוק כפי שאני מתרגל הגנה אני מתרגל חילופי הגנה במהלך האימונים.

תוך כדי משחק ישנם מספר מצבים להחלפת הגנות:

  • החלפת הגנה מובנית
  • החלפת הגנה לעצירה / החלפה המומנטום
  • החלפת הגנה לקידום מומנטום
  • החלפת הגנה למניעת קריסה

בכל מקרה, מבחינתי, כל הגנה שאני מחליף הינה הגנה שתרגלתי באימון, אחרת הארנבת שאתם תוציאו מהכובע, תינשך אתכם חזרה 9 פעמים מתוך 10 פעמים.

כעקרון אני משתדל שאותם עקרנות הגנת היחיד יופיעו בכל סוגי ההגנות הטקטיים שלי, אלא אם כן יש לכם 7-10 אימונים בשבוע, אתם לא יכולים לצפות מהשחקנים שלכם למשל שבאזורית, הם יכוונו לאמצע לגבוה, באישית הם יכוונו לקו, בלחץ הם יכוונו ל"טארפ"…
העקרונות יהיו חייבים להיות אותם עקרנות, כיצד לצאת לשחקן עם כדור, לאן לכוון, מה לסגור, איך לעזור, מהיכן תגיע רוטאציה וכו'…

כמובן שכל הגנה טאקטית או אסטראטגית תקבל את הדגשים שלה אך העקרונות הבסיסיים יהיו חייבים מבחינתי להיות אותם עקרונות אחרת תקבלו הרבה הגנות ובלגן אחד שלם.

נכון, ברמות מסוימות (הנמוכות) עצם החלפת ההגנות יוצרת בעייה לקבוצה היריבה אך ברגע שהארנבת הזו מצתה את עצמה… היא כבר לא תוכל להשלף שוב.

אני אישית, אוהב אישית!
מעדיף תמיד לעבוד על הגנה אחת או שתיים שעובדות טוב ושאני יכול לסמוך עליהם מאשר 5-10 רעועות…

אין דבר חזק יותר משיטה שמתורגלת לאורך זמן, השיטה תמיד תנצח את ה"קלסה!"
(מקסים דימנשטיין)

החלפת הגנה מובנית:
בשלב לימוד ותרגול ההגנה ניתן לתת מצבים מובנים לרכז שבהם הוא זה שיחליף את ההגנה, (הורדת היוזמה לרמת השטח) למשל אחרי קליעת עונשין, עוברים ללחץ או בשלב מומנטום חיובי אחרי קליעה לוחצים כל המגרש, או אחרי הכרזה על תרגיל מצד ההתקפה עוברים להגנה אחרת וכו'…
אלה יוזמות מתוכננות מראש אותם מתרגלים באימונים, לא רק שעובדים על ההגנות השונות אלא גם על המעברים ביניהם.

החלפת הגנה לעצירה או החלפת מומנטום:
כולם כבר יודעים שאת המשחק מנהלים לפי המומנטום שלו, מומנטום אינו מי שמוביל את התוצאה אלא מי מוביל את המשחק, והמשחק האמיתי בין המאמנים הוא מי שולט במומנטום, לרוב, ברגע שקבוצה שולטת במומנטום היא זו ששולטת במגרש ובמצב זה גם השופטים מצטרפים לחגיגה.
כך שאם הקבוצה היריבה מובילה, ע"י שינוי הגנה ניתן לשנות מומנטום, לעצור קבוצה יריבה ואפילו להחליף מומנטום.

החלפת הגנה לקידום מומנטום:
אותו דבר לא?… לא!
השתלטתם על המשחק, ואתם רוצים "לסגור עניין" זה הזמן להחליף הגנה להגנת לחץ חצי מגרש או מגרש שלם, שימו לב לא "לסגור עניין" בשלב מוקדם מדיי, ולא לשלוף את כל הקלפים כבר במחצית הראשונה כיוון ש-20 הפרש מחצית ראשונה אינם "סגירת עניין", בפרט לא מול קבוצה טובה יותר ומהר מאוד אתם עלולים לגלות כי שוב הובלתם כל המחצית ובסוף הפסדתם את המשחק…

החלפת הגנה למניעת קריסה:
את האמת, זה השלב שבו הכי חשוב למאמן להיכנס ולנהל את המשחק, כי אם שלושת המצבים הקודמים גם שחקן מנוסה יכול להכריז עליהם ולצאת "מנהיג", הרי שבשלב הקריסה כל הקבוצה יחד עם הביטחון שלה זורם לביוב…
כאן לרוב המאמנים "מזעיקים פסק זמן" או משתוללים אחוזי אימה על כל בקבוק מים שנקרה בדרכם…
בשלב זה אני משתדל לנתק את עצמי הולך לקצה הספסל ומסתכל מספר שניות במה שקורה במגרש, מהיכן אנו מקבלים את הסלים הקלים? מבחוץ? מבפנים? גם וגם? במתפרצות?

מה חסר לי על המגרש? שחקן הגנה נוסף? אולי דווקא שחקן התקפה שלא משתין במכנסיים במצב כזה ויכול לדפוק כמה שלשות ולהחזיר אותנו למשחק (ראה ניהול משחק – החלפת שחקנים)
אולי מה שחסר זו מוטיבציה? ואז במשך דקות ארוכות במקום לתפוס את הראש אני נכנס לשמור יחד עם השחקנים שלי… עם ניפנופי ידיים, עבודת רגליים והמון המון המון צעקות עידוד שלי שיבינו שאני איתם…

אז, הבה נחזור לשאלה הראשונה:
מהיכן אנו מקבלים את הסלים הקלים? מבחוץ? מבפנים? גם וגם? במתפרצות?
כי רק אם אני אדע את התשובה לכך אוכל להחליט לאיזו הגנה אני ארצה להחליף.
אם אני חוטף סלים במתפרצות, הרי שלרוב אדרוש מהשחקנים שלי לקבל את ההתקפה מקו ה-3, לוותר על כל נסיונות חטיפה, ולא ללחוץ.
אם אני מקבל סלים קלים מבחוץ, אנסה לזהות מי השחקן / שחקנים המאיימים עלי ביותר ואעבור להגנה אישית הדוקה יותר עליהם או לאזורית שבה מדברים ביחוד עליהם.
לעיתים אני שומר אזורית סגורה 2:1:2 נגד קבוצה שקולעת ורק יוצא על הקלעים שלהם ואת השאר סוגר פנימה.
אם אני מקבל את הסלים הקלים מבפנים, או גם מבחוץ וגם מבפנים אני אעבור להגנה אזורית סגורה ואנחה את השחקנים שלי שלא משנה מה, סלים מבפנים לא מקבלים! בשלב זה, כדי למנוע קריסה מוחלטת של הקבוצה אני אוותר על הסלים מבחוץ ואדרוש שליטה מוחלטת ברחבה הן של כדורים פנימה והן של ריבאונד התקפה, כך אחזיר לעצמי את השליטה, לפחות באזור מסוים של המשחק.
הכי קל לעשות זאת בהגנה אזורית סגורה או כפי שהיא נקראת בכדורגל "בונקר"…

שואלים אותי לא פעם מדוע אייני שומר הגנות מעורבות? (קומבינציות) אישית אני לא אוהב אותן כי מבחינתי הן אינן מתאימות נגד קבוצות חזקות שכל שחקן יכול להיות מסוכן.
כפי שכבר ציינתי אני מעדיף לעבוד על 2 הגנות שיהיו טובות ולהתמקצע בהן מאשר 6 סוגי הגנות שלכל אחת מהן יש אופציות שונות ולא לשלוט באף אחת מהן…
אז מה אני מעדיף?
אישית טובה שאיתה אני משחק הגנה פתוחה ואגרסיבית ואזורית סגורה שבה אני מונע מהקבוצה השניה את משחק הפנים שלה, עליהן אני בונה את הגנות הלחץ שלי מגרש שלם וחצי מגרש ובמידה ויש לי זמן במהלך העונה אני מכניס אחד מסוגי המצ'-אפ-זון, אך על כך בהזדמנות אחרת!

לסיכום: מן הסתם במהלך משחק אנו נתקלים באין ספור אפשרויות ולכל אחת מהן אין ספור פתרונות אפשריים, מה שניסיתי להבהיר במאמר זה שארנבות זה נחמד אבל עבודה נכונה ועקבית לאורך זמן מביאה תוצאות משמעתיות יותר והכי חשוב… בלי פניקה!

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

הגנת מעבר

הגנת מעברמה לדעתכם האלמנט הכי בסיסי בהגנה? כל הגנה…
זו השאלה שאני פותח כל הרצאה שלי בנושא הגנה ובכל שנה בתחילת השנה עם הקבוצות שלי
(גם כאלה שרצים איתי כמה שנים)

אז כמובן כל אחד נותן לי את "האני מאמין שלו" וכולם נכונים, חשובים וטובים אך לדעתי הדבר הבסיסי ביותר בהגנה זה "להגיע שם" לחזור להגנה בצורה נכונה על פי עקרונות מובנים וברורים…

אייני יכול להגזים בחשיבות נושא זה, שכן מניסיון שלי עבודה על הגנת המעבר – transition defense יכולה לאפשר לקבוצות להתמודד עם קבוצות חזקות מהן והתועלת בעבודה על עקרונות אלה עולות לאין ערוך על העבודה על לוחצות למיניהן או מגוון הגנות ה-SET GAME.

אני מבדיל כאן בין הגנת המעבר האסטרטגית לבין הגנת מעבר הטקטית, האחרונה מתייחסת למצבים ספציפיים מול קבוצה עם שחקנים בעלי תכונות מסוימות כמו מהירות גבוהה מאוד או יכולת קליעה מהירה מה-3 במשחק רץ… העקרונות האסטרטגיים ישמרו תמיד אך יתווספו אליהם פתרונות טקטיים, אך על כך בהזדמנות אחרת.

כמו כן אני חייב להדגיש שבתפיסת ההגנה שלי אין משמעות גדולה מדיי לנושא ה-"miss match" ומה שחשוב מבחינתי שיהיה שחקן מול כל שחקן ואיזון הגנתי במגרש בכל רגע נתון על מצבי ה-miss match אנו עובדים באימונים ולמעט מקרים חריגים שבו אנו חוטפים סלים בגלל יתרון רגעי של שחקנים, לרוב אנו מצליחים לייצר חטיפות כדור דווקא ממצב זה לטובתנו, וגם על כך בהזדמנות אחרת.

אז נתחיל עם רעיון הגנת המעבר:

הגנת מעבר בכדורסל

ראשית, מהרגע שנזרק כדור לסל שחקנים שלי יודעים שיש להגיע לריבאונד התקפה, כמעט בכל אימון אני מכניס חלק בנושא זה לאימון ניתן לקרוא במאמר בנושא

בדוגמה זו O2 זרק לסל.
O3 זיהה כי הוא הראשון בהגנה עוזב הכל וטס לקשת תחת הסל, מכריז בדרכו "טבעת", שם הוא מתמקם עד שכל שאר השחקנים מגיעים וזאת על מנת שלא לקבל בשום פנים סל קל ברחבה.
O3 שחוזר ראשון להגנה מקפיד לעשות זאת עם הפנים לסל על מנת להגיע למקום במהירות הגבוהה ביותר, מצב זה חוסך המון מסירות "ציפור" למתפרצות אך גם מאפשר לו להגיע למצב שהוא שומר את השחקן הראשון עם הכדור עם הפנים ולא מאחריו, בעידן העבירה במתכוון בהתקפה המתפרצת לשני השחקנים הראשונים זה יתרון חשוב ביותר!

O1 מזהה כי הוא השחקן השני שחוזר להגנה תפקידו לקחת את הכדור, ומכריז בדרכו "כדור שלי" גם הוא אינו עוצר עבור שום דבר וכל מה שמעניין אותו הוא להגיע לכדור.
פעמים רבות ראיתי כי זה התפקיד דווקא של השחקן הראשון (לקחת את הכדור) ופעמים רבות מאמנים הנוקטים בשיטה זו חוטפים בראש "ליי-אפים" פשוטים בצד החלש.

O4 מזהה כי הוא השחקן השלישי בהגנה ורץ לצד החלש לאבטח את המסירה פנימה, תנועה זו יוצרת פעמים רבות חטיפות כדור ומייצרת התקפה מתפרצת בצד השני של המגרש.

שני השחקנים הנותרים שלרוב הם אלה שהיו מעורבים בריבאונד ההתקפה או התעקבו בירידה להגנה, לוקחים את השחקנים הקרובים אליהם, כאמור גם אם דבר זה יוצר "miss match", אותו אנו פותרים תוך כדי התקפת המעבר, אם יש צורך בכך.

המטרה שלי בהגנת המעבר היא אחת:
לא לחטוף סלים קלים ומהירים בהתקפה המתפרצת של היריב, ולשלוט בקצב של המשחק גם באמצעות ההגנה.

המטרה שלי בהגנה בכלל: לגרום להתקפה בכל רגע נתון לבצע עוד פעולה אחת יותר ממה שהיא תכננה.

כאמור, במידה ויש בקבוצה השניה קלעי מהיר אליו אתיחס בצורה טקטית והשחקן ששומר עליו יקבל הנחיה חד משמעית שברגע שזרקנו כדור הוא לא מבצע את הגנת המעבר אלא נצמד אליו.
אך אלה הוראות טקטיות לפי משחק ולפי רמת הליגה בא אני מאמן

מגוון תרגילים לחזרה להגנה:

חזרה להגנה תרגיל 1

זהו תרגיל בסיסי למסירות בתנועה בשילוב ירידה להגנה, במקרה זה השחקן שזרק מתרגל ירידה עד לטבעת ושם הוא מקבל את המתקיף עם הפנים כאשר המתקיף יכול לזרוק לסל רק מתוך הרחבה.

חזרה להגנה תרגיל 1
חזרה להגנה תרגיל 2

תרגיל בסיסי נוסף שבו שני שחקנים עולים להתקפה האמצעי מוסר את הכדור וחוזר להגנה על שחקן שמגיע ממול.

2up1dowen
חזרה להגנה תרגיל 3

עוד תרגיל בסיסי יש להקפיד על יציאה במקביל משני צידי המגרש מסירה וחזרה להגנה של השחקן שמסר את הכדור

2up1dowen1
תרגילgobackd2on1 חזרה להגנה 2 על 1

מינימום שחקנים: 7
מבלי להכנס לנושא התקפה המעבר וכיצד אתם בונים אותה עדרון התרגיל הזה הוא בלימוד הגנת המעבר
כאמור מבחינתי השחקן הראשון שמגיע להגנה רץ בשיא המהירות (עם הפנים לסל ולא לכדור) אל הקשת הקטנה ושם הוא מתמקם
המטרה שלו להגיע לשם לפני ששחקן מקבל כדור ארוך לסלמי שלא זרק לסל מתוך בני הזוג חוזר להגנה נגד 2 השחקנים הבאים וכך הלאה
ניתן לגוון חזרה של מי שזרק את הכדור לסל

כמו בתרגיל הקודם
אך הפעם משחקים 3 נגד 2.
מינימום שחקנים: 11
זהו למעשה תרגיל 11 משודרג המדמה יותר מצבי משחק של חזרה להגנה, זהו תרגיל בעצימות גבוהה
יוצאים 3 על 2
השחקן הראשון בהגנה חוזר אל הקשת הקטנה כשהשחקן השני לוקח את הכדור על פי מיקומו.

שני השחקנים שהיו מעורבים אחרונים בכדור הם אלה שחוזרים להגנה והשלשה הבאה יוצאת להתקפה

ניתן כמובן לשחק ששלושה חוזרים להגנה ולתרגל הגנת מעבר בצורה של 3/3

 td3on2
ניתן כמובן לבצע את אותו תרגיל במצבים של 4 על 3
מינימום שחקנים 15 השחקן הראשון מגיע לקשת הקטנה
השחקן השני מגיע לכדור
השחקן השלישי עובד לפי מצב ההתקפה
לרוב מגיע לצד החלש לחטוף כדור
אחרי שלימדנו את על המצבים של הגנת מעבר ניתן להשתמש בתרגיל המשולב הבא:

2 קבוצות משני צידי המגרש בזוגות
יוצאים 2 על 1 עד לריבואנד הגנה או חטיפת כדור
2 שחקנים מצטרפים לשחקן ההגנה למצב של 3/2 לצד השני
כל פעם מצטרפים עוד 2 עד למצב של 5/5 או עד סל
ברגע שהיה סל מתחילים מההתחלה

 td5on4on3on2on1

בקרוב אעלה תרגילים נוספים לתרגול ואימון נושא הגנת המעבר

אשמח לקבל תגובות בדף הפייסבוק של האתר
למאמרים נוספים בנושא הגנה

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ניהול משחק – פסקי זמן

עקרונות בניהול משחקעקרונות בניהול משחק שימוש בפסקי זמן
פסק זמן – מתי להשתמש? מה לומר בפסק זמן? איך לנצל אותם בצורה היעילה ביותר…
אני בטוח שלכל מאמן יש את העקרונות שלו, גם כאן אין לי עניין לומר לכם מה לעשות אלא רק לתת חומר למחשבה וטיפים מהנסיון האישי שלי.

ראשי פרקים:

  • כמה פסקי זמן יש למאמן כמה זמן יש?
  • אילו סוגי פסקי זמן קיימים?
  • עצירה ויצירה של מומנטום
  • שימוש בלוח טקטי
  • מתי לקחת פסק זמן?
  • מתי לא לקחת פסקי זמן?
  • מה לומר בפסק זמן?
  • כיצד לתכנן פסק זמן?

אז בואו נתחיל…
(על פי חוקי FIBA – תודה לשופט עומר אסטרון על הייעוץ המקצועי)

כמה פסקי זמן יש למאמן וכמה זמן כל אחד מהם?

  • במחצית הראשונה 2 פסקי זמן.
  • במחצית השניה 1+2 פסקי זמן, פסק זמן אחד עד ל-2 דקות האחרונות
  • בכל אחת מהערכות פסק זמן אחד.

לא ניתן לגרור פסק זמן ממחצית למחצית או בהערכות
אורך פסק זמן רגיל 50 שניות + 10 שניות חזרה והתארגנות
פסק זמן טלוויזיה: פסק זמן אחד בכל רבע החל מהדקה הרביעית כלומר כששעון הזמן מראה 5:59 ומטה, בעצירה הראשונה של המשחק, יוכרז על ידי השופטים פסק זמן טלוויזיה.

יש לקחת בחשבון שהגם שיש לנו מספר מוגבל של פסקי זמן גם ליריב יש את פסקי הזמן שלו,  אני מנסה לתמרן את היריב שייקח פסק זמן שיעזור לי, כמו חילופי הגנות, יצירת מומנטום מדומה אך על כך בהזדמנות אחרת.

יש לזכור כי יש לנו עוד 3 פסקי זמן שהם ההפסקות בין הרבעים, לקחת פסק זמן 20 שניות מסוף הרבע הראשון או השלישי… הייתי אומר שזה מיותר!

אילו סוגי פסקי זמן קיימים?
על פי החוקה ישנם 2 סוגים:
1. רגיל
2. טלוויזיה.
אני מבדיל בין 4 סוגים:
1. שליטה על מומנטום – עצירת מומנטום של קבוצה יריבה לרוב אשתמש בהם רק במחצית הראשונה
2. הערכות מחדש – עייפות שחקנים, פתרון מצבים טקטיים בהגנה או בהתקפה,
3. פסק זמן של היריב
4. הכרעת משחק

עצירה ויצירה של מומנטום
ראשית אחלק את המשחק ל-3 (מדובר על משחקים צמודים או מול קבוצות חזקות יותר)
A. מחצית ראשונה
B. מחצית שניה עד ל-2 הדקות האחרונות של המשחק
C. שתי הדקות האחרונות של המשחק (הארכות מנוהלות כמו 2 הדקות האחרונות של המשחק)

A. מחצית ראשונה: מטרתה ליצור את התנאים הכי טובים לקבוצה שלי לקראת המחצית השניה, לקבוע קצב משחק להעמיס את  הקבוצה השניה בעבירות, ביחוד לשחקני המפתח שלהם, בשלב זה אין בעיה ואף רצוי להשתמש בפסקי הזמן בכל פעם שיש בעיה של מומנטום לטובת הקבוצה היריבה, יש לעצור מומנטום ע"י חילפי שחקנים, חילופי הגנות, ופסקי זמן.

B. מחצית שניה למעט…: כאמור, אני מתיחס למשחק צמוד או משחק שמתגלגל למשחק צמוד או למשחק שהקבוצה היריבה חזקה יותר.
את המומנטום במחצית שניה אני אשתדל לא אכתיב באמצעות פסק זמן, אני אשנה הגנות, אחליף שחקנים ואשתמש בכל דרך אחרת (ישנן עוד דרכים אך על כך בהזדמנות אחרת) על מנת לא לאבד את המשחק ולדאוג שהמשחק ימשיך להיות צמוד עד ל-2 הדקות האחרונות של המשחק, לפסק זמן יש כוח אך הכוח הכי גדול שלו והכי משמעותי שלו הוא בהכרעת המשחק בסופו ב-2 הדקות האחרונות שלו.
שימו לב – לאור השינויי בחוקה והורדת פסק זמן שלישי מ-2 הדקות האחרונות של המשחק הייתי ממליץ להשתמש בפסק הזמן הזה כפי שהתייחסתי לפסקי הזמן במחצית הראשונה…
כל פסק זמן שמנסה לעצור מומנטום נותן כלי עוצמתי למאמן בצד השני.

C. שתי הדקות האחרונות: לכאן אני מכוון את כל המשחק, יש 2 דקות בהם אני רוצה שיהיו לי כמה שיותר כלים שמישים לקראת הכרעה, זו איה אסטרטגיה עבור קבוצה שמעל הליגה זו אסטרטגיה עבור קבוצות בינוניות הרוצות להפיק את המקסימום בעונה כדי להתברג בפלי-אוף או להשאר ליגה.
אני אחדד ואומר שמבחינתי אני צריך ב-30 שניות האחרונות את כל שלושת פסקי הזמן, במהלך המחצית השניה אנסה לייצר אצל מאמן היריבה את הצורך בפסק זמן משלו ע"י החלפת הגנה או יצירת לחץ בהגנה כדי להשתמש בפסק זמן של היריב נגדו.

2. הערכות מחדש: הגעתי עם מעט שחקנים, או שיש לי חמישיה דומיננטית יחסית לקבוצת הספסל, ואני צריך לתת להם זמן לנשום, אקח פסק זמן.
ישנו מצב החוזר על עצמו ומזיק לנו שוב ושוב ביחוד בהגנה, וחילופי הגנה לא פוטרת זאת (למשל שחקן יריב שנכנס המון לריבאונד התקפה) אקח פסק זמן.

פסק זמן לפני הפסק זמן: "המאמן הזעיק פסק זמן…" המלצה שלי לפני שאתם מזעיקים פסק זמן קחו אוויר, "הזעקתם אותו" שוב קחו אוויר, אתם צריכים לבוא מהבית עם סכימה של מה אתם אומרים בפסק זמן, בסכימה צריך להיות ברור 1/3 מה לא פועל 2/3 מה צריך לעשות.

המלצה שלי לא להתחיל במליון דברים, תמצאו 2-3 נקודות ספיציות מדויקות (יכולים להיעזר בסטטיסטיקה) אל תמטירו עליהם את כל הכדורסל שלכם על השחקנים, אין להם מספיק חמצן כדי לקלוט זאת.
תתייחסו לנקודות שעבדתם עליהם באימונים ואל תמציאו גלגלים בזמן הפסק זמן… זה לא עובד.
ביחוד בתוצאות צמודות תדברו על מה שעובד בנקודות א'…. עובד, ב'… עובד…
בואו נשפר רק את ג'… ואנחנו חזרה במשחק…

לוח טקטי: מפתיעים אותי תמיד המאמנים עם הלוח, אני רואה אותם משתמשים בלוח טקטי ואני שואל אותם האם הם משתמשים באימון גם בלוח טקטי? לרוב התשובה היא "לא"
אז איך אתם חושבים שהשחקנים שלכם יבינו בכלל על מה אתם מדברים כשבפעם היחידה שהם רואים לוח כזה זה במשחק צמוד?
אמרתי כבר בקורסי מאמנים שהלוח הטקטי הכי טוב זה לוח שעושה הרבה רעש כשהוא נופל… זריקת הלוח על הרצפה לעיתים נותנת הרבה יותר מעוד איזה סימון עליו…
אישית אני משתמש בלוח רק כדי להדגיש נקודות בתוך תרגיל או בהגנה מוכרים במשחק ספציפי, אני מקפיד שלא להמציא גלגלים תך כדי משחק…
הפסק זמן הטוב מתחיל באימון שלפני כן ובעבודה לאורך העונה, שפנים מהשרוול הינם אשליה!
מה שלא עבדתם במשך כל השנה באימונים לא יתבצע משחק.
תקפידו באימונים להתיחס למצבים מיוחדים, של שניה לסיום, של השתחררות מלחץ יחודי או של קליעה מהירה או לחילופין של משיכת זמן בהתקפה…
אל תשכחו השפן שתשלפו מהכובע הוא אותו אחד ששמתם אותו קודם לפני "ההופעה"

מתי לא לקחת פסק זמן: לדעתי כאמור, במחצית השניה לא כדאי לקחת פסקי זמן ברמה האסטרטגית במשחקים צמודים, אך יש מצב נוסף שלא הייתי לוקח פסק זמן, ב-2 דקות האחרונות, במצב שאני רוצה להריץ את הזמן, חטפתי סל ואני מוביל ב-4 לא אקח פסק זמן כי להגנה קשה יותר לשמור על מגרש שלם ולעצור את הזמן בעבירה (שימו לב לחוקי העבירות ב-2 דקות האחרונות למשחק) וכשאקח פסק זמן כדי לסדר את ההתקפה בחצי המגרש שלהם הרי שאתן למאמן היריבה מתנה.
גם לא אקח פסק זמן כשזה משרת את הקבוצה היריבה, מי ירוויח יותר מפסק הזמן הקבוצה שלי או הקבוצה היריבה, אם התשובה שהקבוצה היריבה תרוויח מכך יותר… היא לא תקבל אותו!
כבר ציינתי זאת קודם אך אדגיש זאת שוב, 20 שניות לסוף הרבע הראשון או השלישי לא הייתי לוקח פסק זמן…חבל!

סיפור אחד מני רבים: באחת מעונות העליה שלי נקלענו למשחק חוץ קשה, במחצית כבר היינו בפיגור 15 וברבע השלישי כבר ברחו לנו למעל 20 נקודות.
בניגוד ל"מסורת שלי" בתחילת הרבע הרביעי, כשכבר ראיתי שאנו כבר לא ננצח את המשחק לקחתי פסק זמן ואמרתי להם דבר אחד פשוט, בואו נוריד את התוצאה מתחת ל-15 נקודות כדי שאם יהיה מצב של הפרשים נהיה במצב טוב, לא וויתרתי וכך גם השחקנים לא וויתרו וצימצמנו עד לכדי-9 נקודות בסוף המשחק, בשבועיים שלאחר מכן הסתבר כי 2 קבוצות וויתרו על המשחקים וההפרשים שלהם בגלל התוצאה שלנו (תוצאה אחרת הייתה משאירה אותם בתמונה האליפות) וכך נוצר מצב שהדרך לאליפות נפתחה כמעט רק לנו.
לא פעם עליכם לא רק לנהל את המשחק אלא לנהל את העונה או את הקבוצה או את המשחקים הבאים באמצעות פסק הזמן, לעיתים, פסק הזמן שלקחתם לא רק ישפיע על המשחק הספציפי אלא ישפיע על כל העונה… השתמשו בו בתבונה!

עוד ועוד: השתדלתי לתת במאמר זה חומר למחשבה, בנושא שימוש בפסק זמן, אשמח לשמוע את דעתכם וכיצד אתם משתמשים בפסקי זמן בדף שלי.
תזכרו שכל ניהול משחק חייב לקחת בחשבון פרמטרים רבים וניהול משחק הוא רק חלק מניהול הקבוצה, המלצה שלי אל תאבדו את עצמכם ואת הדרך שלכם במשחק בודד, תקחו בחשבון גם את ההשלכות להמשך.

למאמרים נוספים בנושא: ניהול משחק

בהצלחה
יועד אגמון

המשחק החופשי

FREEONFREE

אחד התחומים האהובים עלי במשחק ההתקפה הינו בניית המשחק החופשי, המשחק החופשי מאפשר לשחקנים להביא את היכולות שלהם כמו גם את היצירתיות שלהם למשחק.
הוא מלמד את השחקנים לחשוב, לקבל החלטות ולהגיב למצבים שונים במהלך המשחק.

במאמר זה לא אכנס לכל האספקטים שבו, אך אשתדל לתת מספר כלים וחומר למחשבה על מנת שכל אחד מכם יוכל לבנות לעצמו את המשחק החופשי.

לצערי בשנים האחרונות התכנס המשחק החופשי למשחק החדירות בלבד כאשר למעשה זהו רק חלק אחד, קטן, ממערך הכלים שניתן להכניס למשחק החופשי.

ההבדל בין משחק חופשי לתרגיל מובנה הינו במתן אופציות רבות לשחקן ההתקפה שמהן הוא יכול לבחור את המתאימה ביותר במצבים המשתנים של המשחק.
במשחק החופשי 5 שחקנים יכולים לקבל החלטות בכל רגע נתון והחכמה לבנות אותו כך שלא יפריעו אחד לשני.
כמו כן במשחק החופשי כל שחקן מגיע לכל עמדה ויכול לשחק עם פנים לסל, גב לסל, יכול להוביל כדור לקלוע מבחוץ וכו'… בהתאם לעקרונות שנקבעו מראש.

ההבדל בין תרגיל לתנועה גם בתנועה כל שחקן מגיע לכל העמדות אך על פי מסלולים קבועים מראש,  אני תמיד מדגים זאת בהבדל בין שני סוגי משחקי מחשב, בראשון הגיבור יכול לנוע על ציר אחד בלבד וללא אפשרות בחירה ובשני הגיבור יכול לבחור בתסריטים שונים של משחק לבחור בכל פעם ב"דלתות" שונות וכך כל בחירה שלו משפיעה בצורה שונה על המשך המשחק.

המשחק החופשי מורכב משני מרכיבים;
1-כלים
2-עקרונות.
(אני מעדיף את המילה עקרונות על חוקים)

הכלים:
הכלים שאנו בוחרים להשתמש בהם בתוך המשחק החופשי, כגון:

  • תן ולך
  • תנועה ללא כדור ב-W.S
  • חסימות לכדור
  • חסימות הפוכות
  • משחק מסירות
  • משחק חדירות
  • משחק HIGH POST LOW POST
  • וכדומה…

העקרונות
הם העקרונות המנחים את משחק ההתקפה החופשית שלנו, כגון:

  • שחקן לא עומד במקום אחד יותר מ- 3 שניות
  • כדור לא עומד במקום אחד יותר מ- 3 שניות
  • כדור נע פנימה והחוצה:
    -בחדירה לסל
    -בהכנסה כדור פנימה לשחקן POST
    -כדור מגיע עד לפינה
  • כדור נע מצד לצד של המגרש
  • זוויות מסירה, וזוויות תנועה.
  • אין חיתוך לפני שחקן עם כדור
  • סדר עדיפויות:
    -בחירת מסירות
    -בחירת זריקות
    -בחירת שחקן וכו'…

יש המון מאמנים שמשחקים את המשחק החופשי וקובעים חוקים/עקרונות אחרים או דומים למשל:
תנועה לפי מיקום הכדור, או תנועה כתגובה לתנועה של שחקן אחר וכו'…

חסרונות במשחק החופשי: 

  • בלאגן… "שכונה", בשלבים הראשוניים זה אכן נראה כמו "שכונה", כל אחד לוקח זריקות, שחקנים נתקעים אחד בשני, המון איבודי כדור, כי אין תנועה מובנית, עם הזמן והתרגול דברים מתחילים להשתנות ומתישהו הדברים מתחברים ואז נוצר קסם מיוחד…
  • זמן לימוד ארוך, בניגוד לתרגילים שתוך זמן קצר יחסית ניתן לראות "טביעת אצבע של מאמן" (כפי שפרשני כדורסל אוהבים לכנות זאת) הרי שעד שהמשחק החופשי עומד בפני עצמו לוקח זמן רב, אפילו עד חצי שנה, בתקופה זו אני נותן הגדרות, מספרים, לכל אחד ממרכיבי המשחק למשל תרגיל 3 זה חסימות הפוכות, תרגיל 2 זה חסימה לכדור וכך הלאה, בהמשך לאט לאט אנו לומדים איך לשלב את את כל המרכיבים יחד.

יתרונות המשחק החופשי:

בגילאים הצעירים, בגילאי הלימוד היתרון כאן ברור, שחקנים לומדים להבין את המשחק, לומדים לקבל החלטות וכלים מעשיים לשיפור יכולת המשחק שלהם להתנסות ולשחק בכל העמדות.
מאמר ווידאו ייחודי לבניית המשחק החופשי בגילאים הצעירים ניתן למצוא כאן

בגילאי הבוגרים ובקבוצות ההישגיות ישנו יתרון ברור לקבוצות המשחקות משחק חופשי, קשה מאוד להתכונן למשחק מעין זה, לאורך השנים אני יכול לומר בוודאות, למאמני הקבוצות היריבות תמיד היה קשה להתכונן נגדנו, הדברים אינם מובְנים, כל שחקן יכול להיות מסוכן בכל מצב ולקבל החלטה שאינה דומה למה שהיה במשחק הקודם או בהתקפה הקודמת.

בכל הגילאים, לרוב ברגע שהמשחק החופשי עומד בפני עצמו, שחקנים מאוד נהנים לשחק אותו, להבין את המשחק ולשחק משחק קבוצתי יצירתי, נכון, לאורך השנים נתקלתי בשחקנים ש"לא הבינו את ההיררכיה" או "מה הם צריכים לעשות" והיה קשה להם מאוד להשתלב ברעיון הקבוצתי, אך בלי ספק ברגע שהדברים מתחילים לקרות, כל המשחק הקבוצתי קופץ כיתה ונותן התנסות מלהיבה ומעניינת.

1דוגמאות:

בדוגמה זו O1 עם כדור, במצב של התקפה פתוחה O1 יכול להחליט מה לעשות עם הכדור.
בדוגמה זו ניתן לראות מספר אופציות יעילות ודוגמה אחרונה שלא הייתי ממליץ (חסימה B.D ל-O4 בצד החזק #7).
כששחקן מחליט לקחת אותה אני מדבר על נושא של זוויות מסירה זוויות חדות וכהות למצבי המשך.

בתהליך זה אני משתמש בשיטת לימוד שאני קורא לה: FREEZE&GO.
בשיטה זו נותנים לשחקנים לשחק, מזהים טעות עוצרים, מסבירים מה הטעות מחזירים אותם מהלך אחד לאחור ו-"GO" למהלך הנכון.

חופשי2בהמשך, שאר השחקנים יכולים לבחור מה הם מעוניינים לעשות, כך שישתלב במשחק הקבוצתי בלי לפגוע במהלך של שאר השחקנים.
בשלבים הראשונים מומלץ לשחק משחק פתוח וללא שחקני ציר, נגד אזורית ניתן להכניס שחקן HIGH POST ולהשתמש בהתקפה זו גם נגד אזוריות.

אחרי ש-O1 מסר ל-O3 הוא בחר מבין כל האפשרויות ללכת לחסום ל-O2, אני מאוד אוהב מצבים של חסימות הפוכות לכדור בפעולה אחת אני מאפשר ל-3 שחקנים להיות יעילים לסל, O1 מפנה ל-O3 את החדירה לסל, מפנה את O2 למצב קליעה ויוצר לעצמו אחרי הסיבוב (יש חופשי3לשים דגש על כך אך על כך בפעם אחרת) יתרון מספרי על שחקני ההגנה.

דוגמה נוספת על אותו מצב ובחירות שונות של שאר השחקנים…
בלאגן כבר אמרנו? מבולבלים? יותר מדי כאב ראש?
תאמינו לי! אחרי תרגול לאורך זמן היתרונות מאפילים על הבלאגן ונראים בצורה ברורה וחד משמעית!

כעת נשאלת השאלה כיצד בונים את המשחק החופשי?
ברור שישנו הבדל משמעותי בבניית המשחק החופשי בגילאים הצעירים לעומת הגילאים הבוגרים התחרותיים וההישגיים.

בגילאים הצעירים בניתי מגוון תרגילים אותם אנו מתרגלים כל אימון כדי להבין תפיסה מרחבית, תנועה ללא כדור, תזמון וכו'… בהשתלמויות למורים ומורות לספורט (רובם לא שיחקו כדורסל בניגוד לקורסי מאמנים ומדריכים) אני מעביר את התרגילים ומהר מאוד חבורה של אנשי ספורט שלרוב אין להם גישה למשחק מגלים שהם לומדים לנוע בלי כדור ולשחק כדורסל מעניין ונכון.

מגוון תרגילים תוכלו למצוא בנושא מגוון תרגילים למסירות בתנועה ובפרט בתרגיל זה

משחקונים ללימוד, תרגול ואימון עקרונות המשחק החופשי תוכלו למצוא כאן

מאמר בנושא בניית המשחק החופשי בגילאים הצעירים

למאמרים נוספים בנושא המשחק החופשי

ברמות התחרותיות  אני משתמש במשחקונים שונים של 3/3/3 עם מגוון חוקים מאתגרים, ומשלב את הכלים שברצוני שיופיעו במשחק החופשי אך על כך בהזדמנות אחרת.
בנוסף, כאמור, אני משתמש בשיטת ה-FREEZE&GO, שיטה המאפשרת תרגול רציף של הקבוצה וקבלת החלטות נכונות בזמן אמת.
תרגילים של תנועה ללא כדור, קבלת החלטות מהירה ונכונה במצבים משתנים ועוד…

אשמח לענות לשאלות בנושא בדף הפייסבוק, וכמובן להעביר השתלמות בנושא חשוב זה באגודות כיצד בונים את המשחק החופשי על כל מרכיביו ברמות השונות.

בהצלחה לכולנו
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

אסיסט או איבוד

1982855_10201794204072376_1750728777_o

לפני מספר שנים פנה אלי גיא אוד שאעבוד איתו עבודה אישית, באותה תקופה הוא שיחק בעמדה 3 כ"קומבו גארד", אמרתי לו שאם הוא רוצה להגיע למשהו הוא חייב להפוך להיות רכז ולשפר את יכולת הקליעה שלו מבחוץ.

בשלב הראשון גיא לא אהב את רעיון "הרכזות" אבל אחרי מספר ימים הוא חזר אלי והתחלנו לעבוד, לא עבדנו על שליטה בכדור (הייתה לו כבר שליטה טובה בכדור, ישנם סרטונים המעידים על כך) לעומת זאת, עבדנו על מסירות בתגובה מהירה למצבים משתנים, כל מיניי מסירות בכל מניי מצבים, מסירות שיש להן שם ומסירות שאין להן שם…
לא עבדנו על הטכניקה של המסירות כי אם על היכולת שלו להגיב מהר ולהיות מסוגל לשחרר כדור מדוייק תחת לחץ לשחקן בתנועה.

אין ספק שבגלל שגיא לא היה בהגדרה קלעי אלא יותר 3 מוביל כדור היה לו קל יותר להסב את המשחק שלו לעמדת רכז.
הסבת שחקנים מעמדה 2 ל-1 (או להיפך) קשה בהרבה, ולא רק בגלל הסיבה שאלה דרישות קוגניטיביות-רגשיות שונות ואף הייתי אומר סותרות (אני מעביר הרצאה מלאה בנושא זה)

מעבר לכך תפקיד הרכז, מבחינתי, אינו לשלוט בכדור, או למסור הכי הרבה אסיסטים… מבחינתי תפקידו לשלוט בקבוצה, בקצב, בהבנה מי חם ומי לא צריך כרגע לקבל כדור גם אם הוא פנוי.
מבחינתי הרכז הוא איש הקשר בייני לבין כל מה שקורה במגרש, במהלך השנים בכל פעם שהיה לי רכז טוב הפכתי למאמן מנצח ובכל פעם שלא היה לי רכז…

מבחינתי ישנם שני מרכיבים עיקריים למסירות בזמן משחק: 

  • תגובה מהירה ונכונה לשחקן פנוי
  • רגש במסירה שמגיע מאותו המקום של הקליעה לסל

כדי שאלה יקרו יש צורך להקפיד על:

  • הרמת הראש מהרגע שהכדור מגיע לשחקן ואף לפני כן
  • תנועות יעילות וכדרור קצר ומהיר ולא תנועות ארוכות

כדי להבין למה אני מכוון אני מציע לכם לצפות במשחקים שלו מהליגה השנייה בגרמניה.
שימו לב לארבעת המרכיבים שציינתי וכיצד הם באים לידיי ביטוי במשחק:

הם לא באו מתרגול טכניקה אלא הקפדה על ארבעת המרכיבים שצויינו לעיל

עלי לציין כי ישנם מרכיבי אישיות חשובים ההופכים שחקן להיות רכז אך על כך בפעם אחרת, כן אוֹמר שהמרכיב החשוב ביותר עבור כל שחקן ועבור כל אחד המעוניין להגיע להשגים הינה עבודה נכונה ועקבית ולעיתים אף סיזיפית עד להשגת המטרה.

אחת הטעויות לדעתי בבחינת יעילות הרכזים הינה בדיקת היחס בין איבודים לאסיסטים של שחקן, בדיקה זו אינה רלוונטית ואינה נותנת אינדיקציה אמיתית ליעילות השחקן בטח לא רכז, הבדיקה צריכה להיות מהירות המשחק וכמות הפוזשנים מול איבודי כדור שהשחקן מעורב בהם.
בדיקת יחס איבוד/אסיסט מייצרת שחקנים מאופקים ולא יצירתיים כמובן שרכז שמאבד יותר מדיי כדורים עדיף לו אולי שלא ירכז או לחילופין שיעבוד דווקא על תגובה מהיר ולא בהכרח על טכניקת המסירה כפי שנהוג לחשוב.

עם השנים עבדנו גיא ואני גם על הקליעה שלו שבכל קנה מידה הייתה בלשון המעטה… גרועה ביותר, הצלחנו לתקן הן את הטכניקה והן את התוצאות בזמן משחק אך על כך בהזדמנות אחרת.

איבודי כדור הינם חלק ממשחק הכדורסל, וככל שניתן לגיטימציה לשחקנים שלנו כן לאבד כדור כל עוד הם רצים ומשחקים מהר הרי שממצב זה נוכל לקבל הרבה יותר נקודות קלות וכמות האיבודים יהיו פחות משמעותיים.

זו שיטה שפיתחתי עם השנים ואני קורא לה – ייעול ותיעול תנועה – בשיטה זו ניתן להגיע לדיוק תנועתי באמצעות הבנה קוגנטיבית ולאו דווקא באמצעות "עבודה קשה".

מהניסיון שלי בעבודה נכונה באימונים ניתן להוריד את כמות האיבודים הקבוצתיים בלי לפגוע במהירות המשחק ולהגיע עם קבוצות שמתחילות עונה עם מעל 20 איבודים למשחקים עם לא יותר מ-12 איבודים למשחק מבלי להוריד את קצב המשחק, אך על כך בפעם אחרת.

אתם מוזמנים להיכנס לדף הפייסבוק של גיא, ללחוץ LIKE ולעקוב אחריו

גיא מחזיק בראש הליגה השניה בגרמניה ביחס בין אסיסטים לאיבודים – 7.4 אסיסטים מול 2.5 איבודים
עונת 2012-13

אם גם אתם מעוניינים לשפר את היכולת שלכם כשחקנים, לשנות את התפקיד שלכם על המגרש או פשוט להיות הרבה יותר טובים לקראת העונה הבאה
הנכם מוזמנים להיכנס ל-תאום ומידע נוסף על אימונים אישיים

למאמרים נוספים בנושא מסירות

בהצלחה לכולם
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

בקרה

אחד הדברים החשובים ביותר בכל תהליך ובתהליך לימודי בפרט הינו תחום הבקרה

17247db338cc5ee6e754377a5e867c92b4e0598e[1]סטאטיסטיקה, הינו אחד המרכיבים החשובים ביותר לדעתי בכל תהליך, אך הבילבול בו רב ופעמים רבות מאבדים את המטרה בתוך כל המספרים…
במהלך השנים יצא לי לאמן בכל מניי אולמות, באחת השנים אימנתי באולם שבחורף היה קור כלבים ובחורף היה חום איימים עד כדי שהעדפתי להעביר את האימונים למגרשי חוץ…
כשפנו אלי השחקנים ואמרו שזה בלתי נסבל עניתי להם, בבדיחות הדעת, שאייני יודע על מה הם מדברים כי בממוצע שנתי… נעים באולם! הם לא צחקו… כנראה בגלל החום…
לצערי תחום זה נזנח מאוד בתהליך אימוני הכדורסל בארץ ובעוד שניתן למצוא נתונים מדוייקים לתהליכי אימון באירופה ובמכללות הרי שבארץ לרוב מוצאים מאמנים שעוסקים דווקא בריכוז נתוני הקבוצות האחרות ופחות נתוני הקבוצה שלהם עצמם.
שלושה סטטיסטיקאים יוצאים לציד, הסטטיסטיקאי הראשון יורה אך מחטיא במטר ימינה.
הסטטיסטיקאי השני יורה אך מחטיא במטר שמאלה.
הסטטיסטיקאי השלישי אינו יורה, וצועק בהתלהבות: "היי… בממוצע פגענו!"
בכל תהליך שאנו מבצעים יש חשיבות אדירה ליכולת שלנו לאמוד את התוצאה שלו, ניצחונות או הפסדים במשחקים אינם נותנים לנו בהכרח את התשובה האם אנו פועלים נכון, היכן תמונה הבעיה ובטח לא מאפשרים לנו לדעת על מה עוד עלינו לעבוד.
אני משתמש בסטאטיסטיקה הן באימונים והן במשחקים (תלוי כמובן מה רמת הקבוצה ומה מטרתה)

דוגמאות באימון:
עונשין: בזמן קליעות עונשין אני מחלק את הקבוצה ל-2 ויוצר תחרויות מתחרויות שונות, למאמר משחקי עונשין, בזמן שהשחקנים עסוקים בתחרות אני עסוק בלספור כמה מכמה כל הקבוצה קולעת, בסוף התחרות, קצת אחרי שהם הפסיקו להתלהב מהניצחון, אני מציין את הסיכום של כל הקבוצה מנצחים ומפסידים, "חברה קלענו 12 מ-24 אולי קבוצה אחת ניצחה אך במשחקים זה לא יהיה מספיק".

תרגיל 11: בכל אחד מהתרגולים הקבוצתיים ניתן לבצע זאת אך תרגיל 11 למאמר בנושא מגוון תרגילי 11 הינו תרגיל שכדאי לבדוק מה באמת קורה לנו במהלך יתרון מספרי, אני מושיב בצד עוזר מאמן או שחקן פצוע או סתם אורח… ומבקש ממנו למלא דף סטאטיסטיקה פשוט על פי הנושאים שאני רוצה לבחון: ריבאונד הגנה וריבאונד התקפה, החטאות, איבודי כדור אל שחקן ואיבודי כדור של הפרה, סלים מ-3 וסלים מה-2 וכו'… יש לי דפי סטאטיסטיקה שונים למעקב בזמן אימון:
באמצעות הדפים אני יכל לעקוב ולדעת אך יותר חושב להראות לשחקנים מה באמת מצבנו.
שאלה לי אליך, כן כן, אליך, מתי בפעם האחרונה יצא לך לספור כמה איבודי כדור במהלך תרגיל 11 הקבוצה שלך מבצעת, כמה התקפות מתוך 10 כלל לא הגעתם למצב זריקה, וזאת במהלך אימון של 3 על 2, רק אם תקפידו לספור תוכלו לדעת מה עליכם לתקן ורק אם תספרו תוכלו להראות לשחקנים על מה הם צריכים להקפיד.

אימון קליעות: מפעם לפעם אני מקיים אימון שלם של קליעות יש לו מספר פורמטים אך הרעיון תמיד אותו דבר יש לספור סטים של 10 זריקות ולהתחלף יש חשיבות גבוהה גם לקצב הקליעות וגם לאחוזים כמו גם לאזורים הבעייתיים או הטובים של כל שחקן שני סוגי טפסים שאני משתמש בהם:

עבודה אישית:
גם בנושא של קליעות אך בעבודה אישית כשאני נותן לשחקנים ש"ב אני מבקש מהם שימלאו את מפת הקליעות על פי תוכנית עבודה שבניתי לשיפור יכולות הקליעה: 
Shooting

יכולת אתלטית:
ישנם המון טסטים שניתן לערוך בנושא של שיפור יכולת אתלטית ובהזדמנות אחרת אתיחס לסידרת טסטים המותאמים לשחקני כדורסל ושלא נלקחו ממאמני כושר מעולם הכדורגל או האתלטיקה הקלה כפי שקורה לרוב היום

יש לזכור כי נקודת ההשוואה היחידה של שחקן בכל אחד מהמעקבים והסטאטיטיקות צריכה להיות מידת ההתקדמות שלו ביחס אל עצמו ולא ביחס אל חבריו, יש שחקנים שהיתרון שלהם אינו פיזי, ישנם אחרים שטרם נתנו את הקפיצה ונראה כאילו אינם מתקדמים לעומתם שחקנים שלא עושים כלום אך כיוון שסימו את ההתפתחות שלהם ניכרת התקדמות משמעותית ויהיו שחקנים שדווקא יראה כאילו הם נסוגים לאחור במקום להתקדם כשכולם יודעים שהם "עובדים קשה".
לעיתים הבעיה בנקודת זמן הגיל הכרונולוגי שלהם מול הביולוגי שלהם, ולעיתים הם אכן עובדים קשה… קשה מאוד… אך לא נכון,
אך על כך בהזדמנות אחרת!

צילום:
דרך נוספת לקיים מעקב ובקרה היא לצלם את האימון אם באימונים אישיים (שחלק מהחומר באתר זה נלקח משם) או באימונים קבוצתיים…

במהלך מחנה אימונים ביקשתי מעוזר המאמן שלי שיצלם את האימון במהלך האימון התגלע וויכוח בייני לבין אחד השחקנים שטענתי שהוא לא ביצע דבר מסויים בצורה מסויימת והוא טען שכן…
היה זה מחנה בתחילת השנה כך שהוא לא יכול היה לדעת שהוא נכנס למלכודת שלי, אמרתי לו שנצפה כולנו באימון ונראה מה הייתה הטעות, הוא התעקש ואמר שלא הייתה טעות.
בערב התכנסנו כולם בחדר הרצאות והתחלנו לראות את האימון ברגע שהגענו לנקודת הוויכוח וכולם צפו במתרחש הסתובבתי לכיוונו, הוא הרים את ידו לאות "כניעה" ומאותו השלב למרות שהוא היה הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה לא שמעתי ממנו כמעט בכלל אותה עונה, טענות שהוא צודק ואני טועה…
סטאטיסטיקה אינה נועדה להוכיח אנשים או להוכיח לאנשים נקודה זו או אחרת, אלא לתת נקודת מוצא לבקרה שממנה אפשר לקדם את הנושא, לצערי במדינתנו הקטנה הבקרה הפכה לביקורת וביקורת הפכה במהירות לשיפוטיות, אנו רואים זאת בכל מערך חיינו ולדעתי יש להוריד את רף השיפויות בכל תהליך כשהתוצאה של רף זה הוא בדיקה "מי אשם" במצב ולעבור במי לוקח אחריות ומתקן וזאת ניתן לעשות רק אם אותו אדם ידע מה הטעות כיצד הוא יכול לתקן אותה ולתת לו את מלוא הכלים לעשות זאת, אז לאחר הצגת נתוני הבקרה הקפידו שיהיו לכם גם כלים ישומיים לעזור לשחקן.

סטאטיסטיקת משחק:
כל הדגשים שהעלתי בחלק האימון באים לידיי ביטוי לדעתי גם כאן ולעניות דעתי אין זה משנה כלל אם אתם מאמנים קטסל או NBA (ברכות על המינוי…) בניגוד לתקשורת עלינו להתיחס לנתונים שמתקבלים מהסטטיסטיקה כנתוני פתיחה ולא כנתוני סגירה, באמצעות נתונים אלה עלינו להכיר את החזקות והחולשות של קבוצתנו ברמה האישית והקבוצתית כאחת

בקטסל הייתי בונה טופס פשוט של כמה אסיסטים וכמה ריבאונד הגנה שחקן לקח, את הנקודות כבר הוא ידאג לספור…
בנערים הייתי בונה טופס פשוט של אחוזים מהנקודות השונות וחלק של אותם דגשים שאני מאמין במשחק, למשל אני מאוד מאמין בריבאנד התקפה (אך על כל בהזדמנות אחרת) לכן ארצה הן באימונים והן במשחקים לראות מה מצבנו ומי טורם לי הכי הרבה בפרמטר זה.
בנוער לאומית או בקבוצות השגיות ארצה לקבל כמה שיותר מידע על מנת לראות ולהראות מה הם החוזקות ומהן החולשות, לעיתים שחקן שקולע 28 נקודות מתוך 15  זריקות ולקח 2 ריבאונד הגנה מסיים אותו משחק עם תרומה שלילית לקבוצה לעומת שחקן שקלע 12 נקודות מתוך 4 זריקות מסר 4 אסיסטים לקח 2 ריבאונד התקפה ואופנסיב פאוול אחד
הראשון יקבל אצלי מדד תרומה של  15 נק'
השני יקבל אצלי מדד תרומה של 26 נק'
כשמעל 25 נק' תרומה הינו שחקן יעיל מאוד לקבוצה ומתחת ל-16 השחקן לא תורם לקבוצה.
(יש לי באקסיל נוסחה פשוטה שמחשבת לכל שחקן)
להורדת דף סטטיסטיקה  לקבוצות תחרותיות (ללא ניתוח סטטיסטי)

 

הדף מחולק ל-3 

  1. חלק עליון עיקרי של הקבוצה שלי – בחלק הקליעות – עיגול סביב קליעה מוצלחת קו על החטאה
  2. חלק אמצעי עבור הקבוצה השניה על מנת לעקוב אחרי מה שהקבוצה השניה עושה מולנו
  3. חלק תחתון סימון חמישיה על פי דקות המשחק מי נמצא במגרש באותו שלב

וכעת לשאלה האמיתית בכל הסיפור הזה, בהנחה והחלטת לקדם נושאים מסוימים באימון שלך ובתפישת המשחק שלך, מתי בפעם האחרונה ערכת הערכה מחדש של האקסיומות ודרכי החשיבה ופעולה שמביאים אותך לתוצאה הרצויה לך. או שמה כמו רבים בענף הסיבה שהינך עושה דבר מסויים היא כי כולם עושים זאת כך, את האמת, זו כבר סיבה אחת לא לעשות זאת כך, כי לכך שאר המאמנים יהיו מוכנים, מעבר לכך האם באמת בדקת שמה שלמדת בשלב כלשהו עדיין רלוונטי עבורך בכלל ורלוונטי עבור הקבוצה הספציפית שלך? אך על כך… בפעם אחרת!

לסיכום:

שתי בדיחות נוספות  וממשיכים (אמנם ישנות אך אני חייב….)
בדיחה 1. סטטיסטיקאי בגובה 2 מטר טבע בברכה שהעומק הממוצע שלה הוא 20 סנטימטרים.
בדיחה 2. רופא הרגיע את החולה שבטיפולו: אתה תחיה כי ממחלתך מתים 9 מכל עשרה. ותשעת המטופלים הקודמים שלי כבר מתו.

המלצה שלי, הקפידו להשתמש בסטטיסטיקה כפלס בניה ולא כקרדום לחפור בה, ישנם פרמטרים רבים במשחק שכמעט בלתי אפשרי ל"סטאטט" למשל לחימה בלתי מתפרשת של שחקן הגורמת לשחקן אחר לחטוף את הכדור, או שחקן שנותן חסימות כל כך טובות שמשאיר פעם אחר פעם את הקלעי שלכם פנוי, הוא לא יופיע בסטאטיסטיקה ואילו הקלעי שלכם יככב בכל עיתוני השכונה, תפקידכם לראות זאת, לפרגן, ולאפשר לאותו שחקן להמשיך לקדם את המשחק שלכם. לקריאה נוספת.
אשמח לענות על שאלות בנושא בדף הפייסבוק שלנו
בהצלחה, יועד אגמון – מאמן להצלחה