פרדוקס המטרה הינו מושג שתבעתי ומתייחס לסטירה הלוגית אופרטיבית הנוצרת מעצם הניסיון להגשים מטרה
פעמים רבות מרוב שאנו מכוונים מטרה אנו פועלים למעשה נגדה, ניתן למצוא זאת בפוליטיקה, ביחסי זוגיות ועוד…

בספורט, אחד המופעים שלה הוא בהגדרת המטרה בספורט ההישגי
ברגע שספורטאי ומאמן מגדירים לעצמם מטרה הישגית הם למעשה לא אחת פועלים כנגדה
אם המטרה היא להשיג ניצחון על הקבוצה השנייה או על היריב בספורט האישי, באותו רגע כל הפעילות נבנית לכיוון הזה.
ולא אחת פעילות זאת פוגעת בעצם השגת המטרה

הניצחון אינו מטרה, הניצחון הוא פועל יוצא של העבודה הנכונה לאורך זמן
במעט מאוד מהמקרים ה"נצחון מונח בכיס" לרוב יש לעבוד נכון ולאורך זמן

לא בכדי טענתי שיש "לעבוד נכון" ולא כפי שלרוב נאמר… "יש לעבוד קשה"
לעיתים דווקא העבודה הקשה יוצרת את "פרדוקס המטרה"
וגוררת אחריה למשל פציעות או עודף הכנה רגשית, קוגניטיבית או פיזית
אם לא יודעים לעבוד נכון, המטרה מפוספסת!
עבודה קשה היא רק חלק אחד מעבודה נכונה לאורך זמן

הדבר מתעצם בגילאים הצעירים, מאמנים ומערכות רבות מתבלבלות בין מספר סוגי ספורט:
הספורט העממי, הספורט התחרותי, הספורט ההישגי והספורט ההישגי בינלאומי.
מצב זה נובע עקב בלבול בין הגדרות הספורט התחרותי לבין הספורט ההישגי
בספורט התחרותי המטרה להגיע לביצועי שיא יחסית "לעצמי של אתמול"
לרוב בגילאי הנערים / נערות והנוער

הספורט ההישגי לעומתו, מטרתו להגיע לביצועי שיא יחסית למתחרים
לרוב בקבוצות בוגרים / בוגרות מקצועניות
ספורט תחרותי שם את הספורטאי במרכז ומנסה לקדם אותו
ספורט הישגי שם את התוצאה במרכז ומנסה להתקדם לקראתה
כמובן שישנם מצבים ששני המצבים נפגשים, אך זה לרוב קורה בקבוצות חזקות

ברגע שאנו בונים תשתיות של ספורטאים אנחנו לא יכולים, עד לסיום ההכשרה שלהם, לדרוש מהם תוצאות כמטרה כי בשלבים הראשונים הם צריכים לעבוד על חיזוק הגוף לעבוד על בניית הבסיס השלד התנועתי שלהם ואלמנטים בסיסיים
ובמקום לבנות את התשתית של הספורטאי והכשרתו, שלרוב מסתיימת רק בגילאי 20+.
אנחנו עסוקים בלבנות את תשתית הקבוצה… תרגילים, הגנות, טקטיקה אסטרטגיה וכו'…

ואז לא נשאר זמן… לעבוד על הניתור כי מחר יש משחק ואם נפסיד ההורים של הילדים שאותם אנחנו רוצים לקדם… ידאגו לפיטורינו
כל עוד אנחנו נהיה עסוקים בניצחונות… לא נוכל להשיג אותם
וכל עוד לא נבין זאת, לא באמת נגיע להישגים בינלאומיים משמעותיים יציבים לאורך זמן
ונתנחם באירועים ספורדיים שיתמכו בדיוק בגישה ההפוכה… (זוכרים "פרדוקס המטרה"?)
הניצחון הינו פועל יוצא של עבודה נכונה לאורך זמן
והניצחון שלנו בספורט הוא הבאת ספורטאים ישראלים "ילידים" לביצועי שיא בגילאים הבוגרים

כי כישרון יש לנו! עובדה שבגילאים הצעירים אנחנו כן מצליחים להתמודד שווה בשווה הן ברמה הפיזית והן ברמה הטכנית
מול נבחרות אחרות אך זה נעלם בגילאי הבוגרים ואחת הסיבות העיקריות לכך היא כי בעוד רוב נבחרות אירופה עסוקים בבנייה אנחנו עסוקים ב"להביא תוצאות" ובכך בדיוק לפעול נגד זאת.

להזמנת הרצאה לאגודות -0506616157

יועד אגמון
מאמן כדורסל
קואצ'ר ומאמן מנטלי

"תמסור לו כבר…
תזרוק תזרוק אתה פנוי…
אתה רואה, אתה רואה…?
איזה יופי הוא משחק… נכון שהוא תותח"…..

אבא די… כן כן, גם אמא, אבל בכדורסל זה יותר האבא שיודע בדיוק מה הבן או הבת שלו צריכים לעשות כדי שכל הקבוצה תשחק טוב יותר… רק למסור לו את הכדור ושהוא יקלע….

והילד מסתכל על אביו…
ומסנן לעצמו…
אבא די…
תן לשחק בשקט….

את האמת, במשך שנותי כמאמן לא נתקלתי בהורים רבים שמתערבים לי בקבוצה
אני זוכר כשאימנתי נערות והורי הקבוצה התחילו לגעור בהן מהקהל למה הן משחקות כל כך גרוע
עזבתי באמצע המשחק את הספסל, הלכתי ליציע בו הם ישבו והודעתי להם שהם מוזמנים להישאר ולעודד את בנותיהם
או לעזוב את את האולם…
הם הביטו בי, התנצלו ושינו את התייחסותם לבנות שלהם.

כשהייתי מאמן צעיר יותר היה אבא אחד שלאורך כל המשחקים לא נתן לבן שלו לעשות פעולה אחת בלי הערה שלו
בסוף אחד האימונים פניתי לאותו "אב תומך" ושאלתי אותו במה הוא עובד?
הוא ענה לי שהוא מנהל בנק בכיר
שאלתי אותו האם הוא עומד מאחורי העובדים שלו כל הזמן וכל פעולה שלהם הוא מעיר להם
הוא הסתכל עלי ואמר לי; אם הייתי מנהל כזה אז לא היו לי עובדים, כולם היו עוזבים…
אז למה אתה מצפה שהבן שלך יתפקד כשאתה כל הזמן מעיר לו, שאלתי אותו
זה לא אותו דבר, הוא ענה לי, (כמי שיודע דבר מה בספורט)
והוסיף, הוא יצטרך להתמודד עם קריאות כאלה כל הקרירה שלו… אני מכין אותו לזה, המשיך האב ונתן טיעונים לגישתו זו
נכון, עניתי לו, הקהל ירד עליו יצעק לו בוז על כל טעות, לכן כל כך חשוב שיהיה מישהו שהוא יוכל להשען עליו, לסמוך עליו
זה לא יהיה המאמן, וזו לא תיהיה ההנהלה… זה חייב להיות אתה
כך הוא יוכל להתמודד עם כל האתגרים שצפויים לו בעתיד כשחקן כדורסל
תהיה עוגן, אל תהיה הסופה… תהיה אבא שלו, אמרתי לו
האב לא ענה לי, לקח את הבן שלו ויצא מהאולם
לקח לו כמה משחקים עד שהוא חזר ליציע…
וכשהסתכלתי עליו ראיתי כמה הוא מתאפק שלא "ליעץ" לבנו תוך כדי משחק
בסוף המשחק הוא הנהן לי עם ראשו לשלום…

בקבוצות מסוימות היו לי הורים שהיו גם שייכים להנהלה
אני חייב לציין שברוב המקרים לא קרה שמי מהם התערב לי ולרוב אף תמכו ב"פעולות החינוך" שלי עם ילדיהם
היה לי אף מקרה שההורה היה שותף בוועדת המשמעת כשהעלתי את הבן שלו, כי הוא התנהג בצורה חצופה והושעה לשבוע

זה מאוד תלוי הורים וביחסים באגודה אבל מקרה אחד שכן זכור
כשחבר הנהלה שהבן שלו שיחק אצלי בא אלי ואמר לי: אתה חייב לשחק טקטית כך וכך…. (לא זכורה לי בדיוק עצתו)
הוא טען במפגיע כי הוא כבר 20 שנה רואה כדורסל והוסיף כי הוא מבין בזה ושאני חייב לעשות כך וכך…
עניתי לו… אני כבר 20 שנה רואה את הסרט בערבית בימי שישי בערב (אז היה דבר כזה) וזה לא אומר שאני מבין ערבית…
הוא עזב את השיחה בכעס…
מאז לא שמעתי אותו מתלונן…
(למעשה הוא הפסיק לדבר איתי בכלל:-)

מקרה אחר שהיה לי, בו הורה התלונן שאני לא עושה תרגיל לבן שלו לקליעה והוא קלעי מצויין (באמת היה קלעי מצויין)
אמרתי לו שאני מנסה לפתח אותו כשחקן תלת מימדי, את הקליעה יש לו ואני מנסה לפתח לו אלמנטים נוספים במשחק כך שיוכל להיות משמעותי יותר כשישחק בבוגרים
ההורה הבין שאני מנסה לפתח את הילד שלו ושזה לא נעשה כדי לפגוע בו אלא להיפך.

וכמובן, המקרה הקלסי שבו הורה פנתה אלי שלא מוסרים לבת שלה כדורים במשחק והיא רוצה לעזוב
פניה זו קוראת בעיקר בגילאים הצעירים כששחקניות ושחקנים לא מצליחים להשתחרר לקבלת כדור, במקרה זה כדאי לקחת את האחריות על עצמכם
ולהבטיח להורה שתלמד אותה/אותו להשתחרר לקבל כדור ואכן לעשות זאת…
במקביל לפנות לרכז שלכם ולבקש ממנו למסור לה/לו יותר את הכדור

אז מה ניתן לנו כמאמנים לעשות על מנת שהמעורבות של ההורים לא תהפוך להתערבות?

1. לעצור כבר בהתחלה:
   זיהיתם בעיה כבר בהתחלה, תפעלו לעצור אותה, בשיחה עם הילד, ו/או תוך התיעצות עם המנהל המקצועי שלכם או איש מקצוע יחד עם ההורה
   לעיתים נדירות יש לפעול להרחיק את ההורה שיוצא משליטה ולהודיע כי הוא אינו רצוי ובמקרים נדירים אם אין ברירה להודיע שהילד לא יכול להמשיך בצורה זו
2. פגישה משולשת:
   באגודות רבות ההנהלה לא אוהבת שמאמנים יוצרים אינטראקציה עם ההורים ודורשים לעשות זאת רק באמצעות המנהל המקצועי או אחד המנהלים, יתכן שבמצבים מסויימים זה נכון, אבל אני מאמין בפגישות בלתי אמצעיות שבו המאמן, ההורה והילד נמצאים בחדר אחד ומלבנים בעיה זו או אחרת.
   חשוב מאוד לשים את הדברים על השולחן בצורה פשוטה וברורה ואפילו לסכם בכתב את השיחה
3. הגדרת משימות:
   הורים מתערבים הם לרוב הורים שאכפת להם, נסו לגייס אותם למטרות קבוצתיות, הם עושים דברים כי הם לא יודעים איך לתעל את האנרגיות שלהם, תנו להם משימות כגון, -דבר עם כל ההורים ותביא אותם למשחק הבא שלנו, או -יש יומולדת למנהל הקבוצה תנסה יחד עם כל הקבוצה לארגן לו משהו… וכו'…
   אם הורה מגיע לכל אימון נסו לבדוק אפשרות שהוא ממש יעזור לכם להכין את האימון כמו סידור האולם, או טלפונים לילדים מאחרים….
4. רפואה מונעת:
   רצוי לקיים שיחה עם כל הורים ולהגדיר מטרות שהן לאו דווקא השגיות כבר בשלב מוקדם של העונה
   כמו למשל להיות ממושמעים יותר, לבנות קבוצה מלוכדת, מטרות שהן ערכים אוניברסליים ולאו דווקא תוצאתיים
5. שתפו את הורים:
   קיימו ימים מרוכזים להורים שבהם תחשפו אותם לפילוסופית האימון של המועדון שלכם, מה המטרות של המועדון, תוך הדגמות במהלך אימון הילדים שלהם.
   הביאו אנשי מקצוע והשתלמויות להורים שידעו כיצד עליהם להתמודד עם מצבים שונים אליהם נחשף ילדיהם
6. דף הנחיות להורה
   כאמור הורים רבים רוצים לעזור אך לא יודעים איך, אני ממליץ לבנות דף הנחיות להורה שבו מפורטות המלצות כיצד לעזור לילד
   מומלץ לנסח זאת עם איש מקצוע כמו פסיכולוג… שיהיה חתום עליו על מנת לאפשר להורים הללו להתייעץ בצורה פרטנית עימו
   דוגמה לכך כתבתי כאן:

   הורים יקרים שלום הילד שלכם החליט לקחת את נושא הכדורסל בצורה משמעותית יותר ולהתמקצע בתחום החלטה זו גוררת לעיתים מחיר גבוה מאוד ואנו ממליצים על כמה עקרונות עבורכם על מנת לעזור לו בתהליך שהוא בחר החוויה של הצלחה מצד אחד תגביר אצלו את תחושת המסוגלות ותפתח אצלו את היכולת להתמודד עם אתגרים בחייו. מצד שני האכזבה והכישלון צריכה להיתפש בפרופורציות המתאימות ולא להפוך לחזות הכל אנו מכוונים את השחקנים שלנו להשתפר באופן יחסי למקום שבו הם נמצאים היום ולא באופן יחסי לקבוצות אחרות או שחקנים אחרים מידת ומדידת ההצלחה תהיה תמיד מהמקום שבו הילד נמצא ולא ביחס לחבריו בגילאים הצעירים (עד סוף יב') התהליך מבחינתנו הוא החשוב והתוצאה אינה המטרה אלא האינדיקציה להתקדמות אנו מציעים לכם לאמץ את ההמלצות הבאות: היו שם עבורו ולא עבורכם שאלו את ילדיכם כיצד אתם יכולים לעזור לו, מה הוא רוצה שתעשו על מנת שיהיה לו קל יותר להתמודד במצבים שקשה לו היו הורים הילד שלכם יתפקד טוב יותר אם הוא יקבל הנחיות מגורם מקצועי אחד היו שם עבורו כהורים גם אם אתם בטוחים שאתם יודעים טוב יותר מהמאמן. תהנו מכך שאתם ההורים שלו העניקו תמיכה בלתי מותנית תוצאה כך תוכלו לתת לילד שלכם ביטחון רגשי וקרקע מוצקת לאזור אומץ, לצאת ולהסתכן הראו לילד שאתם גאים בו על עצם הנסיון וההתמדה ולא בהכרח על התוצאה הסופית בסיום המשחקים שאלו אותו האם הוא נהנה מהמשחק ולא כמה נקודות הוא קלע העמידו דברים בפרספקטיבה חשיבתם של ילדים נוטה לעתים להיות חד ממדית. עיזרו לו להימנע מציפיות גבוהות מדיי הגורמות ללחץ מיותר שאינו תורם לתוצאה הסופית עזרו לנו לעזור לכם לעזור לילד אנו נשמח לעזור לכם ולהנחות אתכם על מנת שכולנו נצא מורווחים מהפעילות, ברשותינו כלים רבים שאנו יכולים להציע לכם במצבים לחץ או בחיי היום יוםאנו מזמינים אתכם להתיעץ עם המאמן ו/או המנהל המקצועי

אין ספק שהורים יכולים להפוך לאתגר משמעותי בניהול קבוצה
אך הם יכולים להוות גם עזרה משמעותית ביותר במימוש הפונציאל

אשמח לענות על כל שאלה בנושא בדף הפייסבוק שלנו

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

אני לא יודע מה איתכם אבל אני מאוד אוהב ללמד
אבל כדי שאוכל ללמד אני צריך להבין מה אני רואה

כשאני רואה משהו שמוצא חן בעייני אני מחפש "מהיכן הכוח נובע"
מה יוצר באמת את היתרון על פני היריב במקרה זה הטעיה בכדרור של סטף קרי
שימו שבוודאו זה ישנם 6 אנימציות יפות ומקצועיות מאוד על מה שצריך להקפיד

1. כדרור חזק שמאלה
2. כדרור לאחור
3. שינויי כיוון
4. השהיה (היסוס)
5. תקיפת הסל
6. סיומת

ובכן כל זה נכון!
אך לא זה מה שנותן במקרה זה את היתרון לסטף
תנסו להסתכל שוב תנסו לבדוק בדיוק מה סטף עושה על מנת ליצר לעצמו את היתרון הראשון על המגן

בדקתם?

הסתכלתם?

אם התשובה שלכם היא הטעיה עם העיניים…
אתם צודקים!
כל הטעיה שאינה משלבת תנועת עיניים לא יכולה להיות יעילה
ואם יודעים לשלב אותם במקום הנכון ובזמן הנכון זה הופך להיות קטלני!

וכעת אומר לכם דבר נוסף…
יש אלמנט נוסף שסטף עושה כמעט בכל פעם על מנת ליצור יתרון על פני השחקן שלו בכדרור
תנסו לעבור על מצבים שהוא עושה ותנסו להבין כיצד הוא מייצר לעצמו את הייתרון הזה
רמז… זו לא השליטה האבסולוטית שלו בכדור…

בקרוב אני הולך להעביר השתלמות מאמנים בדיוק על כך
ועד אז… תנסו להביט במשחקי כדורסל ולא רק להסתכל עליהם

בהצלחה,יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

קבוצות גברים בליגת העל נעלמות על ימין ועל שמאל, ליגת על נשים מתפרקת…
ענף הכדורסל מתדרדר מדחי אל… בכי!
רמת המתקנים לקבוצות הצעירות ירודה, השקעה בתשתיות לכדורסל ההמונים נבלעת בהשקעה לכדורסל המקצועני…
וכל התקציבים שכבר כן מגיעים נעלמים בחור שחור על הוצאות מוגזמות ומיותרות

דיי לצפות במשחק כדורסל בליגה הישראלית נשים וגברים על מנת להבין שזו… אינה ליגה ישראלית, זו ליגה של לגיונות זרים, שהשחקן הישראלי נעלם בתוכה והיוצאים מהכלל מעידים על הכלל!

כבר התיחסתי באחד המאמרים שלי על שידוד מערכות בגילאים הצעירים  הפעם אני רוצה להתייחס לרמות הגבוהות של הכדורסל הארצישראלי

רקע:

• השחקן הישראלי הולך לאיבוד ואינו פורץ קדימה
• נבחרות ישראל מדשדשות ברמות הבינוניות ומטה
• מליוני דולרים עוזבים את המדינה לטובת שחקנים ושחקניות שאין להן שום זיקה לארץ ונעלמים עם הכסף ברגע שנגמרת הליגה זרים ומתאזרחים כאחד גם בנשים כמובן
• לא נוצרת שום זהות של קבוצה ושחקנים מול הקהילה למעט מקרים בודדים
• אין אפשרות להביא ספונסרים משמעותיים שכן הקבוצות מנוהלות ע"י עסקנים ולא אנשי עסקים
• הספורט בארץ אינו מסוקר ואינו מדווח מעבר למדיה הנישתית ויש לשנות זאת

אז… מה אני מציע?
טוב ששאלתם כי יש לי מספר רעיונות:

• הגדרת רק 2 הליגות הבכירות על גברים ועל נשים כליגות מקצועניות
• הגבלה ל-3 שחקנים בגברים ו-2 בנשים שאינם מתגוררים בארץ (שחקני חיזוק)
• קבוצות המשחקות באירופה יוכלו לרשום שחקנים חיזוק נוספים אך אלה ישחקו רק באירופה
• הקבוצות לא יורשו לשלם לשחקני החיזוק הנוספים מכספים ציבוריים אלא רק מתוך תרומות פרטיות
• רשויות עירוניות ורשויות ארציות יעבירו תקציבים משמעותיים לקבוצות שמשתפות שחקנים / שחקניות
  שגדלו במחלקת הנוער שלהם לפחות שנתיים
• המדינה תממן ותהא אחראית על שיטור וסדרנות על מנת לא לקפח קבוצות שמצליחות ליצור קהילה סביב הקבוצה הכולל עידוד ותרבות ספורט עירונית, כיום קבוצות עם קהל גדול מפסידות כסף ממשחקים בגלל עלויות השיטור והסדרנות
• ביטול רעיון עליות וירידות לליגות המקצועיות ופתיחת התחרות לכל קבוצה באשר היא אשר מסוגלת לעמוד בתנאי סף שיקבעו ע"י משרד הספורט על מנת לרשום קבוצה לליגות הבכירות
• יופרדו הליגות המקצועיות מליגות המשנה ולא תהיה זיכה בינהן מבחינת עליות וירידות
• שחקן עד גיל 24 יורשה לשחק במקביל בכל אחת מליגות המשנה
• יוקצו משאבים ותקציבים לקבוצות אשר יוצרות סביבן  קהילה וקהל אוהדים

הרעיון פשוט!
עידוד ספורט מקומי
עידוד תרבות ספורט
עידוד קידום שחקנים ישראלים מוכשרים

בהצלחה לכולנו
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ראשי פרקים 
תוכנית חומש כדורסל ארצישראלי

רקע:

הכדורסל הישראלי הולך ונעלם, שחקנים ושחקניות מוכשרים הולכים לאיבוד
בכדורסל הישראלי קיימות מספר בעיות עומק!

1. מחסור משמעותי בתקציבים ומתקנים וחלוקת תקציבים בצורה לא נכונה
2. חוסר התאמת הנושאים הנלמדים בגילאי הנוער והנערים להכשרתם לליגות הבוגרים אינטנסיביות, חוסן פיזי ונפשי, חדות ויעילות תנועה
3. "חור" של 6 שנים מגיל 18 עד גיל 24 בהכשרת שחקנים כששחקנים רבים הולכים לאיבוד בדרך אם מתוך תסכול או בגלל הצבא או חוסר במסגרות המעודדות צעירים
4. העדר "תפישת על" בכדורסל הארצי ושימת דגש על נושאים חסרי חשיבות בגילאים הצעירים
5. הכשרה לא מספקת של מאמנים ברמות השונות

 תוכנית זו מוגשת בראשי פרקים כשכל סעיף ותת סעיף צריך לקבל הרחבה ופרוט מתאים

 נושאים לעבודה על פי סדר החשיבות בכל הגילאים:

1. יכולות אתלטיות רלוונטיות למשחק
2. קליעה
3. תנועה לא כדור
4. מסירה
5. כדרור
6. טאקטיקה התקפית אישית וקבוצתית
7. טאקטיקה הגנתית אישית וקבוצתית

כיום מלמדים שליטה אינסופית בכדור, סדרת מסירות שאינה רלוונטית לכדורסל המודרני, מעט קליעה ו"סיומות" ואם יש זמן, תנועה ללא כדור והרבה "בונקר" בהגנה כי הרי אין מי שיאיים לסל מבחוץ

וכמובן המון P&R עושה רושם לפעמים שאין שום דבר מלבד ה-P&R
וכולם עושים P&R אבל לא נראה שמישהו מלמד P&R
קריאת מצבים, מה ההגנה נותנת, מה היא לוקחת וכו'…

נבחרות בתי הספר

יחזרו לליגות מחוזיות על מנת להוריד לחץ של שחקנים שהטובים שבהם משחקים לעיתים ב-3 מסגרות שונות
שלא לדבר על "נידובם" לתחרויות הדיפת כדור ברזל או ריצת ה-400 מט' באליפויות אתלטיקה

רק מאמנים מוסמכים יוכלו לאמן נבחרות בתי ספר

שרות צבאי ספורטיבי
12 שחקנים מוכשרים בכל מחזור יכנסו ליחידה מיוחדת בכל מחזור ויהוו את בסיס הכדורסל לשנים הבאות.
קבוצה זו תתאמן במסגרת צבאית ותיקח לשורותיה את השחקנים הכי מוכשרים בארץ להוות את בסיס הכדורסל לשנים הבאות

מבנה הליגות

ליגות קט סל יחזרו לשחק 5/5:

1. המגרש גדול עליהם מאוד
2. פחות שחקנים נמצאים על המגרש ומשחקים
3. אין צורך בתנועה לבידוד וכך נוצרים רק מצבים של 1/1 ואף אחד לא נוגע בכדור
4. ביטול הליגות והפיכת המשחקים לטורנירים רבעוניים

• הרישום לליגות לאומית, ארצית, מחוזית (בגילאים השונים) יהיה על פי בחירת האגודה תוך התחייבות על השקעה בתשתיות ורמת מאמן ואימונים על פי קריטריונים.
• לא יהיו עליות או ירידות מהליגה אלא על פי רישום הקבוצות כפי שמקובל בליגת המכללות בארה"ב בכך נוריד את המרוץ האין סופי להישגיות ורוב הקבוצות יהיו עסוקות בגידול שחקנים ולא בגידול תארים
• כל קבוצה לא תמנה יותר מ-18 שחקנים כאשר ניתן לרשום בטופס 15 שחקנים
• ליגות הנערים והנוער יפוצלו ל-4 ליגות ותתאפשר לשחקנים עד גיל 19 האפשרות לשחק ללא הגבלת כמות כך שחקנים לא ילכו לאיבוד בשלב הקריטי של הכשרתם ואם ישנם שחקנים רבים יוכלו לפתוח קבוצה נוספת בליגה המתאימה ליגות לכיתות ט', כיתות י' כיתות יא' ויב'+גיל 19 וליגה נוספת עד גיל 25
• יבוטל חוק קו 3 הנקודות החדש בכל הליגות הצעירות ויותאם למרחק של ליגת המכללות

כרטיס כפול:
שחקנים עד גיל 21 יהיו רשאים להרשם בליגות העל והלאומית ובמקביל באחת מהליגות ב' עד ארצית
כרגע שחקנים צעירים בעלי כרטיס כפול לא משחקים בליגת העל ולא משחקים בליגה הלאומית!
והעומס עליהם אינו ראלי!
יש לאפשר להם להוביל קבוצה בליגה א' ולהתאמן (ולהרשם) עם קבוצות מהליגה הבכירות

ליגה עד גיל 25

• חשוב שהליגה תכלול גילאי 25 על מנת לאפשר גם לשחקנים שבחרו לעבור מסלול צבאי משמעותי לחזור לשחק ולא לקפח אותם על חשבון הג'ובניקים
• כל אגודה תהיה רשאית להפעיל קבוצה בגילאי 18 עד 25
• כל קבוצה בליגות הבכירות (על ולאומית) תהיה מחויבת להפעיל גם קבוצה בליגה זו
• ליגה זו תהיה ליגת משנה ושחקנים בה יוכלו כמובן לשחק בליגות הבוגרים באגודותיהם ובכך לאפשר להם גם להשתפשף ברמה המתאימה להם וגם להתחיל לקבל ניסיון בליגות המקצועניות
• שחקנים בליגה זו לא יקבלו משכורות (החזר הוצאות עד 600 ₪) אלא אם כן הם משחקים גם בליגות הבכירות
• הליגה תורכב משני מחוזות, צפון ודרום בשלב הראשון בליגה של 8 קבוצות בשלב השני יתקיים פלייאוף עליון ותחתון ואלוף האלופים

ליגה לאומית
1. ליגה לאומית רק שחקנים ישראלים ללא זרים בכלל
2. תקרת שכר מדורגת עד 2 שחקנים בכירים, עד 3 שחקנים מובילים עד 3 שחקנים משלימים, ומינימום שכר לשחקני סגל
3. קבוצה שתשלב במשחקים שחקני נבחרת עתודה תקבל תקציב נוסף
4. קבוצה שתשלב במשחקים שלה שחקנים עד גיל 22 תקבל תקציב נוסף
5. קבוצה שתביא קהל תקבל תקציב נוסף לפי מפתח כמותי וספורטיבי 

זרים בליגות העל
יש להפריד בין הזרים שמשחקים בארץ לבין אלה המשחקים בליגה האירופאית בקבוצותיהם בחו"ל כשבארץ יהיו רק 3 זרים בכל קבוצה ולבטל את נושא חובת הגילאים הצעירים בקבוצות המקצועניות.
מי שטוב יקבל חוזה מי שלא… שיעבור לליגות המשנה

ההרשמה לליגה הראשונה והשניה על פי הוכחת תקציב
אין משמעות לעליה וירידה בליגות אלה מי שיוכיח כי יש לו תקציב להעמיד קבוצה מקצוענית יוכל לפתוח קבוצה בליגת ה-PRO
כנ"ל לגבי הליגה הלאומית קביעת תקציב מינימום ומקסימום לליגה הלאומית

הכשרת מאמנים

1. מאמן בליגות יהיה רק אחרי צבא / שרות לאומי
2. תעודת מדריך תאפשר להיות עוזר מאמן בלבד בקבוצות הליגות או מדריך בבי"ס לכדורסל – 200 שעות
3. תעודת מאמן תאפשר להיות מאמן בליגות המחוזיות בכל הגילאים (כולל בוגרים ב') בלבד – 200 שעות
4. תעודת מאמן ראשי תאפשר להיות מאמן בכל הליגות מתחת ללאומית – 100 שעות + 3 שנות ניסיון באימון והשתלמות שנתית
5. תעודת מאמן בכיר תאפשר להיות מאמן בכל הליגות הלאומיות – 100 שעות + 5 שנות ניסיון באימון ו-2 השתלמויות שנתיות
6. תעודת מאמן PRO על פי הגדרות של ליגות העל

בכל ליגות בתי הספר וליגות למקומות עבודה בכדורסל חלה חובה להעסיק מאמני כדורסל מוסמכים בלבד

ההסמכה תינתן ע"י מוסדות אקדמיים בלבד אשר יפתחו בכל עיר גדולה בארץ (לפחות 4 ערים חיפה, ת"א ירושלים ובאר שבע)

 נבחרות

• מסגרת האקדמיה תפעל רק עבור אוכלוסיה שאין רמת כדורסל מספקת באזור מגורי השחקן
  או שבביתו אין אפשרות לתת לו את התנאים הדרושים על מנת שיתקדם
• שאר שחקני הנבחרת יחויבו בהשקעה כספית הן של האגודה, הן של ההורים והן של הנבחרת (המדינה) לקבלת רמת אימונים כפי שהם משקיעים כעת ברישום לאקדמיה (לא מוציאים ילד מהבית אלא אם כן הוא רוצה)
• השחקנים יישארו במסגרות האגודה
• אחת לחודש יתקיימו מפגשי קבוצה בימי חול (לאפשר לשחקנים שומרי מסורת להשתלב)

שיתוף שחקנים בשתי מסגרות
שחקן לא יהיה פעיל בשתי מסגרות תחרותיות לאומיות אלא אם כן היא פועלת תחת אותו מאמן וקבוצה

בניית מסגרת שרות לאומית / צבאית מחייבת לספורטאים מצטיינים
בניית מסגרת צבאית / שרות לאומית בגילאי 18-21 שבהן כל רעיונות האקדמיה (של היום) יוצאים לפועל
מסגרת פנימייה ספורטיבית עבור ספורטאים מקצוענים בדיוק כחייל ביחידה מובחרת עובד
העברת תקציבים גם מהצבא לצורך כך
קבוצה זו תשחק בליגה עד 25 ובליגה הלאומית

בכבוד רב, יועד אגמון מאמן כדורסל
יועץ אסטרטגי שיווקי 
האקדמיה לכדורסל ברשת

למה גבוהים לא יעילים במשחק הכדורסל ואיך ניתן לשנות זאת עם עבודה על טכניקות פשוטות?
במאמר זה אתייחס לעבודת הידיים והרגליים בעבודה עם גבוהים
וכהרגלי אנתץ כמה אקסיומות שאינן רלוונטיות למשחק הכדורסל

אחת הבעיות בעבודה עם גבוהים הינה עבודת הידיים שלהם
"אל תוריד את הכדור למטה" – זהו משפט שחוזר על עצמו שוב ושוב, לא משנה עם איזה שחקן ובאיזו רמה הוא תמיד נאלצתי לחזור ולומר לו:
לא להוריד את הכדור למטה… (כן כן גם לה!)

מיקום הידיים בריבאונד:
כיוון שמוטות הידיים של הגבוהים ארוכות נדרש להם זמן רב יחסית להרים אותם כדי לקחת ריבאונד בפרט אם סוגרים לריבאונד בצורה המסורתית כשהידיים למטה
ואז רואים לא אחת גבוה שבקמום לקטוף את הכדור… הוא מתכופף שלא יפגע בו
כי עד שהוא מרים את הידיים לוקח זמן רב
שני פתרונות חשובים:
1. בסגירה לריבאונד אני מלמד שיד אחת נועלת יד שניה בגובה
2. העברת הידים מלמטה למעלה היא דרך המרכז צמוד לגוף ולא כפי שקורה לרוב מלפנים.

השארת הכדור גבוה
כיוון שלרוב שחקנים גבוהים אינם זריזים ומהירים ברגע שהם מורידים את הכדור לאזור החזה הם מעבירים את הכדור ל"שטח המחיה" של הגארדים, ומאבדים בכך כל יתרון יחסי שיש להם.

מעבר לכך כיוון שהשחקנים הגבוהים השומרים עליהם גם יחסית איטיים הורדת הכדור למטה מאפשרת לשחקני ההגנה עליהם להיות מסוגלים להגיב ולשמור עליהם ביתר קלות. לנושא זה התייחסתי במאמרים קודמים שלי של עבודה עם גבוהים.

נושא זה יש לתרגל כי האינסטינקט הבסיסי של שחקנים, כל שחקן, זה לנסות לרדת נמוך על מנת ליצור קפיצה גבוהה במקום קפיצה מהירה.

הניתור השני- "ניתור תאומים" – קצר ומהיר ולא שיא הגובה
אם נצליח להביא למצב ששחקן גבוה מקבל את הכדור אם מריבאונד או ממסירה פנימה, משאיר את הכדור למעלה וקופץ לשיא הגובה של הניתור השני "ניתור תאומים" ומורח את הכדור על הטבעת (לא דאנק) הוא יצליח לייצר הרבה יותר סלים קלים מאשר אם ינסה לקחת את הכדור נמוך ולנסות לקפוץ לשיא הגובה.אחרי שהוא ירד נמוך.

נחיתה מריבאונד לקראת ניתור גבוה
נקודה נוספת שכדאי לעבוד עליה שברגע ששחקן לקח ריבאונד התקפה הוא יורד לרצפה כבר בכיפוף רגלים כלומר הוא פוגש את הרצפה נמוך (דק' 4), ולא גבוה ואז עושה כיפוף, בטכניקה זו נאפשר ניתור שני מאוד גבוה ומהיר בניגוד לנחיתה רגילה ואז ירידה על מנת לקפוץ את הניתור השני.

מהירות הזריקה לסל הינה חשובה מאוד (דק' 8) ניתן לראות תרגיל נחמד כשהמטרה לזרוק את הכדור לסל לפני שהכדור פוגע בריצפה ניתן לזהות הצלחה ע"י הקשבה…

תרגיל נוסף של עליה מהירה לסל ועבודת ידיים נכונה היא באמצעות כדור כוח (דק' 9.30)

עבודה על הניתור השני הינה חשובה מאוד לשחקן הפנים אם בקליעה ואם בריבאונד ההתקפה. הניתור השני מאוד בעייתי לשחקן הגבוה כי עליו לבלום מומנטום ולהעביר חזרה את המומנטום לניתור כלפי מעלה.

יש להקפיד בעבודה שהניתור המקסימלי בזמן העבודה יהיה ניתור של כדורסל, כלומר בלי לקפל רגליים כלפי מעלה, טעות שרבים עושים כדי לעבור קונוסים וכו'. הסבר על כך בסוף הווידאו ובסוף מאמר זה.

ניתור מקסימאלי OUT ניתור אופטימאלי IN
בסיום הווידאו אני מדגים טעות נפוצה בקרב מאמנים ושחקני כדורסל – הניתור המקסימלי.
הגם שיש חשיבות לעבודה על ניתור מקסימלי הרי שבהגדרה הוא אינו רלוונטי לשחקני כדורסל במקום זאת יש לעבוד על הניתור האופטימלי.

פרות קדושות – במאמר זה אני לא ארחיב בנושא אך השורה התחתונה פשוטה מאוד:
העבודה על ניתור מקסימלי עבור שחקני כדורסל אינו רלוונטי!
אני יודע שאני פוגע כאן בתפישה של מאמני אתלטיקה בענף
אבל כדי לא לצאת ידיי חובה, אדגים זאת בכמה תמונות:

על פניו עושה רושם שהבחור קופץ גבוה מאוד והוא מגיע לניתור של מטר שלם מהמקום
אך כשבוחנים את התמונה בצורה מדוייקת יותר מגלים שלושה דברים שצריך לקחת בחשבון

1. הגובה האמיתי שהבחור קופץ (מסומן בחץ הצהוב) הינו למעשה פחות משליש מגובה הקוביה
   כל השאר הינה טכניקה של קיפול רגליים גבוהה ואין לה שום קשר למשחק הכדורסל!
2. מיקום הידיים בתחילת הניתור (תמונה 2) הינו לאחור על מנת לקחת תנופה משמעותית, גם כאן מיקום הידיים לא קשור לענף הכדורסל ברגע שיש לו כדור מן הסתם הידיים לפני הגוף וברגע שהוא מנתר לריבאונד התנועה הזו ארוכה מאוד והכדור יעבור מעליו עוד לפני שהוא יהיה מסוגל לממש את הקפיצה.
3. אולי הדבר הכי משמעותי, בשיא הניתור מיקום הידיים בטכניקה זו הינו למטה, בשום שלב בכדורסל אין מצב שבשיא גובה הניתור יהיו למטה תמיד בשיא הגובה הם יהיו למעלה, אם בקליעה לסל, אם  בקפיצה לריבאונד ואם בעליה להטבעה…

אני הייתי נמנע מלעבוד על הטכניקה הזו כי כאמור היא אינה רלוונטית למצב משחק וניתן להגיע לניתור אופטימלי בדרכים אחרות אך על כך בפעם אחרת

ניתן למצוא תוכניות עבודה לשיפור הניתור והאתלטיקה הספציפית לענף באתר תחת אתלטיקה

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

אימוני טרום עונה – איך אתם פותחים את העונה שלכם?

גם אתם מתחילים אותה בלהריץ את השחקנים שלכם… ו"קורעים להם את הצורה"?
גם אתם רוצים להראות להם שאתם מאמנים קשוחים ומקצועיים עם דרישות גבוהות?
אישית, אני? לא!

אז מה כן לדעתי כדאי לעשות באימוני טרום עונה?
לרוב אימוני טרום עונה עורכים בין חודש לחודש וחצי ואני מחלק אותם לשלוש תקופות:

תקופה ראשונה –  1/4 משלב טרום העונה:
אם זו פעם ראשונה שלכם עם הקבוצה ההמלצה שלי באימונים הראשונים לעשות אימונים כללים להיכרות הקבוצה
בכל מניי נושאים, יש אגודות שבהם כל מאמן יודע מה עליו לעבוד בכל עונה ועושה את העבודה קלה יותר, אבל גם כך יש לכל מאמן את הדגשים שלו ורצוי מאוד לגרום באימונים אלה שמחה והנאה כדי למשוך את השחקנים ולסגור אותם בקבוצה

הכירות עם החומר שבקבוצה, הרבה מאוד משחקים פנימיים, 5/5 – 4/4 – 3/3/3 וכו'…
אני רוצה לדעת מה יש לי, ואני רוצה לגרום לשחקנים להכיר אחד את השני כמה שיותר מהר.
יש לזכור כי ברוב הרמות, בשלב זה, אין את כל השחקנים/יות בקבוצה ולא פעם דווקא "כוכבי" הקבוצה לא נמצאים עדיין.
רצוי להכניס אלמנטים של סבולת עם כדור*, (לא אוהב סבולת ללא כדור באולם) וסבולת מהירות עד עשרים דק' באימון (לא יותר), תרגילי כוח בסיסיים, הרבה יכולת אישית וכאמור הרבה לשחק.
*עצימות נמוכה עד בינונית.

תקופה שנייה  –  2/4 משלב טרום העונה:
הכנסת תרגילים, זה הזמן שאני מתחיל לבדוק תרגילים, מה יכול לעבוד ומה לא, אישית אני אוהב מספר מצומצם של תרגילים 2-3 שמתאימים הן לאזורית והן לאישית (כן כן, יש דברים כאלה) ואני מתחיל להכניס את נושא המשחק החופשי, שאני מאוד אוהב, ומורכב אצלי ממספר אלמנטים פשוטים שמשתלבים אחד בשני במגוון אפשרויות, על כך תוכלו לקרוא במאמרים על המשחק החופשי
זה הזמן להתחיל לחבר בין השחקנים, המון מסירות בתנועה ויתרון מספרי ושילוב של אלמנטים הן מהמשחק החופשי והן מהתרגילים.
ממשיך לעבוד על סבולת, סבולת מהירות, מתחיל להכניס ניתורים וכוח מתפרץ נגדי.
העצימות עדיין בינונית.

תקופה שלישית –  1/4 משלב טרום העונה:
אימונים טקטיים מאוד, בשילוב של כוח מתפרץ סבולת מהירות ויכולת אישית קבוצתית בהגנה ובהתקפה.
זה הזמן למשחקי אימון ומשחקי מבחן*, בשלב זה יש לי כבר בסיס התקפי ואני מתחיל להיות מוכן למשחקים הרשמיים, בתקופה זו יש לבדוק מה באמת פועל מכל מה שהכנסתי עד כה לקבוצה, השחקנים נמצאים כבר בכושר סביר וניתן להעלות את רמת האינטנסיביות מבלי לחשוש מפציעות טרום עונה שלרוב הינם פציעות קשות יחסית וקורות בגלל עומס גבוה של מאמנים שרוצים להראות שהם "קשוחים ומקצועיים".
העצימות בינונית – גבוהה.

* משחקי אימון הינם משחקים בהם אני בודק מה עובד ומה לא עובד, אילו תיאומים עובדים מי מסתדר עם מי, מחפש "זוגות התקפה" ואם יש לי מזל אז גם "שלשות התקפה" (על כך בפעם אחרת)
אלה אינם משחקים שאני מנהל בהכרח כדי לנצח אלא כדי להכיר ושיכירו בעצמם אחד את השני.
-משחקי מבחן הינם משחקים המדמים מצבי משחק שאתקל בהם בליגה, קבוצות חזקות ממני מליגות בכירות יותר טורנירים רשמיים וכו'… כשהמטרה היא לנהל משחק על מנת לנצח או לחילופין על מנת להפיק מהקבוצה את המקסימום.

 עונה מוצלחת לכולם, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

פעמים רבות אנו לוקחים תרגילים שכולם עושים אותם ועושים אותם רק בגלל…
שכולם עושים אותם… מבלי לנסות לחשוב; האם הוא מתאים למה שקורה במגרש?

תרגיל כזה הוא תרגיל לעבודת הגנה ויציאה לשחקן המקבל כדור
כיוון שתרגיל זה נפוץ מאוד במדינתנו ברצוני להביא לידיעתכם נקודה אחת חשובה:
התרגיל אינו רלוונטי למה שקורה במגרש! (לדעתי)

ניתן לראות באנימציה בדיוק למה אני מתכוון

כאשר אנו מתרגלים יציאה אל שחקן הבעיה היא איך אני שומר על שיווי משקל ומרכז הכובד שלי על מנת להיות מסוגל להגיע אל השחקן בשליטה ולהגיב כך שכשהוא יוריד את הכדור לכדרור אני אוכל גם להגיב ולשמור עליו בזווית המתאימה.

המלצה שלי, הקפידו להדמות עד כמה שניתן את תרגילי הלימוד, תרגול ואימון שלכם למצבי משחק.

אם אתם מתעקשים להשתמש בתרגיל זה כל שעליכם לעשות הוא לשנות את זוויות השבירה:

אני לא נכנס כאן לטכניקה של היציאה לשחקן, אישית אני מעדיף גלישה ולא גמגום על כך תוכלו לקרוא את המאמר בנושא הנקודה כאן היא רק בנוגע לזוויות התנועה של השחקן והתרגול הנכון… אם כבר לתרגל, אז עדיף לתרגל נכון…
או כפי שאני טוען תמיד, החכמה לא לעבוד קשה, החכמה לעבוד נכון!

אם אתם מעוניינים בסידרת תרגילים רלוונטית תוכלו לקרוא יותר לעומק במאמר שכתבתי בנושא + ווידאו של תרגילי אימון לכניסה למאמר

למאמרים נוספים בנושא הגנה

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

 יש הרבה דברים שלא ברורים לי בכדורסל הישראלי אך אחד הדברים המוזרים לי ביותר זו ליגת הקטסל.

זהו מאמר שנכתב לפני מספר שנים שלשמחתי רוב החוקים בו שונו
למצגת השינויים שינויים בקטסל

כיוון שחלקו עדיין רלוונטי החלטתי להשאיר אותו כפי שהוא בתקווה שהנושא ימשיך להשתפר

לגבי עצם קיום הליגה ניתן להתווכח, אנו חברה תחרותית ובניגוד לשאר העולם שליגות מעין אלה כמעט ואינן קיימות ובטח שלא במבנה הקיים בארץ, ניתן אולי לתרץ זאת בחשש של קברניטי המשחק שאם לא נתפוס את הילד בגיל הצעיר הוא עלול להגיע לשחק כדורעף, רחמנא לצלן.

ההמלצה שלי:
קיום ימי טורנירים מרוכזים, על פי רמות הקבוצות בחסות האיגוד
לוותר על השופטים של האיגוד ממילא אין הוראות בחוקה כיצד לשפוט משחק כזה
ובכל טורניר כזה המאמנים שלא משחקים ישפטו

לגבי גובה הסלים וגודל הכדור גם כאן לא בטוח שזו הגישה הנכונה
אך זה כבר וויכוח אחר ואני משתדל שלא להתווכח עם אריה מלניאק המתגאה בהמצאת הרעיון.

אך השאלה שלי היא מדוע (לעזאזל)  4X4?
מה הביא את אותם קברניטי הכדורסל-הארצישראלי למסקנה כי 4X4 הוא הוא שיציל לנו את הכדורסל ויביא את הגאולה?

אני בטוח שיש סיבות רבות וטובות לטובת הרעיון אך ברשותכם אתיחס לסיבות מדוע לדעתי זו טעות ומדוע רצוי לעניות דעתי לבטל את חוקי הקטסל העכשוויים ויפה שעה אחת קודם.

וכבר שמעתי מספר מאמני קטסל שדווקא מחבבים את הרעיון אבל ברשותכם אציג את דעתי בנושא מדוע לא 4X4

4X4 מדוע לא:

• משחק קשה:
  כל מי שמשחק כדורסל יודע ש-3X3 על סל אחד או 5X5 על שני סלים אלה משחקים שונים אך אפשריים אך 4X4 על שני סלים… תשאלו כל שחקן נערים עד בוגרים זה סיוט…  אם פעם ניסיתם באימונים שלכם לשחק 4X4 אתם בוודאי יודעים ששחקנים לא אוהבים זאת.
• פרופורציות: בניגוד לכדורגל שבו משחקים על מגרש קטן יותר עם פחות שחקנים הרי שבכדורסל האולם הינו אולם חוקי וכמעט ואין יותר אולמות קטנים שמשחקים בהם משחקי קטסל, הילדים הקטנים הולכים לאיבוד במרחבי המגרש.
  כילד שיחקתי בשני אולמות שהיו נראים לי ענקיים (התחלתי לשחק בכיתה ד') היום הם אינם חוקיים למשחקי קטסל.
• תפיסה מרחבית:
  בגיל זה 10-12 הילדים מפתחים את התפיסה המרחבית שלהם, זו אחת הסיבות שבגילאים אלה קשה מאוד להסביר לילד את המושג "לרווח את המשחק" ולרוב הם רצים סביב הטרפז כי אלה קווים אליהם הם מסוגלים להתייחס וקו ה-3 נק' רחוק להם מדיי. (מאמר בנושא)
  איך שלא נהפוך זאת, הצבת 4 שחקנים על המגרש שונה במהותה מהצבת 5 שחקנים על המגרש.
• בידוד:
  מאמנים רבים מגיעים למסקנה (לצערי) שלקחת אליפות חשוב מאוד באימון ילדים, אין לי עניין להתווכח איתם כאן כי את דעתי הבעתי במאמרים אחרים בנושא, אבל אין שום סיבה להקל זאת עליהם… ב-5X5 יש לבצע לפחות תנועה אחת או שתיים של שחקן כדי ליצור בידוד ל"כוכב השכבה" (שהולך לפרוש בעוד שנתיים שלוש) כדי לאפשר לו לשחק 1X1 שוב ושוב ושוב ושוב ו…שוב… למה?
  למה שלא תהיה קצת תנועה על המגרש לפני שהוא הולך לסל?
• מתמטיקה פשוטה:
  במשחק קט סל יש 6 שישיות * 6 דקות * 4 שחקנים סה"כ = 144 דקות
  אם היו משחקים 5 שחקנים היו מקבלים סה"כ 180 דק', קרוב ל-40 דקות משחק נוספות לכל השחקנים
  לא חבל?
• "נגיעה בכדור"
  התאוריה אומרת שאם יהיו פחות אנשים במגרש אז יותר שחקנים יגעו בכדור… תאוריה זו הגם שנשמעת הגיונית אינה עומדת במבחן המציאות, כדי שכולם יגעו בכדור צריך ללמד אותם לנוע נכון, להניע כדור, לחשוב כדורסל…
  במקום זאת בגלל שיש יותר מקום כל המשחק נהיה 1/1 ענק לרוב של השחקן המוביל.
• לשחק כמו הגדולים
  הילדים רואים בטלוויזיה משחק של 5X5…
  משחקים בהפסקות 5X5
  רק באגודה הם משחקים 4X4…
• המעבר לליגת הילדים
  זהו אתגר משמעותי באימון כל רמת בליגות ההכנה כיצד ואיך לעבור משכבת גיל אחת לבאה
  רואים זאת במעבר בין נוער לבוגרים, בין ילדים לנערים, ומעט פחות בין נערים לנוער
  אך המעבר הכי בעייתי הוא בין קטסל לילדים, פתאום הכדור גדול יותר, הסל גבוה יותר, והמגרש צפוף יותר
• למי לתת יותר לשחק
  האם יש לתת לשחקן המוכשר יותר לשחק? או אולי לשחקן שיש לו יותר פוטנציאל לשחק (כן יש אפשרות למדוד זאת)
  מן הסתם התשובה לזאת היא בהגדרת המטרה של הקבוצה / מועדון / ליגה
  האם המטרה שכמה שיותר ילדים יתחברו לענף?
  האם המטרה לסמן ילדים עם פוטנציאל וכשרון ולקדם אותם? (כן… יש דרכים לברור אותם מאמר בנושא כשרון)
  האם המטרה לבנות את המאמן / האגודה?

לעניות דעתי… המטרה בגילאים הללו לחבר כמה שיותר ילדים לענף ולהתחיל לברור את הילדים וילדות עם הפוטנציאל הגדול ביותר להגיע לנבחרות ולרמות הגבוהות וזה לא בהכרח זה שעושה הכי הרבה סלים בקטסל… לרוב זה להיפך!
ולהם לתת יותר דקות משחק, גם אם הם רצים ונופלים… רוב השחקנים שהגיעו לאנשהו שיצא לי לעבוד איתם בגילאים הצעירים נראו רע מאוד אך היה ברור שבשלב מסויים הם יתנו את הפריצה קדימה, ויעברו את כולם, זהו תפקידו של המנהל המקצועי באגודה להיות מסוגל לברור את אותם ילדים שמתישהו יתנו את הפריצה קדימה ממליץ לקרואת את המאמר שלי בנושא

בנוסף לזאת מסגרות רבות בארץ (מאמנים ומנהלים) מתבלבלים בין משחק תחרותי לבין משחק הישגי, (מאמר בנושא) ישנה חשיבות בבניית האופי של השחקנים בכל הנוגע להתמודדות עם תחרות הצלחה וחוסר הצלחה אך במסגרות רבות המטרה אינה התחרות כחלק מבניית השחקן אלא ההישגיות כחלק מבניית המועדון ו/או מבניית המאמן, מה שמתאים בליגת העל, וכדורסל מקצועני בכלל אינו מתאים כלל ועיקר לכדורסל בליגות ההכנה (קט סל – נערים)  ובליגות ההכשרה (נוער-בוגרים לאומית).
הגם שישנה חשיבות, לדעתי, להכניס מרכיבים הישגיים גם בליגות הנוער והנערים לאומית בשלבי הפליי-אף יש לצרוך זאת במינון נמוך ופחות משמעותי ממה שקורה עכשיו וזאת כחלק מההכשרה של השחקנים לקראת הליגות המקצועניות.
לא כל שכן בליגות הקטסל, שם יש הכרח להוריד את המינון למינימום

זהו, אלה הסיבות שבעטיין הייתי ממליץ להפסיק עם הרעיון שנקרא 4X4 ולהשאיר זאת לג'יפים…
אבל זו רק דעתי…

בברכה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

מהירות תגובה מול יציבות
תגובה מהירה ותנועתיות בהגנה

את האמת, זו אחת מאבני המחלוקת העיקריים בייני לבין מאמנים רבים בנושא הגנת היחיד.
מה חשוב יותר יציבות או תגובתיות?

"רד נמוך" צועקים כולם, "תהיה יציב"…
ובכן כדורסל הינו משחק של תגובות מהירות ונכונות, בכל רגע נתון כל שחקן צריך להיות דרוך ומוכן להגיב למאות אפשרויות במרחב, הן בהגנה והן בהתקפה.

בהגדרה, ככל שהשחקן יציב יותר כך קשה לו לזוז ולהגיב
לכן מה שחשוב בעמדת ההגנה אינה היציבות אלא אפשרות התנועתיות.

היכן זה בא לידיי ביטוי:
ראשית, כמה נמוך צריך לרדת בהגנה? לדעתי, לא יותר מדיי מה שחשוב יותר זו העמדה מול שחקן ושמירה על מרכז כובד בדיוק בין הרגליים, הדגש הוא לא לצאת ממרכז הכובד ולהפעיל את הגוף משם.

בעמידת המוצא אני מלמד שהעקבים לא נוגעים ברצפה כל העבודה נעשית כשהעקבים מורמים, נכון, זה פחות יציב אך הרבה יותר מהיר, דרך אגב, גם עמידת המוצא בהתקפה היא כשהעקבים מורמים זה מאפשר יציאה מהירה יותר מהמקום תגובה חדה יותר.

כדי לשפר את היציבות יש לעבוד כמובן על חיזוק השרירים הרלוונטים ולא על ירידה נמוכה יותר בהגנה. ועל כך התייחס בהמשך.

• מאמרים נוספים בנושא הגנה 

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

סוגי שחקנים או "למה אני לא משחק"

"למה אני לא מקבל/ת דקות משחק?"
או "אני חושב/ת שמגיע לי יותר דקות!"
או "אתה לא מאמין בי"
או "אין לי ביטחון בגלל שאני לא מקבל/ת דקות משחק"…