כיצד הופכים את כל היום להזדמנות לשיפור היכולות המוטוריות של שחקני כדורסל?
שעה וחצי של אימון כדורסל אינן מספיקות. גם עבודה אישית במגרש, אימון בחדר הכושר או תרגול עם גומיות אינם ממצים את כל האפשרויות שלנו להשתפר.
אנחנו רגילים לחשוב על אימון כעל פעילות המתקיימת בזמן מוגדר ובמקום מסוים. מגיעים לאולם, מתחממים, מתרגלים, מזיעים וחוזרים הביתה.
אבל מה קורה בשאר שעות היום?
מה קורה כשאנחנו קמים בבוקר, הולכים ברחוב, עולים במדרגות, מחכים לאוטובוס, יושבים בכיתה או נוסעים ממקום למקום?
הרעיון שאני מציע הוא להפוך פעולות יומיומיות להזדמנויות קצרות לשיפור השליטה המוטורית, הקואורדינציה, שיווי המשקל, העצמאות התנועתית, הזריזות והיכולת להגיב לגירויים.
לא מדובר בהוספת שעות של אימון גופני מאומץ. מדובר בשינוי הגישה שלנו לתנועה.
במקום לבצע כל פעולה בצורה אוטומטית, רגילה וניטרלית, אנחנו מנסים מדי פעם לשנות את אופן הביצוע, ליצור אתגר חדש ולדרוש מהגוף להתמודד עם משימות תנועתיות מגוונות.

1. האימון מתחיל עוד לפני שקמים מהמיטה
התעוררתי בבוקר. לפני שאני בכלל יוצא מהמיטה, אני מקדיש שתיים או שלוש דקות לתרגול.
בשכיבה על הגב אני מרים את הרגליים, מכופף אותן לכיווני ומתחיל לעבוד על מה שאני מכנה אימון עייני זיקית.
כמו שעיני הזיקית מסוגלות לנוע לכיוונים שונים באופן עצמאי, כך אני מנסה להפעיל כל רגל בכיוון אחר.
רגל אחת נעה ימינה והשנייה שמאלה. אחת מתכופפת והשנייה מתיישרת. אחת נשלחת קדימה והשנייה הצדה.
המטרה אינה כוח אלא פיצול תנועתי, עצמאות בין הגפיים ושליטה בתנועות שונות המבוצעות בו זמנית.
בהמשך, עדיין בשכיבה, אני מבצע הרמות אגן וישבן, תנועות לכיוונים שונים ושינויים בקצב התנועה.
אפשר להוסיף את אפליקציית React CRT ולהגיב להופעת חיצים על המסך, למשל, חץ לאחור מחייב תנועה של רגל ימין לאחור. חץ שמאלה מחייב הרמת רגל שמאל הצדה. אפשר להגדיר לכל חץ תנועה אחרת ולשנות את כללי התגובה. כך התרגיל הופך מתנועה מוכרת ומתוכננת לתנועה המחייבת זיהוי גירוי, בחירת תגובה וביצוע מדויק.
שלוש דקות, ועוד לא יצאתי מהמיטה.

2. המדרגות הופכות למסלול אימון
אני יוצא מהבית וצריך לעלות במדרגות. למה לעלות אותן תמיד באותה צורה?
במקום לעלות בקצב רגיל, אני יכול להפוך גרם מדרגות אחד לאימון קצר של זריזות, קצב, קואורדינציה ושליטה ברגליים.
פעם אחת אני עולה בריצה קלה. בפעם אחרת אני משנה את מספר המדרגות בכל צעד.
צעד אחד על מדרגה אחת, הצעד הבא מדלג על מדרגה, ובהמשך, אם המרחק ויכולת הביצוע מאפשרים זאת בבטחה, אני מנסה להגיע למדרגה השלישית.
אפשר ליצור רצף קבוע: אחת, שתיים, שלוש, שתיים, אחת, שתיים, שלוש. ואפשר לשבור את הרצף ולבצע שינויים אקראיים. אני יכול לשנות את קצב הצעדים, להחליף את הרגל המובילה או לתרגל מעבר בין צעדים קצרים לארוכים. השינוי מחייב אותי להתאים מחדש את אורך הצעד, את מיקום כף הרגל, את חלוקת המשקל ואת תזמון התנועה. המדרגות הופכות ממקום שרק צריך לעבור בו לסביבה שמאפשרת תרגול מוטורי. כמובן, תרגול מהיר או דילוג על מדרגות מתאים רק למדרגות פנויות, יציבות ובטוחות, ורק ברמת קושי שמתאימה ליכולת האישית.

3. הרחוב הוא מסלול תנועה מגוון
אני הולך ברחוב. במקום ללכת תמיד באותה צורה, אני יכול להקדיש מדי פעם דקה או שתיים להליכה שונה.
הליכה על קצות האצבעות אני הולך מספר מטרים על כריות כפות הרגליים, תוך שמירה על שיווי משקל ושליטה בקרסוליים.
הליכה בצעדי פסיעה ארוכים אני מאריך את הצעד, משנה את המרחק בין הרגליים ועובד על שליטה במרכז הכובד ובהעברת המשקל.
דילוגים מרגל לרגל במקום צעדי הליכה רגילים, אני מבצע דילוגים קטנים ומבוקרים, פעם מרגל ימין ופעם מרגל שמאל.
אני משנה את אורך הדילוג, את גובהו ואת קצב המעבר בין הרגליים.
גלגול כף הרגל אני מקפיד על תנועה מודעת של כף הרגל, מהעקב דרך מרכז כף הרגל ועד לאצבעות.
אני יכול לשנות את קצב הגלגול ולשים לב לאופן שבו כף הרגל פוגשת את הקרקע ונפרדת ממנה.
שינויי קצב כמה צעדים קצרים ומהירים, אחריהם צעדים ארוכים ואיטיים, ואז חזרה להליכה רגילה.
שינויי כיוון כאשר יש מרחב פנוי, אפשר לשלב צעדים אלכסוניים, תנועות הצדה ומעברים בין דפוסי הליכה שונים.
המטרה אינה להסתובב כל היום בצורה מוזרה. המטרה היא לצאת מדי פעם מדפוס התנועה הקבוע ולדרוש מהגוף פתרונות תנועתיים נוספים.

4. גם העצים ברחוב יכולים להפוך לאתגר
אני הולך ברחוב ורואה עלים על ענפים נמוכים של עצים. במקום רק לעבור לידם, אני יכול לבחור עלה שנמצא בגובה מתאים ולנסות להגיע אליו בניתור קל ומבוקר.
אני מנתר מרגל אחת או משתיים, מנסה לתזמן את הקפיצה ולנחות בשליטה. אפשר לשנות את הרגל שממנה יוצאים לניתור, את תנועת הידיים ואת אופן הנחיתה. בכל פעם אני יוצר לעצמי מטרה תנועתית מעט שונה. התרגול הזה משלב תפיסת מרחק, הערכת גובה, תזמון, קואורדינציה ושליטה בנחיתה.
אין צורך לקטוף עלים או לפגוע בעצים. גם ניסיון להגיע לגובה מסוים בלי לגעת בענף יכול לשמש מטרה. התנאי החשוב הוא שהמקום יהיה פנוי ובטוח לניתור ולנחיתה.

5. מעבר בין אנשים ומקומות צרים
אני הולך ברחוב ונדרש לעבור בין אנשים או במעבר צר. זו הזדמנות לפתח מודעות למרחב ולממדי הגוף.
אני מנסה לצמצם את רוחב הגוף, לסובב מעט את הכתפיים, לשנות את מנח האגן ולהתאים את אורך הצעדים למרווח הפנוי.
אני מקפיד לעשות זאת בלי לגעת באנשים אחרים, בלי להפריע לתנועתם ובלי ליצור מצב מסוכן.
שחקן כדורסל נדרש לזהות מרווחים, להתאים את מנח הגוף ולנוע בתוכם במהירות ובדיוק.
במגרש זה יכול להיות מעבר בין שני שחקני הגנה, שינוי כיוון במהלך חדירה או תנועה ללא כדור לתוך שטח פנוי.
הרחוב אינו מגרש כדורסל, אבל הוא מספק הזדמנויות לתרגול חלק מהמרכיבים המוטוריים והמרחביים שאנחנו צריכים במשחק.

6. מחכים לאוטובוס? אפשר לתרגל שיווי משקל
במקום לעמוד ולבהות בטלפון, אפשר לנצל דקה או שתיים לתרגול, כאשר נמצאים במקום בטוח ומרוחק מהכביש.
אני עומד על רגל אחת. משנה מעט את מנח הידיים.
מניע את אצבעות הידיים ברצפים שונים. אפשר גם להוסיף תנועות של הרגל שאינה נושאת משקל. הרגל התומכת שומרת על יציבות, בעוד הרגל השנייה מבצעת תנועות קדימה, הצדה ולאחור.
אני יכול לשלב תנועות ידיים שונות, לספור בקצב משתנה או לנסות לבצע רצף תנועות שונה בכל צד.
כך אני יוצר אתגר של שיווי משקל, שליטה יציבתית וחלוקת קשב.

7. גם באוטובוס אפשר לעבוד על קואורדינציה
אני יושב באוטובוס. גם כאן אין צורך בציוד או במרחב גדול. אפשר לבצע תנועות קטנות של כפות הרגליים, להרים עקב אחד בזמן שהשני נשאר על הרצפה, להפעיל את אצבעות הידיים בדפוסים שונים ולתרגל קצב משתנה בין הידיים לרגליים.
אני יכול להרים את אצבעות רגל ימין בזמן שאני מרים את עקב רגל שמאל. להחליף. להוסיף תנועת יד שונה בכל צד. לשנות את קצב הפעולה. לעבור מביצוע סימטרי לביצוע לא סימטרי.
התרגילים האלה עשויים להיראות פשוטים, אבל ככל שמגדילים את העצמאות התנועתית, את מורכבות התיאום ואת הצורך לעבור בין דפוסים, כך גדל האתגר המוטורי.

8. גם הישיבה בכיתה היא הזדמנות לתרגול
אני יושב בכיתה ומקשיב לשיעור. מדי פעם, כשאפשר לעשות זאת בלי להפריע לשיעור, אני מקדיש שתיים או שלוש דקות לתרגול תנועתי שקט. אני מרים את שתי הרגליים מהרצפה ומשאיר אותן באוויר. עכשיו מתחיל המשחק. אני מיישר רגל אחת ומכופף את השנייה. מזיז אחת ימינה ואת השנייה שמאלה. מחליף ביניהן.
מרחיק את שתי הרגליים זו מזו ומחזיר אותן. מבצע תנועות מעגליות קטנות בכיוונים מנוגדים. משנה את הקצב של כל רגל בנפרד. מנסה להניע את שתיהן בלי שיגעו ברצפה, לפרקי זמן קצרים ובהתאם ליכולת. אני יכול להוסיף תנועות שונות של כפות הרגליים, כמו סיבוב הקרסול בכיוון אחד ברגל ימין ובכיוון ההפוך ברגל שמאל.
אפשר גם לשלב תנועות של אצבעות הידיים, כך שהידיים והרגליים מבצעות משימות שונות במקביל.
אני יושב על כיסא, אבל המערכת המוטורית שלי מקבלת משימה חדשה.
המטרה אינה להתעייף או להפוך את השיעור לאימון כוח, אלא לאתגר את השליטה התנועתית לפרקי זמן קצרים.

9. החיבור לאימון הקוגניטיבי תגובתי
התרגילים שתיארתי עד עכשיו מאפשרים לפתח מגוון מרכיבים של השליטה המוטורית. אבל אפשר להתקדם שלב נוסף. במקום לבצע רק תנועה שתכננתי מראש, אני יכול ליצור מצב שבו התנועה נקבעת בעקבות גירוי משתנה.
כאן נכנסת לתמונה תפיסת האימון הקוגניטיבי תגובתי, Cognitive Reaction Training
בשילוב אפליקציית REACT CRT.
לדוגמה, בזמן תרגול רגלי זיקית במיטה אני יכול להגדיר לכל חץ על המסך תנועה שונה.
בתרגול בישיבה אני יכול להגדיר צבע מסוים לתנועת רגל ימין וצבע אחר לתנועת רגל שמאל.
אפשר להוסיף כללים המחייבים תגובה הפוכה, החלפת תפקידים בין הרגליים או שילוב תנועות שונות של הידיים.
בצורה זו אני מוסיף לתרגול המוטורי דרישות של זיהוי מידע, בחירת תגובה, שינוי תוכנית פעולה ושליטה בביצוע.
חשוב להבחין בין תרגול תנועה עצמה לבין תרגול המשלב גם קבלת החלטות בתגובה לגירוי.
שני סוגי התרגול חשובים, אך אינם זהים.

10. הקשר הישיר לכדורסל
בכדורסל אנחנו נדרשים לעשות הרבה יותר מאשר לרוץ, לקפוץ, לכדרר ולקלוע. שחקנית יכולה להניע רגל אחת ליצירת הטעיה, להשתמש ברגל השנייה כדי לצאת לכיוון חדש, לשלוט בכדור ביד אחת ובאותו זמן לזהות תנועה של שחקנית נוספת. שחקן הגנה צריך לקרוא את תנועת המתקיף, להתאים את מיקום הרגליים, לשנות כיוון ולשמור על שיווי משקל.
בריבאונד אנחנו צריכים להעריך את מסלול הכדור, לתזמן את הניתור, לשלוט בגוף במגע עם שחקנים אחרים ולהתכונן לפעולה הבאה. לכן, בתפיסת האימון שלי, יש חשיבות לפיתוח מגוון רחב של יכולות מוטוריות, ולא רק לחזרה על תנועות הכדורסל המוכרות.
תרגול יומיומי יכול להרחיב את ההתנסות התנועתית ולסייע בפיתוח השליטה בגוף. עם זאת, חשוב להדגיש שהעברה של יכולת מתרגיל יומיומי לביצוע במשחק אינה אוטומטית. כדי לשפר מיומנות כדורסל מסוימת צריך להמשיך לתרגל אותה גם בתנאים המדמים את הדרישות האמיתיות של המשחק.
המטרה היא ליצור השלמה בין תרגול מוטורי מגוון לאורך היום לבין אימון מקצועי וממוקד במגרש.

11. מכינים שיעורי בית ומפעילים את שרירי הליבה
חזרנו מבית הספר. היום עדיין לא הסתיים, וגם ההזדמנויות שלנו לשפר את היכולות המוטוריות לא הסתיימו. אנחנו מכינים שיעורי בית, צופים בטלוויזיה, אוכלים ארוחת ערב ונחים על הספה. גם הפעולות האלה יכולות להפוך להזדמנויות קצרות לתרגול. אני יושב ליד השולחן ומכין שיעורי בית. במקום להישען לאחור על משענת הכיסא, אני מתיישב מעט קדימה, מרחיק את הגב מהמשענת ומנסה לשמור על יציבה עצמאית.
עכשיו אני מרים את שתי הרגליים מהרצפה. מכופף אותן, מיישר אותן, מרחיק אותן ומחזיר אותן. אני מנסה להשאיר את הרגליים באוויר למשך מספר שניות, תוך שמירה על יציבות פלג הגוף העליון.
אפשר להעלות את דרגת הקושי, רגל אחת מתיישרת והשנייה מתכופפת. רגל אחת עולה והשנייה יורדת. אני משנה את קצב התנועה בלי לאבד את שיווי המשקל בישיבה.
המטרה היא לשלב הפעלה של שרירי הליבה עם שליטה עצמאית בתנועת הרגליים. אין צורך לעשות זאת במשך כל זמן הכנת שיעורי הבית. מספיקות שתיים או שלוש דקות של תרגול מבוקר, כשהכיסא יציב והגב נשאר בתנוחה נוחה.

12. רואים טלוויזיה ומתרגלים פיצול תנועתי
אני יושב על הספה ורואה טלוויזיה. במקום לשקוע בספה ללא תנועה, אני נשען מעט לאחור, מייצב את הגוף ומרים את שתי הרגליים באוויר.
עכשיו מתחיל התרגול. רגל ימין עולה ורגל שמאל יורדת. רגל אחת נעה ימינה והשנייה שמאלה. רגל אחת מתארת מעגל בכיוון השעון, והשנייה בכיוון ההפוך.
אני יכול לכופף רגל אחת בזמן שהשנייה מתיישרת. אני משנה את הזוויות, את קצב התנועות ואת הסדר שלהן.
הדגש המרכזי הוא פיצול תנועתי. כל רגל נדרשת לבצע משימה אחרת, בלי להיגרר באופן אוטומטי אחרי התנועה של הרגל השנייה.
אפשר לנסות לשמור על התרגול גם בזמן שממשיכים לעקוב אחר מה שמתרחש על מסך הטלוויזיה. כך אנחנו משלבים שליטה מוטורית עם חלוקת קשב. ככל שהשליטה משתפרת, אפשר להגדיל את מורכבות המשימות, לשנות את דפוסי התנועה או להוסיף גירויים תגובתיים באמצעות אפליקציית React CRT.
התרגול מתבצע לפרקי זמן קצרים, ללא כאב ותוך שמירה על תנוחה יציבה ונוחה לגב.

13. ארוחת ערב: מאמנים גם את היד הפחות דומיננטית
אני מתיישב לאכול ארוחת ערב, בדרך כלל אני משתמש ביד ימין. אבל מה יקרה אם אחליט לאכול היום דווקא ביד שמאל?
אני מחזיק את המזלג ביד שמאל, מנסה לאסוף את האוכל, לכוון אותו אל הפה ולבצע תנועות מדויקות. בהתחלה זה עשוי להרגיש מוזר, מסורבל ואיטי וזו בדיוק המשימה שאני מחפש. אני דורש מהיד הפחות מיומנת לבצע פעולות שבדרך כלל מבוצעות באמצעות היד הדומיננטית.
אפשר להתחיל בפעולות פשוטות. להחזיק כף. להשתמש במזלג. לשתות מכוס. למרוח ממרח על פרוסת לחם באמצעות היד הפחות דומיננטית, תוך שימוש בכלי בטוח.
המטרה היא לפתח מיומנות ידנית, שליטה עדינה ודיוק גם ביד שבה אנחנו משתמשים פחות.
בכדורסל, היכולת לפעול בשתי הידיים חשובה מאוד, אך היא אינה מתפתחת במלואה רק מהעברת המזלג ליד השנייה. התרגול היומיומי מוסיף התנסות בשליטה ידנית, ואת יכולות הכדרור, המסירה והסיומת בשתי הידיים נמשיך לפתח גם במגרש.

מה הופך תנועה יומיומית לאימון?
לא כל תנועה שאנחנו מבצעים היא בהכרח אימון. הליכה רגילה היא פעילות גופנית, אבל אם אנחנו מבצעים אותה אלפי פעמים באותה צורה, היא אינה בהכרח מציבה בפנינו אתגר מוטורי חדש. כדי להפוך פעולה יומיומית לתרגול מכוון, אני מציע להתייחס לחמישה עקרונות.
שינוי דפוס התנועה – לא לבצע תמיד את אותה הפעולה. לשנות את הכיוון, הקצב, הטווח, אורך הצעד או הרגל המובילה.
עצמאות בין הגפיים – לנסות לבצע תנועות שונות בידיים וברגליים, במקום שתמיד יפעלו יחד באותו דפוס.
שינוי ומעבר בין משימות – לעבור מתנועה אחת לאחרת, לשבור רצפים קבועים ולהכניס מדי פעם משימות בלתי צפויות.
דיוק לפני מהירות – מהירות היא מרכיב חשוב, אבל אין טעם לבצע תנועה במהירות אם מאבדים לחלוטין את השליטה בה.
העלאת רמת הקושי בהדרגה – כשמשימה הופכת קלה ומוכרת, ניתן לשנות מרכיב אחד ולהוסיף אתגר חדש, בלי לאבד את איכות הביצוע.
לא צריך להתאמן כל היום. צריך ללמוד לנצל את היום
נניח שבמהלך יום רגיל מצאתי מספר הזדמנויות קצרות לתרגול.
שלוש דקות לפני שקמתי מהמיטה.
שתי דקות בעלייה במדרגות.
שלוש דקות של הליכה בתבניות שונות.
שתי דקות של שיווי משקל בזמן המתנה.
שלוש דקות של פיצול תנועתי בישיבה בכיתה.
שתי דקות של קואורדינציה בזמן נסיעה.
בסך הכול מדובר בחמש עשרה דקות של תרגול מצטבר במהלך היום.
לא באימון נוסף שמצריך הגעה לאולם, לא בתוכנית מיוחדת שצריך להקדיש לה שעה, ולא בפעילות שחייבת לדרוש מאמץ גופני משמעותי.
אלא ברצף של הזדמנויות קצרות שבהן אני מפעיל את הגוף בצורה מעט שונה, מתמודד עם אתגרים חדשים ומתרגל שליטה תנועתית.
הזמנים האלה הם רק דוגמה. אין צורך לבצע את כל המשימות בכל יום, וחשוב לבחור תרגילים בהתאם ליכולת האישית, לתנאי הסביבה ולבטיחות.
העיקרון המשותף לכל התרגילים, בכל הדוגמאות אנחנו משתמשים בפעולה שכבר קיימת בסדר היום שלנו, אנחנו לא צריכים לפנות שעה נוספת, להגיע לאולם או להוציא ציוד מיוחד, אנחנו פשוט משנים לזמן קצר את הדרישות המוטוריות של הפעולה, בזמן הכנת שיעורי בית אנחנו מתרגלים יציבות והפעלת שרירי ליבה, בזמן צפייה בטלוויזיה אנחנו מתרגלים פיצול תנועתי וקואורדינציה, בזמן ארוחת ערב אנחנו מאתגרים את היד הפחות דומיננטית.
המסר אינו שצריך להיות במאמץ גופני בלתי פוסק לאורך היום.
המסר הוא שהגוף שלנו מסוגל להתמודד עם הרבה יותר גיוון תנועתי ממה שאנחנו דורשים ממנו בשגרה, ככל שנלמד לייצר הזדמנויות קצרות ומגוונות של תרגול מכוון, כך נרחיב את ההתנסות המוטורית שלנו.
כי אימון אינו רק המקום שאליו אנחנו הולכים. אימון יכול להיות גם הדרך שבה אנחנו בוחרים לבצע את הפעולות היומיומיות שלנו.
שינוי תפיסתי
אחד העקרונות החשובים ביותר שאני מנסה להנחיל לשחקנים ולשחקניות הוא שההתפתחות שלנו אינה חייבת להיות מוגבלת למסגרת האימון. אנחנו נוטים להפריד בין החיים לבין האימון. במגרש אנחנו מתאמנים. בחדר הכושר אנחנו מתחזקים. ובשאר היום אנחנו פשוט חיים.
אני מציע תפיסה שונה, אפשר להפוך חלק מהחיים עצמם להזדמנות לאימון.
לא כל הזמן, לא בכל מקום ולא בכל מחיר, אבל בכל יום אפשר למצוא הזדמנויות שבהן פעולה רגילה הופכת למשימה תנועתית מעט יותר מורכבת.
במקום לעלות במדרגות באופן אוטומטי, לשנות מדי פעם את דפוס העלייה, במקום ללכת תמיד באותו קצב ובאותם צעדים, לגוון את אופן ההליכה.
במקום לשבת ללא תנועה, להקדיש כמה רגעים לתרגול קואורדינציה, במקום להמתין ללא מעש, לנצל זמן מתאים לתרגול שיווי משקל וככל שהתרגול הופך מוכר, ניתן לייצר אתגר חדש.
לסיכום
התפתחות מוטורית אינה חייבת להתקיים רק באולם הכדורסל, היא יכולה להשתלב גם בבית, במדרגות, ברחוב, בכיתה, בתחנת האוטובוס ובנסיעה, כל הזדמנות כזו יכולה להפוך לתרגול קצר של שליטה בגוף, קואורדינציה, שיווי משקל, עצמאות תנועתית או תגובתיות, העניין אינו רק בכמות הדקות שאנחנו מוסיפים, אלא באיכות ההתנסויות ובמגוון האתגרים שאנחנו מציבים לעצמנו.
אז אל תסתפקו בשעה וחצי שבה אתם מתאמנים בכדורסל.
למדו לזהות הזדמנויות לתרגל, להתנסות ולשפר את השליטה בגוף גם בשאר שעות היום.
כי שחקן כדורסל לא מתפתח רק כשהכדור בידיים שלו, הוא יכול להמשיך להתפתח גם בדרך למגרש, בדרך הביתה ובכל מקום שבו הוא בוחר להפוך תנועה רגילה להזדמנות ללמידה.
אשמח לענות על כל שאלה
אני מזמין אותך להצטרף לקבוצת הדיון בנושא כדורסל
בקבוצת הפייסבוק – אימון כדורסל
ולפנות אלי ישירות בכל נושא
להזמנת הרצאות והשתלמויות מאמנים או אימונים אישיים:
הינכם מוזמנים ליצור עימי קשר בטל' 050-6616157
BEST U CAN B
יועד אגמון – מאמן