האקדמיה לכדורסל ברשתקואץ' יועד אגמון, מאמן כדורסל מאמן כושר בכיר
וקואוצ'ר למאמנים, שחקנים ואנשי עסקים.
אימון אישי

קואץ' יועד אגמון, מאמן כדורסל מאמן כושר בכיר וקואוצ'ר למאמנים, שחקנים ואנשי עסקים.

ראשי › יכולות טכניות › הגנה

פורסם: 6 ביוני 2014 · הגנה · אישי וקבוצתי

ניהול משחק: חילופי הגנות

לפני שאתם מזעיקים פסק זמן,
שקלו היטב, ובמקום זאת בחרו להחליף הגנות.

אין צורך לעצור את המשחק כדי להחליף הגנות. להפך, כדאי לתרגל החלפת הגנות גם באימונים. אני מקפיד להימנע מלקחת פסק זמן לשם החלפת הגנות, כי בדיוק כמו שאני מתרגל הגנה, אני מתרגל גם חילופי הגנה במהלך האימונים.

במהלך משחק יש כמה מצבים להחלפת הגנות:

  • החלפת הגנה מובנית
  • החלפת הגנה לעצירת המומנטום או להחלפתו
  • החלפת הגנה לקידום מומנטום
  • החלפת הגנה למניעת קריסה

בכל מקרה, מבחינתי, כל הגנה שאני עובר אליה היא הגנה שתרגלתי באימון. אחרת, הארנבת שתוציאו מהכובע תנשוך אתכם בחזרה תשע פעמים מתוך עשר.

כעיקרון, אני משתדל שאותם עקרונות של הגנת היחיד יופיעו בכל סוגי ההגנות הטקטיות שלי. אלא אם יש לכם 7 עד 10 אימונים בשבוע, אתם לא יכולים לצפות מהשחקנים שלכם שבאזורית הם יכוונו לאמצע, אל הגבוה, באישית יכוונו לקו, ובלחץ יכוונו ל"טראפ".
העקרונות חייבים להיות אותם עקרונות: כיצד לצאת לשחקן עם כדור, לאן לכוון, מה לסגור, איך לעזור, מאיפה תגיע הרוטציה וכו'.

כמובן שכל הגנה טקטית או אסטרטגית תקבל את הדגשים שלה, אבל העקרונות הבסיסיים חייבים מבחינתי להיות אותם עקרונות. אחרת תקבלו הרבה הגנות ובלגן אחד שלם.

נכון, ברמות מסוימות (הנמוכות) עצם החלפת ההגנות יוצר בעיה לקבוצה היריבה. אבל ברגע שהארנבת הזו מיצתה את עצמה, אי אפשר לשלוף אותה שוב.

אני אישית אוהב אישית!
תמיד אעדיף לעבוד על הגנה אחת או שתיים שעובדות טוב ושאני יכול לסמוך עליהן, מאשר על חמש עד עשר הגנות רעועות.

אין דבר חזק יותר משיטה שמתורגלת לאורך זמן. השיטה תמיד תנצח את ה"קלאסה"!
(מקסים דימנשטיין)

החלפת הגנה מובנית:
בשלב הלימוד והתרגול של ההגנה אפשר לתת לרכז מצבים מובנים שבהם הוא זה שמחליף את ההגנה (הורדת היוזמה לרמת השטח). למשל: אחרי קליעת עונשין עוברים ללחץ, בשלב של מומנטום חיובי לוחצים על כל המגרש אחרי קליעה, או אחרי שההתקפה מכריזה על תרגיל עוברים להגנה אחרת וכו'.
אלה יוזמות מתוכננות מראש שמתרגלים באימונים. עובדים לא רק על ההגנות השונות, אלא גם על המעברים ביניהן.

החלפת הגנה לעצירת המומנטום או להחלפתו:
כולם כבר יודעים שאת המשחק מנהלים לפי המומנטום שלו. מומנטום אינו מי שמוביל בתוצאה אלא מי שמוביל את המשחק, והמשחק האמיתי בין המאמנים הוא על השליטה במומנטום. לרוב, הקבוצה ששולטת במומנטום היא זו ששולטת במגרש, ובמצב כזה גם השופטים מצטרפים לחגיגה.
לכן, אם הקבוצה היריבה מובילה, אפשר בעזרת שינוי הגנה לשנות את המומנטום, לעצור את היריבה ואפילו להפוך את המומנטום לטובתכם.

החלפת הגנה לקידום מומנטום:
אותו דבר, לא? לא!
השתלטתם על המשחק ואתם רוצים "לסגור עניין"? זה הזמן לעבור להגנת לחץ על חצי מגרש או על מגרש שלם. שימו לב לא "לסגור עניין" מוקדם מדי, ולא לשלוף את כל הקלפים כבר במחצית הראשונה. הפרש של 20 נקודות במחצית הראשונה אינו "סגירת עניין", בפרט לא מול קבוצה טובה יותר, ומהר מאוד אתם עלולים לגלות שהובלתם שוב כל המחצית ובסוף הפסדתם במשחק.

החלפת הגנה למניעת קריסה:
האמת, זה השלב שבו הכי חשוב שהמאמן ייכנס וינהל את המשחק. על שלושת המצבים הקודמים גם שחקן מנוסה יכול להכריז ולצאת "מנהיג", אבל בשלב הקריסה כל הקבוצה, יחד עם הביטחון שלה, זורמת לביוב.
כאן רוב המאמנים "מזעיקים פסק זמן" או משתוללים אחוזי אימה על כל בקבוק מים שנקרה בדרכם.
בשלב הזה אני משתדל לנתק את עצמי: אני הולך לקצה הספסל ומסתכל כמה שניות על מה שקורה במגרש. מאיפה אנחנו מקבלים את הסלים הקלים? מבחוץ? מבפנים? גם וגם? במתפרצות?

מה חסר לי על המגרש? שחקן הגנה נוסף? אולי דווקא שחקן התקפה שלא משתין במכנסיים במצב כזה, ויכול לדפוק כמה שלשות ולהחזיר אותנו למשחק (ראו ניהול משחק: החלפת שחקנים).
אולי מה שחסר זו מוטיבציה? ואז, במשך דקות ארוכות, במקום לתפוס את הראש, אני נכנס לשמור יחד עם השחקנים שלי: עם נפנופי ידיים, עבודת רגליים והמון המון צעקות עידוד, כדי שיבינו שאני איתם.

אז בואו נחזור לשאלה הראשונה:
מאיפה אנחנו מקבלים את הסלים הקלים? מבחוץ? מבפנים? גם וגם? במתפרצות?
רק אם אדע את התשובה, אוכל להחליט לאיזו הגנה לעבור.
אם אני חוטף סלים במתפרצות, לרוב אדרוש מהשחקנים שלי לקבל את ההתקפה מקו השלוש, לוותר על כל ניסיונות החטיפה ולא ללחוץ.
אם אני מקבל סלים קלים מבחוץ, אנסה לזהות מי השחקן או השחקנים שמאיימים עליי ביותר, ואעבור להגנה אישית הדוקה יותר עליהם, או לאזורית שבה מדברים במיוחד עליהם.
לעיתים אני שומר אזורית סגורה 2:1:2 נגד קבוצה שקולעת, ויוצא רק על הקלעים שלה ואת השאר סוגר פנימה.
אם אני מקבל את הסלים הקלים מבפנים, או גם מבחוץ וגם מבפנים, אעבור להגנה אזורית סגורה ואנחה את השחקנים שלי שלא משנה מה, סלים מבפנים לא מקבלים! בשלב הזה, כדי למנוע קריסה מוחלטת של הקבוצה, אוותר על הסלים מבחוץ ואדרוש שליטה מוחלטת ברחבה, גם בכדורים פנימה וגם בריבאונד ההתקפה. כך אחזיר לעצמי את השליטה, לפחות באזור מסוים של המשחק.
הכי קל לעשות זאת בהגנה אזורית סגורה, או כפי שהיא נקראת בכדורגל, "בונקר".

שואלים אותי לא פעם מדוע אני לא שומר בהגנות מעורבות (קומבינציות). אישית אני לא אוהב אותן, כי מבחינתי הן אינן מתאימות נגד קבוצות חזקות שבהן כל שחקן יכול להיות מסוכן.
כפי שכבר ציינתי, אני מעדיף לעבוד על שתי הגנות טובות ולהתמקצע בהן, מאשר על שישה סוגי הגנות, שלכל אחד מהם אופציות שונות, ולא לשלוט באף אחד מהם.
אז מה אני מעדיף?
אישית טובה, שבה אני משחק הגנה פתוחה ואגרסיבית, ואזורית סגורה, שבה אני מונע מהקבוצה השנייה את משחק הפנים שלה. עליהן אני בונה את הגנות הלחץ שלי, על מגרש שלם ועל חצי מגרש, ואם יש לי זמן במהלך העונה, אני מכניס גם אחד מסוגי המאץ' אפ זון. אבל על כך בהזדמנות אחרת!

לסיכום: מן הסתם, במהלך משחק אנחנו נתקלים באין ספור מצבים, ולכל אחד מהם אין ספור פתרונות אפשריים. מה שניסיתי להבהיר במאמר הזה הוא שארנבות זה נחמד, אבל עבודה נכונה ועקבית לאורך זמן מביאה תוצאות משמעותיות יותר. והכי חשוב: בלי פאניקה!

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

קואץ' יועד אגמוןעל הקווים מאז 1988 · מפתח שיטת REACT CRT · להזמנת השתלמות: 0506616157
אימון אישי עם יועדפרונטלי או בזום · 250 ₪להזמנה