פרדוקס המטרה הינו מושג שתבעתי ומתייחס לסטירה הלוגית אופרטיבית הנוצרת מעצם הניסיון להגשים מטרה
פעמים רבות מרוב שאנו מכוונים מטרה אנו פועלים למעשה נגדה, ניתן למצוא זאת בפוליטיקה, ביחסי זוגיות ועוד…

בספורט, אחד המופעים שלה הוא בהגדרת המטרה בספורט ההישגי
ברגע שספורטאי ומאמן מגדירים לעצמם מטרה הישגית הם למעשה לא אחת פועלים כנגדה
אם המטרה היא להשיג ניצחון על הקבוצה השנייה או על היריב בספורט האישי, באותו רגע כל הפעילות נבנית לכיוון הזה.
ולא אחת פעילות זאת פוגעת בעצם השגת המטרה

הניצחון אינו מטרה, הניצחון הוא פועל יוצא של העבודה הנכונה לאורך זמן
במעט מאוד מהמקרים ה"נצחון מונח בכיס" לרוב יש לעבוד נכון ולאורך זמן

לא בכדי טענתי שיש "לעבוד נכון" ולא כפי שלרוב נאמר… "יש לעבוד קשה"
לעיתים דווקא העבודה הקשה יוצרת את "פרדוקס המטרה"
וגוררת אחריה למשל פציעות או עודף הכנה רגשית, קוגניטיבית או פיזית
אם לא יודעים לעבוד נכון, המטרה מפוספסת!
עבודה קשה היא רק חלק אחד מעבודה נכונה לאורך זמן

הדבר מתעצם בגילאים הצעירים, מאמנים ומערכות רבות מתבלבלות בין מספר סוגי ספורט:
הספורט העממי, הספורט התחרותי, הספורט ההישגי והספורט ההישגי בינלאומי.
מצב זה נובע עקב בלבול בין הגדרות הספורט התחרותי לבין הספורט ההישגי
בספורט התחרותי המטרה להגיע לביצועי שיא יחסית "לעצמי של אתמול"
לרוב בגילאי הנערים / נערות והנוער

הספורט ההישגי לעומתו, מטרתו להגיע לביצועי שיא יחסית למתחרים
לרוב בקבוצות בוגרים / בוגרות מקצועניות
ספורט תחרותי שם את הספורטאי במרכז ומנסה לקדם אותו
ספורט הישגי שם את התוצאה במרכז ומנסה להתקדם לקראתה
כמובן שישנם מצבים ששני המצבים נפגשים, אך זה לרוב קורה בקבוצות חזקות

ברגע שאנו בונים תשתיות של ספורטאים אנחנו לא יכולים, עד לסיום ההכשרה שלהם, לדרוש מהם תוצאות כמטרה כי בשלבים הראשונים הם צריכים לעבוד על חיזוק הגוף לעבוד על בניית הבסיס השלד התנועתי שלהם ואלמנטים בסיסיים
ובמקום לבנות את התשתית של הספורטאי והכשרתו, שלרוב מסתיימת רק בגילאי 20+.
אנחנו עסוקים בלבנות את תשתית הקבוצה… תרגילים, הגנות, טקטיקה אסטרטגיה וכו'…

ואז לא נשאר זמן… לעבוד על הניתור כי מחר יש משחק ואם נפסיד ההורים של הילדים שאותם אנחנו רוצים לקדם… ידאגו לפיטורינו
כל עוד אנחנו נהיה עסוקים בניצחונות… לא נוכל להשיג אותם
וכל עוד לא נבין זאת, לא באמת נגיע להישגים בינלאומיים משמעותיים יציבים לאורך זמן
ונתנחם באירועים ספורדיים שיתמכו בדיוק בגישה ההפוכה… (זוכרים "פרדוקס המטרה"?)
הניצחון הינו פועל יוצא של עבודה נכונה לאורך זמן
והניצחון שלנו בספורט הוא הבאת ספורטאים ישראלים "ילידים" לביצועי שיא בגילאים הבוגרים

כי כישרון יש לנו! עובדה שבגילאים הצעירים אנחנו כן מצליחים להתמודד שווה בשווה הן ברמה הפיזית והן ברמה הטכנית
מול נבחרות אחרות אך זה נעלם בגילאי הבוגרים ואחת הסיבות העיקריות לכך היא כי בעוד רוב נבחרות אירופה עסוקים בבנייה אנחנו עסוקים ב"להביא תוצאות" ובכך בדיוק לפעול נגד זאת.

להזמנת הרצאה לאגודות -0506616157

יועד אגמון
מאמן כדורסל
קואצ'ר ומאמן מנטלי

"תמסור לו כבר…
תזרוק תזרוק אתה פנוי…
אתה רואה, אתה רואה…?
איזה יופי הוא משחק… נכון שהוא תותח"…..

אבא די… כן כן, גם אמא, אבל בכדורסל זה יותר האבא שיודע בדיוק מה הבן או הבת שלו צריכים לעשות כדי שכל הקבוצה תשחק טוב יותר… רק למסור לו את הכדור ושהוא יקלע….

והילד מסתכל על אביו…
ומסנן לעצמו…
אבא די…
תן לשחק בשקט….

את האמת, במשך שנותי כמאמן לא נתקלתי בהורים רבים שמתערבים לי בקבוצה
אני זוכר כשאימנתי נערות והורי הקבוצה התחילו לגעור בהן מהקהל למה הן משחקות כל כך גרוע
עזבתי באמצע המשחק את הספסל, הלכתי ליציע בו הם ישבו והודעתי להם שהם מוזמנים להישאר ולעודד את בנותיהם
או לעזוב את את האולם…
הם הביטו בי, התנצלו ושינו את התייחסותם לבנות שלהם.

כשהייתי מאמן צעיר יותר היה אבא אחד שלאורך כל המשחקים לא נתן לבן שלו לעשות פעולה אחת בלי הערה שלו
בסוף אחד האימונים פניתי לאותו "אב תומך" ושאלתי אותו במה הוא עובד?
הוא ענה לי שהוא מנהל בנק בכיר
שאלתי אותו האם הוא עומד מאחורי העובדים שלו כל הזמן וכל פעולה שלהם הוא מעיר להם
הוא הסתכל עלי ואמר לי; אם הייתי מנהל כזה אז לא היו לי עובדים, כולם היו עוזבים…
אז למה אתה מצפה שהבן שלך יתפקד כשאתה כל הזמן מעיר לו, שאלתי אותו
זה לא אותו דבר, הוא ענה לי, (כמי שיודע דבר מה בספורט)
והוסיף, הוא יצטרך להתמודד עם קריאות כאלה כל הקרירה שלו… אני מכין אותו לזה, המשיך האב ונתן טיעונים לגישתו זו
נכון, עניתי לו, הקהל ירד עליו יצעק לו בוז על כל טעות, לכן כל כך חשוב שיהיה מישהו שהוא יוכל להשען עליו, לסמוך עליו
זה לא יהיה המאמן, וזו לא תיהיה ההנהלה… זה חייב להיות אתה
כך הוא יוכל להתמודד עם כל האתגרים שצפויים לו בעתיד כשחקן כדורסל
תהיה עוגן, אל תהיה הסופה… תהיה אבא שלו, אמרתי לו
האב לא ענה לי, לקח את הבן שלו ויצא מהאולם
לקח לו כמה משחקים עד שהוא חזר ליציע…
וכשהסתכלתי עליו ראיתי כמה הוא מתאפק שלא "ליעץ" לבנו תוך כדי משחק
בסוף המשחק הוא הנהן לי עם ראשו לשלום…

בקבוצות מסוימות היו לי הורים שהיו גם שייכים להנהלה
אני חייב לציין שברוב המקרים לא קרה שמי מהם התערב לי ולרוב אף תמכו ב"פעולות החינוך" שלי עם ילדיהם
היה לי אף מקרה שההורה היה שותף בוועדת המשמעת כשהעלתי את הבן שלו, כי הוא התנהג בצורה חצופה והושעה לשבוע

זה מאוד תלוי הורים וביחסים באגודה אבל מקרה אחד שכן זכור
כשחבר הנהלה שהבן שלו שיחק אצלי בא אלי ואמר לי: אתה חייב לשחק טקטית כך וכך…. (לא זכורה לי בדיוק עצתו)
הוא טען במפגיע כי הוא כבר 20 שנה רואה כדורסל והוסיף כי הוא מבין בזה ושאני חייב לעשות כך וכך…
עניתי לו… אני כבר 20 שנה רואה את הסרט בערבית בימי שישי בערב (אז היה דבר כזה) וזה לא אומר שאני מבין ערבית…
הוא עזב את השיחה בכעס…
מאז לא שמעתי אותו מתלונן…
(למעשה הוא הפסיק לדבר איתי בכלל:-)

מקרה אחר שהיה לי, בו הורה התלונן שאני לא עושה תרגיל לבן שלו לקליעה והוא קלעי מצויין (באמת היה קלעי מצויין)
אמרתי לו שאני מנסה לפתח אותו כשחקן תלת מימדי, את הקליעה יש לו ואני מנסה לפתח לו אלמנטים נוספים במשחק כך שיוכל להיות משמעותי יותר כשישחק בבוגרים
ההורה הבין שאני מנסה לפתח את הילד שלו ושזה לא נעשה כדי לפגוע בו אלא להיפך.

וכמובן, המקרה הקלסי שבו הורה פנתה אלי שלא מוסרים לבת שלה כדורים במשחק והיא רוצה לעזוב
פניה זו קוראת בעיקר בגילאים הצעירים כששחקניות ושחקנים לא מצליחים להשתחרר לקבלת כדור, במקרה זה כדאי לקחת את האחריות על עצמכם
ולהבטיח להורה שתלמד אותה/אותו להשתחרר לקבל כדור ואכן לעשות זאת…
במקביל לפנות לרכז שלכם ולבקש ממנו למסור לה/לו יותר את הכדור

אז מה ניתן לנו כמאמנים לעשות על מנת שהמעורבות של ההורים לא תהפוך להתערבות?

1. לעצור כבר בהתחלה:
   זיהיתם בעיה כבר בהתחלה, תפעלו לעצור אותה, בשיחה עם הילד, ו/או תוך התיעצות עם המנהל המקצועי שלכם או איש מקצוע יחד עם ההורה
   לעיתים נדירות יש לפעול להרחיק את ההורה שיוצא משליטה ולהודיע כי הוא אינו רצוי ובמקרים נדירים אם אין ברירה להודיע שהילד לא יכול להמשיך בצורה זו
2. פגישה משולשת:
   באגודות רבות ההנהלה לא אוהבת שמאמנים יוצרים אינטראקציה עם ההורים ודורשים לעשות זאת רק באמצעות המנהל המקצועי או אחד המנהלים, יתכן שבמצבים מסויימים זה נכון, אבל אני מאמין בפגישות בלתי אמצעיות שבו המאמן, ההורה והילד נמצאים בחדר אחד ומלבנים בעיה זו או אחרת.
   חשוב מאוד לשים את הדברים על השולחן בצורה פשוטה וברורה ואפילו לסכם בכתב את השיחה
3. הגדרת משימות:
   הורים מתערבים הם לרוב הורים שאכפת להם, נסו לגייס אותם למטרות קבוצתיות, הם עושים דברים כי הם לא יודעים איך לתעל את האנרגיות שלהם, תנו להם משימות כגון, -דבר עם כל ההורים ותביא אותם למשחק הבא שלנו, או -יש יומולדת למנהל הקבוצה תנסה יחד עם כל הקבוצה לארגן לו משהו… וכו'…
   אם הורה מגיע לכל אימון נסו לבדוק אפשרות שהוא ממש יעזור לכם להכין את האימון כמו סידור האולם, או טלפונים לילדים מאחרים….
4. רפואה מונעת:
   רצוי לקיים שיחה עם כל הורים ולהגדיר מטרות שהן לאו דווקא השגיות כבר בשלב מוקדם של העונה
   כמו למשל להיות ממושמעים יותר, לבנות קבוצה מלוכדת, מטרות שהן ערכים אוניברסליים ולאו דווקא תוצאתיים
5. שתפו את הורים:
   קיימו ימים מרוכזים להורים שבהם תחשפו אותם לפילוסופית האימון של המועדון שלכם, מה המטרות של המועדון, תוך הדגמות במהלך אימון הילדים שלהם.
   הביאו אנשי מקצוע והשתלמויות להורים שידעו כיצד עליהם להתמודד עם מצבים שונים אליהם נחשף ילדיהם
6. דף הנחיות להורה
   כאמור הורים רבים רוצים לעזור אך לא יודעים איך, אני ממליץ לבנות דף הנחיות להורה שבו מפורטות המלצות כיצד לעזור לילד
   מומלץ לנסח זאת עם איש מקצוע כמו פסיכולוג… שיהיה חתום עליו על מנת לאפשר להורים הללו להתייעץ בצורה פרטנית עימו
   דוגמה לכך כתבתי כאן:

   הורים יקרים שלום הילד שלכם החליט לקחת את נושא הכדורסל בצורה משמעותית יותר ולהתמקצע בתחום החלטה זו גוררת לעיתים מחיר גבוה מאוד ואנו ממליצים על כמה עקרונות עבורכם על מנת לעזור לו בתהליך שהוא בחר החוויה של הצלחה מצד אחד תגביר אצלו את תחושת המסוגלות ותפתח אצלו את היכולת להתמודד עם אתגרים בחייו. מצד שני האכזבה והכישלון צריכה להיתפש בפרופורציות המתאימות ולא להפוך לחזות הכל אנו מכוונים את השחקנים שלנו להשתפר באופן יחסי למקום שבו הם נמצאים היום ולא באופן יחסי לקבוצות אחרות או שחקנים אחרים מידת ומדידת ההצלחה תהיה תמיד מהמקום שבו הילד נמצא ולא ביחס לחבריו בגילאים הצעירים (עד סוף יב') התהליך מבחינתנו הוא החשוב והתוצאה אינה המטרה אלא האינדיקציה להתקדמות אנו מציעים לכם לאמץ את ההמלצות הבאות: היו שם עבורו ולא עבורכם שאלו את ילדיכם כיצד אתם יכולים לעזור לו, מה הוא רוצה שתעשו על מנת שיהיה לו קל יותר להתמודד במצבים שקשה לו היו הורים הילד שלכם יתפקד טוב יותר אם הוא יקבל הנחיות מגורם מקצועי אחד היו שם עבורו כהורים גם אם אתם בטוחים שאתם יודעים טוב יותר מהמאמן. תהנו מכך שאתם ההורים שלו העניקו תמיכה בלתי מותנית תוצאה כך תוכלו לתת לילד שלכם ביטחון רגשי וקרקע מוצקת לאזור אומץ, לצאת ולהסתכן הראו לילד שאתם גאים בו על עצם הנסיון וההתמדה ולא בהכרח על התוצאה הסופית בסיום המשחקים שאלו אותו האם הוא נהנה מהמשחק ולא כמה נקודות הוא קלע העמידו דברים בפרספקטיבה חשיבתם של ילדים נוטה לעתים להיות חד ממדית. עיזרו לו להימנע מציפיות גבוהות מדיי הגורמות ללחץ מיותר שאינו תורם לתוצאה הסופית עזרו לנו לעזור לכם לעזור לילד אנו נשמח לעזור לכם ולהנחות אתכם על מנת שכולנו נצא מורווחים מהפעילות, ברשותינו כלים רבים שאנו יכולים להציע לכם במצבים לחץ או בחיי היום יוםאנו מזמינים אתכם להתיעץ עם המאמן ו/או המנהל המקצועי

אין ספק שהורים יכולים להפוך לאתגר משמעותי בניהול קבוצה
אך הם יכולים להוות גם עזרה משמעותית ביותר במימוש הפונציאל

אשמח לענות על כל שאלה בנושא בדף הפייסבוק שלנו

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

אני מחלק את משחקי האימון של טרום העונה ל-2 קטגוריות :

• משחקי בניה
• ומשחקי הכנה

אימוני טרום עונה עוסקים בראש ובראשונה בהכרת הקבוצה
הכרת שחקנים, בניהם לבין עצמם בניהם לבין המאמן, השיטה, השגעונות… גיבוש הקבוצה, גיבוש עקרונות העבודה ובניית תוכנית העבודה השנתית והתקופתית

בתוך כל זאת משתלבים להם משחקי האימון לקראת העונה
הגישושים הראשונים, מה יכול לעבוד ומה לא
כבר התייחסתי לנושא של בניית מערך האימונים התקופתי בשלב ההכנה של העונה,בשלב זה אני מקפיד להכניס כמה שיותר אלמנטים טאקטיים קבוצתיים משלושה טעמים:

1. בדיקה בשלב מוקדם מה עובד ומה לא עובד
2. הכנסת הקבוצה לכושר משחק בצורה איטית
   ולא בשיטת "נקרע להם את הצורה כבר בהתחלה"
3. לחבר את שחקני הקבוצה אחד לשני

לשם כך כבר בשלב מוקדם אני מכניס משחקי אימון ומחלק את משחקי האימון לשניים:

1. משחקי בנייה
2. משחקי הכנה

משחקי בניה
אני מנסה לבדוק בשלב מוקדם עד כמה שניתן על מי אני יכול לסמוך
אני לא מנהל את המשחקים האלה, אני בודק שיבוצים על פי האימונים הראשונים (בין 4-6 אימונים לפני כן)
לרוב אין לי עניין לנצח או להפסיד, רק מברר לעצמי מיהם הנפשות הפועלות חוזקות וחולשות של הקבוצה והשחקנים, מייצר מצבים של פיגור בתוצאה כדי לראות האם זו קבוצה שיודעת לצאת מהמצב וכו'…
בניגוד לקבוצות קולג'ים שרצות עם סגלים מס' שנים הרי שבארץ בכל הרמות השוני הוא רב, גם אם זו קבוצת ילדים שרצתי איתה שנתיים ההבדלים משנה לשנה נקרים ויש לקחת אותם בחשבון שמי שהיה עד לפני חצי שנה הילד הכי נמוך בקבוצה, הופך להיות החזק מבין כולם ולהיפך…. ולכן ישנה חשיבות לבדוק את הדברים בשלב מוקדם של העונה

משחקי הכנה
מתקיימים בשלב השני של תקופת ההכנה, לקראת המשחקים הרשמיים של העונה, זה יכול להיות טורניר הכנה, זה יכול להיות סדרת משחקי אימון שבהם אני כבר מתחיל לנהל משחק בהתאם למה שהולך להיות בליגה, לברר חמישיות אך מה שיותר חשוב עבורי בניהול המשחק הוא הרכבי הזוגות, מי מבין השחקנים משחק טוב יותר עם שחקן אחר
זו אחת הנקודות החשובות בניהול משחק הקבוצות הטובות מורכבות מזוגות שביחד מרכיבים יתרון הגדול מסכום מרכיביו
שחקנים שמוצאים אחד את השני "על עיוור" שחקנים שאוהבים לחסום אחד לשני וכו'…
הקבוצות המצויינות מורכבות מקבוצות של שלושה שחקנים אך לזהות זאת קשה יותר וזה לרוב תוצאה מכך ששחקנים אלה שחקו יחד זמן רב לפני

נגד מי כדאי לשחק?
האם כדאי לשחק משחקים שסיכוי סביר שננצח? על מנת לבנות בטחון
או אולי משחקים מאתגרים שיש סיכוי סביר שנפסיד? על מנת לאתגר את הקבוצה להפיק יותר?

את האמת, אין לכך חוקים כי כמו באימונים כך גם כאן, זה לא התרגילים עושים את האימון אלא הדגשים וההבנות שאנו לומדים מהם לקראת השלב הבא
ניתן להפסיד או לנצח ולהפיק מכל אחד מהם הרבה להמשך
היתרון במשחקי אימון אלה שהם אינם משפיעים על הטבלה, כך שלמעט בעיה של בטחון (עודף או מחסור)
הם לא משפיעים על ההמשך

לאורך השנים רוב הקבוצות שאימנתי היו קבוצות "אנדר דוג" בהגדרה
משחקי הגביע שמופיעים בתחילת העונה מאפשרים לי ליצור משחק מדמה ליגה
או כפי שאני אומר לשחקנים שלי…
"משחק הגביע מבחינתי הוא משחק אימון מצויין… לא יותר מכך ואני רוצה כמה שיותר משחקים כאלה"
כך אני גם מוריד את הלחץ מצד אד וגם מעביר את המסר שהמטרה….
לנצח את המשחק

אני אוהב משחקי הכנה כאלה, גם שחקנים אוהבים
כל אחד בגלל סיבותיו הוא, רק תוודאו שהסיבות שלכם מספיק ברורות לשחקנים שלכם לקראת המשך הפעילות והעונה

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

זה ידוע כבר לכולם, מאמנים ושחקנים כאחד, כי על מנת לשפר את יכולות הקליעה יש להקפיד ללכת ולזרוק מאות ואלפי זריקות* בשבוע

אז השאלה שלי האם זרקת היום?
והינה התשובות שאני מקבל:
"היום לא אבל אתמול כן ומחר כנראה"
"אין לי סל ליד הבית"
"לא היה לי זמן"
"המורה אכלה לי את המחברת" (טוב אולי זה לא.. אבל קיבלתי תרוצים לא פחות הזויים…)
ועוד כהנה וכהנה מן תרוצים וסוגי תרוצים שכולם טובים מעניינים ואף משעשעים…
והשורה התחתונה: היום לא קלעתי…

אז איך בכל זאת ניתן להגיע למצב שלמרות שאני יכול ללכת לזרוק רק פעמיים בשבוע אזרוק כל יום?
במהלך השנים של כמאמן נתקלתי בטכניקות קוגניטיביות שונות המלמדות שליטה ביכולות גופניות שונות ומשונות
רוב הטכניקות הללו דורשות אימונים סיזיפיים על מנת לשלוט עליהן
מהניסיון שלי, ע"י ניתן טכניקה פשוטה של 5-10 דקות ביום תרגול ניתן ליצור שיפור אדיר הן בטכניקה והן בתוצאה
איך זה נעשה? על קצה המזלג:

אז ככה:
ביום שאין באפשרותכם לזרוק לסל קחו סיטואציה מאימון או משחק שלא "הצליחה לכם"
ושחזרו אותה בראש שוב ושוב ושוב… כשהתוצאה שלה היא הצלחה

למשל אתמול זרקת סט זריקות מנקודה מסויימת והגעת רק לקליעה אחת מתוך 10
אז… עיצמו את עיניכם וראו את עצמכם מבצעים את אותו מצב 10 פעמים אך הפעם הביצוע הינו מושלם
והתוצאה 100, סיימו את התרגיל והרגישו כיצד אתם מרוצים מהתוצאה

או קחו מצב שקלעתם במשחק והחטאתם, ושחזרו לעצמכם בראש (בתחנת האוטובוס או בתור בסופר)
ושחזרו את אותו המצב, והריצו אותו שוב ושוב ושוב בראש, 10 פעמים… 50 פעם, 100 פעם…
רק שהפעם אתם מצליחים לקלוע כך שבמהלך היום תשחזרו לעצמכם את המצב עד שתגיעו ל-100 או 300 או 500 שיחזורים כאלה בראש
בסוף כל שחזור כזה, הרגישו כיצד אתם מרוצים מהתוצאה

בדרך זו גם בימים שאינכם יכולים ללכת לזרוק פיזית לסל כן שיפרתם לעצמכם את האחוזים…

כמובן שהכלי הזה מצויין לתרגול כל טכניקה אך רצוי לזכור שהוא אינו בא במקום ללכת לתרגל הוא משלים אותו

*אני מעריך שתוך כדי קריאת מאמר זה רבים בניכם אומרים לעצמכם (אם בקול או בשקט)
למה הוא אומר "ללכת לזרוק" ולא "ללכת לקלוע"
ובכן ההסבר לכך פשוט ואינו סמנטי כלל וכלל!
אני הולך לזרוק לסל, זו המטרה!
התוצאה להגדיל את האחוזים שלי בקליעה לסל

הפעולה עצמה חייבת להיות ללא שום עכבות וללא שום סייגים
ברגע שאני הולך לקלוע ואני מסיים אימון כזה עם 20% אני מתוסכל
אך ברגע שאני הולך לזרוק וזרקתי 500 זריקות בסוף אימון כזה לא מתחבר רגש של תסכול
כי מראש לא העמסתי על עצמי את תחושת התסכול אלא להיפך "היום זרקתי 500 זריקות" זו הייתה המטרה זו הייתה התוצאה!
מאוד חשוב לסיים אימון קליעות בהרגשה טובה

והכי חשוב… להסתמך על המזל!

יש לשים לב שאין זה סותר את הרעיון שדיברתי עליו במאמרים קודמים על הקליעה שיש להקפיד לעשות מעקב
של אחוזים ועבודה עם בקרה

להזמנת הרצאה בנושא זה ובנושאים נוספים – 0506-616157

מחשבות טובות, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

עונשין – לא מה שחשבת… (תרתי משמע)

אחרי שלימדנו את הקליעה הערוכה1 – וקליעה ערוכה 2
הגיע הזמן ללמד קליעת עונשין!
קליעת העונשין הינה יישום לימוד הקליעה הערוכה והיא פועל ישיר ממנה!

אם יש מצב במגרש במהלך משחק שהוא שונה מכל מה שקורה לפניו ואחריו הרי שזו קליעת עונשין
שחקנים שמשחקים ברמות הכי גבוהות נופלים בנושא קליעת העונשין…

כולם יודעים כי "עונשין מנצח משחק ומפסיד משחק"

אז… למה זה?
שחקנים זורקים מאות, אלפי, ועשרות אלפי זריקות במהלך הקריירה שלהם מנקודת העונשין
שחקנים שמקבלים מאות, אלפי ומליוני דולרים… מדוע שחקנים רבים מאלה גם נופלים דווקא בעונשין?

ובכן מן הסתם אין רק סיבה אחת, אבל אם אתם זוכרים את המאמר של ראיית משחק התייחסתי לנושא בניית שחקן ב-3 רבדים:
הטכני, הקוגניטיבי והרגשי, זוכרים…?

רוב המאמנים עובדים על הכלים הפיזיים של השחקן…
חלקם אפילו נותן לו "רוטינה" שהוא עושה לפני הקליעת העונשין… כל שחקן עם ה"רוטינה" שלו
מה שאמור להכניס אותו למצב של ריכוז ובטחון
ואכן כיום לא רואים שחקן שניגש לקליעת עונשין… ולא מבצע את הרוטינה הקבועה שלו
אבל יש שחקנים שזה לא מספיק עבורם!

וכשם שאנו נקפיד כמאמנים לאמן את היכולת הטכנית וניתן כלים לשחקנים שלנו לשפר יכולות טכניות
כך עלינו להקפיד לתת להם כלים קוגנטיביים ורגשיים להתמודד עם מצבים שונים במשחק

למה…?
כי המעמד הזה של כל עייני העולם / האולם צופות בי, הינו מעמד בעייתי עבור אנשים רבים!
מעבר לעובדה שישנם גם המון טעויות בנושא הלימוד הטכני של הזריקה עצמה, עליהן דיברתי בשני המאמרים הקודמים בנושא קליעה ערוכה כאמור

אחת הדרכים להתמודד עם "שדים" היא קודם לקרוא לשד בשמו:  SPOT ENTRENCE

שמעתי המון מאמנים מדברים על הרוטינה, אבל יש מצב של ה-"לפני"
השחקן במהלך משחק נכנס כמו שחקן על בימה למונולוג כשכל התאורה (Spotlight)
נמצאת עליו, שחקנים רבים לא יודעים כיצד להתמודד עם המצב הזה
להיכנס למרכז ה-SPOT כשכולם מסתכלים ולהתחיל ב"מונולוג" שלך עם הכדור והסל
כאן יש צורך לתת כלים לאותם שחקנים שגם אם הם אינם אוהבים את המצב הם יצליחו לתפקד בו

אז ראשית כאמור לקרוא לשד בשמו: אתה עכשיו הולך לבצע הופעת סולו מול כולם
כמו כל שחקן שנכנס לבמה, כך גם אתה, לוקח כמה שניות ורק אז נכנס למרכז הבמה
בשתי השניות האלו אתה צריך לשאול את עצמך:
האם אני עייף…? האם אני מרוכז…?
ברגע שיש לך תשובה לכך עליך לבחור באחת מהמנטרות שעבדנו עליהן באימון (הרחבה בסרטון)

אחת הבעיות אצל שחקנים כאלה שמתקשים בעונשין, שהמוח לא מפסיק לבלבל להם את המוח…
הם לא מסוגלים להפסיק לחשוב, אי אפשר לומר להם… תנקו את הראש
להם לא מספיק רוטינה, הם זקוקים להחדרת מחשבה אחרת
אחרת המחשבות שלהם נודדות
יש שחקנים שהרגשות שלהם נכנסות פנימה… זוכרים, זה לא אותו דבר!
שחקנים אלה זקוקים למנטרה, מילה או צליל או משמעות או בלי משמעות תלוי לפי אופי השחקן
אני מקפיד למצוא את המנטרה יחד עם השחקן ולא לקבוע לו אותה
מנטרה זו תמקד אותו וצשלח את הרגשות ו/או המחשבות לנוח

רק אז השחקן נכנס לזירה שלו, לבמה שלו, אחרי שהוא מצוייד ורק אז הוא מקבל את הכדור מהשופט לביצוע הרוטינה הקבועה שלו יחד עם המנטרה שלו
ומבצע את הזריקה הראשונה שלו

שימו לב וזה חשוב מאוד!
לא עוזבים את נקודת הזריקה בשום מקרה!
מחכים במקום שהשופט יתן את הכדור השני!
לא הולכים ללחוץ ידיים (אם מישהו רוצה שיבוא אליכם)
נשארים באותו המקום בדיוק כשם שלא מזיזים את התותח אחרי הירייה הראשונה או את הרובה אחרי היירה הראשונה
הירייה הראשונה תרמוז לי במידה והחטיא מה עליו לתקן, קצר מדי, ארוך מדיי ימינה מדיי שמאל מדיי…
אם אזוז מהמקום אצטרך לאפס את הירייה מחדש, כך גם בזריקת עונשין – "קיבוע התותח"

קיבוע הכדור יהיה כך שאוכל לראות יחד את קצה הכדור והטבעת ואת המסלול אליו
מתוך השתלמות מדריכים ומאמנים בנושא עונשין:

שימו לב: לא כל שחקן צריך את כל זה
ישנם שחקנים שאם הם מתחילים את כל הסיפור הזה זה מוציא אותם מריכוז
שחקנים לא מועטים במהלך השנים בזמן עונשין הייתי אומר להם: קבלו וזירקו אל תחכו שניה אחת
כי עצם ההשארות במצב זה יוצר אלצם מתח שמקשה עליהם ביצוע מיטבי

כעת, אחרי שנתנו לשחקן מספר כלים להתמודד עם מצבי לחץ (ישנם עוד)
אני רוצה לתרגל זאת בזמן אימון ולתת להם כלים שיוכלו לקחת הבייתה ולתרגל אותם

תרגיל ראשון, קליעות עונשין בעצימת עיניים
אחרי שתרגלנו את הטכניקה ויש לשחקן בטחון בזריקה
אני מאתגר אותו בליזרוק את הכדור בעיניים עצומות, תרגיל זה מפתח מאוד את הבטחון של השחקן
כי אם אני יכול לעשות סל בעיניים עצומות אז בטח ובטח כשהעניים יהיו פתוחות
שימו לב ששחקנים שלכם לא ישדרו בזמן משחק זלזול ויזרקו בעיניים עצומות

תרגיל שני, תרגיל חמשת הנקודות:
אני מבקש מהשחקן שיזרוק ל-5 נקודות בטבעת…
מה זה נותן?
הכל מוסבר בסרטון השני

תרגיל שלישי: דימוי הקליעה
זו טכניקה מדהימה ששחקן יכול לשפר את הטכניקה והקליעה עצמה רק מתוך דימוי התנועה
גם היא מקבלת הרחבה בסרטון השני

ותרגיל רביעי מצב מדמה משחק:  
בזמן אימון כשמתרגלים את קליעת העונשין
שחקני הקבוצה מחכים לתורם בעמדות כמו במשחק ולא מאחורי הקולע
ואחרי הקליעה עוברים לקלוע בסל השני

לצפיה בסרטון עונשין חלק 2:

יש לזכור שכמו כל דבר לכל שחקן/ שחקנית יש את הנקודות שלהם מדוע הם לא מצליחים לייצר נקודות מהעונשין
ויש לנסות למצוא את אותם כפתורים שיכולים לפתור זאת!

תרגילים באימון אישי:
שני תרגילים שאני אוהב לתת בסוף אימון אישי:

1. תחרות קליעות עונשין בייני לבין השחקן כל עוד לא מחטיאים ממשיכים לזרוק עד להחטאה ואז מתחלפים עד 10
2. תחרות קליעות כאשר רק השחקן קולע במטרה להגיע ל-12 נק'
   • אם השחקן קולע הוא מקבל נקודה, אם הוא מחטיא אני מקבל נקודה
   • אם השחקן קולע הוא מקבל נקודה אם הוא מחטיא אני מקבל 2 נקודות
   • אם השחקן קולע הוא מקבל נקודה אם הוא מחטיא אני מקבל 3 נקודות
   • אם השחקן קולע הוא מקבל נקודה אם הוא מחטיא אני מקבל 4 נקודות
   • אם השחקן קולע הוא מקבל נקודה אם הוא מחטיא אני מקבל 6 נקודות
   • אם השחקן קולע הוא מקבל נקודה אם הוא מחטיא אני מקבל 12 נקודות

כמובן שעם הזמן יכולת הקליעה של השחקן עולה והתחרות הופכת להיות טובה יותר ועולים באתגר
ההתמודדות עם מצב תחרות בזמן קליעת עונשין מאפשרת לשחקן לבוא מוכן יותר למשחק

קטע מתוך השתלמות מאמנים בנושא קליעת עונשין

לצפיה בתרגילי אימון שונים בנושא עונשין מוזמנים להיכנס ל-משחקונים לתרגול קליעת העונשין 

אשמח לענות על שאלות בדף הפייסבוק של האקדמיה לכדורסל ברשת
להזמנת הרצאה מקיפה בנושא, עם כלים נוספים עבור השחקנים שלכם
מוזמנים ליצור עימי קשר בטלפון 050-6616157

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

"אל תכעס/י, ככה לא מתנהגים…"
"עליך להפסיק עם הכעס שלך ולהפסיק להתעצבן על כל דבר"

איזה שטות מוחלטת זו שאני שומע שוב ושוב ממאמנים, מהורים, מיועצים וממורים!
כעס הינו אנרגיה, אנרגיה צרופה של אש
וכמו כל אנרגיית אש, היא יכולה לשרוף והיא יכולה לחמם ולהאיר
השאלה איך רותמים אותה
הבעיה מבחינתי אינה עם שחקנים כועסים, הבעיה שלי תמיד היא עם שחקנים אפאטים…
כאלה שהמשחק עובר לידם, את האמת איתם אני לא יכול להתקדם, כי אין עם מה לעבוד!

פעמים רבות מגיעים אלי שחקנים ובעיקר שחקניות שבאיזשהו שלב בקריירה שלהם מאמן שלהם לימד אותם ו"חינך" אותם שלא לכעוס…
כי זה לא מנומס שבת תכעס…
אז הם בולעים את זה פנימה, כמו כדור אנרגיה ענקי שמתפוצץ להם כל פעם בפנים כמו בתוך בור בטחון ועושה נזק, לא אחת, נזק בלתי הפיך
ואז זה לרוב בא ליידיי ביטוי בשפת הגוף, בשפת הפנים ואז אותו שחקן מקבל תגית של "ילד בעייתי", "ילד קשה", "יש לה/ו בעיה מנטלית"…
"אל תגע בו" שחקן טוב אך אני לא אוהב את שפת הגוף שלו…"

את האמת, לכם יש בעיה!
אתם שלא נתתם לו/ה את הכלים וההבנה כי יש כאן כוח אדיר אך צריך ללמוד לכוון אותו וללמוד להשתמש בו.
אני מאמן לא קל, מגיב בעוצמות על חוסר משמעת, פעמים רבות יצא לי לזרוק שחקנים ושחקניות שלי הבייתה על התנהגות לא ספורטיבית, אך ברגע שהם חוזרים הם יקבלו ממני כלים איך בפעם הבאה הם יוכלו להתמודד עם אותן עוצמות של כעס שמצטבר בהם
השחקנים שאני הכי אהבתי לאורך השנים הם את אלה שזרקתי וחזרו שוב ושוב ושוב… עד שנשארו
בדרך כלל איתם הקשר הפך להיות הכי משמעותי לאורך השנים… (בדרך כלל)

ממה נובע כעס?
לרוב הוא נובע מתסכול, דבר מה שאמור היה לקרות בצורה מסויימת ולא קרה
לאורך האבולוציה האנושות פיתחה יכולות תקשורת ושפה רק בגלל סיבה אחת
כי היא ניסתה לפתור בעיה, בכל פעם שנוצרה בעיה או צורך, נוצרה לה מילה
והמילה הזו תיארה בעיה, וברגע שידעו מה הבעיה יכלו למצוא פתרון…
בכל פעם שלא הצליחו להסביר את הבעיה נוצר תסכול שהוביל לכעס… מוכר?

התסכול הזה יכול לזרום לשני כיוונים:
אני מתוסכל, דברים לא קורים כמו שאני רוצה… אני הופך להיות אדיש, אפאטי… זוכרים?
אני מתוסכל, דברים לא קורים כמו שאני רוצה… אני מתחיל לכעוס…

דברים נוראים קרו בגלל אפאטיות ואדישות של האנושות למצבים שנוצרו
הדברים הגדולים באמת אשר קרו באנושות נוצרו בגלל כעס
בגלל שלאדם אחד נמאס ובניגוד לחבריו העבדים שהפכו לאדישים, הוא כעס על המצב והחליט לשנות אותו ולדרוש שחרור…
כך הנשים קיבלו זכויות בארה"ב
כך הצרפתים זרקו את המלכה שלהם עם העוגות שלה
כך היהודים השיגו מדינה…
וכך קבוצות רבות השיגו אליפות כי נמאס להן לסיים מקום השני
וזה הכעיס את השחקנים מספיק על מנת לרצות יותר…

אוקי… הבנו, כעס הינו כלי שחשוב שיש ללמוד להשתמש בו
השאלה איך זה קורה בלי לשרוף כל דבר
שחקן מחטיא ליי-אפ וישר מבצע עבירה
שחקנית מאבדת כדור המאמן מעיר לה והיא ישר מתפרצת בכעס בלתי נשלט (שלעיתים מלווה בבכי)
שופט לא שורק לעבירה והשחקן ישר מביע את דעתו על רמת השיפוט ועל מקצועה של אמא שלו ועף מהמשחק…

מה עושים?
שורה תחתונה ישנם שני שלבים!

1. הכרת העוצמה שבכעס
2. תיעול הכעס ומיקוד מטרה

ברגע שהמאמן מרשה להביע רגשות של כעס
לרוב דיי בו כדי לשלוט בו ולא נוצרת מערבולת רגשות ששניהם לא יוצאים ממנה
אבל הכלי שחייבים לתת לשחקנים שלכם, הינו לתעל את העוצמה הזו למשהו מועיל…
החטאת / שופט לא שרק לעבירה / מישהו צעק עליך…
תחליט על פעולה ספציפית שאתה הולך לעשות עכשיו:

• תלחם על ריבאונד התקפה
• אל תתן לשחקן שלך לקבל את הכדור
• חוסם עבור החבר שלי כך שהוא יעניש אותם בקליעה
• וכך הלאה…

כלי נוסף הינו Fire Consume, כילוי האש, הוצאת החמצן מהכעס, יש מספר שיטות לכך אך הדרך הכי טובה הינה לאפשר לשחקן שלכם לתת צעקה ללא יחוס… פשוט צעקה חזקה כמו של כאב, לרוב זה עובר הלאה אצל השופטים ובלבד שהיא אינה מופנית ישירות לאדם אחר (שופט, שחקן מאמן… קהל) ומחסל בשניה את הכעס המצטבר ומפנה מקום להמשך פעילות.

שיטה נוספת היא שימוש בתנועת איפוס, תנועה שמתרגלים אותה במצבים באימון שמאפסת את הרגשות, זה יכול להיות מכה על הירך, או אגרוף הידיים או אפילו צביטה, שיטה זו אינה מתאימה לכל אחד ויש לתרגל אותה במצבים שונים באימון, אבל היא עוד כלי כמ צעד וחצי שכדאי לדעת ללמד את השחקנים שלכם שזקוקים לכך

במצב זה השחקן לא משתמש בעצמה של הכעס מצד אחד אך מצד שני הכעס מתועל החוצה ולא מתפוצץ מבפנים ומאפשר לשחקן להמשיך להיות אפקטיבי במשחק שלו.

כמובן, שתמיד אפשר לקחת את השחקן ולהושיב אותו על הספסל… אבל אז הוא לעולם לא ילמד איך להשתמש בעוצמה הזו
אז הצלחתם "לחנך אותו" אבל לא תרמתם לו דבר לשיפור היכולת שלו בעתיד.

במהלך משחק לעיתים שחקנים מאבדים שליטה, אחד התפקידים של המאמן זה לשמור על השחקנים שלו מפני אבדן שליטה והרחקה
ניתן למשוך את האש אליכם כמאמנים ולקבל בעצמכם את הטכני על מנת שהם לא יחטפו טכני שיקרב אותם ל-5 עברות
או לאפשר לו לקבל טכני על מנת להעביר מסר לשופט שמה שקורה לא נראה לכם.

בנושא זה בלי ספק יש להבדיל בין כדורסל בוגרים לבין כדורסל נוער כי יש חשיבות רבה לנושא התנהגות השחקנים הצעירים ושחקן מבוגר פעמים רבות מודע למצב ויודע לקבל אליו את הטכני על מנת להשפיע על השופט בהמשך

לקריאת מאמרים נוספם בנושא מנטאלי 

בהצלחה
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

"יש לו ראיית משחק טובה"… "היא רואה טוב את המשחק"…
האם מדובר על הראיה בלבד?
או על התגובה הנכונה שלהם אחרי מה שהם רואים?

חלק גדול מהאימונים שלי בקבוצות לאורך השנים מוקדש להבנת המשחק
קבלת החלטות, פירוק מצבים, הבנה של המשחק ופחות לימוד של תרגיל שלנו, ו/או היריבות בטקטיקה בהתקפה בהגנה
אלא בהבנת ה-DNA של המשחק, מבחינתי, ברגע שמבינים את ה-DNA אפשר להתאים אותו למצבים השונים
זה לוקח זמן, ולעיתים מאוד מתסכל ושכר הלימוד לא אחת גבוה, אך כשזה קורה זה פשוט… כיף!
אני חייב לציין שתוך כדי כתיבת המאמר הזה הבנתי שלא משנה כמה אכתוב תמיד יהיה חסר המון חומר
מעבר לעובדה כי זהו נושא רחב, זהו תחום מאוד אינדיבידואלי, לכן אנסה לתת (כהרגלי) נקודות למחשבה
וכמו תמיד אשמח לענות לשאלות בדף הפייסבוק 

שיפור ראית משחק אצל שחקנים בכל הרמות הינה אתגר משמעותי!
התייחסתי כבר באחד המאמרים הראשונים בנוגע ל-2 החוקים הראשונים שלי בכדורסל
וכפי שאני פותח כל הרצאה שלי לא אוכל להמעיט בחשיבות הקביעה שלי, כי ברגע שתצליחו להטמיע את שני החוקים האלו תשפרו את המשחק שלכם בעשרות מונים!
היכולת של שחקן להיות מודע למשחק, לכל המשחק, תאפשר לו להיות משמעותי יותר בכל שלב של המשחק:

1. חוק מס' 1  – כשיש לך כדור הסתכל על הסל (מתוך רצון לראות את כל המשחק)
2. חוק מס' 2  – כשאין לך כדור הסתכל על הכדור (אין להפנות גב לכדור)

אז… מה צריך לעשות על מנת לשפר את ראית המשחק?
כמו לכל שאלה גם תשובה מחולקת ל-3:

• שיפור היכולת הפיזית: הרמת הראש ושליטה בכדור
• שיפור היכולת הקוגניטיבית: הבנה של סדרי עדיפויות, למי למסור מתי למסור / לחדור / לזרוק?
• שיפור היכולת הרגשית: כלים להתמודדות במצבי לחץ תוך כדי המשחק

שלושת המרכיבים האלו חשובים בצורה שווה בהתפתחות השחקן לקבלת החלטות אני קורא לזה 3D PLAYER
בניית השחקן בשלושת המימדים שלו
ההבדלים החוזקות והחולשות הם אלה שיהוו נדבך חשוב מאוד בין אם הוא רכז, קלעי, שחקן חוץ או שחקן ציר…
כפי שציינתי במאמרים קודמים אם תעבדו רק על היכולת הפיזית: הרמת ראש, ושליטה בכדור תגדלו שחקנים מוגבלים למעשה תגדלו 1/3 שחקן…
לצערי, רוב המאמנים עובדים המון על שליטה בכדור וחלק גדול מאימוני היכולת האישית בא לידיי ביטוי בשליטה אין סופית בכדור והתוצאה:
שחקנים המכדררים את הכדור למוות… והתוצאה… חדירה לימין, חדירה לשמל, אולי שוב לימין ושוב לשמאל… עד… שה-24 נגמר
המאמנים הטובים מקפידים על הרמת הראש (חוק מס' 1 בכדורסל) ודורשים מכל השחקנים שלהם בכל אימון להרים את הראש
אין ספק שזהו מרכיב חיוני בקריאת מצבים, כי איך נקרא את המצב אם לא נרים את הראש ונדע שהוא קיים?

חלק קטן יותר של מאמנים מנסים לתת לשחקנים שלהם כלים קוגנטיביים של הבנה ותפישה; סדרי עדיפויות, מתי למסור? מתי לחדור? ומתי לזרוק?
למי למסור? באילו מצבים לא למסור? מתי רק לזרוק?
לצערי, בעקבות האובססיה למשחק החדירות בשנים האחרונות הדבר הראשון ששחקן עושה זה לדפוק את הכדור ברצפה

יש להבין כי אין חוקים אבסולוטיים אלה הנחיות על פי רמת השחקנים שלכם וצורת המשחק שלכם
למשל השנה בליגת על נשים אמרתי ל-2 שחקניות שלי שכל פעם שהן מקבלות כדור על ה-H.P הן זורקות לסל
לא משנה מה, הן זורקות לסל! כל אחת מהן בגלל סיבה שונה אך התוצאה כשזה קרה הייתה טובה מאוד!

חלק עוד יותר קטן של המאמנים נותנים לשחקנים שלהם כלים כיצד להתמודד עם מצבי לחץ ומתח תוך כדי משחק…
למשל: מצבי סוף משחק, התמודדות עם קהל שצועק "תמסור כבר לבן שלי" התמודדות עם "הכוכב" של הקבוצה וכו'…

ברשותכם אתייחס הפעם לחלק השני והשלישי כיוון שתרגילי שליטה יש בלי סוף לא מאמינים? מוזמנים להכנס לקישור זה ולצפות..
אך בבקשה תחזרו לכאן אחרי שצפיתם  :lol:

ראית משחק החלק הפיזי:
ברשותכם כאמור לא ארחיב בנושא אבל אתיחס לנקודה שחשובה מאוד לדעתי
משקפי עזר: כפי שרוב המאמנים והשחקנים מכירים ישנם משקפי עזר לשליטה בכדור
זהו כלי עזר נחמד שלמעשה ניתן לייצר בעצמכם באמצעות מסגרת משקפיים ישנות והדבקת חתיכת קרטון למטה
יש להקפיד שלא לבצע עם המשקפיים הללו תרגילים מסובכים מדיי שכן הם עלולים ליצור מצב הפוך.
בתרגילי שליטה מורכבים לרוב יש צורך בהעפת מבט קצר לכדור, בגלל המבנה שלהן, על השחקן ממש להטות את הראש שלו כלפי מטה ואז יצא שכרכם בהפסדכם או נכון בהפסד השחקן

שליטה בכדור: לא מספיק להיות מסוגל לשלוט בכדור! החכמה להיות מסוגל למסור את הכדור ישר אחרי הכדרור
בסדרת וודאו אלה אספתי מספר תרגילים אישיים ובקבוצה על מנת לתרגל נושא זה

קבלת החלטות החלק הקוגנטיבי:
לא מספיק להרים את הראש! כשחקנים עליכם להחליט למי כדאי לכם למסור ולמי לא בקבוצה שלכם
אחת ההמלצות שלי לשחקנים צעירים שמתחילים לשחק בבוגרים לבדוק מי ה"כוכב" של הקבוצה אם זה הזר או או הישראלי הבכיר ולהעביר לו כמה שיותר מסירות
יש יותר סיכוי שיקרה משהו טוב אם תמסרו את הכדורים שלכם לשחקן הטוב של הקבוצה
לפני שאתם מורידים את הכדור לרצפה עליכם לקבל את ההחלטה איך אתם תביאו את הכדור לשחקן שלכם, איך באמצעות הכדרור תייצרו לשחקן הטוב על המגרש מצב נוח לזריקה
באמצעות החדירה ומשיכת העזרה ממנו או בעזרת P&R והורדת הכדור לגבוה שלכם
כמאמנים עליכם להנחות את השחקנים שלכם בייחוד את הרכזים למי עדיף למסור במצבים שונים במשחק, לשחקן הגבוה תחת הסל או לקלעי מבחוץ
(עדיף שזה לא יהיה הפוך…)

מודעות:
היו מודעים לנעשה סביבכם, כל הזמן, רק על אחרי שקיבלתם את הכדור, היכולת של שחקן למסור את הכדור בעת הגעתו אליו ולא לתת להגנה אפשרות להגיב הינה פועל יוצא של מודעות לכל מה שקורה על המגרש בכל רגע נתון, תוך כדי אימון תנסו ללראות את כל השחקנים שלכם, תתחילו עם שחקן אחד ותנסו לדעת תמיד היכן הוא נמצא ואיך שמגיע אליכם כדור למסור אליו, ברגע שהצלחתם צרפו עוד שחקן, ברור שיותר קל לעשות זאת לשחקן המוביל בקבוצה שכן הוא יצליח לתקן את המסירה שלכם במידה והיא אינה מגיעה בדיוק אליו

שילטו בכל מצבי התרגיל בקבוצה שלכם, עליכם לדעת לא רק את התפקיד שלכם בתרגיל אלא כל שחקן בכל שלב שלו ונסו להבין היכן נקודת התורפה של ההגנה בתרגיל על מנת שתוכלו להביא לשם כדור, אם אתם יודעים שבשלב מסויים קלעי אמור לצאת מחסימה הביאו את עצמכם למצב שברגע שיצא משם אתם תהיו מסוגלים למסור את הכדור, אני ממליץ שאם זו מסירה מעמדה קרובה יש לבצע כדרור רחוק מהשחקן ואם זו עמדה רחוקה מכם בצעו כדרור אל השחקן שאמור לקבל כדור.
כך גם לגבי שחקן פנים גבוה, נסו לראות בכל תרגיל היכן למסור לו

תקשרו אחד עם השני מתי בפעם האחרונה שאלתם את החבר שלכם היכן בדיוק הם אוהבים לקבל את הכדור?
למשל, יש לכם גבוה דומיננטי? תשאלו אותו האם הוא אוהב לקבל מסירות דרך הריצפה או מסירות עיליות, יש לכם קלעי? תשאלו אותו האם הוא אוהב מסירות חדות או מסירות קשתיות… וכך הלאה, רוצים למסור טוב יותר ולייצר לעצמכם יותר אסיסטים? תקשרו עם החברים שלכם!

תרגיל נחמד לעבודה במגרש חוץ
לפני מס' שנים עבדתי עם שחקן שלי על כדרור ומסירה מהירה במגרש חוץ
המגרש היה מוקף ברשת גבוהה ומצידה השני עבר כביש ראשי
תוך כדי האימון נתתי לו תרגיל:
הוא מכדרר מול הרשת ובכל פעם שהוא רואה מכונית על הכביש הוא מוסר את הכדור ומנסה כביכול לפגוע במכונית
(כמובן שהרשת עוצרת את הכדור מלהמשיך לכיוון הכביש)
לאחר מכן קבענו צבא מסויים של מכונית שכל פעם שמופיע עליו "למסור ולפגוע" בה
ולאחר מכן צבעים משתנים על פי הוראה שלי
(מומלץ לבצע את התרגיל הזה מול כביש עם מספר מכוניות גדול …)

תרגיל לתרגול קבלת החלטות בכדרור
על מנת באמת לתרגל ראית משחק יש לתת תרגילים בזמן אימון
כל תרגיל בקבוצות שאתם עושים כמו למשל תרגיל 11 או 3/3/3 כל פעולה חייבת להתחיל בכדרור אחד
כלומר אי אפשר למסור ללא ביצוע כדרור אחד לפני כן
זהו תרגיל מוזר שמיצר מצבים רבים שמדמים מסירה וקליעה אחרי כדרור
שלרוב יוצרים מצבים קשים לשחקן ההתקפה לביצוע

תרגיל לתרגול ראית משחק
מסתדרים על פי המשורטט בשרטוט מס' 1
כמובן שניתן להעמיד את הקבוצה במבנה אחר ולהוסיף טורים וזוויות מסירה
שחקן מס' 1 נע בכדרור על קו השלוש ימינה ושמאלה
המאמן עומד מאחוריו
בסימון של המאמן לאחד הטורים (2 / 3) השחקן הראשון בטור חותך לכיוון הסל ושחקן מס' 1 מוסר את הכדור
ניתן להוסיף שחקן הגנה על מס' 1 עם ידיים מאחורי הגב ולאחר מכן ידיים פעילות

תוכלו גם למצוא סדרת תרגילים בנושא תגובה מרחבית באתר
וסדרת תרגילים בנושא הרמת הראש
ומגוון מאמרים בנושא מסירות

לפרטים נוספים: www.12ReAct.co.il

לצפיה בסרטונים www.12ReAct.net

באנסטגרם חפשו #12REACT

כל התרגילים הללו משלבים הן שליטה בכדור והן קבלת החלטות, ראיית משחק, תגובה מהירה למצבים משתנים
מבחינתי אם תרגיל בהגדרה לא משלב את נושא התגובה המהירה הוא אינו מתאים לכדורסל, הוא טוב עבור הופעות לפני משחקי NBA אך הוא לא יאפשר לאותו שחקן להפוך להיות יעיל בזמן משחק
בהתחשב בנאמר לעיל עלי להבהיר כי יש צורך לעבוד על תרגילי השליטה כתרגילי בסיס, אך בשום פנים ואופן לא להשאר בהם!

וכעת לחלק השלישי… החלק הרגשי:
אולי החלק החשוב ביותר בבניית שחקן ולצערי החלק הכי מוזנח בקרב המאמנים שלרוב פותרים עצמם ב"יש לו בעיה מנטלית" ושולחים את השחקן שלהם לפסיכולוג, בלי לזלזל כמובן באף אחד, ישנה חשיבות גדולה מאוד ליכולת של אדם (מאמן / שחקן / הורה) להיות מסוגל לזהות בעיה ולדעת שזה אינו תחום המקצוע שלו ולהפנות למומחה בתחום אך בכל זאת אני חושב שחלק גדול מהמצבים ניתן לקבל פתרון פשוט רק באמצעות שיחה והעלאה למודעות של השחקן את הבעיה בהתנהלות שלו
אנסה לתת כאן מספר דוגמאות אשר פוגעות בראיית המשחק והתגובה להחלטה הנכונה:

1. לעשות, לא לחשוב: אחד הטיפים החשובים שאני נותן ועובד עליו המון בעבודה האישית היא להפסיק לחשוב
   אמנם יש לעבוד על החלק הקוגניטיבי אך כל מחשבה שנכנסת לתוך הפעולה, בהכרח מאיטה אותו
   אם אתה מרגיש שאתה צריך למסור, תמסור! אל תחשוב או בפרפרזה למשפט האלמותי מה"הטוב הרע והמכוער"
   If you wanna shoot shoot don't… THINK
   אותו חשש שנכנס בזמן קבלת ההחלטות הוא זה שלא יאפשר קבלת החלטות נכונות בזמן והוא הגורם מספר אחד לאיבודי כדור
   
   
2. כאן ועכשיו: בכדורסל (כמו בחיים) הדבר החשוב ביותר בזמן פעולה זה הכאן ועכשיו, להיות מסוגל להתנתק מהרגשות של "מה שהיה" ו "מה יהיה"
   "הייתי צריך למסור", "הייתי צריך לזרוק…" או לחילופין "מה יקרה אם…" כל אלה משפטים שמעכבים פעילות ובמשחק אינטנסיבי אינם מאפשרים קבלת החלטות נכונה
   לכן ישנה חשיבות גדולה ללמד את השחקנים שלכם להיות רק בכאן ועכשיו, מה שהיה כבר איינו רלוונטי ומה שיהיה טרם קרה, ישנם מס' כלים לייצר את ההבנה הזו (אך על כך בפעם אחרת)
3. התמודדות עם תסכול: החטאתי, לא שרקו לי לי לעבירה, לא שורקים לי לעברות בכלל, המאמן לא מתיחס אלי, אני לא משחק בתפקיד שלי… אמירות מעין אלה יוצרות תסכול אצל שחקנים מסויימים, ובשלבים מסוימים מפריעים לשחקן לשחק יש לדעת לתעל את התסכול ולברר לאן הוא זורם, האם הוא זורם לכיוון יאוש או שמה הוא זורם לכיוון של כעס, השלבים הם לתת כלים להעביר את התסכול לכעס ומשם לתעל את הכעס לאנרגיה שיוצרת פעולה חיובית מהירה
4. אגו מול קינאה: כפי שציינתי כבר במאמר קודם אלה שני ערכים שפוגעים מאוד במארג הקבוצתי ויוצרים חוזר יכולת של שחקנים לבוא לידיי ביטוי בזמן משחק, גם כאן התוצאה לרוב זהה אך מקור הבעיה שונה ולכן ההתייחסות והפתרונות צריכים להיות שונים!
   זהו תהליך שצריך לעבור עם השחקן באמצעות כלים פשוטים
5. פיתוח תודעה רבודה: היכולת של שחקן להיות מודע לכל הנעשה סביבו ולהגיב היטב ובהתאם לצורך בכל רגע נתון
   לקריאה נוספת בנוגע לתודעה רבודה

ישנם עוד כ-6 מצבים שונים בנושא ההתמודדות הרגשית של שחקן אשר פוגעים ביכולת של השחקן בזמן משחק לייצר מצבים לו ולחבריו
ולקבל את התואר "רואה משחק מקצועי…" אך כיוון שהדברים מאוד אינדיבידואלים וההבדלים הינם דקים על מנת לזהות אותם במאמר אסתפק בכך

לסיכום:
ראיית משחק אינה בהכרח תכונה מולדת אלא מגוון של כלים ותכונות ששילוב נכון שלהם מאפשרים לשחקן לראות את המצבים ולהגיב אליהם
תרגול של מצבים ספציפיים במשחק, קריאת מצבים ולנסות לנסות ולנסות פשוט נסו והתנסו ולאחר מכן בידקו את עצמכם ושוב נסו,
הכשלון שלכם היום הוא הבסיס שלכם להצלחה מחר אל תפחדו להכשל זו הדרך היחידה להשתפר!

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

ברכות לדיוויד בלאט על ההישג המרשים! ׁ(הפוסט נכתב לאחר העונה הראשונה שלו ב-NBA)

ולנו אני אומר, אין זה משנה איזה חלום אנחנו עומדים להגשים! כדי לעשות זאת, תמיד יש לקום קודם כל מהמיטה ולדעת כי זה לא יהיה קל!

מוטיבציה: הנה מכלול התהליכים אשר מעוררים, מכוונים ומשמרים
את האדם להשגת מטרה או הקבוצה להשגת מטרה משותפת.

בענף הכדורסל אנו מנסים לפתח שני סוגי מוטיבציות במקביל:

• האישית
• הקבוצתית

הבעיה בשני סוגי מוטיבציה אלה שפעמים רבות הם מתנגשים אחד בשני.
בתחום תורת האימון תופעה זו נקראת התנגשות ערכים, כאשר ערך סותר או אף מתנגש בערך אחר.

בעסקי המסעדנות למשל ניתן למצוא זאת ביחס של המלצר ובעל הבית למנות המוגשות:
בעוד שבעל הבית יהיה מעוניין כי הסועדים יצרכו יותר סלטים וכדומה…
ששם הרווח שלו גדול יותר.
הרי שהמלצר יעדיף דווקא שהסועדים יזמינו את המנות היקרות יותר אמנם לבעל הבית נתח הרווחים קטן אבל עבור המלצר הטיפ "שמן" יותר…

החכמה היא ליצור מערכת שבה כולם מקבלים את מה שהם רוצים- WinWin!

בענף הכדורסל למשל, הנהלת הקבוצה רוצה 30 הפרש בתוצאת המשחקים, והמאמן רוצה לקדם שחקנים צעירים והוא מוכן להסתפק גם ב 10-5 הפרש ולאפשר לשחקנים להתקדם, וזאת לפני שאנו מדברים על הורים שרוצים שהבן שלהם יקבל יותר כדורים לקליעה…

דוגמה נוספת:
השחקן מעוניין בחוזה שמן יותר לשנה הבאה והמאמן רוצה שכולם יהיו שותפים במשחק…

כיצד יוצרים מצב שהקבוצה "פועמת יחד" ושואפת לאותה מטרה ובתוך כך המערכת מייצרת תמריצים לעידוד התוצאה הרצויה?

מטרה:
אז ראשית, כמו בכל מערכת יש להגדיר מטרה, מטרה יש רק אחת, אין 10 מטרות, על המטרה להיות מוגדרת בצורה ברורה וכוללת את כל הפרמטרים הרלוונטיים.

שנית יש להתאים למטרה את הכלים והאמצעים המתאימים, לרוב אני רואה קבוצות שמגדירות מטרה אך בלי הכלים והאמצעים המתאימים להשגתה
וגם אם כן לא משתמשים בהם נכון (אך זה כבר למאמר אחר).

תאום צפיות (רפואה מונעת):
לאחר מכן יש ליצור תאום צפיות בין כל הגורמים על מנת לצמצם חיכוכים בהמשך הדרך, בשלב זה צמד המילים "יהיה בסדר" או "אל תדאג" לא יכולים להיכנס לדיון.

יעדים אופרטיביים:
הם נגזרים מהמטרה והכלים, ותחומים בזמן ובכמות
אם המטרה היא הנגשת חוג הכדורסל לכמה שיותר ילדים הרי שיעד אופרטיבי צריך להיות למשל השגת מימון ומלגות ל-10 ילדים עד ה-1 לספטמבר

אם המטרה היא הכשרת שחקנים לקבוצה הבוגרת יעד אופרטיבי יכול להיות שיפור של 20% של הניתור לגובה מהמקום של שחקני המחלקה תוך 6 חודשים.

רק לאחר שכולם יודעים את מקומם במסגרת הקבוצתית וכולם מבינים את המטרה היעדים ומודעים לכלים שיש ברשותם
ניתן לגזור מכך את מרכיבי המוטיבציה

הם יכולים להיות למשל:
כספיים – בונוסים על אסיסטים במשחק
הכרתיים – פרסום, או פרגון בעיתון
מגָבִּים – יותר דקות משחק

או בקיצור כל מהלך שיכול לתת מענה לצורך בסיסי או ערך מוסף לעמידה במטרה הקבוצתית יכול להוות גורם וגורר מוטיבציה אישית ולהפך.

יש לשים לב, המוטיבציה, כמו כל מכשיר אחר, עלול "להיתקע" בשימוש מוגזם. 

כאן נכנסת תאוריית הפעמון ההפוך או (תאוריית הפיל ונחש הבריח מהנסיך הקטן…)
ככל שהמוטיבציה עולה כך התפוקה עולה
עד שהגיעה לפיק שממנו ככל שממשיכים להשתמש בה התפוקה מתחילה לרדת.

לעיתים עודף מוטיבציה יוצר תוצאה הפוכה להגדרת המטרה
יש למצוא את שביל הזהב של הקבוצה בו ניתן להלך בצורה בטוחה מצד אחד ומהירה מהצד השני.

השאלה האמתית כיצד ליצור מוטיבציה פנימית?
ברגע שהמוטיבציה תלויה בדבר חיצוני הוכן שלה אינו בטוח
וכל תנועה בחוץ תשפיע על המצב בפנים
כיצד נוכל לעורר מוטיבציה ורצון לקום מהמקום הנוח שלנו ולהגיע למקום אחר שיתכן מאוד שיהיה הרבה פחות נוח ובטח הרבה פחות צפוי

פתרון 1.
התמקדות במשימה אחת שהיא טובת הקבוצה וטובת השחקן
ולא להעמיס עודף של משימות
כמו למשל:
"אני רוצה שכל אחד ייקח יותר ריבאונד התקפה וידאג שהקבוצה השנייה לא תגיע לריבאונד התקפה"
מניסיון שלי משימה זו הינה משימה ברת השגה מצד אחד ומאוד מתגמלת ברמה האישית והקבוצתית כאחת

פתרון 2.
יצירת ממשק קבוצתי אישי.
כמו למשל:
"בזה שתתחיל למסור יותר לחברים שלך תוכל להיות שחקן מסוכן יותר כי ההגנה לעולם לא תדע למה לצפות, אם תהיה שחקן חד-ממדי היריבים יקראו אותך מהר ולא באמת תגיע לאן שאתה רוצה להגיע"

פתרון 3.
יצירת מנטרה קבוצתית שהיא גם אישית
כמו למשל בזמן ששמים ידיים צועקים: "הגנה"

פתרון 4.
מוזיקה… מוזיקה קצבית באימונים…
מעלה את האינטנסיביות באימון אך מעבר לזה המשפט:
"מוזיקה מחברת אנשים" הוא נכון!
כמו למשל:
מוזיקה ממשימה בלתי אפשרית
או מסרטי רוקי המיתולגיים

פתרון 5.
הרחקת גורמים מעכבים
כמו למשל:
שחקנים שמורידים את האנרגיות, חברי הנהלה שמפריעים ומנסים לייצר מוטיבציות חיצוניות כדי לייצר שליטה שלהם, הורים / חברים (לכך יש שיטות שונות אך על כך בהזדמנות אחרת.

פתרון 6.
יצירת חוויה משותפת
כמו למשל…
ביקור משותף אצל ילדים חולים, חוויה מאתגרת בספורט אתגרי, ליווי קבוצה צעירה יותר… כל מה שיכול ליצור חוויה טרנסצנדנטית מעבר ל"אני"

פתרון 7.
משפטי מפתח של מאמן
כמו למשל:
"אני מאוד אוהב מה שקורה כאן בהקשר של מה שעבדנו"
"אנחנו עובדים טוב יחד כקבוצה וזה היתרון שלנו על פני שאר הקבוצות"
לעיתים צריך למצוא את האירועים הספורדיים האלו שמופיעים להכיר בהם ולהאדיר אותם.
לעצור את האימון אחרי מהלך קבוצתי לצעוק לשחקן שבדרך כלל עושה שטויות, שירוץ אליך, להסתכל אליו… ולתת לו High-5 לפני כולם

פתרון 8.
לחזור לבסיס…
כשלא הולך… כשכולם בדאון…
כשאתם בליגה סיבוב שלם עם נצחון 1… ואתם חוטפים בראש 40 הפרש
מוסיפים עוד אימון, ממשיכים לדחוף את העגלה, באם קודם לעבודה אישית
מכניסים אימון כושר נוסף…
משדרים אני הולך לתת את הנשמה שלי מי שיעלה איתי לעגלה ירוויח
אם לא ניצחון לפחות כלים להמשך

פתרון 9.
"סוף מעשה במחשבה תחילה"
חזל"נו דרשו זאת לפני שנים רבות ואני דווקא מתחבר לפרוש שאינו שכיח במקומותינו
עיצמו את עיניכם ודמיינו עצמכם בסוף התהליך
ראו את עצמכם מצליחים בתהליך ראו את עצמכם בסופו
ראו עצמכם בסוף המעשה עוד בתחילתו במחשבותיכם

לסיכום:
מוטיבציה בקבוצת כדורסל שייכת לחלק הרגשי+קוגניטיבי=מנטלי
של המשחק והיא מורכבת מאין סוף גורמים שונים, הנקודה שרציתי להעלות כאן היא הדיכוטומיה של המוטיבציה שעלנו כמאמנים להקפיד ולדאוג לה על מנת שלא תהפוך לאוקסימורון 

אז איך בונים מוטיבציה קבוצתית ואישית חיובית
עם השחקנים והקבוצה שלכם?
כמי שעוסק באימון כדורסל ב-30 שנה האחרונות
קואצ'ינג ויעוץ לעסקים ב-15 שנה האחרונות
אלו היו רק 9 דוגמאות להעלאת המוטיבציה 
אני בטוח שאוכל לסייע לכם גם בקבוצה שלכם
הנכם מוזמנים לפנות אלי ונוכל לתאם פגישה בנושא

טל' לתאום הרצאה / מפגש:  050-6616157

סרטוני מוטיבציה קבוצתיים

סרטוני מוטיבציה אישיים

מאמרים נוספים בנושאים מנטאליים

תהנו! יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

זהו אולי אחד המאמרים הכי חשובים שתקראו אי פעם לשיפור הביצועים שלכם במהלך משחקים ובכלל בחיים!

בסוף מאמר זה ישנו סרטון מבית היוצר של TED

אך לפני כן הייתי ממליץ לכולכם לקרוא את המאמר ואז…
אם אתם עדיין לחוצים אני ממליץ לכם לצפות בסרטון.

השאלה שעומדת על הפרק היא:
האם שינוי אופן החשיבה על הלחץ עשוי לעודד את התפקוד שלנו במצבי לחץ?
בעניין הזה המדע אומר: "כן."
כשאתם משנים את דעתכם בנוגע למתח, אתם יכולים לשנות את תגובת הגוף למתח.

כולנו חווים תגובות של לחץ בחיי היומיום שלנו ובמהלך משחק כדורסל והשאלה היא כיצד ניתן לרתום את התגובה ללחץ ליתרון שלנו ולא לחסרון, כבר שנים רבות שאני טוען שהבעיה בתפקוד שלנו בחיי היומיום בכלל ובכדורסל בפרט אינה החשיפה ללחץ אלא מה הלחץ גורם לנו בגוף, אך לשם הבנה של התהליך אתחיל בשתי הגדרות:

1. מהו לחץ?
2. מהו מתח?

לחץ – לחץ הינו מצב שאנו נתקלים בחיינו אשר משפיע עלינו מבחוץ.
למשל, זמן ההגשה של עבודה בביה"ס, או תחילת המשחק, או הופעה בפני אולם מלא אנשים, אלא מצבי לחץ המופעלים עלינו מבחוץ.

מתח – הינו אותה התחושה שהלחץ גורם לנו בגוף ויכול להשפיע על התפקוד שלנו.
שימו לב למילה "יכול" בהגדרה, מילה זו רומזת שאנו מסוגלים לשלוט בתחושה הזו ולא רק לשלוט בה אלא אף לרתום אותה לתועלתנו.

בעוד שרובנו מפרשים את התחושה הזו כתחושה שאינה נעימה מסתבר שיש בינינו אנשים שמשתמשים בתחושה זו לשיפור התפקוד שלהם במצב לחץ ורותמים אותה להגברת היעילות שלהם בזמן הפעילות.

ברור לי שגם אתם נתקלתם באותם אנשים המכורים לתחושה הזו של המתח שנוצרת ממצבי לחץ, הם אלא שעוסקים בספורט אתגרי וספורט אקסטרים, הם אלה שנמצאים בחזית הלחימה מול גורמים עוינים, והם אלה הנמצאים מהבוקר עד הערב בבורסות העולם מגיבים על שינויים מידיים בתהליכים כלכליים אדירי מימדים.

טוב, בוודאי תאמרו שהם יחידיי סגולה… מה לכם ולהם? נכון?
מה אם אספר לכם שגם אתם יכולים להתחבר לאותו כוח מניע שיכול לתת לכם יתרון אדיר מול המתחרים שלכם אם רק תעשו שינויי קטן בחשיבה שלכם?

כן, כל מה שאתם צריכים הוא לבצע שינוי בחשיבה שלכם לגבי תוצר הלחץ שנקרא מתח, אותה תחושה לא נעימה שאופפת אתכם ברגע שאתם נכנסים למצב של לחץ אותם סימנים שגורמים לכם לאי נוחות, אם הייתם רואים את אותם סימנים כסימנים לכך שהגוף מתמלא מרץ, והוא למעשה מכין אתכם לעמוד באתגר? הוא מפעיל את מנגנון ה"אומץ" שלכם ולשנות את ההתייחסות שלכם לתגובת הלחץ שלכם ולראות בה דבר מועיל.
וכי דפיקות הלב שלכם מכינות אתכם לפעולה.
וכשאתם מתנשמים, זו אינה בעיה אלא הפתרון של הגוף להזרמת יותר חמצן למוח ולגוף שלכם.
מחקרים הוכיחו כי המשתתפים בהם שלמדו לראות את תגובת הלחץ כמועילה לביצועיהם, היו מתוחים פחות, חרדים פחות, בטוחים יותר בעצמם, אבל הממצא הכי מרתק היה האופן בו השתנתה תגובתם הגופנית ללחץ.
בתגובה אופיינית ללחץ, קצב הלב מתגבר, כלי הדם מתכווצים. וזו אחת הסיבות לכך שהמתח הכרוני מקושר לעתים למחלת לב. כי אין זה ממש בריא להיות כל הזמן במצב הזה. אבל במחקרים הסתבר שכשהמשתתפים התייחסו לתגובת הלחץ שלהם כאל דבר מועיל, כלי הדם שלהם נותרו רפויים, אמנם הלב שלהם המשיך להלום בחוזקה אבל כלי הדם נשארו רפויים, מצב זה דומה למעשה מאד למה שקורה ברגעי שמחה
ו…הפגנת אומץ.
מסתבר שהשינוי החשיבתי הזה עשוי להוות את ההבדל בין התקף-לב עקב מתח בגיל 50, ובין חיים טובים אחרי גיל 90. וכי יש חשיבות לאופן בו חושבים על המתח.

פעמים רבות אני נתקל במאמנים מנטליים המנסים להוריד למתאמניהם את המתח, או מנסים לנטרל את מצבי הכעס (לקריאה מאמר שלי בנושא), מסבירים להם שמתח זה דבר לא טוב, לא בריא, ועליהם לפוגג אותו, כששוב ושוב אני טענתי לאורך השנים שמתח זה קודם כל החלטה שלנו כבני אדם להפוך את הלחץ למשהו שלילי, וברגע שנשנה את היחס אליו התפוקות שלנו יעלו.

גילוי זה של המחקרים שמסביר בצורה הפשוטה ביותר כי לא זאת בלבד שאותם תחושות אינן תחושות שליליות אלא תחושות הנועדו להכין אותנו מאז ימינו כציידים (או ניצודים) לפני אלפי שנים והמנגנון הזה נועד לשיפור יכולותינו לקראת המשימות שלנו, ואם רק נדע היום לרתום אותן לטובתנו ולהפוך אותן לחלק חשוב בהכשרה שלנו כמאמנים או כשחקנים ואילו רק נדע להתייחס אליהן נכון, נוכל לשפר את הביצועים שלנו ומסתבר גם את אורך ואיכות החיים שלנו.

 וכעת אם טרם השתכנעתם הנכם מוזמנים לצפות בהרצאה מדהימה זו:

אז… מה לעשות בפעם הבאה שאתם לפני זמן ההגשה של עבודה בביה"ס, או לפני תחילת המשחק, או בהופעה בפני אולם מלא אנשים… ואתם מרגישים את דפיקות הלב שלכם, ואת האדרנלין מתחיל לבעבע בגופכם, השענו לאחור עיצמו את עיניכם ואימרו לעצמכם… "אני מוכן" כי זה מה שבעצם הגוף שלכם אומר לכם.

מאמרים נוספים בנושא: עבודה מנטאלית

 בהצלחה לכולנו
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

מה קרה, זה מהר מדיי עבורך?

תנו לשחק בשקט!

מתי בפעם האחרונה יצא לכם לאמן שחקן מוכשר, באמת מוכשר, כזה שהכל בא לו בקלות… מאוד בקלות…

ואם יצא לכם לאמן כזה שחקן מה אמרתם לו?
תפסיק עם השטויות… ככה לא משחקים כדורסל?

חבר'ה, חסרים לנו שחקנים כאלה, יצירתיים,
כאלה שכשרואים אותם משחקים פתאום נזכרים איזה כיף כדורסל יכול להיות.

תמצאו את הדרך לתעל את היצירתיות לפסים פרודוקטיביים אבל בבקשה… אל תרמסו אותה, כי באמת מזמן לא ראינו בארץ כדורסל כיפי, בקיצור, תנו לשחק!

לשמחתי, יצא לי לאמן כאלה, אין ספק שהיו מצבים שהייתי יכול לשבור עליהם ספסל בראש… אבל השתדלתי להתאפק.

מתי בפעם האחרונה הכנסתם לאימון שלכם  Alley-Oops כחלק מהאימון, או משחק עם כדור ענק / או כדור פוטבול… או…

אז בפעם הבאה ששחקן שלכם או שחקנית או כל הקבוצה מנסה להנות מהמשחק תזכרו

כדורסל עושים באהבה או לא עושים בכלל!

כי לא יזיק פשוט להינות

להזמנת השתלמות בנושא יצירתיות
מוזמנים להתקשר  – 0506616157

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

כישרון, מתי הוא באמת יתרון?

מתי הסתכלתם על שחקן ואמרתם לעצמכם:
זה הולך להיות שחקן או שחקנית!?
(המאמר נכתב בלשון זכר אך מתאים גם לכל הכוכבות שבנינו כמובן)

על סמך מה קבעתם את הקביעה הזו שאותו "כוכב" שקולע 30 נק' בילדים לאומית אכן הולך להיות שחקן?

מהם למעשה הפרמטרים שיש לשים אליהם לב כאשר אנו מגדירים לעצמנו אילו שחקנים יהפכו להיות שחקנים "חבל על הזמן" ואילו שחקנים פשוט… חבל על הזמן?

יכולות אתלטיות בגילאים הצעירים:
"תראה… הוא כבר מטביע" או "תשמע יש לו צעד ראשון מדהים לגיל שלו" ועוד סופרלטיבים כאלה ואחרים שנתקלתי בהם בעשרות שנותי בענף… אז, אם זה בא מאביו התומך או מאימו האוהבת ניתן להתיחס בסלחנות ובהבנה.
אך כשזה בא ממאמן שאמור לשים לב לפרמטרים נוספים, אני אומר לעצמי כך אנו מפספסים את הדור הבא של הכדורסלנים הארצישראלים.

כולנו למדנו בקורס מאמנים על הגיל הביולוגי, הכרונולוגי, והפסיכולוגי… ומי שהקשיב בשיעורים האלה גם יכול היה להבין מה זה אומר לגבי ילדים בני אותו גיל שאחד סיים את התפתחות שלו ואחד שטרם החל… ומה המשמעות של זה כששניהם בכיתה ח' או י' או יב'…

כולנו גם נתקלנו בילדים שבכיתה ח' קלעו 40 נק' למשחק בכיתה י' קלעו 20 נק' למשחק ובכיתה יב'… עברו להיות מדריכים בצופים…

כולנו נתקלנו באותו ילד שהאבא שלו 2.00 מ' האימא 1.80 מ' האחים שלו הרבה מעבר לממוצע…והוא יושב על הספסל מעביר מגבות כי "הוא חלש פיזית"…
ברור שהוא חלש פיזית! הוא טרם עשה את הקפיצה שלו לכיוון ה-2.00 מ' אבל כשהוא יעשה זאת זה כבר יהיה מאוחר!
אבל… הרי חייבים לנצח את המשחק לא? והוא… הוא עלול להרוס לנו…
נכון? לא נכון!!!

תאמינו לי אף אחד לא יזכור אם לקחתם או לא לקחתם אליפות (לקחתי כמה וכמה) אבל אם שחקן אחד משלכם יגיע לאן שהוא… אז יזכרו גם יזכרו מה אתם עשיתם למענו!

המרכיב הפיזי הינו מרכיב חשוב ביותר אך הוא רק חלק אחד במכלול מורכב של אירועים.
לנתונים הפיזיים, שהם חלקם גנטיים, חלקם נרכשים, וחלקם תלויי תרבות יש משמעות רבה אך הם רק חלק אחד במכלול מורכב של אירועים והייתי אף מוסיף מכלול של צרופי מיקרים.
הגנטיקה תקבע למשל (לאו דווקא תחזה אך בהחלט תקבע), סוגי סיב שריר, מוטת גפיים ואפילו מרכיבי תגובה שונים. אליהם מצטרפים יכולות נרכשות, כמו למשל חיזוק שרירים, לימוד תנועה וכמובן התרבות, תרבות הספורט באותו אזור מגורים של השחקן הכוללת בתוכה הרגלי אכילה, שינה, צריכת חומרים, תמיכה סביבתית ועוד…

אז על מה כן להסתכל כשאנו רוצים ל"סמן" שחקן כפוטנציאל בקבוצה או באגודה או במחזור?
אני מחפש פוטנציאל, הפוטנציאל יכול לבוא בכמה מקומות, הפוטנציאל מגדיר את הכישרון…

מה הוא כישרון?
כישרון הינו תכונה מולדת הנותנת יתרון מסוים לאדם על פני שאר האנשים העוסקים בתחום.
יש להבדיל בין נתון לבין כישרון, גובה של 2.10 מ' אינו יתרון בכדורסל… גם מהירות לא וגם כוח לא…
אלה הם נתונים, בדיוק כשם ששחקן בגובה 1.70 מ' אינו חיסרון! כל אלה הם נתונים, השאלה היחידה הנשאלת, מה עושים עם הנתונים הללו… כיצד הופכים את הנתונים הללו ליתרון יחסי על פני שאר האנשים העוסקים בתחום…
וזו השאלה שאנו כמאמנים צריכים לשאול את עצמנו כאשר אנו מחליטים לסמן שחקן זה או אחר!

פעמים רבות ניתן לראות כי הכישרון הכי משמעותי בארץ הוא להיות "הבן של…" גם זה כישרון, כי מה יותר מולד מאשר להיות "הבן של…"?

סוגי אנטליגנציות
על אנטליגנציה חשיבתית תבונית – IQ, כולנו שמענו, אפילו אנטליגנציה רגשית נכנסה בשנים האחרונות לספקטרום המונחים שלנו אך ישנם עוד עשרות סוגי אנטליגנציות בתחומים מתחומים שונים.
אחת ההגדרות למונח אנטליגנציה הינה: "מכלול הכישורים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות בצורה יעילה"

הווארד גרדנר, פירסם בשעתו את תאורית האנטליגנציות המרובות שלו בה הוא מדבר על 8 סוגי אנטליגנציות, אני בדרך כלל מתייחס ל-12 סוגי אנטליגנציות שונות ששילוב מוצלח של לפחות 5 מהם אצל שחקן נותן יתרון משמעותי בדרך להצלחה:

שניים עשר האינטליגנציות:

מהי אינטליגנציה?
לפי הווארד גרדנר "היכולת לפתור בעיות או ליצור תוצרים שיש להם ערך במסגרת תרבותית אחת או יותר" (הווארד גרדנר, פרופ´ לנוירולוגיה ולפסיכולוגיה)

יכולות יכולות להיחשב לאינטליגנציות ובלבד שהן עונות על הקריטריונים הבאים:

• כושר שאפשר לזהות באזור מובחן במוח (ולהרוס על ידי פגיעה).
• כושר שאפשר לבטאו בעזרת מערכת של סמלים כמו: כתב, מספרים, תווים, מבנים ועוד.
• כושר שאפשר לפתחו באמצעות למידה ולהגיע בו לדרגת מומחיות גבוהה.
• כושר שיש יחידים המצטיינים אך ורק בו.

כפי שציינתי אני מזהה 12 סוגי אינטליגנציות 

1. אינטליגנציה בין אישית חברתית
2. אינטליגנציה גופנית תנועתית
3. אינטליגנציה יישומית
4. אינטליגנציה יצירתית
5. אינטליגנציה לשונית
6. אינטליגנציה מוסיקלית
7. אינטליגנציה מרחבית
8. אינטליגנציה מתמטית לוגית
9. אינטליגנציה נטורליסטית
10. אינטליגנציה תוך אישית (פנימית)
11. אינטליגנציה רגשית
12. אינטליגנציה תפיסתית

לכל אחת המאינטליגנציות הנ"ל יש ביטוי במשחק הכדורסל וכמובן לא כולן חשובות באותה המידה, אך שילוב נכון יכול לתת תוצאות רצויות והכרתן יכולה לתת פיתרון במקום שיש קושי.
נושא זה הינו רחב מדיי וקצרה היריעה מכדי שאוכל להתיחס לכל אחת מהאנטליגנציות הנ"ל אך אשמח להרחיב על נושא זה בהזדמנות אחרת.

אנטליגנציות אלה ופיתוחן מאפשרות תכונות חשובות אצל שחקנים (וכנראה בכלל בחיים) אז ברשותכם אתייחס מעט לנושא התכונות הרצויות כפי שאני מוצא אותם אצל השחקנים היעילים והמוכשרים.

מהירות תגובה – "הוא חיית משחק"… מה זה אומר למעשה? זה אומר שהוא מגיב מהר והחלטי ונכון למצבים במשחק…
תגובה מהירה נכונה למצבים משתנים במשחק, זוהי לדעתי התכונה המשמעותית ביותר לכל שחקן כדורסל, לאו דווקא גיוון תנועה, אלא התאמת התנועה לתגובה מהירה נכונה למצבים משתנים במשחק.

מהירות תגובה מורכבת מכמה יכולות, חלקן מגיעות ממערכת העצבים וחלקן מגיעה ממערכת השרירים, השילוב בניהם הוא שיוצר את היכולת המשמעותית להגיב נכון.
בחלק גדול מהתרגילים של האימונים אישיים בכדורסל אני מביא דוגמאות ומתייחס בהרחבה לנושא זה.

מנהיגות – לא זיהיתי העדר יכולת זו אצל אף שחקן מצליח! רובם המוחלט של השחקנים ברמות הגבוהות בעלי תכונה זו, גם אם לא מזהים אותה ממבט ראשון, הדוגמה הטובה לכך, אף שחקן ללא יכולת זו לא יקבל מספיק כדורים במשחק על מנת להחשב לשחקן מוביל, ברור שיש רמות וצורות שונות שתכונה זו באה לידיי ביטוי אך ללא ספק זו תכונה הכרחית לכל שחקן מצליח.

תקשורת בין אישית – תקשורת בין אישית אינה בהכרח היכולת לשוחח אלא היכולת לקלוט מסרים ולהעביר מסרים מדוייקים בכל דרך, לעיתים זה רק בהינד ראש, או בהרמת יד… תקשורת בין אישית הינה מרכיב הכרחי לשחקנים בכל ענפי משחקי הכדור, ובענף הכדורסל בפרט.

התמדה – כנראה זו התכונה היוצרת ווינרים אמיתיים, כי ההבדל בין הווינר ללוזר אינה כמות הנפילות שכל אחד מהם נפל.
הווינר יקום עוד פעם אחת נוספת כדי לעשות זאת שוב, ויתן לעצמו את הסיכוי הנוסף להצליח במשימה.
ווינריות הינה תוצאה של ההתמדה ולא תכונה עצמאית, הווינר ימשיך לנסות ולא יוותר.
דרך אגב, לא בהכרח בגלל אופטימיות יתירה לעיתים דווקא הפסימיות היא זו שמובילה אותו או אותה לבצע פעולה אחת נוספת.

במשך השנים הבנתי שהכישרון הכי גדול אצל שחקן הינה ההתמדה, ההתמדה מאפילה על כל תכונה אחרת בדרך להצלחה בלעדיה לא תתכן הצלחה ואיתה שחקנים בינוניים הופכים לכוכבים.

לב – שחקן נשמה… את האמת, או שיש או שאין! אבל כשיש איזה כיף! בדרך כלל זה בא עם התמדה את כשרון הלב או כשרון הנשמה קשה למדוד וקשה לעבוד ולפתח אך תרומתו תמיד מעל לכל.

מבחן אחד – לרוב, במבחן אחד פשוט אני יכול לקבל תמונה האם אותו שחקן באמת כישרוני, המבחן הוא: תפיסת הכדור בריצה המתרחקת מהכדור, התנועה שלו אל הכדור, היכולת שלו להוריד את הכדור לריצפה בזמן ויעילות התנועה שלו במהלך תרגיל זה יכולה לתת לי במבט אחד מה רמת הכישרון שיש לשחקן…
וגם על זה ניתן לעבוד. (והיא כפופה לשאר הפרמטרים שלעיל)

אז… מתי הסתכלתם על שחקן או שחקנית שלכם ואמרתם לעצמכם: גדל כאן כוכב!
המלצה שלי, בפעם הבאה שאתם מסתכלים עליהם או עליהן תנסו לדמיין אותם בעוד 10 שנים, ולא מה שהם עושים היום, ותתחילו בבקשה את הספירה מגיל 15 ולא מגיל 10!

לקביעת השתלמות מאמנים בנושא או קבלת עדכונים לגבי ההשתלמויות הבאות:
נא להכנס לכתובת www.BBCay.net

בהצלחה, יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

אם יש דבר המעניק למשחק הכדורסל את יופיו הרי זהו ה-Rhythm – המקצב שבו.

מעט קשה להסביר ליהודים לבנים מהו אותו מקצב שנדרש מהם בעת משחק הכדורסל, אולי בייחוד בגלל שהריקוד שגדלנו כולנו לאורו הוא…  הבה נגילה

7 דוגמאות של קצב ומקצב… עם דוגמה אחת … לא משהו!
לצפיה בסרטוני קצב נוספים לחצו על הפלייליסט

טוב, אז פחות או יותר הבנו על מה אני מדבר… וכעת לעבודה!

כפי שציינתי בפוסטים קודמים לגבי שיטות לימוד והטמעה, אחת הדרכים ללמד נושא בכדורסל הינה באמצעות קצב.

והינה מספר דוגמאות לשימוש בקצב ומקצב במהלך האימונים
הדוגמאות מובאות כאן בראשי פרקים אבל הרעיונות, אני מקווה, יהיו מספיק ברורים
אשמח להרחיב בהתאם לתגובות שלכם בפוסט

דוגמאות:
ריקודי שליטה
אחד האימונים החביבים עלי הינם אימוני השליטה בכדור עם מוזיקת ראפ טובה וקיצבית, או לחילופין מוזיקה מהסרטים של רוקי…

נותנים לשחקנים תרגילי שליטה או מאפשרים להם לנוע עם הכדור בצורה חופשית, בהתחלה בלי כדרור ובמקום, לאחר מכן בלי כדרור בתנועה ולאחר מכן עם כדרור בתנועה והכל לצלילי המוזיקה הקצבית.
זה יכול להיות כחלק מחימום או מדיי פעם לשבור את השיגרה…

ואם בשליטה עסקינן
הקפצה לפי קצב שהמאמן נותן עם המשרוקית או עם הכדור…
כל הקבוצה מקפיצה באותו קצב

לימוד יסודות
ישנם מספר יסודות שאני מאוד אוהב ללמד דרך השלם באמצעות המקצב שלהם:
1. חצי צעד וחצי, ברגע שהילדים שולטים בצעד וחצי אני מסביר להם שאני רוצה לשמוע אותם עושים כניסה לסל במקום 1 > 2 > וקפיצה לשמוע אותם עושים בכניסה לסל 1 > וקפיצה
בדיוק כמו צעד וחצי רק 1 > קפיצה… תנסו זה עובד (רק לשמור על הקצב)
2. ישנם כ-10 שינויי כיוון קידמי שונים שאני אוהב ללמד (כן רק קידמי) אחד מהם הוא שינוי כיוון קידמי עם הקפצה נמוכה כפולה אני מראה להם את הטכניקה, ומבקש שינסו לעשות עם הקצב: טאקטאק.. לא טאק…טאק… אלא טאקטאק… הבנתם? לא? תבואו לאימון ואראה לכם.

הקליעה
באתר מהאקדמיה לכדורסל ברשת מופיעים למעלה מ-20 מאמרים בנושא לימוד תרגול ואימון הקליעה
אך כאן, ברשותכם, אני רוצה להתיחס לאחד המרכיבים החשובים ביותר לדעתי בנושא הקליעה
לא זה לא הרגלים
וגם לא האגן
ובטח לא הסיומת
כאשר בודקים את הקלעים הגדולים ומסתכלים עליהם כשהם עובדים לבד או קולעים בזמן משחק ניתן להבחין בעקרון מאוד מאוד חשוב
וזהו המקצב של הקליעה אני לא מדבר על מהירות הזריקה, (למרות שזה חלק ממנו) על כך אתיחס בהזדמנות אחרת
אלא למקצב… ישנם מספר מקצבים וכל שחקן מסגל לעצמו מקצב משלו.

אם יש דבר שהוא חשוב בקליעה עצמה זה לשמור תמיד על אותו המקצב, שמירה על המקצב מעידה על השליטה בקליעה, המקצב משתנה בין שחקן לשחקן והוא נע בין מקצב של 1 (קליעה ללא קפיצה) סטף קרי למשל בקלעיות מרחוק ועד מקצב של 5 בהכנת הרגליים של רגל רגל וקליעה בשיא הגובה, באמצע יש את מקצבי ה- 2, 3 ו-4

אישית אני מלמד מקצב 3 מה זה אומר? בהזדמנות אחרת!
אבל תנסו לגלות את המקצב שלכם, של השחקנים שלכם
תקשיבו לקליעה שלהם ואז תוכלו להבין על מה אני מדבר, ואם זה לא ברור אתם מוזמנים להגיע לאימון שלי או להזמין אותי לאימון לדוגמה.

להזמנת השתלמויות בנושא זה ובנושאים אחרים מתחום אימון הכדורסל: 050-6616157

שיהיה בהצלחה והמון קצב
יועד אגמון מאמן בשצף קצב

מכירים את המשפט "זה הכל בראש שלך" מאמנים אוהבים להשתמש בביטוי זה וגם ב:"שחקן מוכשר אבל לא מצליח כי יש לו בעיה מנטאלית…"

"עולמות מופלאים" או… 2 החוקים הראשונים בכדורסל.

לפני מספר שנים פנה אלי גיא אוד שאעבוד איתו עבודה אישית, באותה תקופה הוא שיחק בעמדה 3 כ"קומבו גארד", אמרתי לו שאם הוא רוצה להגיע למשהו הוא חייב להפוך להיות רכז ולשפר את יכולת הקליעה שלו מבחוץ.

בשלב הראשון גיא לא אהב את רעיון "הרכזות" אבל אחרי מספר ימים הוא חזר אלי והתחלנו לעבוד, לא עבדנו על שליטה בכדור (הייתה לו כבר שליטה טובה בכדור, ישנם סרטונים המעידים על כך) לעומת זאת, עבדנו על מסירות בתגובה מהירה למצבים משתנים, כל מיניי מסירות בכל מניי מצבים, מסירות שיש להן שם ומסירות שאין להן שם…
לא עבדנו על הטכניקה של המסירות כי אם על היכולת שלו להגיב מהר ולהיות מסוגל לשחרר כדור מדוייק תחת לחץ לשחקן בתנועה.

אין ספק שבגלל שגיא לא היה בהגדרה קלעי אלא יותר 3 מוביל כדור היה לו קל יותר להסב את המשחק שלו לעמדת רכז.
הסבת שחקנים מעמדה 2 ל-1 (או להיפך) קשה בהרבה, ולא רק בגלל הסיבה שאלה דרישות קוגניטיביות-רגשיות שונות ואף הייתי אומר סותרות (אני מעביר הרצאה מלאה בנושא זה)

מעבר לכך תפקיד הרכז, מבחינתי, אינו לשלוט בכדור, או למסור הכי הרבה אסיסטים… מבחינתי תפקידו לשלוט בקבוצה, בקצב, בהבנה מי חם ומי לא צריך כרגע לקבל כדור גם אם הוא פנוי.
מבחינתי הרכז הוא איש הקשר בייני לבין כל מה שקורה במגרש, במהלך השנים בכל פעם שהיה לי רכז טוב הפכתי למאמן מנצח ובכל פעם שלא היה לי רכז…

מבחינתי ישנם שני מרכיבים עיקריים למסירות בזמן משחק: 

• תגובה מהירה ונכונה לשחקן פנוי
• רגש במסירה שמגיע מאותו המקום של הקליעה לסל

כדי שאלה יקרו יש צורך להקפיד על:

• הרמת הראש מהרגע שהכדור מגיע לשחקן ואף לפני כן
• תנועות יעילות וכדרור קצר ומהיר ולא תנועות ארוכות

כדי להבין למה אני מכוון אני מציע לכם לצפות במשחקים שלו מהליגה השנייה בגרמניה.
שימו לב לארבעת המרכיבים שציינתי וכיצד הם באים לידיי ביטוי במשחק:

הם לא באו מתרגול טכניקה אלא הקפדה על ארבעת המרכיבים שצויינו לעיל

עלי לציין כי ישנם מרכיבי אישיות חשובים ההופכים שחקן להיות רכז אך על כך בפעם אחרת, כן אוֹמר שהמרכיב החשוב ביותר עבור כל שחקן ועבור כל אחד המעוניין להגיע להשגים הינה עבודה נכונה ועקבית ולעיתים אף סיזיפית עד להשגת המטרה.

אחת הטעויות לדעתי בבחינת יעילות הרכזים הינה בדיקת היחס בין איבודים לאסיסטים של שחקן, בדיקה זו אינה רלוונטית ואינה נותנת אינדיקציה אמיתית ליעילות השחקן בטח לא רכז, הבדיקה צריכה להיות מהירות המשחק וכמות הפוזשנים מול איבודי כדור שהשחקן מעורב בהם.
בדיקת יחס איבוד/אסיסט מייצרת שחקנים מאופקים ולא יצירתיים כמובן שרכז שמאבד יותר מדיי כדורים עדיף לו אולי שלא ירכז או לחילופין שיעבוד דווקא על תגובה מהיר ולא בהכרח על טכניקת המסירה כפי שנהוג לחשוב.

עם השנים עבדנו גיא ואני גם על הקליעה שלו שבכל קנה מידה הייתה בלשון המעטה… גרועה ביותר, הצלחנו לתקן הן את הטכניקה והן את התוצאות בזמן משחק אך על כך בהזדמנות אחרת.

איבודי כדור הינם חלק ממשחק הכדורסל, וככל שניתן לגיטימציה לשחקנים שלנו כן לאבד כדור כל עוד הם רצים ומשחקים מהר הרי שממצב זה נוכל לקבל הרבה יותר נקודות קלות וכמות האיבודים יהיו פחות משמעותיים.

זו שיטה שפיתחתי עם השנים ואני קורא לה – ייעול ותיעול תנועה – בשיטה זו ניתן להגיע לדיוק תנועתי באמצעות הבנה קוגנטיבית ולאו דווקא באמצעות "עבודה קשה".

מהניסיון שלי בעבודה נכונה באימונים ניתן להוריד את כמות האיבודים הקבוצתיים בלי לפגוע במהירות המשחק ולהגיע עם קבוצות שמתחילות עונה עם מעל 20 איבודים למשחקים עם לא יותר מ-12 איבודים למשחק מבלי להוריד את קצב המשחק, אך על כך בפעם אחרת.

אתם מוזמנים להיכנס לדף הפייסבוק של גיא, ללחוץ LIKE ולעקוב אחריו

גיא מחזיק בראש הליגה השניה בגרמניה ביחס בין אסיסטים לאיבודים – 7.4 אסיסטים מול 2.5 איבודים
עונת 2012-13

אם גם אתם מעוניינים לשפר את היכולת שלכם כשחקנים, לשנות את התפקיד שלכם על המגרש או פשוט להיות הרבה יותר טובים לקראת העונה הבאה
הנכם מוזמנים להיכנס ל-תאום ומידע נוסף על אימונים אישיים

למאמרים נוספים בנושא מסירות

בהצלחה לכולם
יועד אגמון
האקדמיה לכדורסל ברשת

סוגי שחקנים או "למה אני לא משחק"

הכדורסל יותר מכל דבר אחר הוא משחק של תגובות נכונות ומהירות.

התקופה, שלהי המאה ה-19, 1881 ליתר דיוק
המקום, ספרינגפילד, מסצ'וסטס, ארה"ב קורס מורים לספורט ברשת ימק"א הבינלאומית, ליתר דיוק…
האיש, דר' ג'יימס ניסמית', קנדי שהדריך בין השאר בקורסי מורים לספורט ברשת ימק"א

דר' נייסמית' חיפש רעיון למשחק חדש באולם סגור לתקופת החורף המושלג וניסה משחקים ממשחקים שונים.

האגדה מספרת שיום אחד כשהתארח אצל דודתו הגישה לו קערה עם שזיפים (יש כאלה הטוענים שהיו אלה תמרים… תפוחים בטוח שזה לא היה) הוא ישב בסלון אכל את השזיפים וניסה לזרוק את הגלעינים לפח אשפה שהיה מרוחק מרחק מה ממנו.
פתאום קפצה בראשו ההברקה… הוא רץ החוצה וקרא EUREKA EUREKA… נעשה מזה משחק…
אמממ… זה כנראה מסיפור אחר אבל אם אגדה אז עד הסוף!

נייסמית' מספר ביומניו שהרעיון למשחק הכדורסל הגיע ממשחק שנהג לשחק בתור ילד שנקרא "Duck on a Rock", ניסיונות לפגוע עם אבנים באבן, "ברווז", שעומדת על סלע גדול או על ענף עץ ולהפילה. משחק זה היווה את ההשראה למשחק הכדורסל.

בכל מקרה, הגיע הדר' יום אחד לאולם הספורט עם הרעיון וקרא לו: Basket Ball בשתי מילים.
נייסמית' תלה שני ארגזי אפרסקים משני עברי המגרש (ישנם הטוענים שהוא תלה פחי אשפה…) בגובה 10-Foot או בעברית 3.05 ס"מ

בנוסף הוא קבע 13 חוקים
1. הכדור יכול להיזרק לכל כיוון, עם יד אחת או שתיים.
2. הכדור יכול להיחבט לכל כיוון עם יד אחת או שתיים, אך לא עם אגרוף.
3. לשחקן אסור לרוץ עם הכדור. על השחקן לזרוק או למסור את הכדור מן הנקודה בה תפס את הכדור. שחקן שתופס את הכדור בתנועה ומנסה לעצור יקבל "הנחה".
4. חובה לתפוס את הכדור בעזרת הידיים. אין להשתמש בזרועות או בגוף כדי להחזיק את הכדור.
5. אין לתפוס, לדחוף, להכשיל או לתקל שחקן יריב. הפרה ראשונה של חוק זה תחשב עבירה. לאחר עבירה שנייה השחקן יפסל ויצא מן המשחק עד שיקלע סל, או עד סוף המשחק, אם ניסה לפצוע שחקן יריב, ללא אפשרות לחילוף.
6. עבירה היא לאגרף את הכדור, הפרה של חוק 3, 4 וכשתואר בחוק 5.
7. אם קבוצה מבצעת שלוש עבירות רצופות, זה יחשב כסל לקבוצה היריבה (הכוונה בעבירות רצופות, שביניהן הקבוצה היריבה לא ביצעה עבירה).
8. סל יחשב כאשר הכדור נחבט או נזרק מן הקרקע לתוך הסל ונשאר שם, בתנאי שהמגנים לא נוגעים בסל. אם הכדור עומד על קצה הסל ושחקן מגן מזיז את הסל, הסל יחשב.
באותה תקופה לאף אחד לא היה רעיון לעשות חור בתחתית הארגז… וכך בכל פעם שנכבש סל היו צריכים לעלות ולחלץ את הכדור מתוך הסל (זה מה שקורה כשיהודים לא משחקים כדורסל)
9. כשהכדור יוצא מן המגרש, הוא ייזרק חזרה לתוך המגרש ע"י השחקן הראשון שנוגע בו. במקרה של אי הסכמה, הבורר יזרוק את הכדור ישירות למגרש. לשחקן שמכניס את הכדור יש את הזכות להחזיק את הכדור ללא הפרעה במשך 5 שניות, אם הוא מחזיק בכדור במשך יותר מ-5 שניות, הכדור יעבור לקבוצה היריבה. אם קבוצה ממשיכה לעקב את המשחק, הבורר ישרוק עבירה נגד קבוצה זו.
10. הבורר ישפוט את השחקנים ועליו לרשום את העבירות ולהודיע לשופט כאשר מתבצעות שלוש עבירות רצופות. יש לו את הסמכות לפסול שחקנים לפי חוק 5.
11. השופט ישפוט את הכדור ויחליט מתי הכדור במשחק, בתוך המגרש, לאיזה קבוצה הכדור שייך, ויהיה אחראי על זמן המשחק. הוא יחליט מתי נקלע סל ויספור את הסלים, יחד עם תפקידים אחרים שבדרך כלל מבוצעים ע"י שופט.
12. משך המשחק הוא שתי מחציות בנות 15 דקות, עם מנוחה של 5 דקות ביניהן.
13. הקבוצה שקלעה את מספר הסלים הגדול יותר בזמן זה תקבע כמנצחת. במקרה של שיוויון המשחק יכול להמשך, בהסכמת הקפטנים, עד שיקלע סל.

חוקי נייסמית' (תצלום: סות'ביס)

פרנק מאהאן, אחד מתלמידיו של הדר' הסתכל על הסלים ועל רשימת החוקים ונאנח "עוד משחק חדש של מר נייסמית'". נייסמית' היה צריך לבצע מספר שינויים כדי שהמשחק החדש "יתפוס".
הוא החליט להוסיף לוח מאחורי הסל, משום שהתלמידים היו עולים למרפסת ו"מיירטים" זריקות של חברי הקבוצה השנייה. (ואני חשבתי שרק היום מתחמנים…)

בזכות תלמידיו שהפכו למורים במרכזי ימק"א ברחבי ארה"ב שהפיצו את הבשורה למרחוק המשחק הפך לפופולארי.
כיוון שהיו בכיתה של הדר' 18 תלמידים הוא חילק אותם לשתי קבוצות ורק בשלב מאוחר יותר המשחק התקבע על 5 שחקנים על המגרש (ו-4 שחקנים בקטסל… ו-3 שחקנים ב"סטריטבול" אבל מי סופר).

הכדורסל המשיך להתפתח בקולג'ים בארה"ב. נייסמית' שימש כמאמן במכללת קנזס בלורנס רק 7 שנים אחרי שהמציא את המשחק. נייסמית' אימן את מכללת קנזס במשך תשע שנים, ועד היום הוא המאמן היחיד בהיסטוריה של המכללה שסיים את קריירת האימון שלו במאזן שלילי…

כדורסל שוחק במקור עם כדורגל. הכדור הראשון שהוכן ספציפית לכדורסל היה חום, רק ב-1950 אדם בשם טוני הינקל, חיפש כדור שיהיה נראה לעין בצורה טובה יותר והוא זה שהכניס לראשונה את הכדור הכתום, שנמצא בשימוש עד היום. הכדרור, הקפצת הכדור בזמן תנועה, לא היה חלק מן המשחק המקורי, להוציא ממסירת ההקפצה, הכדרור הפך לחלק מרכזי במשחק רק בשנות ה-50 כששופרה צורתו של הכדור. מסירת הכדור הייתה האמצעי העיקרי להנעת הכדור.

במלחמת העולם הראשונה הביאו חיילים אמריקאים את הכדורסל לאירופה ומאז נקבע מספר השחקנים בכל קבוצה על חמישה.
בשנת 1936 באולימפיאדת ברלין הצטרף הכדורסל לענפים אולימפיים. רק אז, שלוש שנים לפני מותו, כאשר הוזמן למשחקים האולימפיים בברלין, הבין דר' נייסמית' שההמשחק שלו הפך להצלחה בינלאומית.
בשנת 1949 הוקמה בארצות הברית ה-NBA, "התאחדות הכדורסל הלאומית"
הליגה התחילה בשנת 1946 בתור ליגת ה-BAA, לפני כן הייתה גם ליגה אחרת ותיקה יותר שנקראה ה-NBL ובשנת 1949 שתי הליגות התאחדו והשם שונה ל-NBA.
עד היום ה-NBA נחשבת לליגה המובילה והאיכותית ביותר בעולם הכדורסל.

לסיכום:
הכדורסל קיים ובועט, פשט ולבש צורה במהלך כל השנים אך מאז תחילתו ועד היום תמיד נוכל למצוא את השחקן הזה בדמותו של פרנק, אחד מתלמידיו הראשונים של הדר', מתלונן על "השטויות של המאמן שלו"… כנראה באמת שום דבר לא השתנה.
בסופו של יום יש לזכור תמיד, כדורסל הינו משחק, לא יותר לא פחות!
אז לא לשכוח: כדורסל משחקים באהבה או לא משחקים בכלל

בהצלחה
יועד אגמון