תוכנית עבודה לשיפור הקליעה - האקדמיה לכדורסל ברשת

אחת השאלות שחוזרות על עצמן בכל תחילת עבודה עם שחקן או שחקנית בנושא הקליעה.

היכן אחוזי הקליעה הטובים שלך?
בדרך כלל התשובה מגיעה לאחר היסוס. השחקן או השחקנית מסמנים אזור כלשהו על המגרש ואומרים שהם חושבים שמשם הם קולעים טוב יותר. כאשר אני שואל האם הם בדקו זאת בפועל, ברוב המקרים התשובה היא שלא. כאן מתגלה הבעיה המרכזית. אם השחקן אינו יודע מה אחוזי הקליעה שלו מכל אזור, כיצד הוא אמור לקבל החלטה נכונה במשחק לגבי הזריקות שעליו לקחת או להימנע מהן.

באימונים שלי אני בדרך כלל לא אוהב לעבוד על קליעה בעמידה בלבד. אימון כזה מזכיר מצב שבו יחידות חי"ר היו מתאמנות לקראת מלחמה רק בירי בעמידה מול מטרה, ללא תנועה, ללא מאמץ וללא לחץ. ברור לכולנו שזה לא מדמה את תנאי הקרב האמיתיים, וכך גם בכדורסל. רוב הקליעות במשחק מגיעות לאחר תנועה, לאחר שינויי כיוון, תחת עייפות ולעיתים גם תחת לחץ של הגנה.

עם זאת, אחת לתקופה יש חשיבות לבצע אימון קליעה סטטי. המטרה איננה לדמות משחק אלא לאסוף נתונים ולבצע מעין איפוס לקליעה. באימון כזה ניתן למדוד אחוזי קליעה מאזורים שונים במגרש וליצור תמונה ברורה של טווחי הקליעה וזוויות הקליעה של כל שחקן. נתונים אלו הם כלי עבודה חשוב מאוד עבור השחקן וגם עבור המאמן.

נושא הקליעה הוא עדיין אחד הנושאים הבעייתיים בכדורסל בישראל כמעט בכל הרמות. לכן חשוב מאוד לעודד שחקנים ושחקניות ללכת לזרוק לסל באופן קבוע. מעבר לאימון עצמו, יש לעודד אותם לתעד את הקליעות שלהם. רישום כזה מאפשר מעקב לאורך זמן ונותן תמונה מדויקת יותר לגבי האזורים החזקים והחלשים של כל שחקן.

כי קליעה במשחק אינה רק מתי אני לוקח את הזריקה אלא לא פחות חשוב, מתי אני לא לוקח אז הזריקה, גם כשאני פנוי, גם כשקלעתי 3 שלשות קודם לכן וכו'…

בשנים האחרונות ניתן לראות גם תופעה הפוכה. שחקנים רבים מנסים לזרוק מטווחים רחוקים מאוד משום שזה מה שהם רואים בטלוויזיה. הם רואים את הזריקות של שחקני העל, אך אינם רואים את אלפי שעות האימון הנדרשות כדי להגיע לרמת קליעה גבוהה מטווחים אלו. התוצאה היא חיקוי חיצוני ללא בסיס של עבודה מסודרת.

מסר חשוב שאני מעביר לשחקנים הוא שהם צריכים לזרוק כאשר הם פנויים. אם שחקן פנוי עליו לקחת את הזריקה. אם הכדור יושב טוב ביד והוא במצב קליעה, עליו לזרוק. שחקן שאינו מקבל מהמאמן את הביטחון ואת הגושפנקה לזרוק כאשר הוא פנוי יתקשה מאוד לפתח ביטחון בקליעה מבחוץ.

במסגרת האימונים האישיים אני עובד עם תוכנית קליעה מסודרת ונותן לשחקנים טבלת מעקב שהם יכולים למלא גם כאשר הם מתאמנים לבד. בעזרת הטבלה כל שחקן ושחקנית יכולים ללמוד היכן אחוזי הקליעה שלהם טובים יותר, מאילו זוויות הם קולעים טוב יותר, ואילו אזורים דורשים יותר עבודה.

כיבוש העמדה – Conquer a shooting position
חשיבות התוכנית הזו מאפשרת לנו להבין מהיכן כדאי לשחקן לזרוק במשחק ומהיכן עדיף שיעבוד יותר על הטכניקה וחיזוק העמדה או כפי שאני קורא לכך "כיבוד העמדה"
כדי לפתח קליעה יציבה במשחק חשוב שלשחקן תהיה לפחות עמדה אחת על המגרש שהוא שואף להגיע אליה שוב ושוב. זו עמדה שהוא לומד לכבוש ולקבל בה את הכדור, ולא עמדה שממנה הוא במקרה מתחיל את התרגיל. כלומר התנועה במשחק היא אל העמדה, ורק לאחר ההגעה אליה מגיעה הקליעה.

לדוגמה רכז יכול להגדיר לעצמו את אזור ה Top of the Key כעמדה המרכזית שלו. המטרה באימון היא ליצור שוב ושוב מצבים שבהם השחקן מגיע לאזור הזה, מקבל את הכדור, ומסיים בזריקה. כך נבנית שליטה אמיתית בעמדה מסוימת על המגרש.

העיקרון הוא לעבוד בצורה ממוקדת על אותה עמדה עד לשליטה מלאה. השחקן צריך להגיע אליה בדרכים שונות ואז לזרוק ממנה. לדוגמה
הגעה לעמדה ללא כדור וקבלת מסירה וזריקה
הגעה לעמדה בכדרור וזריקה
הגעה לעמדה לאחר שינוי כיוון או יציאה מחסימה
הגעה לעמדה לאחר תנועה מהירה וזריקה

כך למעשה "טוחנים" את אותה עמדה עד שהיא הופכת לנקודת כוח במשחק.

חשוב שהעבודה על העמדה לא תישאר רק בקליעה סטטית עם מכשיר החזרת כדורים. מכשיר כזה מאפשר חזרות רבות, אך המשחק דורש להגיע אל העמדה מתוך תנועה. לכן האימון צריך לכלול מצבים שבהם השחקן נע במגרש, נכנס לאזור שהוא רוצה לכבוש, מקבל את הכדור ורק אז מבצע את הזריקה. מכשיר כזה מאפשר חזרות רבות, אך המשחק דורש להגיע אל העמדה מתוך תנועה. לכן האימון צריך לכלול מצבים שבהם השחקן נע במגרש, נכנס לאזור שהוא רוצה לכבוש, מקבל את הכדור ורק אז מבצע את הזריקה.
כאשר שחקן חוזר שוב ושוב לאותה עמדה באימון אישי, באימון הקבוצתי, בעבודה עצמאית וגם במשחק עצמו, נוצרת אצלו תחושת ביטחון אמיתית. הוא יודע לאן הוא רוצה להגיע, כיצד להגיע לשם, ומהי הזריקה שהוא לוקח משם באחריות מלאה.

כך נוצרת עמדה על המגרש שהשחקן לומד לכבוש. משם ניתן בהמשך להרחיב את מפת הקליעה שלו לעמדות נוספות.
כאשר הנתונים ברורים לשחקן, גם קבלת ההחלטות במשחק משתפרת. השחקן יודע מאילו אזורים כדאי לו לקחת זריקה, ובאימונים ניתן לשים דגש על האזורים החלשים ולשפר אותם באופן ממוקד. כך הופכת עבודת הקליעה מתרגול כללי לעבודה מדויקת המבוססת על נתונים אישיים.

תוכנית עבודה שבניתי לשיפור יכולות הקליעה: תוכנית עבודה לשיפור הקליעה

**מוזמנים לנסות את האפליקציה הקטנה הזו שפיתחתי בנושא**

מפת טווח קליעה

תרגיל זה נועד ליצור תמונה ברורה של טווחי הקליעה האישיים שלך. המטרה היא להבין מאילו מרחקים אחוזי הקליעה שלך טובים יותר ומאילו פחות. עבודה עם נתונים מאפשרת לבנות תוכנית אימון מסודרת שמדגישה את נקודות החוזק שלך ובמקביל מראה בדיוק על מה צריך לעבוד.

התרגיל בנוי מארבע קשתות קליעה ועוד עמדת עונשין. בכל קשת יש חמש עמדות קליעה. בכל קשת מבצעים קליעה הלוך וחזור, כך שמתקבלות עשר זריקות לכל קשת. ארבע הקשתות נותנות יחד ארבעים זריקות, ובנוסף עשר זריקות מקו העונשין. בסך הכל מבוצעות חמישים זריקות.

את מספר הקליעות רושמים בריבועים שבקצה כל קשת, ואת הסיכום הכולל רושמים בריבוע הימני. כדי לקבל אחוז קליעה ניתן להכפיל את מספר הקליעות בשתיים. לדוגמה אם קלעת שלושים ושבע קליעות מתוך חמישים, אחוז הקליעה הוא שבעים וארבעה אחוזים.

מעבר לאחוז הכללי מתקבלת גם מפת טווחי הקליעה האישית שלך. המפה מראה היכן האחוזים גבוהים יותר והיכן נמוכים יותר, וכך ניתן לזהות את האזור החזק שלך על המגרש וגם את האזורים שדורשים עבודה נוספת.

מפת כיווני קליעה
תרגיל זה בודק לא רק את המרחק מהסל אלא גם את כיוון הקליעה. המטרה היא להבין מאילו זוויות על המגרש אתה קולע טוב יותר ומאילו פחות.
התרגיל בנוי מתשעה קווי קליעה הפרושים מצד ימין של המגרש לצד שמאל. בכל קו יש חמש עמדות. בעמדה הקרובה ביותר לסל קולעים פעמיים, פעם אחת עם הלוח ופעם אחת ללא לוח. לאחר מכן מתקדמים לאורך אותו קו לטווח קצר, אחר כך לחצי מרחק, לאחר מכן לשלוש נקודות, ואז חוזרים חזרה באותו קו.
בכל קו מבוצעות עשר זריקות, כך שבסך הכל מבוצעות תשעים זריקות. את מספר הקליעות רושמים בריבועים שבקצה כל קו קליעה, ואת הסיכום הכולל רושמים בריבוע הימני. גם כאן ניתן להכפיל את מספר הקליעות בשתיים כדי לקבל את אחוז הקליעה.
בסיום התרגיל מתקבלת מפת כיווני קליעה אישית שמראה מאילו צדדים וזוויות אתה קולע טוב יותר. מידע זה מאפשר להבין היכן נמצאת נקודת החוזק שלך על המגרש ומהם האזורים שעליהם כדאי לעבוד יותר באימונים.

איך מודדים הצלחה
לעיתים שואלים אותי מהם אחוזים טובים בתרגילים כאלה. מבחינתי זו לא השאלה הנכונה. המדד החשוב ביותר הוא מידת ההשתפרות של כל שחקן ביחס לעצמו.
מומלץ לבצע את התרגילים אחת לחודש באופן עצמאי. כך ניתן לבנות לאורך זמן מפת קליעה אישית ולעקוב אחרי השיפור באחוזים ובאזורים שונים על המגרש.

דגשים לאימון קליעה
לשיטתי אימון קליעה צריך להתבצע בדופק גבוה. רוב הזריקות במשחק מגיעות לאחר תנועה ומאמץ ולכן גם האימון צריך להיראות כך. קליעות לאחר ריצה, לאחר שינוי כיוון או לאחר פעולה פיזית יכינו את השחקן טוב יותר למצבי המשחק.
אימון קליעות איטי מדי שאינו כולל מאמץ אינו מדמה משחק ולכן יעילותו מוגבלת.
את כל הנתונים כדאי לרכז בטבלת מעקב מסודרת. כך ניתן לראות לאורך זמן מה השתפר ומה עדיין דורש עבודה.
בנוסף ניתן לבצע את אותם תרגילים גם לאחר כדרור Off Dribble כדי לבדוק את אחוזי הקליעה במצבים הדומים יותר למצבי משחק.